25-08-2008, 10:24
|
|
|
|
חבר מתאריך: 30.11.07
הודעות: 40
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קגנס
לדיעתך אדוני, הטענות לגבי בריחה של רבין לא נאמרו ביחס לקרב על הקסטל כי אם לקרב על השיירה שעלתה מתל אביב לירושליים בעשרים לאפריל 1948. רבין לא הכחיש ולא אישר שברח כי לא נשאל על זה מעולם. ההגדרה של פעולתו כבריחה היא באחריות המגדיר. במצב שהיה בקרב זה רבין לא יכול היה להועיל אילו נשאר במקום (השיירה הייתה מפוזרת על פני קילומטרים ואיש לא הצליח לארגן ממש את האנשים כשהחלה המתקפה) אבל יכול היה להועיל בתפקידו כמפקד החטיבה וזה בדיוק מה שעשה. מי שציפה מרבין שיסתער בראש כח כיתתי על ערבים (וזה כל שיכול היה לעשות בתנאים ההם) איננו יודע מה הוא סח. הדבר היחיד שזה יכל להשיג הוא מפקד בכיר הרוג על שלל ההשלכות של זה.
מי שמקבל את העמדה של מילשטיין בנידון בוודאי היה קורא להדחת מצביעים כמו אייזנהאואר שהיו מפקדי שדה בינוניים אם בכלל.
בששת הימים לרבין לא היה שום "התקף חרדה". זה עוד ביטוי מאוצר הבורות של אורי מילשטיין הדליטנט שמשתמש במושגים שגויים חלוטין מבחינה מקצועית. התקף חרדה זה אירוע בעל סימפטומים חד משמעיים שלא היו אצל רבין. רבין סבל מהתמוטטות קצרה עקב העומס הפיזי והנפשי שבו היה שרוי. זה קרה לכמה מהדמויות הגדולות בהיסטוריה ואין בזה כלום.
ולגבי אייזנברג: בלי קשר לתפקודו כמפקד אוגדה, הייתי מציע לך לא לכנות אותו פחדן. זה הכינוי האחרון שניתן לתת לו.
|
ז"א, מח"ט לא צריך להסתער כשהמצב מחייב את זה?? לא צריך ךחתור למגע אלא "לפנות לאחור" (לברוח) כדי לשרוד? מה לעשות, הערכים שלנו שונים לחלוטין.
"התמוטטות קצרה עקב עומס פיזי ונפשי?" תפתח מכבסה, תצליח בפועלך, אתה טוב בלכבס מילים.
אגב, אם מילשטיין נוקט בקו שונה מהקו מטעם של מאיר פעיל אז הוא לא אמין??
ולגבי אייזנברג, הייתי שם, נלחמתי תחתיו, זה המפקד הכי עלוב שראיתי בשנותי בצבא ובצבא המילואים. ולהזכירך, התגייסתי אי שם בשנות השמונים. גם כיום אנחנו יודעים שאם טל רוסו או יוסי בכר היו מפקדים על האוגדה ה"מובחרת" שלנו, דברים היו נראים לגמרי אחרת. 13 יום שכבנו שם ופעם אחת לא הורשינו ליצור מגע. 800-900 מ' מאיתנו זיהינו ירי תלול מסלול על ישראל, ואייזנברג תמיד סירב לבקשות שלנו ליצור מגע. זה מפקד שלא חותר למגע, זה לא מפקד אמיץ. (שלא לדבר על תופעת הקרון הממוזג וצגי הפלזמה, פעם אחת לא ראינו את פניו)
|