מכבסת המילים ומכבשי הלחצים האגרסיביים, בשילוב עם הלקחים הטריים שנותרו עוד מפרשת החללים הנעדרים מהר דב (שמיהרו לעבור לסדר היום כשנסתיימה מחשש שמא יהיה דיון רציני בהתנהלות שהובילה ל"עיסקה" המבישה ההיא, כמו כן למסקנות שהיו אמורות לעלות מבחינת ההתנהלות הציבורית ושל משפחות החללים הנעדרים אז) אינם מותירים לאזרח אחראי הרבה מרווח התנסחות שיכלול בתוכו מסר מתון!

יש להגיד בקול רם: מה שרואים כאן היא קואליציה מוזרה של אנשים שהרגש השתלט עליהם לחלוטין ודוחק כל אפשרות של שימוש בהיגיון (דבר רע מאוד כאשר עומדים מול פושעים המתפרנסים מדמי חסות). כן, כן - אוסף גדול של רגשנים המתיימרים להציג עצמם כאנשי "חוזקינו בחולשתינו" ומכבסים מילותיהם בקפידה, כמו גם בחוסר עיקביות מתמיד.



איש חכם אמר לי פעם "חכם שואל למה כן - החכמולוג שואל "למה לא"". כהצדקה לטיראניה של הרגש שהשתלטה על הנ"ל נוהגים, כמנהג החכמולוג, להפעיל מכבש לחצים תחת השאלה "למה לא לעשות את ה"עיסקה".



כל זאת לא מסתיר את העובדה כי בסופו של דבר עבור ההמונים שאינם בעלי קשר ישיר לחללים הנעדרים אין כאן יותר מאשר אותו סימפטום המונע מהמונים לשמור על בריאותם כאשר הם כבר עמוק בקבוצת סיכון, או מהרבה אחרים לגמול את ילדיהם הגדולים למדי ממוצץ (איתו הם צועדים בגאווה לגן העירוני תוך הרס שיני החלב מה שיוביל לכאב והוצאות רבות מאוחר יותר בחייהם): אין להם האומץ לקבל החלטות קשות ומעדיפים להתמכר למתוק מתוק הזה (שקט היום, מחר ומחרותיים) תוך הסתמכות ילדותית על ההנחה ש"נגיע לגשר ונדע איך לעבור אותו...



בנוסף לקבוצה הראשונה, והטובה מבחינת מוסרנית (בעולם אידאלי ונטול מאפיוזו גובי דמי חסות וסחיטה) ישנה הקבוצה השניה והגרועה: אלה אותם אנשי ה"אנטי" למיניהם - אותם אנשים שכל צעד הנוגד הגיון של התנהלות מדינה מנחה אותם (בתת המודע): המדינה הישראלית יהודית היא בעיניהם חטא עצמי שלהם ולכן כל צעד שתעשה ואשר גרוע עבורה(ם) משמח אותם. אלה המשיחיסטים הקנאים: יורשי קנאי הדת היהודים הדתיים: שורש אמונתם הוא כי ישראל חובה עליה להקריב קורבנות דמים וכאב למולך הערבי - כל אפשרות של שחרור רוצחים מרטיטה את ליבם. כל התקפלות מעוררת אצלם יצר וממלאת אותם התלהבות. הרוצח סמיר קונטאר (נזכיר רק שמדובר על אדם שרצח אזרחים ובהם ילדה בשטח מדינת ישראל הריבונית (אפילו "נקבה" לא היה בחוף ההוא...), מרצונו וגם כאשר היה ברור לו כי הוא אומר להכנע) הופך, אחרי שכובס כהלכה במערכת העיכול המשיחיסטית, ל"קונטאר הזה" - "קלף מיקוח" וכו'... שחרורו של הרוצח הנתעב הופך בעיניהם ל"החזרתו". בלי שניתנה להם הסמכות לכך, הם כבר החליטו כי הוא "קלף מיקוח אל מול רון ארד" - שקר מוחלט! הוא רוצח מורשע שנידון למאשר עולם ללא קשר לרון ארד. נציגי החבורה הזאת מתיימרים להיות נציגי ההיגיון והמוסריות: מתנגדי ה"עיסקה" הם לטעמם "מתחסדים, צבועים, נערים מתלהמים שלא עשו צבא" ושלל כינויים אחרים. הם נוהגים לבוז לאחרים אלה שהם הרי "טוקבקיסטים" ותו לא (ישנם אפילו כמה כאלה בפורום צו"ב השכן: הם אינם מאלה הכותבים ב"פורום פוליטיקה וסקופים" כפי שהם משבחים עצמם בגאווה מופגנת שרק חסידים שוטים של אמונה זאת או אחרת מצטיינים בה)



בעוד שהאזרחים נשלטי הרגש הם גוף אזרחי בריא וחיוני (שבמדינה מתוקנת היה ממתן את זעקותיו אולם בישראל המחנכת את אזרחיה לחשוב שהם יהודים בשטעטל בגליציה, מה לנו כי נבוא בטענות אליהם?) הקבוצה השנייה, החזקה לאין שיעור, מסוכנת הרבה יותר: שלטונה של קבוצה משיחית זו בתקשורת והשפעתה על חברי הממשלה מוליכה את ישראל לאבדון.



