מחר תתבצע עסקת חילופי השבויים... או ליתר דיוק, עסקת ההשפלה.
זו לא פעם ראשונה שאנחנו עוברים את ההשפלה הזאת. עברנו את זה כבר עם שלושת החטופים הקודמים. עדי אביטן, עומר סוועד ובני אברהם. יהי זכרם ברוך.

הפורמט הוא אותו פורמט:
חיזבאללה חוטף לנו חיילים, מתעלל בכל עם ישראל ובייחוד במשפחות החטופים למשך מספר שנים, ואז מחזיר לנו אותם בארונות ובתמורה לזה הוא מקבל אנשים חיים! ולא סתם אנשים חיים, מחבלים!!! כאלה עם דם על הידיים... זה נורא כואב ונורא קשה לקבל. הם יוצאים בתחושת ניצחון ואנחנו בתחושת הפסד, כשלון והשפלה.

אבל מה אפשר לעשות... לפי דעתי העסקה הזאת היא נכונה והיא הכרחית. עשינו טעות, חטפו לנו חיילים, ואנחנו צריכים לשלם על הטעות הזאת. אבל לעזאזל, אנחנו חייבים ללמוד מהטעויות שלנו. אסור לנו להגיע למצב של חטופים. המצב הזה גורם להרבה סבל, ובסופו של דבר גם למחיר יקר מאוד שקשה לשלם אבל חובה לשלם. חובה. כל חייל שיוצא לקרב צריך לצאת בידיעה ברורה, הכי ברורה שאפשר, שלא משנה מה יהיה הוא יחזור הבייתה ולא אחרי שנתיים של סבל וייסורים למשפחה שלו.
לעזאזל, אני רוצה לצאת לקרב בידיעה שאם אני נופל, אמא שלי תקבל ארון ולא תישאר בחוסר ידיעה...

לא צריך להאשים את הממשלה בזה שסמיר קונטאר משתחרר עכשיו וחוזר הבייתה כגיבור ואנחנו מושפלים.
בדיוק כמו שאי אפשר להאשים את הממשלה בזה שהחיילים נחטפו.
מי שאשם בזה זה הצבא. המפקדים. הם לא עשו את העבודה כמו שצריך. הם לא דאגו למנוע אירוע חטיפה. לא דאגו מספיק. בגללם החיילים נחטפו. בגללם המשפחות סבלו, בגללם סמיר קונטאר וחבריו המחבלים משוחררים הבייתה כגיבורים. בגללם אנחנו מושפלים. שוב.

לעזאזל...

מה? מחקו לך את השרשור בצבא ובטחון אז אתה בא לכאן לשפוך את השטויות שלך?

בדיוק שפכתי על אמא שלך...