לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה  ✡ ברוכים הבאים לפורום יהדות ✡  חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > יהדות והלכה
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 02-07-2008, 21:53
צלמית המשתמש של yishain11
  yishain11 yishain11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.08.05
הודעות: 5,852
מחשבות על נישואין: מי נגד מי, כמה ולמה.

בעקבות הויכוח הקטן שלי עם רומי החלטתי להעלות על הנושא מספר מחשבות, ואשמח לשמוע את דעותיכם. אני לא מתכוון לנסח שאלות מדויקת שיופנו אליכם, כך שתצאו מנק' הנחה שכל מה שנכתב הוא בסיס לגיטימי לדיון. כדאי לשמור על מבנה זהה: קודם לפרט את התופעה לפי ראות עיניכם, ואחרי כן להביע את דעתכם.
בנוסף, בינתיים אני לא אהיה כאן כדי להגיב, בגלל החיול () שיש לי מחר והשבת הישיבתית שיש לי אח"כ.
אז נתחיל.
לגבי נישואין בגיל צעיר: אני מרגיש שיש מגמה הולכת וגוברת (בציבור שממילא גיל הנישואין שלו צעיר בהרבה מהממוצע הארצי) לדחוף את גיל הנישואין למטה כמה שיותר, ואני לא ממש מצליח להבין למה, ולמה הדבר מתקשר דווקא לציבור שלנו. נעסוק בכך:
1. למה דווקא אנחנו? מאחר שאין לי שום ידע ממשי בעניין, אני יכול להציע רק סיבות שבמקרה הטוב יהיו השערה לשאלה זו. אני חושב שעיקר העניין הוא שהצעירים הדתיים מחונכים לדרך חיים מאוד פרגמטית ובעלת ציונים מאוד ברורים, ודרכם הצעיר הדתי מגדיר את התקדמותו בחיים. למה הכוונה? הצעיר הדתי הממוצע חי מהיסודי (שיכול להיות רגיל או פרטי) אל הישיבה התיכונית (הסלקטיבית בדר"כ) ומשם אל המכינה או הישיבה. מיד אחרי שירותו הצבאי הוא מתחתן (ולפעמים, כאמור, גם לפני) ומתחיל להביא ילדים (לרוב גם זה בא בשלב די מהיר) ורק אחרי זה הוא מתחיל להגדיר את חייו בעצמו. עד שלב זה, הוא תלוי לחלוטין בציונים האלה, ולכן הוא מרגיש שהוא חייב לעבור אותם כמה שיותר מהר.
מה אני חושב על כך? מעבר לחשיבה הפרגמטית הלא בריאה, ומעבר לכך שאני חושב שיש הרבה דברים ששווה לחוות ברווקות והרבה מעבר לתלות השלילית (לדעתי) במסלול חיים מותנה מראש, אני חושב שהדבר הזה לא טוב בגלל שאדם בגיל 18-20 הוא לא אדם מבוגר, ולא משנה עד כמה הוא בוגר בעיני עצמו או בעיני סביבתו (והדברים נוגעים גם לבנות). אין להשוות את מצבו הנפשי של האדם בגיל צעיר זה (ובמיוחד אם הוא לפני הצבא) לאדם מבוגר ומנוסה יותר. הניסיון הזה חשוב גם לפרקטיקה: אדם יכול לחשוב בגיל צעיר שהוא מוכן לחיים, אבל בלי שום ניסיון מעשי בחיים אין להצהרה הזאת שום משמעות, וההליכה בגישה הזאת עלולה להיות הרסנית.
2. מדוע צעירים נדחפים לעשות זאת? מעבר לחינוך, אני חושב שהדור היום חי בחיים רומנטיים יותר מאשר הדורות שקדמו לו (ואני חושב שזה מתבטא גם במשיכה שלו לסיסמאות)- גם בגלל החברה המערבית שאורך חייה הוא כזה וגם בגלל שאורך חיים כזה הוא פשוט ולא מורכב, וממילא מושך בני נוער. לכן, ברגע שהנוער(שמקבל חינוך לנישואין מוקדמים) מרגיש את ההתפרצות הריגשית המלווה את תהליך ההיכרות עם בן המין שני הוא מיד נשמך אל הרגש הזה בלי לשקול באמת את כל הנובע מכך. אני לא חושב שאפשר להבהיר לבן נוער עד כמה הנישואין הם תהליך קשה שמערב הרבה עבודה, ואני חושב שהתלונות הרבות על בני זוג שאין להם שמץ של מושג בזוגיות בגלל שהם נישאו מוקדם וללא הכנה מספקת מעידים על הבעיה שקיימת בנושא.
מה אני חושב על כך? קודם כל, חשוב להנחיל לנוער את הגישה שהחיים מורכבים, ושאין דבר כזה שחור ולבן. ממילא יוצא שלכל מהלך בחיים אי אפשר מיד "לקפוץ למים", אלא דרושה הכנה מעמיקה ורחבה, שמלווה גם בבגרות נפשית. מכל זה יוצא שאני חושב שיש להבהיר ולחנך לנישואין בגיל מאוחר יותר- אולם כך יווצרו נישואין בוגרים ובריאים יותר.
וזהו לעכשיו, ההמשך יבוא.

מה דעתכם?
_____________________________________
And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

חזרה לפורום
  #5  
ישן 02-07-2008, 22:50
צלמית המשתמש של הנשר הקטן
  הנשר הקטן הנשר הקטן אינו מחובר  
מנהל "מה שבכיפה" בדימוס,מו"ס במיל',וסטודנטים בשוטף
 
חבר מתאריך: 10.06.05
הודעות: 2,444
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yishain11 שמתחילה ב "מחשבות על נישואין: מי נגד מי, כמה ולמה."

ובחזרה לפינתנו "תיבת הפנדורה של ישי" והיום-נישואין מוקדמים.
בקיצור,פתחת פה נושא רגיש למדי,אני בטוח שלשחף יש איזה 1000-2000 מילים להגיד בנושא.

