 |
02-08-2006, 21:25
|
|
|
|
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 27
|
|
|
גיבוש שייטת 13 23.7 מאמר
כן נכנעתי, אני יכתוב על הגיבוש שהיה כי יש פה חבריה שיש להם גיבוש בקיץ.
טוב התחלנו, ביום ראשון ה23 הגענו ב8 וחצי לתחנה המרכזית בחדרה ראיתי את כל מי שמגיע לגיבוש מחכה, היינו קבוצה גדולה יחסית, חיכינו קצת לאוטובוס עד שהוא הגיעה, הגיעו מספר אוטובוסים לקחו אותנו לבסיס בעתלית (ליד בסיס השייטת) הגענו, נרקבנו קצת בשמש עד שהתחילו להזיז עיניינים, כידוע יש מספר תחנות, חובש שבודק לך דופק שואל כמה שאלות ובודק את האישור רופא שהבאת מהבית, עוד תחנה זה להפקיד פלאפון (ואל תחשבו אפילו לא להפקיד כי חבל שתעופו משם בגלל שטות כזאת) ותעודת זהות, עוד איזה משהו של נוכחות, בקיצור זה עובר בסוף...
אחר כך מקבלים:
2 חולצות מכופתרות שתכלס לא משתמשים בהם בכלל
2 מכנסיים שאותם לובשים רוב הזמן
אפוד
תד"ל
חותמים על נשק-אמ16 עקר-אם ככה קוראים לנשק שלא יכול לירות.
2 מימיות
חגורה
מתמקמים באוהלים, נפגשים עם המפקדים הם מורידים אתכם קצת לשכיבות סמיכה שתבינו לאן הגעתם, ממלאים ושוקלים את השק חול שנמצא בתוך התד"ל, קצת פה קצת שם והגענו כבר לערב.
2 דקות מוכנים עם ציוד מלא למסע, יאללה מתחיל הטירוף, כל הצוות- 22 אנשים מוכנים בשלשות עם ציוד מלא, הכוונה היא לחולצה לבנה עם המסםר האישי שיגידו לכם אותו בהתחלה, מכנס צבאי שקיבלתם יחד עם החגורה כמובן, אפוד עם 2 מימיות מלאות ותדל עם השק חול שמשקלו 10 קילו והרובה ו2 אלונקות צוותיות, בשלב הזה כבר הייתי החניך תורן, המון צעקות ובקיצור שמח.
הריצה הזאת באמת לא קשה ומי שלא שרד אותה המצב שלו לא טוב בכלל, הייתי הרבה עם האלונקה ותכלס לא היה קשה למי שבא רציני, כמובן אני לא מדבר על בעיות רפואיות שזה משהו שלא ניתן למנוע. סיימנו את המסע 12 איש מתוך ה22 שהתחילו, אמרו להם להמשיך את הגיבוש, אחלה. אמרו לנו שיש התראות לחדירת מחבלים ולכן לקחו אותנו באוטובוסים לבית הספר הצהוב (מי שהיה בגדנ"ע) וישנו בכיתות מתחת למזגן (מי שחושב שזה כל כך אדיר שיחשוב שוב, השרירים נתפסים) הלכנו לישון ב10, ב4 צעקות להתעוררררר להתעוררררר 2 דקות אתם על אוטובוסים, טירוףף עולים לאוטובוסים מגיעים לבסיס, מי שחכם יורד מהאוטובוס וישר מתחיל להתעסק בעיניינים שלו כמו לצחצח שיניינים לשטוף פנים אולי לאכול איזה חטיף אנרגיה כי מי שעוד לא הבין יש מסע.
