פלגיה וראעביה.
הוי, גוגל...

מה הסיפור?.

ישנה מצבת שיש. לפי מסורת יהודית מדובר בקבר חולדה הנביאה שחייתה בזמן ירמיהו. לפי המסורת הנוצרית זהו קברה של פלגיה- "שחקנית" מופקרת מהתק' הביזנטית שהייתה נודעת ביופיה הרב. היא החליטה לחזור בתשובה וסיימה את חייה בתפילות בהר הזיתים בכוך בו נקברה. ר' יהוסף שוורץ מכנה אותה "הקדשה שהפכה קדושה". כמו כן הוא יוצא בחריפות נגד היהודים המתפללים בקבר חולדה ומכנה אותם עובדי ע"ז בטהרה. למותר לציין שיש ברייתא שאומרת ש"כל הקברים מתפנים מירושלים חוץ מקברי בית דוד וקבר חולדה" מכאן שהקבר בתוך העיר. במסורת הערבית קבורה כאן רבעה א- דוויאה שע"ש הרחוב. היא הייתה דרווישית חכמה שבאה מחו"ל. המקום נמצא בסמוך לכנסיית העלייה הצלבנית וצריך לבקש את המפתח מהערבי שגר ליד (תמורת כמה שקלים) לפעמים הוא עושה בעיות. מול המקום יש בית יהודי שנקנה לפני 4 שנים בשם "בית החושן" יש שם 7 משפחות יהודיות ותצפית מדהימה על הר הבית. מומלץ לבקר.

אתמהה

בין 3 הנשים. עורך הערך בויקי טוען שככל הנראה אכן נקברה שם אשה, ששמה נשכח - ומאמיני כל אחת מהדתות נזכרו בשם של מי שהם היו רוצים להשתטח על קברה. וכך היהודים "זכרו" שמדובר בקברה של חולדה הנביאה, הנוצרים "זכרו" שמדובר בקברה של פלגיה מאנטיוכיה, והמוסלמים "נזכרו" שמדובר בקברה של רביעה אל עדאוויה.

חולדה היתה נביאה בת זמנו של ירמיהו. כשהוא היה עסוק, או יצא לסיבוב התנבאויות בערי השדה, היא מילאה את מקומו. באחת הפעמים הגיעה אליה משלחת נכבדים, והיא ירתה בהם אש וגפרית, והתנבאה שירושלים תחרב בגלל ששכחו את הקב"ה. הם כולם חזרו בתשובה, אבל אחרו את המועד: פרעה (שישק?) החריב את ירושלים, ואחר כך עשה זאת גם נבוכדנצאר - עוד יותר יסודי. במסורת היהודית היא זכורה כצדקת גמורה.

פלגיה היתה שרמוטה מאנטיוכיה, בתקופה הביזאנטית, שגילתה יום אחד שהארכיבישוף המקומי מתפלל עבורה (כנראה שאותם אלה שלא נהנו מחסדיהן - נהגו לכעוס על הזונות, ולאו דווקא להתפלל עבורן). היא התעשתה, תרמה את כל הונה לצדקה, ועלתה לארץ ישראל, מחופשת לגבר. היא חיה על הר הזיתים בפרישות מוחלטת, ורק לאחר מותה נתגלה שהיתה אישה, אפילו מנוסה.

רביעה אל עדאוויה היא ככל הנראה הקדושה המוסלמית הכי קדושה שיש. המון המון חומר יש עליה באינטרנט, וכל ילד ערבי מכיר את שמה. היא נולדה בבצרה, בעיראק (זאת מ"בני ציון בצרה" של אשכול שכן), בשנת 711, התייתמה ונמכרה לעבדות. ברמת הביוגרפיה - זה כל הסיפור. אלא שבהיותה שפחה, היא הביאה את אומנות ההסתפקות במועט לגבהים חדשים, כתבה שירי אהבה לבורא, ונודעה כאשה חכמה וצדקת במיוחד.
אחד הסיפורים החביבים עליה הוא שיום אחד ראו אותה נושאת לפיד גדול ביד אחת, וכד מים גדול בשניה. מה את הולכת לעשות? שאלו אותה, והיא השיבה: לכבות את איש הגיהנום, ולהצית את גן העדן. רק כך - היא המשיכה - אנשים יאהבו את האל בגלל אהבה, ולא בגלל הפחד מהגיהנום, או התקוה לגן עדן.

קצת כמו משה ואהרון, היא ניהלה מפעם לפעם קרבות קוסמים נגד כל מיני חכמי דת. אחד מהם רצה להרשים אותה, ובעמדם ליד הנהר - השיט את שטיח התפילה שלו על המים, וביקש ממנה להצטרף אליו בתפילה, ולרכב על השטיח. רביעה העיפה את השטיח שלה באויר, וריחפה עליו. כשהמתחרה נכלם, היא אמרה לו - מה אתה מתרגש. כל דג יודע לעשות את מה שעשית, וכל ציפור את מה שאני עשיתי...
בכתבי יד עתיקים מסופר שהיא הגיעה לירושלים ונפטרה שם, כמעט בת תשעים.

יהוסף שווארץ בספרו פרי תבואה כותב על קבר חולדה הנביאה:
http://www.tevuot.org/pri/22.html
הוא גם מנסה לקבוע את מיקומו המדויק של הקבר בהר הזיתים ב"תבואות הארץ":
http://www.tevuot.org/aretz/7d.html

יהוסף לא מנסה, כדבריך, "לקבוע את מיקומו המדוייק בהר הזיתים". להפך - הוא קובע, באופן מדוייק, מנומק ומוסבר, שלא ייתכן שהקבר הוא על הר הזיתים.