ולדעתי האישית.....
לגבי מגמת דחיקת גיל הנישואין כלפי מטה,נדמה לי שהמגמה התייצבה בשנים האחרונות,ואין יותר מתחתנים צעירים מאשר לפני 4-5 שנים,וגם בגיל המתחתנים אין ירידה משמעותית,פשוט כי אין כ"כ לאן לרדת במסגרת הבסיס ההגיוני והחוקי

אני רוצה להעלות פה עוד השערה,שאולי מעניקה יותר לגיטימציה מבחינה מסוימת לעניין.
ישנו עיסוק די מסיבי בעיתונות ובשיח הציבורי בתוך החברה הדתית-לאומית בתופעת (או בעיית) הרווקות המאוחרת. כל הזמן מדברים על הרווקים המבוגרים בני ה30+,שלא מצאו עדיין את בן\בת זוגם לחיים,מה שמוביל לתופעות שונות,שרובן שליליות בעיני מובילי המגזר.
הסיבה שנתפסת כגורם העיקרי לעניין הזה,היא הבררנות. משמע שאנשים "פספסו" למעשה את המיועד להם,מתוך בררנות יתר,והתעקשות על דברים מסוימים,שבדיעבד נראים כלא חשובים במיוחד לאור הנסיבות.
הצעירים שנחשפים לשיח בעניין הזה,נרתעים מאד מהרעיון של הצטרפות ל"חברת הרווקים המבוגרים" בעתיד,ולכן ממהרים לסתום את הפרצה בעניין הזה,ע"י נישואין.
דעתי לגבי העניין הזה היא שיש בו מידה של צדק,אבל כמו שציינת בעצמך,זה מורכב,הכל מורכב.

לגבי ההשערה הראשונה שכתבת,לגבי "סולם הציונים" בחברה הדתית,אני חושב שמדובר בגורם שולי יחסית בעניין הזה.גם בחור שיתחתן בגיל 24,עדיין "מקבל ציון עובר",גם בעיני עצמו,ובוודאי בעיני הסביבה,ולכן רוב האנשים מרשים לעצמם להתפתח מבחינה אישית,גם ללא מעבר השלב של חתונה.

לגבי נסיון החיים,הטיעון הנפוץ הוא,שאם ככה,צריך להתחתן פחות או יותר בגיל 60,וברור שזה לא רלוונטי. לדעתי צריך לצבור ניסיון הכרחי,ומשם אין ברירה אלא לקפוץ למים,ולצבור את הניסיון תוך כדי. מתי מגיע אותו ניסיון הכרחי? זה כבר נתון לשיקול אישי. אתה טוען שמדובר בגיל 21-23 (ואולי מפני שזה הגיל שלך?),יש שיטענו שמדובר בגיל 28,ויש שיטענו שבגיל 18,ואני לא חושב שיש מקום לקביעה מוחלטת בעניין הזה.

בנוגע להתפרצות הרגשית שלטענתך מובילה לחתונות מוקדמות,זו אכן בעיה בציבור הדתי,בעיקר משום שאין לאן לקחת את העוצמות האלה,מלבד לנישואין. למעשה,זה מצב שאינו ניתן לפיתרון,בגלל המחסום ההלכתי בעניין הזה.
הפיתרון שהצעת,של הנחלה לנוער את הגישה שהחיים מורכבים,לדעתי כבר מיושם בשטח. אני לא חושב שרוב בני הנוער יטענו היום שהחיים פשוטים,אלא יסכימו איתך שהם מורכבים,אלא שדרכי ההתמודדות שנכונות לדעתם,הם שונות,ושאין צורך לצבור ניסיון מסיבי בכל דבר,לפני שמבצעים אותו.
אני זוכר שבזמנו למדתי קטע ברמב"ם,ואני לא זוכר את הציטוט המדויק,אבל הוא כותב שאם אדם אחד היה מנסה ללמוד את כל מה שניתן,לא היו מספיקות לו גם כמה תקופות חיים.
נדמה לי שכולם יסכימו,שבסופו של דבר נצטרך לקפוץ למים. מתי ואיך? אני משאיר לכל אחד להחליט לעצמו........
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

חזרה לפורום
  #6  
ישן 02-07-2008, 23:05
צלמית המשתמש של yishain11
  yishain11 yishain11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.08.05
הודעות: 5,852
ממש אהבתי את הפתיחה שלך...
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי הנשר הקטן שמתחילה ב "ובחזרה לפינתנו "תיבת הפנדורה..."

אני כבר חושב על עיצוב חתימה בנושא...
בכל אופן:
קודם כל, אני לא מאמין ברעיון ה"מיועד" ו"האחד", כך שאין לי חשש מפני בררנות מהבחינה הזאת. אני חושב שבהחלט יש חינוך לא להיתקע ברווקות מבוגרת, אולם לא בגלל שהרווקות היא רעה, אלא בגלל שיש בכך עלבון אישי. ממילא יוצא שהכל מונע מדחפים אנוכיים וקטנונים, במקום להתעסק בדבר הגדול שעליו מדברים- נישואין.
לגבי השלב בחיים: אני לחלוטין מסכים איתך, אבל חלק ממה שאני מגדיר כ"ניסיון חיים הכרחי" הוא, בעצם, ניסיון חיים במובן הפשוט ביותר: התנסות בעבודה, התנסות בקשרים עם בני אדם, התנסות בחיים אישיים וחברתיים תחת לחץ, ואף אחד מהדברים הללו לא מגיע לחייו של אדם לפני גיל 20.
ואני בן 19...
_____________________________________
And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

חזרה לפורום
  #12  
ישן 03-07-2008, 20:38
  משתמש זכר uninstall uninstall אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.11.01
הודעות: 1,751
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yishain11 שמתחילה ב "מחשבות על נישואין: מי נגד מי, כמה ולמה."

לדעתי יש בציבור הדתי לאומי נטייה מאוד מאוד חזקה לכיוון ההתחרדות,וחלק מההתחרדות זה חתונות בגיל צעיר.
במגזר החדרי יש תלות מלאה ברב (לא מזיזים שום דבר בלי לשאול את הרב) וזה אחד הדרכים לחזק את התלות (תלמיד ישיבה חסר השכלה/מקצוע/כיוון שמתחתן ומצפים ממנו שיהיו לו 5 ילדים לפחות...)
לי משום מה הנושא הזה תמיד מזכיר את האיסור של הכנסיה הנוצרית על המאמינים שלה ללמוד קרוא וכתוב (למרות שאני חושב שההשוואה קיצונית מידי)

דבר שני, אנחנו חיים בחברה מאוד מתירנית מבחינת הקשר שבינו לבינה ואני בטוח שגם אם לא במודע הסקרנות לפעמים מאיצה את תהליך החתונה.

בנוסף נוצר הרבה פעמים פער השכלתי בין הבחור והבחורה מה שגורם לכך שבגיל יותר מבוגר אחד הצדדים עלול להיות יותר בררן ולכן "עדיף" להתחתן לפני שזה קורה (היה על זה כבר אשכול פה, אז אני לא ארחיב בנושא).

