12-01-2008, 22:45
|
|
|
חבר מתאריך: 03.10.03
הודעות: 389
|
|
ה- LCS נראית אטרקטיבית מכמה סיבות, שלא הוזכרו
ראשית, מדובר בפלטפורמה שנמצאת בשלבים האחרונים של הפיתוח. ברור שאם חיל הים רצה לקנות ספינה כזו הוא לא התכוון להחליף בה את ספינות הסער 4.5 בנות ה- 500 טון מתוצרת מספנות ישראל (ה- LCS היא ספינה של 2,500 טון) אלא להחליף את ספינות הסער 5 מתוצרת ארה"ב (1,200 טון, לכן מגוחך, אגב, לקרוא ל- LCS "סער 5.5". היא יותר סער 10 מבחינת המימדים), שהראשונה בהן נכנסה לשירות ב- 1993. כרגע אין למספנות ישראל, למיטב ידיעתי, תוכנית לייצר כלי של 1,000 טון+ ואם יש למספנות תוכנית כזו, הרי התוכנית האמריקאית נמצאת בשלבים מתקדמים הרבה יותר, כי יש כבר אבטיפוס וחליפות אמל"ח, ולכן יהיה אפשר לקבל את הכלים הרבה לפני שהמספנות בארץ יציעו חלופה.
שנית, החיל רואה בספינה הזו הזדמנות ראשונה מזה עשרות שנים לרכוש בחו"ל כלי שטח מן המדף, במקום כלי שפותח במיוחד עבורו. מאז שחלפו ימי המשחתות בחיל הים רכש החיל או ספינות מתוצרת מספנות ישראל או כלים שייוצרו במיוחד עבורו (סער 5). הפרויקט האמריקאי הציע, לצד הפיתוי של שימוש בכספי סיוע, גם את האפשרות להצטרף לפרויקט קיים, שלו יתרונות רבים - התחלקות בעלויות הפיתוח, "התגלחות על זקן" של ציים אחרים לגבי בעיות בכלי ועוד.
שני הנימוקים האלה היו לדעתי מרכזיים בבחירה של הכלי, על אף שמדובר בקפיצת מדרגה רצינית מבחינת חיל הים, לאור גודל הכלים שהוא מפעיל היום. אם הנימוק הראשון הוא ניתוח שלי את המצב, הרי את הנימוק השני העלה במפורש אל"מ (מיל) שלמה (מומו) כהן, לשעבר רמכ"א, בהרצאה בכנס באוניברסיטת תל אביב בנושא זרוע הים, במאי 2005.
|