כידוע, דבורה הנביאה נקברה בתוך העיר, וקברה הוא אחד משני הקברים היחידים שהיו בתוך ירושלים. את זה ידעו כולם, אלא שהם ניסו למצוא כל מיני גרסאות שיוכיחו שהר הזיתים היה אי פעם בתוך חומות העיר, ויהוסף פשוט מקרקע לחלוטין כל סברה כזו.

מסקנתו, כאמור, היא שהקבר על הר הזיתים איננו ולא יכול להיות קברה של חולדה. הוא אפילו מעלה השערה איך נולדה האמונה הזו: הוט גורס שאכן היה זה קברה של פלגיה הביזאנטית, והערבים אמצו את קדושתו אך שינו את שם הצדיקה הקבורה בו. היהודים, ששמעו מפי הישמעאלים כי קבורה שם נביאה (או צדקת, או קדושה) - וידעו רק על נביאה אחת הקבורה באזור ירושלים, מיהרו להניח שמדובר בחולדה.

ובכ"ז המסורת מאוד חזקה מה גם שבאותו בנין יש את אולם הסעודה האחרונה המקודש לנצרות. לפי דעתי יש קשר בין השניים.

הייתי שם לפני כשבועיים, ובעמדי על הגג, ליד חדר הנשיא, התבוננתי במדריך שהסביר לקבוצה הסבר ארוך מאד, מלווה במפות, תרשימים וצילומים, את כל סוגיית מיקום הקבר "האמיתי".
אני מניח, אם כך, שזה חומר שלומדים בקורסים של מדריכי טיולים. היש בכם מי שיעשיר אותנו?

בעיר דוד. יש עדות של יוספוס שפעמיים קבר דוד ושלמה נפרצו כדי לקחת כסף. נראה לי שפעם בידי הורקנוס ופעם הורדוס. כמו כן הייתה מצבת שיש על הקבר. יש תוספתא במס' בבא בתרא שאומרת שכל הקברים מתפנים מהעיר חוץ מקברי בית דוד וקבר חולדה. כמו כן בספר נחמיה יש תאור של חלוקת בניית החומה ומסדר הבונים רואים שקברי בית דוד היו בדרום עיר דוד. הר ציון היה מחוץ לעיר. הראשון שמספר על קברי בית דוד בהר ציון הוא אל מוקדסיבמאה ה-10. היהודי הראשון שמספר זאת הוא בנימין מטודלה שמביא סיפור על מציאת הקבר (במחקר טוענים שהסיפור של מטודלה הוא אפולוגטי בעיקרו). בעקבותיו הלכה כל ספרות עולי הרגלים שככל שחלפו השנים הצטברו מסורות שונות. בראשית המאה ה-20 חפר בדרום עיר דוד ריימונד וייל והוא טען שמצא את המקום. כיום ידוע שמה שהוא זיהה כקבר אלו מערות שהיו מחצבה. ישנה תאוריה לגבי המסלול המפותל של נקבת השילוח שנועדה לעקוף את הקברים. בתאור מהתק' הביזנטית מסופר שהיו בהר ציון 7 בתי כנסת. האדריכל פינקרפלד (שנרצח ברמת רחל בשנות ה-50 כמדומני) מצא גומחה שכיוונה בדיוק לכיוון הר הבית והוא טוען שהמקום היה בית כנסת קדום. אורה לימור טוענת שבתק' הביזנטית היו שם טקסים שהיו אכשהו קשורים לדוד בונה ירושלים בכנסיית ציון ששכנה שם. כך התחיל החיבור בין המקום ובין דוד. חשוב לציין שבמאה ה-14 או ה-15 היה סכסוך עצבני בין הכנסייה הפרסיצקנית והיהודים על המקום. הם באו לדיון אצל הסולטן שהחליט להשאיר את המקום בידי המוסלמים. בגלל הסכסוך יצאה גזירת הים ובה אסרו על אוניות לקחת יהודים לא"י. זה הסיפור כמו שאני זוכר ובקצרה.

יש איזה סיפור שקשור בכך שמישהו הסתיר בכוונה את מקום המצאו של הקבר, ולפיכך זה סותר את העובדה שהקבר מזוהה עם מבנה הקנאקולום. משהו ששמעתי בחצי אוזן על הגג.

בכל מקרה הסיפור של מטודלה הוא די דימיוני וכאמור במחקר מתייחסים אליו כמכוון כנגד הנוצרים.

ממרחק של כ 750 שנה, לספר על קבר שנפרץ- נו באמת...

קודם כול הוא מספר שגם הורדוס פרץ ואת הקבר וזה "רק" מרחק של 100 שנה. ידוע שאחד המקורות של יוספוס לפחות על הורדוס זה ניקולאוס איש דמשק ההיסטוריון של הורדוס. אז לפחות לגביו זה אמור להיות אמין.

תמיד היו לי

אליבא ד-דידין, היו 750 שנה בין הורקנוס לפלביוס.אליבא ד-ננר, היו 100 שנה בין הורדוס לפלביוס.
האם היו 650 שנה בין הורקנוס להורדוס?
הורקנוס נפטר כשהיה בן 60, בשנת 104 לפנה"ס. בנו, אלכסנדר ינאי, נהרג בשנת 76 לפנה"ס, 28 שנים לאחר מכן. נכדו, אריסטובלוס, הורעל בשנת 49 לפנה"ס, 27 שנים אחר כך. הורדוס החל לשלוט ביהודה בשנת 39 לפנה"ס, כעבור 10 שנים.
סיכום: מיום מותו של הורקנוס ועד עלייתו של הורדוס לשלטון - 65 שנה.
מישהו טעה עם השבר העשרוני.