דבר אחרון זה הנושא של הפרדה הרמטית בין בנים לבנות (שבוע שעבר ראיתי מודעה באחד העלונים המקומיים על פעוטון מופרד לגילאי 3). ההפרדה הזו גורמת לנתק בקשר בין בנים לבנות ברמה כזו שלפעמים חושבים שלצד השני בכלל יש קרניים ואין לבנים מושג איך צריך להתייחס לבנות או מה לצפות מהן בכלל (אני משער שזה גם הפוך...)
כתוצאה מכך כאשר זוג נפגש אין להם מושג מה הם מחפשים בכלל ולפעמים מתחתנים עם מישהו שלא מתאים להם.

לדעתי חתונות בוסר הן הדבר הכי גרוע שיכול לקרות, זה גורם סבל לזוג, לאנשים מסביב, לילדים שלהם.
זה ייגרום בעתיד לגירושין מכוערים או לזוגות שאומנם ביחד אבל רק מהפחד שהם ייתגרשו ויהיו סוג ב'.

חזרה לפורום
  #13  
ישן 10-07-2008, 15:00
צלמית המשתמש של yishain11
  yishain11 yishain11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.08.05
הודעות: 5,852
מחשבות על נישואין, פרק ב': אמת או חובה?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yishain11 שמתחילה ב "מחשבות על נישואין: מי נגד מי, כמה ולמה."

נקודה נוספת שאני רוצה להאיר על הנישואין היא התפיסה הדואלית שלהם: הנישואין כמוסד שתפקידו להמשיך את עם ישראל, ומוסד שמאחד תחתיו זוגיות ואהבה. כלומר, יש צווי דינים בנישואין: הנישואין כחובה והגוררים הסתכלות פרקטית, לעומת הנישואין כאהבה, שעליהם נסתכל דרך משקפיים רגשיים יותר.
חילוק זה מצוי כבר בעבר. שמעתי את אחד מהאברכים אצלנו מתאר מפגש משפחתי ענף במיוחד, שבו דנו על ההבדלים בין הנישואין היום לנישואין של פעם. הייתה הסכמה חד משמעית כי פעם הנישואין היו דבר פרקטי בהרבה, וממילא גם היה פחות דגש על התאמה והתאהבות מדהימה וכד'. יש להדגיש: אין הכוונה לומר שהנישואין פעם היו מאושרים פחות מאשר היום בגלל חוסר הדגש הזה (ואפילו ניתן לומר שאז הנישואין היו מאושרים יותר כי הם יהו פשוטים יותר). היום, לעומת זאת, יש הרבה יותר חיפוש של בן זוג שמתאים מבחינה רגשית, וההתאמה הנפשית בין שני בני הזוג חשובה יותר מאשר בעבר.
את המעבר הזה ניתן לראות גם בהסתכלות היום על נישואין. היום הרבה מסתכלים על נישואין בתור דבר שהוא כל כולו שיא רגשי, שעתיד ללוות את בני הזוג כל חייהם, ולכן אסור להתמסד לפני שמוצאים את בן הזוג הראוי ואת האהבה המושלמת. אין בתפיסה זו דבר רע כשלעצמה, אולם אני חושב שכשתפיסה זו דוחקת את רגליה של התפיסה הקלאסית- הנישואין כחובה- הדבר כבר הופך למקולקל. אין לשכוח כי יש מצווה להתחתן ולהביא ילדים, ואולי הרגש שלנו וההתאמה שלנו לדבר קצת פחות קריטיים ממה שחשבנו (ואני מניח שהאי נוחות של מי שקורא את המשפט הזה היא ראיה לתפיסה השלטת היום). עלינו להתחשב בכך שהנישואין הם לא רק משרתים את הרגש שלנו, אלא הם מהווים נדבח חשוב בחיינו הדתיים ובייסודו של עם ישראל.
אני עצמי עברתי שינוי בדעותי כאשר הראו לי את הגישה הזאת. למי שלא יודע, אני לא חסיד גדול של נישואין בגיל צעיר, ומטעמי חוסר התאמה לעניין אני הנחתי שמן הסתם אני לא אתחתן (אפילו כתבתי את זה באשכול היכרות). שיחה ארוכה עם החברותא שלי בעניין גילתה לי תפיסה חדשה: אולי יש מקום לבטל קצת את העצמי לטובת החובה הציבורית שבעניין. אולי יש מקום לחשיבה קצת מעבר לד' אמות שלנו (הויכוח גם התעסק בשאלת האהבה וההתאמה, ובסופו גיבשתי דעה מסוימת שהאהבה היא רגש הרבה פחות דטרמיניסטי כמו שניתן לדמיין, וממילא גם מי שחושב שוהא לא מתאים לזה, או אפילו לא מי יודע מה אוהב את אשתו, הוא בהחלט יכול ללמוד לאהוב).
ושוב, מה אתם חושבים?
_____________________________________
And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

חזרה לפורום
  #16  
ישן 10-07-2008, 15:34
צלמית המשתמש של שחף דרור
  משתמשת נקבה שחף דרור שחף דרור אינו מחובר  
מנהלת פורומי הצילום
 
חבר מתאריך: 12.04.05
הודעות: 13,084
שלח הודעה דרך ICQ אל שחף דרור
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי yishain11 שמתחילה ב "הגישה של החברותא שלי היא די קיצונית"

אממ, אוקיי.
מאחר והם כבר נשואים, אני מקווה שהוא יצליח ללמוד לאהוב את אשתו ולשכוח מההיא. אבל לאלו מבינינו שעוד לא נשואים (ואתה נשמע כאילו החברותא קצת השפיע עליך בכיוון...) - בית שהאהבה בין ההורים בו לא שלימה - אף פעם לא יהיה בית טוב יותר. והאהבה אף פעם לא תהיה שלימה אם הבעל מאוהב יותר במישהי אחרת (במיוחד אם הכלה יודעת את זה, וכנראה שהיא יודעת אחרת אתה ואני לא היינו יודעים).

אגב, הבחור נשמע לי (אם לנקוט בלשון הרבה יותר עדינה ממה שמתחשק לי) לא חכם במיוחד ולא רגיש בכלל. שמעתי על זוגות שלא הזמינו את האקסית של החתן למרות שהיא עדיין בקשר עם החתן/כלה (ואפילו חברה של הכלה) כדי לא ליצור רגשות מעורבים אצל הכלה.
אז להזמין את הבחורה שהוא היה מעדיף להתחתן איתה?! איזה מין בן אדם הוא?!
חזרה לפורום
  #24  
ישן 25-07-2008, 00:26
  born2run born2run אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.04.06
הודעות: 201
יש לי בעיה עם המושג" אהבה"
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי שחף דרור שמתחילה ב "אני בהחלט חושבת שאהבה היא דבר..."

מושג מאוד פלואידי.