מי שהיום מודיע לאזרחי ישראל כי גם אם יפגעו, מי שפוגע בהם (כל עוד הוא ערבי כמובן) דינו להיות מורשע לתקופות מאסר שמשכן אינו תלוי בשופט, מוביל את המדינה המתוקנת שביקשו להקים כאן לאבדון.



במחיר יום-יומיים של מתיקות מסוימת לאזרחים בשל "החזרתם הביתה" של גופות גולדווסר ורגב הי"ד אזרחי ישראל משעבדים עצמם למאפיה מהגרודות בעולם: שעבוד מוחלט, כולל חשיפה מוחלטת בפני הדונים השונים שלה את כל נקודות החולשה של ישראל בפירוט רב שכולו איוולת.

הזמן הקצר שבו ירגישו אזרחי ישראל טוב עם עצמם ומצפונם, יחלוף ביעף. גם הפעם ידגישו מכבסי המילים בשחצנות והיבריס כי "הוכחנו כי אנו חברה חזקה שיודעת לקבל החלטות קשות" אולם רבים מאוד, חלקם כבר עכשיו, ירגישו כי נעשה כאן מעשה שלא יעשה: המדינה הנה המערכת שאמורה ליטול מכל אזרח רבות מהחירויות שלו ובתמורה לספר לכלל האזרחים מנה טובה של בטחון, הגנה ותחושת יציבות שרוב רובם של האזרחים הקטנים לא יכולים לעולם להבטיח לעצמם לבד. המדינה נוטלת ממני את הזכות לנקום (בצדק) במי שפגע בי ולהענישו, אבל בתמורה נותנת לי גם את הביטחון כי רוב רובם של אלה יירתעו או יאסרו ויעצרו לפני שביצעו זממם, והמעט שיצליחו יענשו בחומרה.

המדינה נוטלת ממני את זכות ההחלטה האם לתת ידי לפעולות החורגות מטובת ד אמותי ובתמורה נותנת לי בטחון שד אמותי אלה יהיו מוגנות הרבה יותר (בממוצע) ע"י אזרחים אין בפור, כמוני וכולל אני, שכל אחד יתן ידו בדרך זאת או אחרת למערכת הגדולה המקיימת זאת. בנוסף ליציבות והביטחון אני מקבל הבטחה כי המדינה, במשאביה העצומים, תעשה הרבה כדי לעזור לי - לעזור הרבה יותר ממה שאני יכול לעשות לבדי אולם תמיד תוך התחשבות בעובדת היסוד כי המדינה היא של כולם ולמען כולם.



המדינה יציבה והגיונית מספיק בשביל לא לעצור לעולם: לא ביום כיפור, לא בסופה ולא כשהיא עייפה. זה בניגוד לאדם פרטי שדיכאון, חולשה או שפעת יכולים להכריע אותו. המדינה אמורה להיות ההגיון והאזרח הרגש: בדיוק בשל כך המדינה נוטלת מן האזרח לא מעט סמכויות שבהם ההגיון עדיף על הרגש ומשאירה לו את אלה שבהם ההיפך הוא הנכון.



מצב שבו האזרחים משעבדים את המדינה לרגש גם כן הוא תחילת סופה של כל מדינה. מי שיקבע כי מדינת ישראל הופכת להיות כפופה לטיראניה של רגשות בנושא שני החללים, מחר ימצא גם את המערכת הכלכלית משועבדת רשמית(!) לאותו מצב.



מספר אנשים, ובהם מי שמצוי בסביבה הקרובה של הפעילים למען החללים הנעדרים התבטאו, ומוסיפים להתבטא, בסגנון "אני לא רוצה לגור במדינה המפקירה את בניה" – ואני אומר שמי שאינו מבין שעתידה של מדינה, בניגוד לעתיד של שבט, תלוי בכך שאזרחיה ירגישו כי המסגרת החוקתית שלה, ולא מוסריות לכאורה בנקודת זמן ממוקדת אחת, שרירה וקיימת ואינה מפוררת פעם אחר פעם תחת איצתלה זו או אחרת, נכשל כשלון חרוץ באזרחות. "תביטו למשפחות בעיניים" כאמצעי לחץ הנועד לשכנע אנשים כי מותר וצריך להשעות את המסגרת ההגיונית של התנהלות מדינה (ענישת פושעים לדוגמא) היא אמירה בלתי מוסרית. ואם בכל זאת "להביט בעיניים" אני בוחר להביט באלה של הנערה בבאנר של YNRT – נערה צעירה וחולת סרטן ש "כל מחיר" יכול בהחלט לעזור לה להשאר בחיים. "כל מחיר", מסתבר, לא תקף עבורה – ולא משום שאיננו מוסריים אלא משום שבכל עניין פרט לגורל חיילים אנו עדיין נוהגים בהגיון מסויים. לכל אדם יש מחיר: גבר בן 72 שעברו מפואר לא ימצא גבוה בתור להשתלת לב – פצוע אנוש יטופל אחרי פצוע קשה במקרה של אירוע אסון – אחרי נעדר יתחילו לחפש רק אחרי 48 שעות ועוד ועוד: כל אלה סממנים של ה"אין דבר כזה בכל מחיר". לצערינו דווקא במקרים כאלה שבהם המחיר נמוך בהרבה ומסתכם רק בכסף, אין קול זעקה: עוד הוכחה לכך שההיבט המוסרי המשמש כטיעון מנצח של תומכי העיסקה המסוכנת הזאת, אינו תקף במידה המוחלטת שמנסים להציגו. זו עיסקה שאינה מוסרית: אינה מוסרית גם משום שהיא מערערת את אמונתו של האזרח בחוק ובסדר בטווח הארוך ואינה מוסרית משום שהיא גוזרת מוות על עשרות אזרחים אלמונים, תמורת גופות של שני אזרחים לא אלמוניים. "מחיר" שהוא איוולת בהתגלמותה.

