לטענתה הריב התחיל כשאמרתי לה משהו חצוף לפני אבא שלי. אני אפילו לא זוכר מה זה היה, וגם אבא שלי לא, ואם זה היה "עדדדד כדי כךךך רציניייי" אני הייתי זוכר את זה.
לאט לאט אמא שלי מגזימה יותר ויותר, לא רק שאני צריך לעשות כבר כמעט את כל העבודות בבית פתאום היא גם מתעצבנת כל שניה שאני רוצה או מנסה לדבר איתה היא גם נותנת לי עונשים על ימין ועל שמאל. זה גם מתחיל להיות קצת מוגזם, היא חוטפת קריזות ומכה אותי כאילו כלום.
ואם זה לא הספיק, לא משנה מה, כל דבר שאני מבקש ממנה (גם אם מדובר בדברים בסיסיים כמו לקנות אוכל אפילו) היא מסרבת.
אז לפני שבועיים החלטתי לגמור את הסיפור למרות שלדעתי היא האשמה פה בסיפור, ולבד הכנתי ארוחה בשביל שנינו, ארוחה שהשקעתי בה לא פחות משעתיים. היא חוזרת מהעבודה, ואחרי כל ההשקעה היא אומרת לי שהיא לא רעבה. אמרתי לה שהכנתי את זה בשביל שנפסיק את הריב אז בתגובה היא חטפה עליי כריזה ואמרה שעוד פעם אני מנסה לעשות משהו כזה זה הסוף שלי.
כעבור שבוע אני נוסע לאילת, כשאני שם היא פתאום דואגת לי, מבקשת שאני יתקשר כל יום כדי להגיד שהכל בסדר, ובאמת ככה היה, ודיברנו כאילו נגמר הריב.
אני חוזר הביתה היום, עייף ב6 בבוקר מאילת, ונחשו מה, אמא שלי מעירה אותי אחרי שעתיים כדי שאני יסדר את הבית יקפל כביסה וישטוף את הכלים, ואני עדיין שותק ועושה את מה שהיא מבקשת ממני.
באיזשהו קטע התווכחנו שוב, וזה הגיע לזה שהיא אמרה שאני לא מתנהג כמו הבן שלה, אז אני אמרתי לה בתגובה שאולי גם היא לא מתנהגת כמו אמא שלי. היא התעצבנה מן הסתם, והחליטה שהיא מענישה אותי ומחרימה לי משהו (חפץ יקר לי) עד שאני לא כותב לה חיבור על איך שאני משנה את הגישה שלי, ואיך ילדים אמורים להתייחס אל הוריהם. אני לא רוצה לכתוב את החיבור הזה, זה עוד יגרום לה לחשוב שמה שהיא עושה מוצדק ושהיא יכולה אפילו להחמיר עם זה. עניתי לה בחזרה: "מה את חושבת, שאחרי זה הכל יהיה טוב ויפה?" היא מן הסתם התעצבנה באה וסטרה לי.
בשלב הזה אני ממשיך לשתוק, אני יודע שאם אני יתפרץ זה יהיה צעד לא חכם כי אז הריב הזה בכלל יתפוצץ. אבל אני כבר לא יכול עם זה. היא אמא שלי בסה"כ ואני כבר חודש איתה רק אני והיא בבית והיא בכלל לא אמא שלי. היא סתם התגלמות השטן בתוך הבית שלי.
נמאס לי.
אני חושב כבר לברוח מהבית.

בטח. יש אמהות כאלה עם קריזות לא נורמליות, אתה יודע..לא תמיד הילד אשם בעצבים שלה.