ובתגובה כללית לאשכול.
איך אומרים ב"אבות" בן 18 לחופה .
החשיבה היום שצריך לעבור דברים בחיים, להתנסות, "להתבגר" (מה זה אומר לעזאזל?) ורק אז אחרי צבא \תואר להתחתן זו מחשבה מוטעיות שמושפעת מתרבות מערבית פסולה ומחוסר הבנה לדבר העצום שנקרא "נישואין" .
למה אנשים מתחתנים בכלל?? תחשבו על זה לעומק. אין בזה הגיון.
איזה הגיון יש לאדם לשלול מעצמו את החירות המוחלטת, להפוך את עצמו תלוי במישהו אחר שבד"כ גם שונה ממנו ובא מרקע אחר (במיוחד בציבור הדתי.).

ממליץ מאוד על הספר "שכינה בינהם".
ושאני יחזור יום ראשון לספר אני מבטיח להעלות את הרעיונות המדהימים שיש בו.
_____________________________________
practice leads prefectio
תודה לשחף דרור על החתימה

חזרה לפורום
  #25  
ישן 21-07-2008, 14:38
  שושקה8 שושקה8 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.07.08
הודעות: 115
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yishain11 שמתחילה ב "מחשבות על נישואין: מי נגד מי, כמה ולמה."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי yishain11
בעקבות הויכוח הקטן שלי עם רומי החלטתי להעלות על הנושא מספר מחשבות, ואשמח לשמוע את דעותיכם. אני לא מתכוון לנסח שאלות מדויקת שיופנו אליכם, כך שתצאו מנק' הנחה שכל מה שנכתב הוא בסיס לגיטימי לדיון. כדאי לשמור על מבנה זהה: קודם לפרט את התופעה לפי ראות עיניכם, ואחרי כן להביע את דעתכם.
בנוסף, בינתיים אני לא אהיה כאן כדי להגיב, בגלל החיול () שיש לי מחר והשבת הישיבתית שיש לי אח"כ.
אז נתחיל.
לגבי נישואין בגיל צעיר: אני מרגיש שיש מגמה הולכת וגוברת (בציבור שממילא גיל הנישואין שלו צעיר בהרבה מהממוצע הארצי) לדחוף את גיל הנישואין למטה כמה שיותר, ואני לא ממש מצליח להבין למה, ולמה הדבר מתקשר דווקא לציבור שלנו. נעסוק בכך:
1. למה דווקא אנחנו? מאחר שאין לי שום ידע ממשי בעניין, אני יכול להציע רק סיבות שבמקרה הטוב יהיו השערה לשאלה זו. אני חושב שעיקר העניין הוא שהצעירים הדתיים מחונכים לדרך חיים מאוד פרגמטית ובעלת ציונים מאוד ברורים, ודרכם הצעיר הדתי מגדיר את התקדמותו בחיים. למה הכוונה? הצעיר הדתי הממוצע חי מהיסודי (שיכול להיות רגיל או פרטי) אל הישיבה התיכונית (הסלקטיבית בדר"כ) ומשם אל המכינה או הישיבה. מיד אחרי שירותו הצבאי הוא מתחתן (ולפעמים, כאמור, גם לפני) ומתחיל להביא ילדים (לרוב גם זה בא בשלב די מהיר) ורק אחרי זה הוא מתחיל להגדיר את חייו בעצמו. עד שלב זה, הוא תלוי לחלוטין בציונים האלה, ולכן הוא מרגיש שהוא חייב לעבור אותם כמה שיותר מהר.
מה אני חושב על כך? מעבר לחשיבה הפרגמטית הלא בריאה, ומעבר לכך שאני חושב שיש הרבה דברים ששווה לחוות ברווקות והרבה מעבר לתלות השלילית (לדעתי) במסלול חיים מותנה מראש, אני חושב שהדבר הזה לא טוב בגלל שאדם בגיל 18-20 הוא לא אדם מבוגר, ולא משנה עד כמה הוא בוגר בעיני עצמו או בעיני סביבתו (והדברים נוגעים גם לבנות). אין להשוות את מצבו הנפשי של האדם בגיל צעיר זה (ובמיוחד אם הוא לפני הצבא) לאדם מבוגר ומנוסה יותר. הניסיון הזה חשוב גם לפרקטיקה: אדם יכול לחשוב בגיל צעיר שהוא מוכן לחיים, אבל בלי שום ניסיון מעשי בחיים אין להצהרה הזאת שום משמעות, וההליכה בגישה הזאת עלולה להיות הרסנית.
2. מדוע צעירים נדחפים לעשות זאת? מעבר לחינוך, אני חושב שהדור היום חי בחיים רומנטיים יותר מאשר הדורות שקדמו לו (ואני חושב שזה מתבטא גם במשיכה שלו לסיסמאות)- גם בגלל החברה המערבית שאורך חייה הוא כזה וגם בגלל שאורך חיים כזה הוא פשוט ולא מורכב, וממילא מושך בני נוער. לכן, ברגע שהנוער(שמקבל חינוך לנישואין מוקדמים) מרגיש את ההתפרצות הריגשית המלווה את תהליך ההיכרות עם בן המין שני הוא מיד נשמך אל הרגש הזה בלי לשקול באמת את כל הנובע מכך. אני לא חושב שאפשר להבהיר לבן נוער עד כמה הנישואין הם תהליך קשה שמערב הרבה עבודה, ואני חושב שהתלונות הרבות על בני זוג שאין להם שמץ של מושג בזוגיות בגלל שהם נישאו מוקדם וללא הכנה מספקת מעידים על הבעיה שקיימת בנושא.
מה אני חושב על כך? קודם כל, חשוב להנחיל לנוער את הגישה שהחיים מורכבים, ושאין דבר כזה שחור ולבן. ממילא יוצא שלכל מהלך בחיים אי אפשר מיד "לקפוץ למים", אלא דרושה הכנה מעמיקה ורחבה, שמלווה גם בבגרות נפשית. מכל זה יוצא שאני חושב שיש להבהיר ולחנך לנישואין בגיל מאוחר יותר- אולם כך יווצרו נישואין בוגרים ובריאים יותר.
וזהו לעכשיו, ההמשך יבוא.

מה דעתכם?


אני בכוונה מצטטת אותך ולא את אלה שכתבו אחריך כי מקור הסיפור הוא כאן....