• ונכון שהמדינה אינה אידאלית בכלל ובהרבה דברים כלל לא מטפלת, אולם מצב זה הוא בשל חדלי האישים וחסרי חוט השדרה המושלים בה. מצב כזה אפשר לתקן בבחירות, אולם תמיד בתנאי שהשלד של היגיון וחוק נשמרים. לקבוע כי בשל חולשת הממשלה הנוכחית יש להיסחף לכוון של מדינה משיחית נשלטת רגשות משול להריסת בניין מגורים גדול ורוב דירות בשל העובדה שבעליו אינו מתחזקו כראוי בשנה האחרונה.

.

אני חושב שלאחר שיתברר שקיבלנו גופות במקום חיים.

אז לפעם הבא יש להוציא להורג את כול הפושעים האיסלמיים.
ועבירהם ישמשו להצלת חיים.
מהסיבה הפשוטה אנחנו תופסים הרבה יותר ממה שהם מצליחים לתפוס.

Minolta Dynax 5D

במדינה "קצת" מתוקנת... לא חו"ח משהו יציב כמו איזו יפאן, אלא סתם מדינה לבנטינית שהיא הכלאה של דמוקרטיה ורפובליקת בננות ללא הפיכות דמים, בכלל לא צריך להגיד "בפעם הבאה נטפל בפושעים" - זה מן הסיבה שאחרי שנלכד פושע, הוא מורשע ומרצה עונשו.

ברור לכולנו ש"בפעם הבאה" המחיר אפילו יהיה כבד יותר... אולי... "10000 ערבים מעין אל חילווה לחיפה"? אולי איזה 8000 שיעים למלכיה ונבי יושע? אולי פיצויים של 25 מיליארד דולאר על איזה משהו? "הכל סחיט" כפי שאיש לא מעז להגיד בימים אלה.

הדבר היחיד שיכול אזרח ללמוד היום הוא כי השלטון, מטעמי חולשה מערכתית, אינו יכול להבטיח לו קיום סדיר של המערכת המורכבת המכונה "מדינה יציבה ומתוקנת" - האזרח יודע כי רבות מהחירויות אותן הוא מפקיד בידי המדינה נגרעות ממנו ללא שהוא מקבל בתמורה את היציבות לה הוא מצפה.

כל אדם יודע היום שכאשר רוצח בן הכנופיה האיסלאמו פאשיסטית מנוטרל רגעית מן האפשרות להוסיף ולרצוח, הוא למעשה לא מנוטרל סופית! אולי השוטר/חייל/אזרח בעל תושיה עשו את שלהם, אולם הדרגים הבאים בשרשרת לא יעשו את שלהם. כל אחד צריך לזכור זאת היטב!

.

אני אגיד לך את האמת אני לא יודע עם העסקה הייתה טובה או לא.

מי אני שאקבע במקרים כאלה או יביא דעה.
אין לי דעה לכאן או לכאן.
אבל לדעתי צריכים להפסיק לקחת שוביים.
(חקירה קצרה וברוטלית ואחר העלמה.)

Minolta Dynax 5D

ציטוט:

במקור נכתב על ידי end__game אני אגיד לך את האמת אני לא יודע עם העסקה הייתה טובה או לא. מי אני שאקבע במקרים כאלה או יביא דעה. אין לי דעה לכאן או לכאן.

בוודאי שאתה יודע שהיא רעה. מטפטפים לנו לראש יומם ולילה שתחושת ההקלה/רווחה/ודאות (גם אם לא לטובה) של משפחות בודדות הנה ערך עליון על כל ערך אחר, אז אתה "לא בטוח", למרות שאתה מרגיש שהיא רעה, רעה מאוד. לו היו מעמידים מולך עכשיו את כל המשפחות בישראל שחוסר האונים שלהן בקשר לגורל יקיריהן (ילדים חולים, אחים נעדרים, ילדים שנחטפו לחו"ל בידי הורה ועוד ועוד) שווה, היו עומדות מולך אלפי משפחות לפחות. היו אומרים לך אז "נלקק את רגלי הערבי הנאצי מהדאחיה ושתי משפחות יקבלו סוף לחוסר הוודאות שלהן", הייתה מקבל?

