16-08-2008, 09:57
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי shlomz
השיפורים שאתה מונה מוכרים לי (כ"כותרות") והם אכן מתרכזים בעיקר בתחומי הנדסת החומרים והארגונומיקה. בביצועי הנשק, שמתבטאים ביתרונות המובנים לחייל המתפעל אותו, אין דבר שרוס"ר חדש יכול לספק, שרוס"ר משנות ה-60 לא. נראה שתחום הנשק האישי דורך במקום.
לדוגמה, צבא ארה"ב ביטל את פרויקט ה-XM8, אחרי שהבין שאין הבדל כזה גדול בין נגזרות ה-M16 לבין הרוס"ר העתידי שהובטח לו.
|
אתה צודק. התחמושת בה נעשה שימוש לא השתנתה למעשה כבר יותר ממאה שנה, ומזה נגזר על מבנה הרובה. אדרבה, יש מידה של חזרה לרובים וותיקים יותר בצבאות העולם, M-14, סימונוב ודומיהם שחוזרים כנשק קלעים, חסכוני בתחמושת, או רובה צלפים זול. הרי יש מאות אלפים מהם.
לא תראה מהפיכה ברובים בלי מהפיכה בתחמושת.
רובי הציד החביבים כל כך על האמריקאים, יכולים להפוך לאלטרנטיבה, בשל מגוון התחמושות המתאימות להם. רובים אלו יכולים להתפתח לסוג של מטול מיני-רימונים אישי. אם בעתיד יצליחו לכווץ טיל חכם למימדים של רובה ציד... יש גם רעיונות לרובי מחטים נפיצים, הנעה באמצעות ג'ל, היאצה חשמלית אפילו רובי לחץ אויר טובים יותר...
גם צורת הקרב, יש חלוקה בין מגן לבין תוקף, בין קליעה לבין רתק. כל תפקוד דורש רובים אחרים, והרוס"ר הוא היחיד שיכול לשלב את השניים. שיפור בדיוק ושיפור בקצב הירי, הקושי, הוא שיש שתי מטרות לרובים אישיים שהמתחכננים צריכים להתקדם בהם במקביל. קל להגדיל מאוד את הדיוק על חשבון קצב האש. קל להגדיל את קצב האש על חשבון הדיוק. זה מלבד המגבלות על משקל התחמושת ועלויות רכש.
אפשר לדמיין רובה עתידני, שכל מערכת הירי צפה בתוך שפופרת חיצונית שאליה, מחוברות ההדק, הידיות והכוונת.. כיוון מערכת הירי הפנימית נשלטת באמצעות מחשב. בק"ש לחי"ר, כמו שיש היום לטנק... רק קטן יותר. זה יכול להוביל להמפיכה המדוברת, אבל באילו עלויות? באיזה לוח זמנים?
ציטוט:
אינני יודע אם הדבר נובע מהתצורה עצמה או מכלי הנשק הספציפיים, אבל אין ספק שאנחנו עדיין מחכים ל"קלצ'ניקוב" של הבולפאפ.
|
אני מסכים. לכן כולנו תקווה, שדווקא התבור יהיה ה"קלצ'ניקוב" של הבולפאפ.
אני לא מעורב בפרוייקט ולכן אני יודע רק מה שהתפרסם או נידון בפורום. לכן, אני יכול רק להיות אופטימי.
ציטוט:
פתרון רע מאוד - מאחר וירי באקדח דורש מיומנות רבה יותר מאשר ירי ברובה. אם כבר, הייתי מלמד את הג'ובניקים להשתמש בנשק שבו הם עשויים לירות במצב אמת - או שלא מחמש אותם כלל.
|
בטח אפשר לגשר על הפער הזה, באמצעות תכנון ותוספות של קת וידיות אבל גם הדרכה מתאימה, שהוא לדעתי עיקר הקושי של צה"ל.
אולי גם האקדח לתפקיד הזה יהיה שונה במשהו מהאקדחים הקיימים, מתוך צפייה להקטנת עלויות תחזוקה ורכש.
מדובר בנשק שלא צפוי שייעשה בו שימוש, אולם מצד שני, שאם יהיה צורך הוא יהיה יעיל בתפקיד הזה. PDW היא המחלקה הכי חדשה של כלי נשק אישיים שמתפתחת היום.
במחלקה הזו יש לישראל שני כלים: המגל (מבוסס על הגליל), המיקרו עוזי / אקדח עוזי.
אישית היה פעם הרעיון להאריך את "נשר המדבר" עם קנה וידיות כך שיגשר על הפער בין רובה ציד לאקדח כבד, לשימוש משטרתי. רובה, שאפשר לתלות על חוגורה (כבדה ורחבה במיוחד).
_____________________________________
"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה
נערך לאחרונה ע"י Gilgamesh בתאריך 16-08-2008 בשעה 10:09.
|