אני מגדירה את עצמי כחסידת ברסלב וכתוב בכתובים שרבי נחמן התחתן בגיל 13 ויום. אז אני לא אומרת לכם ללכת ולעשות אותו דבר כי רבי נחמן חי בתקופה אחרת לגמרי ובדרגה רוחנית מאוד גבוהה אבל אצלנו כל זוג שעומד להתחתן עובר הדרכה מקיפה אצל מדריכים פרטיים . הכלה אצל מדריכת טהרה והחתן אצל מדריך ובאותה הדרכה לא רק שמסבירים להם את נושא הטהרה והצניעות אלא גם את מבנה הבית היהודי. מה התפקיד של האשה בבית ומה התפקיד של הבעל בבית ומה תפקידם ביחד לגביי הילדים. הדרכה כזו יכולה לקחת גם חודשיים לפני החתונה.
מי שהולך אחר כך לפי אותה הדרכה הסיכוי של גירושים הם קלושים מאוד.
כמובן שלאותו זוג יש תמיד את האפשרות לחזור אל אותם מדריכים ליעוץ. גם טלפוני...
המטרה שבני זוג יתחתנו בגיל צעיר זה על מנת למנוע מהם את העבירה של "פגימת הברית" ושמירת העיניים.
שיהיה בהצלחה לכולנו...

נערך לאחרונה ע"י שושקה8 בתאריך 21-07-2008 בשעה 14:41.
חזרה לפורום
  #27  
ישן 31-07-2008, 11:23
  היושבת בגנים היושבת בגנים אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.03.07
הודעות: 34
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי yishain11 שמתחילה ב "אני מסכים למה שאת אומרת"

-נדחפת-

אין לך מצב להיות אי פעם 'מוכן' רגשית לחתונה. זה דבר יותר גדול ממה שאי פעם נראה לנו ובחיים לא נבין את זה גם אם נתחתן בגיל 30.
ההיפך. לפעמים המריחת זמן עלולה להכניס לעצמנו לראש מחשבות שגויות יותר, בררניות יותר ומערביות יותר לגבי המושג והמוסד שנקרא 'נישואין'.
עד שלא תכנס לזה - לא תהיה מוכן לזה.
המוכנות מתבשלת בתוך הדבר עצמו.
אני לעצמי דיי בטוחה שאני אקח לי את השנתיים של השירות הלאומי בשביל להתבשל לנישואין- ואולי זה זמן שיעזור לי קצת יותר ללמוד גם את הפרטים הטכניים של ניהול משק בית וכמובן עצמאות נפשית יותר.
אבל אני לא באה נגד חברות שלי שמתחתנות ישר אחרי י"ב, כי זה נורא משנה מי הבן אדם. אני בטוחה שלפחות רב החברות שלי שמתחתנות בגיל צעיר- מוכנות מספיק כמה שאפשר להיות מוכנות, ובאמת זה טוב להן להתחתן עכשיו.
_____________________________________
"היושבת בגנים,
חברים מקשיבים
לקולך, השמיעני"
(שיר השירים- קודש הקודשים)

"בוא יבוא, אחד, יחיד ומיוחד, אשר ירפא את העולם מן הפחד ויטהרו מן האימה" - אגדת כנפיים ("לוחמי התמורות").

חזרה לפורום
  #28  
ישן 01-08-2008, 12:06
צלמית המשתמש של A_Netanel
  משתמש זכר A_Netanel A_Netanel אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.11.01
הודעות: 5,735
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yishain11 שמתחילה ב "מחשבות על נישואין: מי נגד מי, כמה ולמה."

אני שמח שהשאלה שלך היתה "מה דעתכם". הנושא הזה מורכב מידי מכדי שיהיה אפשר לנסח אותו בשאלה אחת.

אני חושב שאני הנשוי היחיד שענה באשכול הזה, אז אולי (אולי) יהיו לי תובנות טיפה מעניינות

קודם כל, על מנת שתבינו את הרקע שלי, אני רוצה לציין שאני מגיע במקור מבית חרדי, פחות או יותר. כך שעם כל זאת שכיום אני חובש כיפה סרוגה, את תקופת הילדות והנערות שלי ביליתי בעיקר בסביבה חרדית.
למה זה משנה? כי יש סיכוי טוב שכל השאלה הזו לא רלוונטית כלפי. אני מאמין שהסיבה לשיטת הנישואים בציבור הסרוג היא (כמובן) עניין של חינוך. גם של ההורים והבית (מה שכולל תרבות פנאי, טלויזיה וכו') וגם של הסביבה (תנועת נוער, תיכון, ישיבה, אולפנה, וואטאבר).
לכן, אולי יהיה מי שיגיד שהרקע החרדי שלי הוא זה שגרם לי להתחתן עם החברה הרצינית הראשונה לי ולא "להתנסות" יותר.

אז, אחרי ההקדמה הזו, אלו תובנותי:
1. גם אני מאמין שיש קשר עז בין התחרדות הסרוגים לבין הקדמת גיל הנישואים. מה שאומר (וכך גם הצלחתי להסיק מהתבוננות בסביבה שלי ובחברים שלי), שהתופעה הזו תחול בעיקר על אלו שמרגישים מחוברים יותר לדרך החיים החרדית. קרי - חרד"לניקים.
נרצה או לא נרצה, הציבור הסרוג ה"מודרני" (אם תרצו, המחפף קצת. אם תרצו, המקל יותר. אם תרצו, זה ששמירת נגיעה לא בראש מעייניו. זה שלימוד תורה הוא הוא דבר נחמד אבל אף פעם לא מגיע אליו. זה שקורא לשאר הסרוגים "דוסים" ) אימץ לו את דרך החיים המערבית. מה שאומר שאיפה להצלחה כלכלית, חיבור לטכנולוגיה, רצון להגשמת האהבה "כמו בסרטים" וכו' וכו'.
(אה, ולפני שמישהו יוצא אלי עם קלשונות ולפידים - אני מגדיר את עצמי בדיוק ככזה. ואין לי בעיה עם החברה ה"מערבית". מי שחושב שעדיף לחיות כמו בפולין או כמו במרוקו שיבושם לו.)
הסרוג המודרני הנ"ל, לא מתחתן בגיל 19.
אני התחתנתי בגיל 24 (23 ואחד עשר חודשים לקטנוניים ), וזה פחות או יותר הגיל שבו הגברים המחזיקים בדעות דומות לשלי, ובאורח חיים דומה לשלי התחתנו.

2. אין לי כמעט ספק, שיש קשר עז בין האיסור לגעת בבן הזוג וכמובן להגיע ליחסי מין, לבין גיל החתונה ההולך ומוקדם.
אם נחשוב על זה רגע, כאשר זוג חילוני מתחיל לצאת, בשלב כזה או אחר הזוג מגיע לקיום יחסי מין. לאחר מכן יש את שלב ה"לגור יחד" ובשלב מאוחר יחסית, סביבות גיל ה30, כאשר הזוג מרגיש שהוא "בשל" ובדרך כלל לפני או לקראת הריון, מגיעה חתונה.
אצלינו אין אפשרות לשלבים הללו.
זוג שרוצה לגעת, להתנשק, להתחבק - צריך להתחתן. (כן אני יודע שרבים מאיתנו לא מחכים לחתונה בשביל זה)
זוג שרוצה לגור יחד כדי לחיות חיים משותפים - צריך להתחתן.
זוג שרוצה ילדים - כמובן שצריך להתחתן.