שמים פרוז'קטור על בעיה ממוקדת מאוד ונותנים להרגיש שכל המאמצים שווים לפתרון הבעיה הזאת, ואתה, שבתת מודע מרגיש שזו הבעיה העיקרית, אוכל את זה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי end__game אבל לדעתי צריכים להפסיק לקחת שוביים. (חקירה קצרה וברוטלית ואחר העלמה.)

שלא תבין אותי לא נכון: אני לא בא ללגלג.

אבל - זו בדיוק מתצית הגלותיות המחשבתית שהתדרדרנו אליה: כל הזמן חולמים על משחי בן דוד שיוביל אותנו מבעד לפיתולים האינסופיים של החיים: "מישהו יתפוס את הנאצי הערבי, יענה אותו, יוציא ממנו את כל הידיעות ואז יחסל אותו".

מילא שהליך כזה מסובך לא יכול להתקיים במערכת מתוקנת (באנרכיה של חברה שבטית המודיעין הנסחט ממילא לא יהיה שווה הרבה. לא יהיה מה לעשות אתו), אבל המכניות הזאת תגרום לשחיקה אצל כל המעורבים. בימים שבהם חצי ממשלה הם חדלי אישים והחצי השני מפחד להגיד מה שהוא חושב, איך אתה מצפה שיעשו תהליכים כאלה?

ומה לכל הרוחות יספר לנו הנאצי? שיש איזה מחמוד והוא יושב במערה על חליל ויחד הם רוצים להרוג יאהוד? (בהגזמה...). לא עברנו את זה כבר?

בוא אספר לך איך התחולל הנצחון היהודי הצבאי הכביר ביותר במאה ה-20: מלחמת העצמאות.

הנצחון הושג כאשר ראו בכל הערבים אוייב ולא התעסקו בפלפולים: מי שניצח: לקח את כל הקופה. בלי שיטות מסובכות - מי שנגדי, אני הורג אותו. גם באופן הגיוני, וגם כתוצאה ישירה של עיסקת הדמים הזאת, ישראלים רבים - שכמו תמיד לומדים טוב יותר תחת שוט ערבי מאשר תחת ליטוף יהודי - פשוט מבינים כיום כי עברו הימים בהם שכנעו אותנו שהמרצחים הנם המג'נון התורן בתוך ים של דו קיום. המלחמה הנה כללית בין הלאום היהודי ובין האספסוף האיסלאמו פאשיסטי.

במלחמה מסוג זה לכידת סוכני ומרצחי אוייב הנה מיותרת וגובה מחירים כבדים מאוד. מי שבכורח הנסיבות נלכד חי: יש להעבירו למערכות המשפט, רצוי משפט צבאי קצר שבסיומו יוצא להורג. מכיוון שמטבעו המרצח חושף עצמו בשעת מעשה, יש להכיל עליו את חוקי האזור בו אנו גרים (והרי הסמולנים תמיד מטפטפים כי אנחנו מסרבים להבין שאנחנו במזרח התיכון...) דהיינו עצירה מיידית של חיית הטרף ללא שלב ביניים של "עצירה למטרת נטרול".

.

תשמע מה אני אגיד.

יש המון צדק בדבריך.
משפט עולה כסף ועלמה יותר זולה.
אבל בגלל שאף אחד שאני מכיר נתפס בשבי או נפגע בטרור.
אין לי את המוסריות להגיד מה נכון ומה לא.

Minolta Dynax 5D

ציטוט:

במקור נכתב על ידי end__game אבל בגלל שאף אחד שאני מכיר נתפס בשבי או נפגע בטרור. אין לי את המוסריות להגיד מה נכון ומה לא.

דוקא בגלל זה, יש לך את מירב היסודות המוסריים להחליט!

.

כאשר קול המון כקול שדי, מתבטלת המדינה היהודית, ובמקומה חוזר השטייטל, השוק בעיירה הקטנה, שבה אין מוסדות, אין היררכיה ואין ריבונות.

הציבור שופט על פי הרגש, וסיפור של רגש הוא גם קיבל. ולעזאזל האינטרסים הלאומיים, השכל הישר, או גורלו של אותו ציבור בעתיד הקרוב.



אמרו מעכשיו: אין עוד צורך בממשלה, בכנסת, בבתי משפט בשב"כ או במוסד. ממילא הכל נקבע בכיכרות, ברחובות, בדיוק כמו בחשכת ימי הבינים. אנשים מוצאים כאן להורג בתליה לאור יום, או נישאים על כפיים, והכל שרירותי כמובן. זו חברה שכבר מפחיד לחיות בה, בוודאי לא נעים. עמותות מטעם עצמן מחלקות פרסים לשופטים של בית המשפט הגבוה בשיטת שמור לי ואשמור לך, שדולות צעקניות לא יהססו להפגין מול ביתו של בעל תפקיד, והכל מלא בוז הדדי, משטמה, שנאה וכעס.

