בתמ"א 21 (אתרי מלחמת העצמאות) מופיע אתר המכונה "נגריית הכרמל" ונמצא בחיפה ממערב לרח' קיבוץ גלויות (אזור בניין מס' 58).
המבנה אינו נראה מהרחוב, ומשמש כיום אחד מהעסקים באזור.

לפי הכתוב בתמ"א זו היתה עמדה יהודית מבודדת בלב האזור הערבי.

אשמח לפרטים נוספים על המקום (כולל אסמכתאות מתאימות), ואם יש גם תמונות היסטוריות זה יהיה מצויין.

ליד גשר רושמייה היה בנין בבעלות יהודית, מול עמדות בית נג'אדה ואחרות. באנציקלופדיה אריאל הוא נקרא בניין התעשייה. העמדה היהודית נתפשה ע"י הבריטים, אשר לא ממש השתמשו בה כדי לעצור מעשי תוקפנות ערבים שיצאו מהעמדה מולם.היא שבה ונכבשה ע"י ההגנה ב-21 באפריל 48.

אני מכיר את בניין התעשייה והייתי בו לפני כמה שבועות.
"נגריית הכרמל" הוא מבנה אחר לחלוטין.

ללא "ה". הייתה קואופרטיב. העמדה הייתה שייכת לחבל ואדי סאליב של ההגנה. בשנת 1940 הטלפון שלה היה 1931 , ת.ד. 261. בשנת 1952 הטלפון היה 2931 והכתובת רחוב קבוץ גלויות. בשנת 1964 הטלפון היה 2931 והכתובת היתה קבוץ גלויות 52. יתכן ובשנות ה1940 הנגריה הייתה קצת מעל לקיבוץ גלויות.

לקיבוץ גלויות 52
http://www.ymap.co.il/Navigate.aspx...eNbrS=52&Mode=1

בתקופה מסוימת. הוא טוען שצמוד לרחוב קבוץ גלויות היה מוסך. יותר גבוה מאחורי מהמוסך בנתה ההגנה במיוחד בית עם קירות בטון עבים. ששימש להגנה קדמית על הדר הכרמל וגם לתעסוקה. הבנין תוכנן ע"י האדריכל רטנר. הערבים ירו לשם מדי פעם אש רובים. כדורים לא חדרו. בתחילת 1948 ירו הערבים, לפי דבריו טיל קטן (לבני מה זה יכל להיות?) אשר חדר וגרם לשריפה קטנה שכובתה. אל העמדה היו יורדים מבתי אבוטבול שברחוב יודפת.

אלא שאין לי מידע על שימוש שעשו הכוחות הערביים במטולי "פיאט" אבל זה אפשרי.
מה שיכל לחזק את ההשערה שמדובר ב"פיאט" היא העובדה שהפצצה התבססה על מטען חלול שנועד לחדור שריון במקור, אם היא הצליחה לחדור את הבטון ולגרום לנזק קטן זה מאוד מתאים ...

מטען חלול גורם נזק לא גדול למבנים....

טען שלא. אבל לא הצליח להיזכר.

צריך לחשוב איזה אמל"ח שעונה לתיאור יכל היה להיות להם...

למיטב ידיעתי הכוחות הערביים התבססו בעיקר על נק"ל, רימוני יד ואמל"ח פשוט למדי...

סתם שאלה "קנטרנית"... כיצד הוא יכל להיות בטוח שזה לא היה פיאט?...
על סמך מה הקביעה הזו?..

אני שואל מתוך סקרנות ועניין נטו...

ברכות למנהל

איך קוראים למפקד החבל המדובר?

אתמול גם צילמתי את המבנה לפי הסימון שמופיע בתוכנית מתאר למורדות המזרחיים של חיפה. לא ממש הבנתי איך אני מעלה כאן תמונות (מאז הפעם הקודמת שהגבתי בפורום, חלו שינויים במערכת) אבל אפשר לראות את התמונה בפורום תפוז (בגלל שהמבנה נמצא בתחום עסק פרטי, צילמתי יחסית מרחוק).

[1] העלה את התמונה על המחשב שלך וצמצם אותה באמצעות 'צייר' או משהו דומה [אני למדתי מארדיכל לצמצם ל25% וזה עובד]

[2] בתחתית דף פתיחת ההודעה יש כיתוב כחול לאמור: ,לחץ כאן לפתיחת הקובץ" [אז לחץ "שם" לפתיחת הקובץ].
[3] טען את הקובץ
[4] לאחר טעינת הקובץ - גלגל את המסך למעלה ושם יופיעו שמות קובצי התמונות שהעלת לשרת
[5] בחר על ידי לחיצה לגבי כל תמונה שתעלה את האפשרות: העלה כתמונה/העלה כקישור
[6] "שלח הודעה"

* תרגיש בנוח לצרף קישור לתמונה שבאתר שלך.

http://www.tapuz.co.il/forums2008/f...spx?forumId=683

יש לרדת בשורות די הרבה למטה עד שרואים "נגריית ..."