מה שגורם לכך ששלבים שמקובלים בחברה החילונית שסובבת אותנו - למרות שאנו יחסית שונים ומנותקים ממנה ברמה מסויימת - צריכים להתחיל אצל הצעירים הדתיים על ידי החתונה. לכן החתונות גם יחסית מוקדמות.

3. מצד שני - אני לא יודע האם זה נכון לומר שאדם בגיל 19 אינו מוכן לחיי נישואים. שוב, בתור הנשוי היחיד באשכול הזה עד כה, אני מאמין שהייתי יכול לתפקד בחיי נישואים בצורה זהה או לפחות מאוד דומה אילו הייתי מתחתן מוקדם יותר. פשוט באותה תקופה לא רציתי.
אחותי למשל, התחתנה בגיל 19. היא אמנם חרדית, אבל הנקודה היא שהיא היתה בשלה לחתונה. היא ידעה מה היא רוצה ואת מי היא רוצה. אם יש לי טענה, או סיבה שבגללה הייתי עושה משהו אחרת, הרי שזו לא המוכנות הנפשית.
ושוב, ערמת הסייגים. כמובן שזה אינדיבידואלי. כמובן שיש כאלה שלא הייתי נותן להם רישיון להשקות את העציץ שלי גם בגיל 35. שלא לדבר על להנשא ולהביא ילדים.
אבל לפחות האנשים שאני מכיר, והסביבה בא אני חי היום, הינם אנשים נבונים שלדעתי גם בגיל צעיר יותר היו יכולים לבצע את המלאכה טוב לפחות כמו בגיל מאוחר יותר.

נ.ב.
ברור לי שיש יוצאים מן הכלל. ברור לי שלא כל החילוניים מתחתנים בגיל 30. ברור לי, שלא כל הדתיים מתחתנים כי הם מרגישים שזה השלב הבא ההכרחי על מנת לקדם את הקשר. התגובה הזו מכילה הרבה הכללות. אנא ראו מעבר להן.

נ.ב.ב.
וואחד מגילה כתבתי. מרוצה נשר?
_____________________________________
לבלוג שלי - Sandbox

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
Pinky: Ha ha ha ha, Troz!
Brain: What is troz?
Pinky: Why that's Zort in a mirror. Huh huh, Troz!

חזרה לפורום
  #29  
ישן 03-08-2008, 02:42
צלמית המשתמש של orreut
  orreut orreut אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.07
הודעות: 926
יקיריי החביבים.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yishain11 שמתחילה ב "מחשבות על נישואין: מי נגד מי, כמה ולמה."

בפתיחה פטרונית זו, אני מעוניין להביע דעה מלומדת ניסיון, אבל תיקחו את זה לאן שבראשכם.
אני, 25, נשוי+1 בת שנה (בים שישי שעבר).
התחתנתי בגיל 21.

במקרו, הזרם הדת"ל הוא משול לאדם האוחז בידיו חבלים רטובים, הקשורים לשתי אונייות השטות לכיוונים מנוגדים. אוניית החילונים ואוניית החרדים.
אנחנו לא סתם בתווך, אלא נקרעים לחצי בגופינו, מחזיקים מעמד בקושי ופוצעים עמוקות את ידינו.
(עד כאן מטאפורה זו)
במיקרו, אחד הדברים הקשים ביותר שהציבו לפנינו הזרם הדת"ל הוא הקשר שבינו לבינה.
ישנם איסורי תורה, גדרים וסייגיי- סייגיים, האוסרים על מגוון דברים ע"מ שלא נגיע ח"ו לעריות.

מכיוון שחלקינו דיברו עם בחורה בפעם הראשונה היה בכיתה ח' או ט', כשההרומונים קופצים כמו מקסיקנים רוויי טקילה מאידך, ולמדנו בישיבה תיכונית שלא עודדה בלשון המעטה את הקשר הגלובלי בין בנים לבנות מגיסא. יצאנו מבולבלים.
כמו- כן, למדנו תורה, ונחשפנו לטלוויזיה הכי גרועה מצד הצניעות.
נערי ונערות הכיפות הסרגות קרועים מבפנים, וזאת עודמלי לדבר על החינוך המיני הקלוקל שקיבלנו בבית הספר (אני יודע, גם בתור מורה וגם בתור תלמיד).

על מנת לא הגיע למגוון עבירות אנו מבינים כי הציבור שלנו צריך להתחתן מוקדם.

זה לא טוב.

אפרט:

חז"ל לומדים מתוך העניין של היוצאים למלחמת רשות, כי טוב שהאדם ינהיג את חייו בסדר הזה:
יבנה בית, ימצא עבודה ורק לאחר מכן ישא אישה ("..בנה בית ולא חנכו..כרם...ארש אישה ...")
הרמב"ם כותב שיכול ליטוע כרם קודם לבניית הבית מכיוון שלכם יש ערלה של 4 שנים.

בימינו, ובמלכוד שאליו נקלענו, הסדר מתהפך לרעה.
נושאים אישה, מחפשים עבודה ומגרדים משכנתא.
זה קשה, זו מעמסה, וזה דופק את חיי הנישואין.

אצל החילונים, חיים בסבבה עד גיל 35- 40, אחרי עבודה וביסוס כלכלי, מתחתנים, והמשכנתא ברורה
ואגבית.
אצל החרדים, אין בעיה של עבודה (בין אם הוא אברך, מקבל קיצבה או עובד) השווער והשוויגער מחוייבים בסוג של חוזה להביא דירה והכל אגוזים.

רק אצלינו שההורמונים מדגדגים את הפרומונים, בשל לחצים מבית ומחוץ, העסק נדפק.

אנחנו מתאהבים, מנסים בכל כוחינו להחזיק מעמד ולא ליפול (ולא חסרים מקרים של חתונת בזק)
ומתחתנים בלחץ, בחוסר כול ורודפים אחרי הזנב כל החיים.