קודם תודה על התגובות,
אני יגיב לכל אחד בנפרד:
תוכי התכוונתי שברור שהיא התעצבנה לא שהיא סטרה לי
hello הייתי מבין אותך, אבל זה ריב שכבר נמשך חודש, וזה באמת עצבים שלא מגיעים ממני אבל אני לא הכרית שאמורה לחטוף את כל החבטות
pai אמא שלי הלכה כמה פעמים לפסיכולוג ונראה שזה לא כל כך עזר..
וcharm, שכחתי להציג את אבא שלי באמת בסיפור הוא נשלח לחו"ל מטעם העבודה ל3 שבועות והוא עוד יומיים חוזר, אולי באמת הוא יכול לעזור לי בקטע הזה אבל אני בטוח שגם אתם בפורום יכולים לעזור לי.. אשמח לשמוע עוד הצעות. בתודה מראש

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Storm3r hello הייתי מבין אותך, אבל זה ריב שכבר נמשך חודש, וזה באמת עצבים שלא מגיעים ממני אבל אני לא הכרית שאמורה לחטוף את כל החבטות

חס ושלום! לא התכוונתי לזה..ברור שאתה לא צריך לספוג את העצבים שלה.

תלכו לפסיכולוג, לדעתי עוזר מאוד!

''פתגם סיני עתיק אומר שאם אין לך מה להגיד, תגיד פתגם סיני עתיק.''

סיפור אכן בעייתי ונשמע קשה, וכמו ששאלתי לא הבנתי איפה האבא בכל הסיפור?
האם ההורים גרושים או משהו כזה והוא לא בבית או שהוא עובד במקום שדורש ממנו להיות רחוק מהבית
או שהוא בבית ומעדיף לא להתערב?

ריבים בין הורים וילדים יש תמיד אך נשמע שהריב שלכם כבר עבר את הריב הנורמלי בייחוד אם זה מגיע לכדי אלימות פיזית.
בריחה מהבית לא תעזור יותר מידי, בייחוד אם אין לך מקום מתוכנן מראש ללכת אליו.
הצעה שלי תפנה למישהו מהצד כמו האבא שלך או דודה (רצוי אחות שלה אם יש או אחיה) ותשתף אותו בזה שאולי הוא יוכל להביא סיום לסכסוך

כל הכבוד על זה שאתה מתמיד ועושה את כל העבודות
בהצלחה ותעדכן

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"

אל תיתן לה לסנג'ר אותך ואל תתן לה להרים עליך יד לא משנה עד כמה עונשים תקבל, זה יגיע בהתחלה ללחץ גדול ואז היא תבין שמשהו לא בסדר אצלה ונראה לי גם שאם היא תעשה במקומך את כל מטלות הבית זה ירגיע אותה קצת...

תכלס אחי שמע
תברח מהבית, לשבועיים ככה.

גם זה יבגר אותך, תישן אצל חברים או ברחוב וסמוך עליי אחרי שבוע היא תבכה שתחזור והכל יהיה בסדר.

לברוח מהבית זה לא פתרון.. זה לברוח (וכל פסיכולוגית תגיד את זה)
אני חושבת שאתה צריך לחכות שאבא שלך יבוא ופשוט לקחת אותו לשיחה ומזה רצינית המצב הזה לא יכול להמשיך ככה היא נותנת לך סטירה ואתה רשמת את זה פה כאילו זה חלק מהיום יום שלך נשמה אתה לא צריך להיות ה"שק" שלה וכשהיא רוצה היא תתיחס אלייה יפה ואחר כך תבוא ותיתן לך מכות...
עוד משהו רשמת על הארוחה אני כל כך נעלבתי נשבעת לך על איך שהיא התנהגה ומה שהיא אמרה אחרי שכל כך טרחת (אם ככה רושמים את זה) זה כל כך פוגע לעשות משהו בשביל דבר כל כך חשוב ואחר כך להגיד כזה דבר ועוד מאמא שלך... אתה חייב לדבר אם אבא שלך וממש להסביר לו הכל ואם זה לא עוזר אז לדבר אם האמא ולהפחיד אותה קצת משטרה וכאלה אתה לא צריך להיות אשם בבעיות שלה ובגלל שבא לה היא נותנת לך סטירה!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לולי17 לברוח מהבית זה לא פתרון.. זה לברוח (וכל פסיכולוגית תגיד את זה) אני חושבת שאתה צריך לחכות שאבא שלך יבוא ופשוט לקחת אותו לשיחה ומזה רצינית המצב הזה לא יכול להמשיך ככה היא נותנת לך סטירה ואתה רשמת את זה פה כאילו זה חלק מהיום יום שלך נשמה אתה לא צריך להיות ה"שק" שלה וכשהיא רוצה היא תתיחס אלייה יפה ואחר כך תבוא ותיתן לך מכות... עוד משהו רשמת על הארוחה אני כל כך נעלבתי נשבעת לך על איך שהיא התנהגה ומה שהיא אמרה אחרי שכל כך טרחת (אם ככה רושמים את זה) זה כל כך פוגע לעשות משהו בשביל דבר כל כך חשוב ואחר כך להגיד כזה דבר ועוד מאמא שלך... אתה חייב לדבר אם אבא שלך וממש להסביר לו הכל ואם זה לא עוזר אז לדבר אם האמא ולהפחיד אותה קצת משטרה וכאלה אתה לא צריך להיות אשם בבעיות שלה ובגלל שבא לה היא נותנת לך סטירה!