טוב אחרי כ5 דקות שירדנו מהאוטובוסים המפקדים באים לאוהלים שלנו וצועקים 2 דקות מוכנים למסע, לכל צוות 4 מפקדים אם לא הזכרתי את זה עוד, ציוד מלא בדיוק כמו במסע 4, אוקיי מתחילים כל ה22 אנשים כי לא העיפו את אלה שפרשו ב4, מתחילים לרוץ עם אלוקנות סגורות קצב דומה ל4 הליכה מהירה בשילוב ריצה קלה, פשוט להצמד למדריך כמה שיותר ושלא יהיה מצב שאתם לבד רצים מקדימה בלי אלונקה, או שאתם מקדימה עם האלונקה או שאתם מאחור דוחפים מישהו, שלא יהיה מצב שאתם דואגים רק לעצמכם, אוקיי משהו שאני רוצה להבהיר, המסע השני הוא לא ואני חוזר לא 8 ק"מ, המסע נמשך שעתיים וארבעים דקות ומי שמבין משהו יודע שריצה קלה/ הליכה מהירה במשך שעתיים וארבעים דקות הוא לפחות 12 ק"מ מינימום!, במהלך המסע היינו עם תד"לים ואלונקות סגורות, בלי תד"לים ועם אלונקות פתוחות עם 7 תד"לים, כמובן לתת הכל ולהיות בטירוף לאורך כל המסע, לא לחשוב על כלום וכל פעם שהגוף שלכם מאותת לכם לעצור תתגברו על זה, זה אפשרי ורבים הצליחו לפניכם. סיימנו את המסע 10 אנשים, המסע נגמר ב8 בבוקר, אכלנו, זמן מסוים לא עשינו כלום ו11 ככה הלכנו לים לעבור מספר בדיקות:
להקיף מצוף במרחק של 300 מטר ולחזור לפי סדרי הגעה, לפני הגיבוש קראתי שזה נמשך 40 דקות, טוב זה נמשך 10 דקות...אז שטססס
עוד מבחן זה להגיע למצוף עם משקפת אטומה עם כמה שפחות הצצות
להיות מתחת למים עם שנורקל ומשקפת אטומה עד שאומרים לך לצאת אצלנו זה נמשך איזה חצי שעה אבל שכונה זה לא קשה סתם קצת חופר.
סיימנו חוזרים לבסיס, עושים ראיונות אישיים ששם שואלים אתכם שאלות על עצמכם, פשוט להיות אתם ולא לזיין את השכל למפקדים, שואלים אתכם קצת על האנשים שנשארו (נשארנו 10) ומסיימים.
בערב תיזוזים, המוווווון זחילות נוראיות שבא לכם למות, ספרינטים להקיף את המצוף שנמצא 15 מטר אל תוך הים, קצת אלונקה סוציומטרית וזהו לפני התיזוזים היינו 10 אחרי 6, מי שחשב שבתיזוזים אף אחד לא פורש...
הלכנו לישון בבוקר מסע 16, איחדו אותנו עם צוות אחר, הקצב טוב, נלחמים נצמדים למדריך, קטן עלינו אנשים, כל 4 ק"מ הפסקת שתיה, תסתמכו על זה כי זה נכון, 3 הפסקות שתיה וסיימתם, באמת שמי שהגיע עד המסע 16 לא פורש בו, מסיימים מגיעים לבסיס אוכלים, נוסעים לבריכה עושים מבדקים של פירוק מאג מתחת למים, קצת שטויות עם שנורקל מתחת למים להרכיב משקפת כמו שלימדו אתכם בגדנ"ע, להחזיק משקולת מעל המים בלי שהמרפק יגע כמה שיותר זמן, לאסוף כמה שיותר טבעות מתחת למים בנשימה אחת עם משקפת אטומה ובלי משקפת בכלל, לעשות בריכה תוך שימוש בחבל מעל החבל לשם ומתחת לחבל חזרה וזהו.
חוזרים לבסיס, תיזוזים באותה המתכונת של היום הקודם, רק שהיינו יחד עם צוות אחר מאוחדים כי כבר נשארנו מעט, אף אחד לא פרש בתיזוזים האלה , בתיזוזים יש גם משימות קבוצתיות כידוע להעביר את האלוקנה מתחת לחבלים, זה קשה בטירוף, לבנות עמדה מסווית וזהו. מסיימים חוזרים לבסיס, הפעם גם נשארים לישון בבסיס מתעוררים בכיייף ב7 בבוקר, קצת עבודות מעצבנות, מקריאים מי שעלה לוועדות וזהו הביתההה
עוד דברים ששכחתי לציין, היה גם לזכור הגעה לבית של מחבל, פירוק מאג לפי זמנים כנ"ל עם אמ 16, כל מה שכתוב במאמרים על גיבושים קודמים תקף גם כאן, בתיזוזים של היום השלישי היה שוב את התרגיל בים של להישאר בין שני חבלים מתוחים עם שנורקל ומשקפת אטומה עד שיגידו לכם לצאת וזהו האמת ששום דבר לא השתנה....
טוב נתונים,
באנו סביבות 230 (אני משער)
עברו את הגיבוש 70 (מאה אחוז)
עלו לוועדות 50 (בדוק)
ועברו סביבות 20 (גם אני משער כי בבדיקות הרפואיות שאחרי הגיבוש היינו 10 וזימנו חצי בערך)
בערב קיבלתי טלפון שהתקבלתי, שמח סופסוף אפשר להשתכר לעשן ולהרוס את החיים..
טיפים,
תבואו בטירוף מוחלט, רעעעעעעל
טוש חובה
כמה שיותר חולצות לבנות
איזולירבן
אזיקונים
כסף לארוחת שחיתות שאחרי הגיבוש בתחנה המרכזית בחדרה
והרבה מצב רוח טוב
ואו איזה חפירות. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