העיתונות הישראלית מילאה, כמו במלחמת לבנון האחרונה, תפקיד מכריע בפרשה, שכן היא התגייסה בחודשים האחרונים במלוא הקיטור למען שחרור בכל מחיר של השבויים. יש להבין כי התקשורת הישראלית הקונוונציונלית הולכת ומצטמצמת, מתכווצת בפחדה מן היום שיגיע. העיתונים המודפסים הגדולים אינם רווחיים עוד, אינם "עסק טוב", וכך גם ערוצי הרדיו והטלוויזיה. והנה מתגלגלת אליהם דרמה סוחטת דמעות, טלנובלה, ריאליטי של החיים, ואין כמוהם שלא יפספסו זאת. זה מה ש"מוכר עיתונים"! האם עד כדי כך התקשורת אצלנו לא מעריכה את הציבור הרחב, שהיא בטוחה שזה מה שהוא רוצה?? כותרות וסיפורים למשרתות?

http://www.gplanet.co.il/prodetails....asp?pro_id=847

מעניין כמה אנשים באמת מתעמקים במאמרים כמו אלה של גיא בכור?

.

סבך ההונאות והולכות השולל העצמיות התעבה באחרונה. את הנכונות לבצע עסקת חליפין מן הסוג המקובל בין אויבים העלינו בשיח הישראלי לדרגה של עילוי מוסרי, של התנהגות מופתית המשקפת את היותנו עם נבחר, קהילה סולידרית במידה שאין שנייה לה בעולם. אך מי שמצוי בהיסטוריה הארוכה של חילופי שבויים, חטופים וגופות יודע שאין שחר לדימוי המצפוני בו פיטמנו את עצמנו כדי להכין את הקרקע הרגשית לעסקה.



מי שאומר שאנחנו, הישראלים, נבדלים מכל העמים בהיותנו "משפחה אחת", "שבט אחד" וכיוצא באלה שיסתכל לרגע בעין אובייקטיבית על חגיגות השיבה שמכינים בלבנון לסמיר קונטאר. יסתכל ויחרוק שיניים. שיקרנו לעצמנו כשאמרנו: "לא ניכנע ולא ניתן פרס לטרור"; הרי ידענו שניתן לו פרס. שיקרנו לעצמנו כשאמרנו "לא נחליף רוצחים בגופות"; הרי ידענו שנחליף.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3562415,00.html

כל המשך המכבסה הזאת הנה בלוף גדול ומביך מאוד: הישראלים אינם מגלים רגישות אמיתי לחיי אדם, הם מגלים רגשנות בכיינית האופיינית לאיזה מתבגר חסר בטחון עצמי.

מוטב להגיד היום בקול רם: הישראלי אינו מרגיש שממשלתו "תעשה הכל" כמאמר המיתוס "לחלץ אותו מכל צרה" - לכל היותר הוא מרגיש שיחולץ מצרה אם יהיה לו לובי חזק, פנים מחייכות מתמונות מתלויות בכל מקום ומעגל קרובים רהוט מספיק, או היסטרי מספיק (או שניהם, או אחד שהוא כזה ואחד שהוא כזה) בשביל שהממשלה, אחרי סחיטה כהוגן מצד הלובי, תקריב עבורו ישירות, או בעקיפין, חיי אזרחים רבים אחרים: תמיד אנשים שהם אלמונים ברגע ביצוע ה"עיסקה".

הישראלי יודע שחייו אינם שווים הרבה משום היותו אזרח ישראלי אלא רק בהתאם לשוויו בבורסת החיים המצויה במשולש שבין "קרובים", "עיתונאים" ו"זרוע מבצעת". לו מחר יחטפו שני חיילים חיים שמזלם איתרא להיום אחד ממוצא אתיופי ואחד בדואי משבט בדרום - סביר להניח כי לא רוצחים ולא נעליים לא ישוחררו עבורם. ה"לובי" שלהם יהיה חלש, העיתונאים לא יוכלו להכריח עצמם להתמיד בהטיית דעת הציבור וסרט התעודה שיעשו על אמו של אחד החטופים ייקח בערך 4 דקות (הרי משקלה כאמא קשור יותר לפוטוגניות שלה ונעימות קולה ומבטאה...).

הישראלי קם בבוקר ויודע שהוא אחד האזרחים הפחות מוגנים בעולם: ולא, לאו דווקא בגלל המצב הבטחוני ישירות: הוא מופקר משום שפירקו אותו מנשקו אולם לא נתנו לו בתמורה שום בטחון קולקטיבי. לישראלי אין ארגון מסור (גם אם מסיבות לא הומאניות בדיוק) כמו החיזבלה שיארגן לו "עיסקה" טובה. לישראלי אין את החיזבלה שיוכיח כי עדיף ללכוד אותו חי מאשר מת ואין לו את החיזבלה שיסביר לאוייב כי אדמת הלאום שלו מקודשת היא.

לישאלי יש את חדלי האישים למיניהם אשר בממשלה, גנרלים מבולבלים שלא יכולים לשכנע איש, עדר היסטרי וצמא דם של כתבים טיפשים, עילגים ושקרנים אשר מצדיקים חלק נכבד מהסטריאוטים האנטישמיים הקלאסיים וכמובן שיש לו את העדר העצום של ה"ישראלימוס היסטריקוס" - "הקיעביצר" היהודי הנצחי: זה המכור להעברת ביקורת קטנונית ואפס מעשים מועילים. זה המכור להעברת ביקורת קטנונית ואפס מעשים מועילים כמו שתיקה היכן שאין לו משהו חשוב להגיד: זה שתמיד, גם כאשר הקהילה מנסה לשמור על קור רוח בתוך הסופה, יקום ובהיסטריה יטלטל את הסירה, יאשים את הקפטן כי הוא אינו יודע מה הוא עושה ויקרא לכל האזרחים שלא לציית להוראות.