ולדבר עם אבא שיטפל בזה או עם משטרה שתטפל בזה, זה לא לברוח?
הוא צריך לטפל בזה בעצמו, ובשביל זה הוא צריך חברוח מהבית, ככה הוא ילמד אותה לקח.
בתהליך הבריחה אני גם בטוח שהוא יתבגר ויבין דברים ככה שזה בונוס.
רק תוודא שיהיה לך איפה לישון, מקסימום תישן קצת באיזה פארק

ומה הקשר פסיכולוגים? אנשים הולכים לפסיכולוגים רק בשביל לקבל אישור על משהו שהם כבר יודעים, ולברוח זה לברוח לא צריך להיות פסיכולוג בשביל לדעת את זה :s

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ishaicohen ולדבר עם אבא שיטפל בזה או עם משטרה שתטפל בזה, זה לא לברוח? הוא צריך לטפל בזה בעצמו, ובשביל זה הוא צריך חברוח מהבית, ככה הוא ילמד אותה לקח. בתהליך הבריחה אני גם בטוח שהוא יתבגר ויבין דברים ככה שזה בונוס. רק תוודא שיהיה לך איפה לישון, מקסימום תישן קצת באיזה פארק ומה הקשר פסיכולוגים? אנשים הולכים לפסיכולוגים רק בשביל לקבל אישור על משהו שהם כבר יודעים, ולברוח זה לברוח לא צריך להיות פסיכולוג בשביל לדעת את זה :s

לדבר עם המשטרה זה לא לברוח בכלל זה לא נכון מה שאתה רושם....
לברוח מהבית זה בריחה בגלל שאתה עוזב משהו ולא מנסה לפתור אותו
וללכת למשטרה אמרתי בגלל שהיא מרביצה לו...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לולי17 לדבר עם המשטרה זה לא לברוח בכלל זה לא נכון מה שאתה רושם.... לברוח מהבית זה בריחה בגלל שאתה עוזב משהו ולא מנסה לפתור אותו וללכת למשטרה אמרתי בגלל שהיא מרביצה לו...

הוא צריך לטפל בבעיות שלו לבד...
להתקשר למשטרה זה גם לעזוב את זה...
טוב נתקשר למשטרה שהם יטפלו בזה..
מה הוא יגיד להם? אמא שלי מביאה לי כאפות?! יצחקו עליו...
הוא צריך לטפל בבעיות שלו לבד !

לא נראה לי שזה כ"כ חמור שצריך לערב את המשטרה. קצת פרופורציות, זה עדיין לא נשמע כמו התעללות, רק סכסוכים.
כן צריך לערב את האבא, כן צריך לדבר ולהפסיק את זה.. אבל לערב משטרה או גורמים אחרים נראה לי מוגזם, לפחות בשלב הזה..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

כתוב בפרופיל שלו, עוד 3 חודשים הוא יהיה בן 17.

שאלה לפני, אתה בן יחיד, או שיש לך עוד אחים? אם יש, גם אליהם היא מתייחסת ככה?