אני לא מציע לאף אחד להתחתן ללא אהבה. אנחנו לא בשוק בשר כמו אצל אחינו החרדים ("...זאת חנל'ה שרה, בלונדינית עם עיניים כחולות לומדת הוראה בבית יעקב. מתאים לבן שלך?...")
ולא רועים בשושנים בהתאמה פיזית משל היו מכונית משומשות, כמו החילונים ("איך תדע אם היא מתאימה לך אם לא ניסית אותה?...").
אהבה היא משהו שצריך לעבוד עליו יום יום, בקושי רב, ולהבין שזאת מערכה לכל החיים.
אם אתה מבין את זה, שזה לא רק פרפרים ושדות ירוקים, ו"...מאמי, תעשה לי נעים בגב" אלא אחריות כבדה מאוד של פרנסה, אושר לשני והמון ויתור, אז לא משנה בן כמה אתה.

אני נגד התחרדות והתחרד"לות.
יש לנו פאק מובנה, אבל סביל וניתן להלחם בו ולנצח.

הנוער צריך להבין שסקס הוא נלווה לחיים משותפים בין בני זוג שאוהבים אחד את השני, ולא העיקר כמו שיועצים זוגיים עושם מליונים מזוגות חילוניים שלא מבינים את מהות האהבה והזוגיות.
זה קשה להבנה כשיש לך חברה, ומעקצץ לך האף.

כמו שנדפקנו בהרבה מקרים עם האדיאולוגיה והדרך שלנו, ואנחנו מקבלים סטירות לחי ללא הכרה מכל הסובב אותנו, גם בנושא זה אנחנו בבעיה. אבל, כמו שאומרת הקלישאה הידועה, צריך לחפור אלפי טונות של עפר, למצוא גרגיר קטן ושחור, גם אותו ללטש, ורק אז מוצאים את היהלום.

לנו יש את היהלום, אנחנו רק צריכים לשמור עליו. כל השאר זה פירוש (כפראפרזה על הלל הזקן).
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חזרה לפורום
  #36  
ישן 04-08-2008, 02:05
  משתמש זכר Yanky Yanky אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 912
שלח הודעה דרך ICQ אל Yanky שלח הודעה דרך MSN אל Yanky Facebook profile
הגבתי לנושא באשכול אחר, לפני שראיתי את זה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yishain11 שמתחילה ב "מחשבות על נישואין: מי נגד מי, כמה ולמה."

אז אעתיק את מה התגובה


ציטוט:
ציטוט:
במקור נכתב על ידי yishain11
לגבי המצב הכלכלי: אין הכוונה לאיך תבזבזי את הכסף שלך, אלא מאיפה תשיגי אותו. איך אדם יכול להיכנס לתוך מחויבות משפחתית (ועל אחת כמה וכמה כשיש לו ילדים) בלי שיש לו דרך רצינית וקבועה לפרנס את עצמו? להיכנס למערכת כזו בלי שום הכנה מוקדמת נראית לי כמו שגיאה.
לגבי הרגש: לא מעניין אותי כמה אדם צריך משהו רגשית, הוא צריך לעשות חושבים לפני שהוא עושה משהו בסדר גודל כזה. מה הטעם להיכנס לתוך נישואים אם אין לך מושג מה זה אומר להיות בלחץ של עבודה או לימודים, מה זה לגדל ילדים בתוך הלחץ הזה, בלי לדעת איך לדאוג לביטוח לאומי או איך לבצע פעולות בנקאיות- ובקיצור, בלי שום נסיון חיים ממשי?



לגבי המצב הכלכלי.. באחד המקומות שהייתי בהם היה כתוב באחד מלוחות המודעות ליד בית המדרש משהו ברעיון כללי כזה(ואני די מסכים עם זה, ולדעתי זה יכול גם להשליך על עניין הנישואים בגיל "צעיר"): לגבי הבאת ילדים לעולם בגיל צעיר, אף פעם הזמן לא יהיה מתאים, תמיד יהיה לחץ בעבודה/לימודים, לרוב יש לנו דאגות פיננסיות לא משנה בני כמה אנחנו, אתה אף פעם לא יכול להיות מוכן במאת האחוזים, אבל פשוט צריכים לעשות את זה..
מעבר לזה, אני לא יודע מי אתה ומה הניסיון שלך, אבל אולי השד לא כזה נורא? אולי מגזימים עם הלחץ וכל המסביב, וזה סה"כ דבר שאם מתאימים את עצמך אליו, אפשר להסתדר איתו לא רע?
לגבי הרגש (ופה אני נכנס בעיקר למשהו שנכתב למעלה): חיי הרווקות כפי שמוצגים כיום, עוברים המון גלוריפיקציה כדי שיראו מה שהם לא.. חיי רווקות (בעיקר בעולם המודרני-חילוני) הינם חיים (בסופו של דבר) ריקים וחסרי תוכן, ויסלחו לי אחיי שאינם דתיים.. וכמו תמיד, זה נאמר כבר לפני אלפי שנים.. "כל אדם שאין לו אישה, שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה, בלא שמחה." (גמרא ביבמות), לא צריך לרוץ.. לא צריך להתפשר.. אבל לא צריך לתקוע את הראש באדמה ולצעוק "לא רוצה"..
_____________________________________
"וההרים עוד יבערו באש זריחות, ובין ערביים תנשב עוד רוח ים
אלף פרחים עוד יפרחו בין ובתוך שוחות, הם שיעידו, כי זכרנו את כולם."

חזרה לפורום
  #37  
ישן 07-08-2008, 12:46
צלמית המשתמש של yishain11
  yishain11 yishain11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.08.05
הודעות: 5,852
אל תגזים
בתגובה להודעה מספר 36 שנכתבה על ידי Yanky שמתחילה ב "הגבתי לנושא באשכול אחר, לפני שראיתי את זה"

הרב שלי בישיבה סיפר על מקרים רבים שהמעמסה שהפרנסה, הלימודים והמשפחה (ובמיוחד שכולם מעמיסים עליך בו זמנית) או הקשתה מאוד על חיי הנישאוים, או פירקה אותם לגמרי. אל תזלזל בזה.
באותה מידה אני אגיב על הבאת ילדים. יש הבדל בין להביא ילדים בשלב די מבוסס ויציב בחיים, בו אתה לא צריך לרדוף אחרי עבודה חדשה כל כמה חודשים, ואתה לא צריך לזכור באיזה יום יש לך מבחן באוניברסיטה ואיך זה יסתדר עם המלצרות שארגנת לעצמך, לבין להביא ילדים בשלב לא יציב ומלא תהפוכות.
נכון, תמיד תוכל לומר כי אין זמן ואתה בלחץ. זו לא סיבה לעשות את הדברים קשים יותר כאשר יש לך סיבה הגיונית ואנושית שלא לעשות זאת.
_____________________________________
And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

