 |
23-09-2008, 18:25
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
|
רשימת הבצרונות ועדכונים
לגבי רשימת הבצרונות באקסל, וקובץ הגוגל ארץ - מאז שהעליתי אותם לפני עשרה ימים לא שמעתי מאיש מכם. האם זה נפתח? האם זה יעיל? האם זה מה שגרם לשיתוק המוחלט של כולם? ההלם???
ואם כבר פתחתי (ותודה רבה לישראלה על טרחתו בענין העלאת הקבצים מתהום הנשייה, והסדר המופתי שהוא עושה בכל אשכולות הביצורים), אז:
בכל פעם שאני גומר את עיסוקי בירושלים ושב לתל אביב, ביודעי ששם, בשפלה, אני גם אצטרך לעבוד וגם אצטרך להזיע - אני מחפש תירוצים להתעכב עוד טיפונת בדרך. לפעמים זה גם כרוך בניגוב חומוס באבו ע'וש. אז אני עושה דוקטורט על הביצורים שם בסביבה. אני הרי חייב הסבר לעצמי למה אני שוב ושוב עוצר לידם... וזה אחרי שביקרתי בכל הביצורים, צילמתי את כולם, אחר כך שוב עצרתי וצילמתי בשעות אחרות, ואחר כך מדדתי ושירטטתי, ואחר כך השתהיתי בארכיונים של מעלה החמישה ושל קרית ענבים...
אז היום פתרתי עוד תעלומה. בארכיון התמונות הלאומי מצאתי צילומים של בצרונות בקרית ענבים, שצולמו ב-1938, עם קומה וחצי - על הגג היה מעקה עם שיניים. אבל - בקיבוץ עצמו מצאתי כמה בצרונות, שכולם הם דו קומתיים ועם גג שטוח.תהיתי לאן נעלמו הבצרונות "המקוריים" ומתי נבנו אלה שהחליפו אותם. די מהר בישרתי לכם על גילוי נוסף - לפחות באחד מהם מצאתי סימנים בולטים של תוספת, דהיינו הבצרון עצמו היה במקור בן קומה וחצי, אך רואים עליו שהשלימו את הקומה השנייה, ובנו לה גג שטוח. אפילו העליתי כאן תמונת תקריב של הגג עם מה שנראה היה לי כתוספת והשלמת הקומה.
אבל לא הייתי שקט עם זה. מה שהטריד אותי היה אופי התוספת. בעליל ראו ש"סתימת" הרווח בין השיניים איננה מתאימה לתיאוריה שלי. החרך האופקי שנותר, היכן שהיה רווח בין השיניים, היה רחב יותר מהסתימה של הרווח. זה לא הסתדר לי. ראו:
אתם רואים שהחרך, במשקופו העליון, מתחיל קצת להסגר - ורק אז יש סתימה? כלומר, היה שם משקוף עליון, כלומר זה לא רווח בין שיניים, כפי שהנחתי. אתם לא הערתם לי על זה, אבל רק הכרית, בלילה, שמעה את התיפחויותי.
אז היום עצרתי שם שוב. נחוש לפתור. עברתי את הגדר (אני הרי כבר מכיר את הפירצה), פילסתי דרך בין ענפי השקדיה שצמחה בדיוק בפתח הבצרון, ונכנסתי. בפעם השלישית, נדמה לי.
ובכן - לבצרון המקורי, שנבנה במאורעות וצולם ב-38', היה קיר בטון בעובי 15 ס"מ, ובאמת הוא היה בן קומה וחצי. ב-48' סגרו את הקומה, והוסיפו עוד 15 ס"מ בטון לכל הבצרון, אבל רק בחזיתות הפונות "לאויב". החזית שפונה לקיבוץ נותרה בת 15 ס"מ בלבד. אז מה שאתם רואים זה את הבטון המאוחר יותר, שניצק על כל המבנה, ולפיכך החרך הוא בעצם החרך של התוספת המאוחר. בתוך החדר רואים את החרך בקיר המקורי, והוא אכן מסותת בפטיש ואיזמל לצורך הרחבתו.
אז הנה השתלשלות הדברים: ב-36 בנו קומה וחצי, עם רווחים צרים בין שיני מעקה הגג. ב-48 השלימו את הגג, הרחיבו את הרווחים כדי שיהיה חלון נמוך אך רחב, סתמו בבטון את החלק העליון של הרווח, וציפו את כל החזית בשכבת בטון נוספת.
במבט חוקר על החלונות ניתן בקלות לראות את כל זה. אפשר גם לראות את תוספת העובי בפינה של החזית הפונה לקיבוץ.
ראו. הנה הפינה במבט כללי ובתקריב:
 
והנה חלון מבפנים. אתם יכולים להבחין בסיתות של הקיר הפנימי, להרחבת הרווח. בטון הוא חומר נוזלי, וכשיוצקים אותו לתבנית עץ הוא מקבל את צורת העץ. מה שאתם רואים כאן זה קיר בטון שהתקשה, ופשוט שברו אותו בגסות עם פטיש, על מנת להגדיל את החרך. לעומת זאת, במשקוף העליון אתם רואים היכן שהניחו קרש, מעל הרווח שבין השיניים, והתחתית של הקיר שנבנה בין השיניים הללו היא אכן יציקה. ראו:
והנה חלון אחר מבחוץ, הפעם, אבל ניתן לראות שאת תוספת העיבוי עשו בחופזה ובידיים לא מקצועיות, ואף השאירו את מסגרת העץ שיצרה את החלון. זה לא אחד מהחרכים שהיו רווחים קודם, אלא "סתם" חלון, במפלס התחתון, שהיו צריכים לעבות את הקיר סביבו.
וזה, רבותי, היה שיעור בארכיאולוגיה של בצרנות. מה יקרה כשתאזלנה לי הסיבות להמשיך ולחקור את ביצורי קרית ענבים/מעלה החמישה? |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