חזרנו לשטעטל.

.

.

לערכתי העיסקה הזאת היא רק המשך להשפלה שספגנו במלחמת לבנון השנייה.

לצערי כל העיסקה הזאת מריחה תבוסתנות נוספת של הממשל המתרפס והחלש הזה,אפילו מדינות ערב טענו שהעיסקה מציגה את ישראל בשיא חולשתה,ואפילו ממשלת לבנון גינתה אותה,וכן בסקר שנערך במדינה ערבית 68% מהאנשים סבורים שסופה של מדינת ישראל מתקרבת בעקבות המהלכים האחרונים קרי העיסקה הנ"ל ועוד.

לא מחזירים רוצחים חיים עבור גופות,יש לשים לזה קץ בכל מהלך של כל ממשלה.

אפילו שהלב כואב על החיילים,מהרגע שנודע שאינם בין החיים,הייתה צריכה לצאת הכרזה של חללי צה,ל שמקום קבורתם לא נודע,אבל המהלך של הממשל הזה היה פוליטי גרידא להוכיח ולנסות לזכות בקרדיטים בעם,כשהם לא לוקחים בחשבון שהערבים מבינים כיום שגם עבור גופה ישראל תשלם מחיר כבד,ולזה יש להשים באמת סוף.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

let us not forget that The monster samir cunter was sentenced for 5 life sentences
this "deal" simply proves that even the law in Israel can be bent in order to satisfy our enemies
the monster should rot in jail or be killed before released.

זה ידוע לכולם שנסראללה וכל אירגון טרור יכולים לכופף כל חוק בישראל מתי שבא להם.

הם רק צריכים לנפנף באוויר בעזרת כמה שרידי גופות והם יקבלו את מה שהם רוצים, גם מפלצות כמו סמיר קונטאר שבמדינה מתוקנת היה מוצא להורג כבר ממזמן.

סליחה על הגלישה מהנושא אבל איתי ביפנית משמעו כאב =)

באמת?

לא ידעתי, מגניב...

לאנשים ביפן כדאי להיזהר ממני....

אבל כל העיסקה הזאת מזכירה מאוד את סרטי הפעולה ההוליוודיים: יש תמיד את הקטע באמצע הסרט שבו הרע מאיים על בבת עינו של הטוב והאחרון מניח את נשקו ואז, איך לא, שניהם (הטוב ובבת עינו) שבויים בידי הרע...

רק שבהוליווד הטוב ובבת עינו בסוף מנצחים, לרוב במחיר אובדנו את השותף המושחת והחביב, והחוזר בתשובה ברגע האחרון, של הטוב. במציאות שלנו הרע רק יסחוט אותנו עוד ועוד.

וכל יפי הנפש? הם גם בחטיפה הבאה ימצאו את הרוצח הערבי שצריך לאתרג את פשעיו ולבקש את שחרורו... העיקר שתהיה איזו מריאת עין של "משא ומתן" עם הערבים.

מזל של אייכמן תלו...

.

בהחלט מודל על לאיך מפיקים את המירב מכל חומר גלם.

עכשיו הוא מספר לנו כי צפויים עוד "פרטים מדהימים" הקשורים בנושא: הוא למעשה צווח בקול גדול כי מדובר היה במעשה סחיטה, ואילו הישראלים ממשיכים להעמיד פנים כי "ניצחנו בעצם".

ומה כבר יכול המרצח הערבי לספר?

שרגב וגולדווסר הי"ד נפטרו מפצעיהם בגלל שהפצצות צה"ל לא נתנו לנאצים השיעים מנוח לטפל בהם?
שהשניים נהרגו בהפצצת צה"ל?
שהשניים/גופותיהם בעצם הוסרו בבינת ג'בל לאורך כל המלחמה?

מה שלא יגיד, יקומו גדולי השטעטל ויאכלו בתאבון (בין אם יהיה ניתן לאמת או לאו). וככה יפיק המרצח עוד תמורה גדולה מכל העיסקה הבלתי מוסרית הזאת.

אל תגידו לא ידענו...

.

בסבב הבא של סחטנות החיזבלה לפחות אל תעשו את עצמיכם ש"לא ידענו":


אנו כבר לא דורשים שהשבוי שלנו יהיה חי, מזה כבר ירדנו. אנו כבר לא דורשים גופה, גם מזה כבר ירדנו עם רון. אנחנו לא דורשים חלקי גופות, בזה כבר היינו. במקום לקבל את שבוייה, הדבר הרגיל והנורמאלי בעולם כולו, מדינת ישראל, זו ש"ערך האדם" עולה אצלה לכאורה מעל לכל שיקול אחר, מדינת ישראל הזו, מסתפקת כבר – בדו"ח. גיא בכור

http://www.gplanet.co.il/prodetails....asp?pro_id=855




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.gplanet.co.il/pictures/PAT_13/aro_left.gif]
עשר הפתעות מתוקות כלענה: ומסתורי הדו"ח על רון ארד