חזרה לפורום
  #38  
ישן 07-08-2008, 13:06
צלמית המשתמש של cookoorookie
  משתמשת נקבה cookoorookie cookoorookie אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.08.06
הודעות: 682
בתגובה להודעה מספר 37 שנכתבה על ידי yishain11 שמתחילה ב "אל תגזים"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי yishain11
נכון, תמיד תוכל לומר כי אין זמן ואתה בלחץ. זו לא סיבה לעשות את הדברים קשים יותר כאשר יש לך סיבה הגיונית ואנושית שלא לעשות זאת.
אתה לא יכול להתעלם מזה שבגיל מבוגר הסיכויים לקושי בלידה גבוהים יותר.
יש עוד דבר: בתור אחת הנכדות הגדולות במשפחה שלי אני רואה את הדברים שלי היו ולאחים הקטנים שלי אין (או שיש, אבל פחות) מבחינת "זמן סבא וסבתא". זה אולי שיקול טיפשי, אבל חשוב לי שסבא וסבתא שלי יזכו לראות את הילדים שלי, ושלילדים שלי יהיו סבים וסבתות בריאים ופעילים. נכון שזה לא תלוי בי, אבל אני יכולה לקדם את זה.
גם עניין הפרנסה לא תלוי בי. אני לא סומכת על הנס, אבל מסתבר שבחיים צצות הזדמנויות שלא חשבת עליהן אפילו, ולפעמים דווקא כשאתה מתכנן הכל לפרטי פרטים שום דבר לא הולך כמו שרצית.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

חזרה לפורום
  #39  
ישן 07-08-2008, 14:39
צלמית המשתמש של שחף דרור
  משתמשת נקבה שחף דרור שחף דרור אינו מחובר  
מנהלת פורומי הצילום
 
חבר מתאריך: 12.04.05
הודעות: 13,084
שלח הודעה דרך ICQ אל שחף דרור
בתגובה להודעה מספר 38 שנכתבה על ידי cookoorookie שמתחילה ב "[QUOTE=yishain11]נכון, תמיד..."

גיל מבוגר? תעשי לי טובה, גם אם מתחילים ללדת בגיל 25-27 במקום בגיל 15-17, יש בערך 15 שנים של פוריות מלאה וטובה לפני שהעניינים מתחילים להסתבך. ללדת בגיל 40 זה עדיין בסדר גמור.
ככה שגם מי שרוצה להתחיל ללדת בגיל 27, ללדת 5 ילדים בהפרש של שלוש שנים ביניהם, היא יכולה בלי בעיה. שלא לדבר על כך שבד"כ מי שרוצה 5 ילדים ומעלה, גם רוצה שיהיה בפרש קטן יותר, ואז אנחנו בכלל מסודרים. תוך 8 שנים אפשר בציבור שלנו להביא 5 ילדים גם בלי תאומים וזה, ואז בחורה שהתחילה בגיל 27 מגיעה בשקט לגיל 35, גיל צעיר למדי מבחינת פוריות.

לגבי סבא וסבתא את צודקת, ועדיין גם סבא וסבתא בני 50 זה נחשב צעיר, ובמצב הממוצע בגיל הזה הם עדיין בריאים ובעלי כוח לילדים. סבא וסבתא שלי משני הצדדים התחילו להזדקן רק לקראת גיל 70, כך שאם אני אלד בעצמי בעוד 5-7 שנים (בגיל 25-27), ההורים שלי יהיו קצת אחרי 50 כשהבכור יוולד (וזה כי הם ילדו אותי בסביבות אותו הגיל "המאוחר" - 27). אם אני אלד 4-5 ילדים די צפופים (כהרגלו של הציבור שלנו), הם יהיו פחות פעילים רק כשהבן הצעיר שלי יגיע לבית הספר היסודי, ואל דאגה, גם כמבוגרים בני 60 פלוס, אני בטוחה שהם יאהבו אותו וישחקו איתו.

ולגבי התכנון - את צודקת, אבל אין טעם ללכת בגלל זה ראש בראש עם המציאות. עדיף לעשות את מה שאנחנו חושבים שיותר הגיוני, יעיל וטוב, ואם ה' רוצה שיקרה משהו אחר - סמכי עליו שהוא יסדר את זה אניוואי.
חזרה לפורום
  #40  
ישן 07-08-2008, 15:33
  משתמש זכר Yanky Yanky אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 912
שלח הודעה דרך ICQ אל Yanky שלח הודעה דרך MSN אל Yanky Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 37 שנכתבה על ידי yishain11 שמתחילה ב "אל תגזים"

אולי הדיעה האישית שלי לא הובנה או שלא הכנסתי אותה, ובכ"א נראה לי שהגיע הזמן
אני אישית חושב שאין כזה דבר גיל מוקדם או גיל מאוחר לנישואין, זה תלוי מתי אתה מוכן, זה תלוי האם יש לך מישהי/מישהו שאותה אתה אוהב והיא אוהבת אותך (כן כן, נאיבי ורומנטיקן.. ) ואתם מגיעים מהמקומות הנכונים ורוצים להקים ביחד בית משותף ששואף לדברים פחות או יותר חופפים,
מה זו מוכנות? לדעתי:
1. בגרות חופפת - בני הזוג צריכים להיות בפחות או יותר אותה נקודת בגרות (לא גיל!) ושלא יווצר מצב שבו יהיה אמא ואבא/אבא ואמא בין בני הזוג.
2. קשר שמגיע ממקום של חוזק ולא ממקום של חולשה - קיימים מצבים שבהם אדם צריך קשר, מתוך חסכים או בעיות שיש לו, ול-א כי זה מה שהוא רוצה, שני בני הזוג צריכים להיות חזקים דיים, או כמו שאחד הרבנים הכי מוערכים שאני מכיר אמר לי פעם "צריך להיות מסוגל לחיות לבד, לפני שיהיה אפשרי לחיות ביחד"
3. הבנה של מוסד הנישואים - אני לא מתייחס לנישואים בציבור הגלובאלי (העולמי) אלא אך ורק לנישואים יהודיים, צריכה להיות הבנה לשם מה צריך להתחתן, מה קורה כשאתה מתחתן, עם אילו מצבים תצטרך להתמודד, וכו' וכו'

והיה ואלו קיימים, אני לא רואה סיבה לא להתחתן, בין אם מדובר בגיל 17 (אני לא מעודד עבירה על החוק ) ובין אם בגיל 100.
כמובן, שתמיד תוכל לתת לי דוגמאות שבהן זה לא התקיים, אבל בכל כלל יש יוצא מן הכלל.
_____________________________________
"וההרים עוד יבערו באש זריחות, ובין ערביים תנשב עוד רוח ים
אלף פרחים עוד יפרחו בין ובתוך שוחות, הם שיעידו, כי זכרנו את כולם."

חזרה לפורום

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 04:07

הדף נוצר ב 0.08 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר