השקיעה היפה ביותר.



יושב בצינוק בלי סיבה

נזרקתי לכאן לא בגלל פשע

ננעלתי כאן כי הייתי נכון

אני נעול בגלל שנאת רשע.

אור כוכבים מנצנץ דרך חריץ בקיר

מעיף מגופי פשפש אחרון של לילה

כואב, עצוב ובודד, אך גם גאה

חוזר על הדברים שליבי אמר לה.



ומה שיחזיק אותי בין מוות לכאב

יהיה פרש החושך ואיתו הזאב.



פזמון: כאן אלמד להעריך דברים שמעולם לא היו לי

כאן אתחשל מול דברים שפגעו בי

וכאן אלמד שהשקיעה היפה ביותר

היא זו שתדע עם מי היא תגמר...



אני מאמין שיום אחד אצליח לברוח

להעלם אל מעבר להרים

לחזור לעיר הכסף והכוח

לחזור לעיר הדמעות והשקרים.

אולי אסע עם האוטו לים

אולי אכיר חברים חדשים

אולי אמצא עבודה ואתעשר

אולי אוהב שוב את החיים.



ומה שיחזיק אותי בין מוות לורידים

תהייה האמת של אנשים אוהבים.



פזמון...



וכשיגיע היום שבו אצא

אעריך לעולם את חיי החדשים

אקשיב לגיטרה מספרת את סיפורי

ואבכה יחד עם בכי המיתרים.



לעולם לא אשכח מה עברתי ומה אעבור

אני חולם שתהיי שם כדי לעזור.

השקיעה היפה ביותר.



יושב בצינוק בלי סיבה

נזרקתי לכאן לא בגלל פשע כבר אמרת שזה בלי סיבה..

ננעלתי כאן כי הייתי נכון

אני נעול בגלל שנאת רשע. דרמטי לטעמי. חזרה על השורש נעול, אל תחזור על אותה מילה פעמיים באותו משפט, זה לא נשמע טוב, וזה מסרבל את הטקסט.

אור כוכבים מנצנץ דרך חריץ בקיר

מעיף מגופי פשפש אחרון של לילה בשביל לעשות את זה נשמע שאתה מדבר על קרן לייזר חללית ולא על אור כוכבים..

כואב, עצוב ובודד, אך גם גאה אל תגיד לנו מה אתה מרגיש, תגרום לנו להרגיש את זה

חוזר על הדברים שליבי אמר לה.



ומה שיחזיק אותי בין מוות לכאב

יהיה פרש החושך ואיתו הזאב.



פזמון: כאן אלמד להעריך דברים שמעולם לא היו לי

כאן אתחשל מול דברים שפגעו בי

וכאן אלמד שהשקיעה היפה ביותר

היא זו שתדע עם מי היא תגמר... יפה, אבל יש פה בעיה קטנה של ניסוח, בעקרון אי אפשר לומר על השקיעה שהיא תגמר, למרות שמבינים לגמרי את המשמעות של מה שניסית לומר הניסוח עצמו לא מדויק כל כך.



אני מאמין שיום אחד אצליח לברוח

להעלם אל מעבר להרים

לחזור לעיר הכסף והכוח

לחזור לעיר הדמעות והשקרים. תחליט, לאן אתה רוצה להגיע?

אולי אסע עם האוטו לים

אולי אכיר חברים חדשים

אולי אמצא עבודה ואתעשר

אולי אוהב שוב את החיים.



ומה שיחזיק אותי בין מוות לורידים בין מוות לוורידים? יש מצב כזה, ורידים? מוות זה דבר לא מוחשי וורידים זה דבר מוחשי, אל תערבב..

תהייה האמת של אנשים אוהבים. אמת זה דבר אוניברסלי שלא שייך לאף אחד ולא ניתן לשינוי, אז המשפט הזה קצת בעייתי



פזמון...



וכשיגיע היום שבו אצא

אעריך לעולם את חיי החדשים

אקשיב לגיטרה מספרת את סיפורי

ואבכה יחד עם בכי המיתרים. אבכה - בכי, אותו שורש באותה שורה זה לא נשמע טוב..



לעולם לא אשכח מה עברתי ומה אעבור אני לא יודעת אם אפשר להבטיח שלא תשכח משהו שעוד לא הספקת לחוות, אבל מילא

אני חולם שתהיי שם כדי לעזור. אם יש לך איזשהי מחשבה שנשמעת אנוכית על הדף, כדאי שלא תכתוב אותה.