מאת ד"ר גיא בכור

• בלי להתייחס לשאלה האם יש לעצור את שחרור הרוצח קונטאר בשלב כה מתקדם, אין ספק שהדו"ח שקיבלנו מחיזבאללה על גורלו של רון ארד – בלתי אמין, ואפילו שקרי, מלאכת מחשבת של בדיות, לוחמה פסיכולוגית, בסגנון הטיל האיראני ששופץ בתוכנת פוטושופ. מי שהיה אחראי לגורלו של רון ארד בשלבים מתקדמים היה הארגון השיעי "אמל". הקשרים בין חיזבאללה לבין אמל מצויינים היום, יש אינטרסים משותפים, כל הפעילים של אמל שהיו אחראים לארד עדיין בעניינים, אין מדובר בארגונים גדולים, כך שלא יתכן שהם אינם יודעים מה עלה בגורלו. פשוט לא מתקבל על הדעת. מדובר בנכס עצום מבחינתם אולי הגדול ביותר בתולדות הארגון הזה, כאשר הם יודעים כבר בהיותו בשבי, שישראל מתייחסת לסוגיה כראשונה במעלה, וכך העולם כולו. רון ארד לא היה סתם חייל, הוא היה סמל, עניין בינלאומי עצום, סימבוליקה, פוליטיקה, הישגים, היהלום שבכתר, ומה לא. אדם כזה, נכס עצום כזה אינו נעלם סתם כך. וגם אם נעלם, לא יכול להיות שהבכירים והאחראים לא תיחקרו אחר כך מה עלה בגורלו. מצטער, אני לא קונה את זה. זכותם של האחראים שלנו לקנות כל שטות, אני לא.
  
  ועוד דבר. בחיזבאללה יודעים שבשלב כה מתקדם ישראל לא תפיל את העיסקה הנרקמת בגלל הדו"ח. במילים אחרות, גם אם היו כותבים שרון ארד נחטף בידי חייזרים ממערכת השמש התיכונה – העיסקה היתה יוצאת לדרך. את הדו"ח היו צריכים לכתוב המתווכים הגרמנים, אז, אולי היה לזה ערך, והרבה יותר מוקדם.

• הטענה בדו"ח שהעביר חיזבאללה כי הם "חפרו" בכל מיני מקומות באדמה, כדי לחפש את הגופה היתה יכולה להיות משעשעת, אלמלא היא כה טראגית. זה חיקוי מלגלג של דרך הפעולה הישראלית, היורה באפילה, חופרים פה, חופרים שם, העיקר להראות שעשינו משהו. לא. בחיזבאללה אין עובדים כך, ואם הם רוצים להוציא מידע ממישהו, יש להם שיטות "מצוינות" לעשות את זה, לידיעת ארגוני "זכויות האדם". במילים אחרות, ניכר שמישהו הפעיל בדו"ח הזה חשיבה אחורה, טייח ובנה נראטיב, שייראה כאילו הארגון הפעיל מחשבה ועניין. אלא שכך לא עובדים בעולם הערבי, בוודאי לא בארגון אלים, טרוריסטי ונוקשה כמו חיזבאללה. זה נועד לעינים ישראליות.

• <LI class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt">הדו"ח מנקה את האיראנים לחלוטין ממעורבות בפרשת רון ארד, ועושה להם כמובן שירות מצוין. כך הם, שהיו מעורבים בעניין עד צוואר נוקו ממנו, בעוד ישראל הולכת ומסתבכת בחטיפה-לכאורה של כמה דיפלומטים איראנים בידי הפלנגות בשנת 1982. לנו לא היה קשר לכך, ואף לא ידענו על כך, ואנו מסתבכים; בעוד שמי שפשע - מנוקה. זה יפה מאוד, אנחנו נותנים לכך יד. לא יכול להיות שעל הדו"ח הזה "משמרות המהפכה" האיראנים לא עברו והכניסו את הערותיהם ותיקוניהם, לפני שהועבר אלינו, דרך הגרמנים, פשוט לא יכול להיות. באותן שנים של החטיפה משמרות המהפכה היו פעילים מאוד בלבנון, כך שחייבת להיות להם שייכות כלשהי, שעכשיו מנוקה.
  
  ועוד דבר, בתמונה שהועברה אלינו עכשיו, עם הדו"ח, נראה ארד לבוש פיג'מה ומאחוריו פסוקים. ממה שהצלחתי לזהות, חלק מן הכיתוב חלקו בערבית, וחלק בפרסית. אילו טקסטים ליריים, דתיים-שיעיים-פרסיים. מי שנוהגים להלביש את האסירים שלהם בפיג'מה אלה דווקא האיראנים. אני הייתי דורש מחיזבאללה, לפני האישורים החפוזים, לדעת איפה נמצא השטיח עם הפסוקים, באיזה מקום נתלה, ועדויות מהימנות לכך. שיביאו צילום שלו עם זיהוי מקומו. ואולי זה עוד פוטומונטאז'? אכן, לא פשוט בממלכת החולות הנודדים והאילוזיות.
  