נראה לי תעשה את החיבור, אבל במקום לכתוב כמה אתה מצטער, תכתוב לה מה אתה מרגיש (בצורה בוגרת ומתונה, כמובן) כמו כן, שתף את אבא שלך. מדבריך משתמע שזה כבר עבר מהנורמל, אתה לא צריך לספוג לא אלימות מילולית ולא פיזית, אין סיבה שתישא בעונשים על מה שלא מגיע לך. עשה שיחה רצינית אחרי שאבא שלך יחזור, שיביט כצופה מהצד ע"מ לקבל פרספקטיבה אחרת, אובייקטיבית, מעבר לצד שלך או שלה.

לגבי החיבור, גם אם לא תגיש לה אותו בכלל, העיקר שכתבת ופרקת. גם הכתיבה כאן בפורום היא מעין פריקה, וזה משהו שכדאי שיעשה.

אל תפנה ישר לצעד קיצוני כמו לעזוב את הבית, לא בשלב כזה. נסה בכל זאת לדבר, ב4 עיניים או עם נוכחות של אחרים עם אמא שלך. רק אם אתה רואה שהמצב מחמיר אחרי שיחה ואין דרך אחרת, תשקול את האופציה שוב.. עד הנסיעה של אבא שלך, איך היו היחסים בינכם? האם זה היה ככה תמיד ורק עכשיו החמיר, או שזה מצב חדש שנגרם בעקבות משהו?

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

פשוט אל תדפוק לה חשבון על כלום
תעשה מה שאתה רוצה,מבחינתך היא אוויר,אם צריך,תצרח עליה ואם היא מרביצה לך אני חושב שהייתי מנסה להחזיר,לכל גבול יש גבול,ואם כל הכבוד לה,היא עדיין רק אמא והיא לא יכולה להתנהג אליך ככה.
אפילו תשקול לברוח מהבית.
לדעתי הורים רבים בהרבה פעמים הם כמו בלוק שאי אפשר בשיחה לסגור איתם ענינים וצריך להתחיל להקצין תגובות,אז בכבוד

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגיד לה מה שאתה שומר בבטן,ואל תעז להגיד את מה שאתה מרגיש באמת באמת פה..

אני ממש לא רוצה שתרוקן את עצמך פה,ולא יהיה לך כלום לרוקן על "מאמה תרזה"


אתה חיי לצעוק במילים ולהסביר לה שזה לא בסדר...זה לא בסדר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ואם זה לא עזר,למרות שלפי המחשבה שלי זה יעבוד ב98 אחוזים...

שני האחוזים הנותרים הם כך:

אתם הולך להכין חיבור,כמו שחברתי החכמה מלמעלה אמרה בנושא....

תיקח דף פוליו,תכתוב במילים שלך ובגוף שני את מה שכתבת פה בהתחלת האשכול...

ותראה לאמך...

אם זה לא עזר אז ככה אתה עושה:

פתרון הזהב השלישי:

לא רציתי לערב פה את אבא שלך כדי לא לסכסך במשפחה...

אבל,לכל limit יש limit (גבול) מסוים...

אתה הולך להראות עוד יומיים את המכתב האשכול הזה לאביך,ותראה לו גם את התגובות,וגם את מה שכתבת...

פתרון הזהב לא מומלץ,כי זה maby יגרום לסכסוך...

אבל זה ה"פתרון כמו סיכת בטחון"

אני מקווה שתצליח ושלא תגיע לשלישי,כי השלישי עובד 100% אבל הסכסוך הוא הרווח לזה

תמור התחת תמורה חבר... תמורה תחת תמורה

מה קורה עם זה?

אחי.. כולם רבים..
אתה לא הראשון.. ולצערנו אתה גם לא האחרון
זה אומנם לא מניח בשיט..
אבל כזה המצב.. ותצטרך להשלים איתו..
אל תברח.. ותעשה שטויות כאלה..
כי בסוף.. מי שיאכל חרא..זה רק אתה.
תסבול עוד קצת.. ואז צבא.. או אם אתה יותר צעיר.. תבקש לעבור לפנימיה..
עוד קצת אחי.. תהיה חזק. (:
ואני?
לא ממליץ לך לעשות מה שבראש שלך..
"לא נלחמים בטרור בעזרת טרור.."
זה מטופש.. זה מיותר.. וזה ילדותי..
הכי קל זה לאבד עשתונות.. ולעשות מה שבא לך..
אבל אלו הוריך.. והם גידלו אותך.. וחינכו אותך.. ויש המון ילדים שגם את זה אין להם..
אז קח בדברים ברמה המתאימה..
כדאי לנסות להושיב אותם לשיחה ולהגיד להם באמת הכל..
שוב, בהצלחה..