אגב, מגוחכת הודעת השגיאה "מצטערים! מנהלי האתר החליטו שלא ניתן לשלוח שתי הודעות מבלי שעברו 35 שניות מהודעה להודעה." שקיבלתי עכשיו..

ושאר מריעין בישין.

התמונה הראשונה יודפת 9. הבית נאטם. היתר מיודפת 3. שם כפי הנראה היו תוספות בניה. שימו לב לדלת בקומת הקרקע יתכן והיא מקורית.

הבתים מוכרים לי, מעניין כי רק ב- 2004 הם הוכללו ברשימת השימור העירונית בחיפה.

שני הבניינים היפים ביותר הם יודפת 1 (מדרגות שוקרי 11) ויודפת 3. בכניסה ליודפת 3 יש גם בור מים המכוסה כיום אבל ניתן לזיהוי. בקדמת יודפת 3 מכיוון הרחוב יש שני כדי אבן ציוריים. גם ביודפת 5 יש עניין ארכיטקטוני, שאר הבניינים האי-זוגיים ברחוב פחות מעניינים אם כי גם הם הוכללו ברשימת השימור (למעט מועדון יודפת בסוף הרחוב).

אתה אוסף מדריכי טלפון? בכל הארץ, או רק בחיפה? מתי הודפס הראשון?

אני מחפש ספרי טלפונים וכתובות. אם לא יכול לקבל את המקור, אני מצלם רק את החלק של חיפה.

אם שואלים אותי, מדי פעם אני מנסה לעזור מתוך החומר המרוכז אצלי.

אינני מומחה בנושא ספרי טלפון. החלק על חיפה הכי מוקדם שיש לי מצולם הוא מתוך הרצ"ב. אבל יש יותר מוקדמים

הערות:

גם בספרי טלפון וכתובות ישנן טעויות, אם כי מעטות. אבל לגבי נסיונות לזהות מתי למשל עסק מסוים היה קיים, יש צורך בזהירות רבה בנתונים אלו. לפעמים הנתונים מופיעים בספר שנים רבות לאחר שכבר מזמן העסק לא קיים בשטח. או שהטלפון עבר לבעל הבית אבל משמש כטלפון של הבית ולא של העסק ששבק חייםת למרות שלא שונה דבר בספר.

בספרים ישנים בהרבה מקרים לא מופיע שם הרחוב אלא שכונה או דומה או לפעמים גם זה לא. כתוצאה מכך לפעמים אני אוכל הרבה קש בניסיון לקבוע כתובות מדויקות.

בספריות של אוניברסיטאות ת"א וירושלים נמצאים הרבה כאלה (אוניברסיטת חיפה בנושא זה על הפנים)

המבנה נמצא בחצר של מספר 52. אם היית שם למה אתה כותב 58?

התמונה הראשונה היא מהחזית הפונה לרחוב. לאחר מכן הצד הימני (אם עומדים מול המבנה), חלק מהקיר האחורי, וחלק מהקיר השמאלי. יותר לא ניתן היה לצלם בגלל תוספות של מחסנים מבלוקים.

אי הדיוק נובע מכך שבכתובת המבנה התייחסתי למבנה הקרוב ברח' קיבוץ גלויות (לפי אתר ה- GIS של עיריית חיפה זה בכלל קיבוץ גלויות 60, ונתנו שם למבנה עצמו את המספר 52 למרות שהוא לא נראה מהרחוב).

מוסיף לתמונות צילום מלמעלה (מאזור המבנים של העירייה).

אך צילמתי מלמטה וותרתי מלמעלה. כעת מופיעות כל הפוזות האפשריות

לפי מה שעמית כתב, המבנה הזה מסומן כמבנה בעל משמעות רבה, גם בתכנית המתאר הארצית לאתרי מלחמת השחרור, וגם בתכנית המתאר המחוזית של חיפה. כלומר - מקובל על כל דרגי התכנון שיש לשמר אותו.

ואז אנחנו רואים תמונות. ואין בהן שום דבר שיכול למלא את ליבי גאווה, או לחשל את שייכותי הציונית.
האם באמת צריך לשמר בנין כזה?

אולי לא הייתי מעלה את השאלה לו מישהו היה מספר כאן איזה סיפור גבורה נשכח הכרוך בו, ושימורו יפרסם את הסיפור הזה. אבל זה לא קרה. האם אין סיפור כזה? אם כך, אז למה צריך לשמר?

המבנה מסומן בתמ"א ברמה ג' - מקום בו נדרש שילוט בלבד, ולא נדרש שימור המבנה.

המקום אכן מכוער, עם זאת בכוונתי להציע בפרוייקט הלימודי שיפוץ, פתיחה מחדש של חללים אטומים ושילוב בפרוייקט שאני מתכנן בשטח הצמוד.

אגב תמ"א 21, אולי מפתיע, אבל עורכי התמ"א פיספסו כמה אתרים של מלחמת העצמאות, וביניהם המקום בו התחילה המלחמה בצומת נחלים (יש שם שלט זיכרון אבל האתר לא מופיע בתמ"א) ואתרים באזור בקעת אונו (קרב יהוד, האנדרטה בכניסה למחנה תל השומר) ומקום קרב טירה (בין כפר הס וטירה).