באופן כללי , בתור שיר שמיועד להחלנה זה לא רע, אם אתה רוצה שזה יהיה שיר מהסוג שמוציאים בקובץ לאור אז צריך לעבוד על להעלות את הרמה, אתה צריך לתת לקוראים תחושות ולהעביר מסרים באופן מיסתורי שלא מסביר הכל. גם מבנה ושמירה על חרוזים חסרים לי פה. אבל בגלל שהוספת שיש פזמון אני מניחה שזה שיר שמיועד להלחנה וככזה הוא לא רע.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי oshritallica השקיעה היפה ביותר. יושב בצינוק בלי סיבה נזרקתי לכאן לא בגלל פשע כבר אמרת שזה בלי סיבה.. ננעלתי כאן כי הייתי נכון אני נעול בגלל שנאת רשע. דרמטי לטעמי. חזרה על השורש נעול, אל תחזור על אותה מילה פעמיים באותו משפט, זה לא נשמע טוב, וזה מסרבל את הטקסט. אור כוכבים מנצנץ דרך חריץ בקיר מעיף מגופי פשפש אחרון של לילה בשביל לעשות את זה נשמע שאתה מדבר על קרן לייזר חללית ולא על אור כוכבים.. כואב, עצוב ובודד, אך גם גאה אל תגיד לנו מה אתה מרגיש, תגרום לנו להרגיש את זה חוזר על הדברים שליבי אמר לה. ומה שיחזיק אותי בין מוות לכאב יהיה פרש החושך ואיתו הזאב. פזמון: כאן אלמד להעריך דברים שמעולם לא היו לי כאן אתחשל מול דברים שפגעו בי וכאן אלמד שהשקיעה היפה ביותר היא זו שתדע עם מי היא תגמר... יפה, אבל יש פה בעיה קטנה של ניסוח, בעקרון אי אפשר לומר על השקיעה שהיא תגמר, למרות שמבינים לגמרי את המשמעות של מה שניסית לומר הניסוח עצמו לא מדויק כל כך. אני מאמין שיום אחד אצליח לברוח להעלם אל מעבר להרים לחזור לעיר הכסף והכוח לחזור לעיר הדמעות והשקרים. תחליט, לאן אתה רוצה להגיע? אולי אסע עם האוטו לים אולי אכיר חברים חדשים אולי אמצא עבודה ואתעשר אולי אוהב שוב את החיים. ומה שיחזיק אותי בין מוות לורידים בין מוות לוורידים? יש מצב כזה, ורידים? מוות זה דבר לא מוחשי וורידים זה דבר מוחשי, אל תערבב.. תהייה האמת של אנשים אוהבים. אמת זה דבר אוניברסלי שלא שייך לאף אחד ולא ניתן לשינוי, אז המשפט הזה קצת בעייתי פזמון... וכשיגיע היום שבו אצא אעריך לעולם את חיי החדשים אקשיב לגיטרה מספרת את סיפורי ואבכה יחד עם בכי המיתרים. אבכה - בכי, אותו שורש באותה שורה זה לא נשמע טוב.. לעולם לא אשכח מה עברתי ומה אעבור אני לא יודעת אם אפשר להבטיח שלא תשכח משהו שעוד לא הספקת לחוות, אבל מילא אני חולם שתהיי שם כדי לעזור. אם יש לך איזשהי מחשבה שנשמעת אנוכית על הדף, כדאי שלא תכתוב אותה. באופן כללי , בתור שיר שמיועד להחלנה זה לא רע, אם אתה רוצה שזה יהיה שיר מהסוג שמוציאים בקובץ לאור אז צריך לעבוד על להעלות את הרמה, אתה צריך לתת לקוראים תחושות ולהעביר מסרים באופן מיסתורי שלא מסביר הכל. גם מבנה ושמירה על חרוזים חסרים לי פה. אבל בגלל שהוספת שיש פזמון אני מניחה שזה שיר שמיועד להלחנה וככזה הוא לא רע.

טוב אז ככה... השיר הזה אכן נכתב במטרה להיות מולחן... ואני לא מסכים עם רוב הביקורת שלך, רק בגלל שאתה לא רואה את הדברים מהכיוון שלי... אתה יותר מדי קטנוני בביקורות שלך... אתה צריך להביע דעתך וזהו. אם אתה לא מבין למה עשיתי דברים מסויימים לא אומר שעשיתי טעות או שיכלתי לעשות את זה יותר טוב, סמוך עלי שעשיתי בדיוק מה שרציתי... :]

when injustice becomes law, rebellion becomes duty.