כמה ימים אחרי שכתבתי את זה נסעתי שוב לאילת עם חברים (הפעם מהכסף שלי) ולא יכולתי להגיב פה מאז.
אני באמת מעריך מאוד, אתם לא יודעים עד כמה, את ההשקעה של חברי הפורום והניסיון לעזור לי בעיניין, באמת נאמרו פה הרבה דברים שאין ספק לולא הריב היה נמשך הייתי מבצע.
דרך אגב כל העיניין של האלימות הפיזית בבית מצד אמא זה היה ככה מאז ומתמיד גם עם שני האחים (עוד מגיל קטן) למרות שעכשיו זה כבר די נרגע, זה לא ממש מפריע לי הקטע הזה.
בכל אופן איך שחזרתי העניינים השתפרו קצת, הריב די נגמר.
אבל לא לגמרי.
עכשיו שוב התחיל ריב, הפעם עם 2 ההורים ביחד.
עבדתי והשקעתי שנה שלמה בשטיפת כלים רק כדי שאני אוכל לטוס עם חברים לארה"ב לחופשת גלישה.
העיניין הוא שאחרי ויכוחים ושיכנועים רבים בסוף הם הסכימו, רק שאז הייתה בעיה ונאלצתי לדחות את הטיסה. אז הנה אני מגיע לטיסה המיוחלת כל כך, ופתאום ההורים החליטו שהם לא מסכימים שאני אטוס אלא אם כן אני מקצר את החופשה מחודש ל15 יום.
אין מצב שאני אגיע למצב הזה גם אין שום הגיון שאני ישנה את זה וזה גם לא יכול להתאפשר מכיוון שאין כרטיס טיסה מתאים לכך וההורים לא מוכנים לקלוט את זה. יש להם הגיון דפוק לפיו החופשה פשוט "ארוכה מדי". ניסיתי להסביר להם שאני ישקיע בלימודים גם כשאני יהיה שם, אני יעשה את כל העבודות שאני צריך לעשות לבצפר ואני יפספס רק 7 ימים של בצפר (לא כל כך רציני). לא רק זה, אלא גם שאני שילמתי על הכל ואירגנתי את הכל. למה הם יכולים לשחק איתי? כי אני צריך לחדש את הדרכון ובשביל זה אני צריך את האישור שלהם.
עכשיו העניין הזה שוב מוביל לויכוח, ונמאס לי מזה. הם הורסים לי את המצב רוח כל פעם מחדש. אני כבר לא יודע מה לעשות אני משתגע עם ההורים האלה הם פשוט חרא של הורים

תגיד לי אתה בן 17 ועדיין חוטף כאפות מאמא שלך ????
אתה רציני?....

למרות שאתה לא צריך לשפוט אותה
יכול להיות שהיא עוברת משהו שאתה לא יודע עליו
למשל גילתה בגידה מסויימת(לאו דווקא מאבא או משהו כזה) או שיש לה בעיות בעבודה שקשה לה לדבר עליהם
אז היא פורקת זעם על הקרובים והסובבים אותה
אם אתה כלי ורוצה להפסיק עם הריב הזה
תחתוך .... "לא מדבר","לא עושה","אל תשגעו לי ת'מוח יותר מידי למה אני יהפוך את הבית ישבור את כולו ויתחפף לכם מפה"

זה נמשך.. תעדר מהבית שבוע,נצל את זה כל עוד זה חופש,אחרי זה הם ישברו
מקסימום לא ישברו תחזור על 4 כמו טאטלה
או שתשחק להם על המצפון,נו אתה יודע כמו הילדים הכוסיות האלו שאומרים: "די,אני מרגיש כאילו אני כבר לא הבן שלכם"
"מה אני אשם???" אני מרגיש כמו שעיר לעזאזל... " כאלו ...
מתישהו זה חייב להגמר