  
• חיזבאללה מצייר את עצמו באמצעות הדו"ח כארגון רציני, כמעט תאגיד, מה אתם יודעים, הפועל לפי שיטות ניהול, דיווח רציני, יש לו דו"חות ואמינות, הוא מהימן ומכבד את התחיבויותיו. כל הדו"ח הזה הוא כולו מניפולציה לשיקום תדמית הארגון לאחר שורת הטעויות שלו בחודשים האחרונים, ואין כמו ישראל התמימה, כדי לתת לכך יד.

• הדו"ח הזה הוא מלאכת מחשבת של לוחמה פסיכולוגית, קודם כל נגד טייסי חיל האוויר. בעולם הערבי מבינים שהזרוע האסטרטגית של צה"ל היא חיל האוויר, למעשה הגורם המרכזי שלחם במלחמת לבנון האחרונה. בו ובטייסיו רוצים לפגוע. בתמונות הנואשות של ארד רוצים לומר: אתם רואים מה יכול לקרות לכם אם תיפלו בשבי? זה נועד להפחיד ולהרתיע. ואנחנו כמובן פרסמנו את התמונות הללו, שנבחרו בקפידה על ידי האויב, בעמודים הראשונים, בתמונות ענק. פוסטרים!

• אלא שמימד ההפחדה הפסיכולוגי רחב הרבה יותר. הדו"ח והתמונות נועדו לייאש את תושבי מדינת ישראל, להראות לנו שאצלם צוהלים ואצלנו תמיד בוכים, וכרגיל חיזבאללה סומך על התקשורת שלנו שתעשה בשבילו את העבודה. מה פירוש המילה"טרור"? להטיל אימה, להפחיד, לייאש. וזה בדיוק מה שעשה עכשיו חיזבאללה, כאשר בפרסום התמונות והדו"ח נקם את נקמת עימאד מורנייה. הוא הטיל אימה על מדינה שלמה, ייאש אותה, והצליח בכך! אל תיפול רוחכם, תושבי מדינת ישראל, אלה תרגילים של ח'ודה.
  
  שאלה שלא נשאלה: האם יכולה להיות פעולת טרור במסווה של דו"ח מכובד? זה בדיוק מה שקרה כאן. גאוני מבחינתם.

• חיזבאללה וחמאס, באמצעות החטופים, הם כיום ארגוני טרור שיש להם מדינה, היא ישראל. שליטתם בתקשורת שלנו, בדעת הקהל ולכן ברגשות שלנו, היא מוחלטת. כל קשקוש שלהם בנושא השבויים זוכה פה להבלטה עצומה; כל רבע ידיעה בעיתון ערבי קקיוני, כל פעולה של מחלקת הלוחמה הפסיכולוגית, זוכים לכותרות ענק. אנו כבר ממשיכים עבורם את עבודת ההפחדה העצמית. הנה, היום בעיתון גדול, בעמוד הראשון ובהבלטה עצומה כותבת מישהי: "גבר רזה, עטור זקן, כחוש, לבוש בפיג'מה, כתפו פגועה, שמוטה למטה, מבטו מבוהל, מיואש, מיוסר. אולי מוטב לאמו שכבר איננה בחיים. אף אמא לא יכולה לראות את התמונות הללו של בנה בשבי. צל אדם, פצוע, כואב, בודד". צריך יותר מזה?
  
  ברור לנו גם שחיוני מבחינת הארגונים האלה להצטייד תמיד במלאי של שבויים ישראליים, אחרת איך ישלטו בנשמותינו?

• ואכן, לחטוף ישראלים זו, שוב ושוב מתברר, זו ההשקעה הטובה ביותר. תעזבו את הבורסה, היא נופלת, או את הדולר הקורס, רק שבויים. גם אחרי 20 שנה הם מניבים, צריך רק לחכות, כמו כל משקיע טוב. שבויים ישראלים או מה שנשאר מהם, הם השקעה לטווח ארוך, ואפשר להעמיס עליהם מכל טוב: לגיטימציה בינלאומית, הכרה, פירות פוליטיים, הישגים, כסף, מלוא הטנא. הטמבלים תמיד ישלמו. הוכח: קרנות הנאמנות של פדיון שבויים הן הרווחיות ביותר. לכו על זה.

• פרשת רון ארד פרנסה תעשיה שלימה של מתווכים, סרסורים לרגע, מדליפי מידע, דורשי שלמונים, מוכרי חלקי תמונות, קורצי עינים, דיסקיות, ומה לא, הכל בדולר, כאשר מדינת ישראל הוציאה מליונים רבים של דולרים עבור כל מיני רמאים, מאחזי עינים, עוזרי סוכנים, ועוד. זה כל כך עגום, אבל כמעט כל ממזר היה מלך בבזאר הזה של רון ארד. תארו לעצמכם שהדו"ח הזה חותם את הפרשה הזו, אז איך היו ממשיכים להתפרנס כל אותם מאחזי עינים? נו, מזל שזה עדיין נשאר פתוח.

• ולבסוף, כמו שבפרשת רגב וגולדווסר קבענו תקדים שאנו מוכנים לקנות כרטיס הגרלה, כאשר אולי נזכה ואולי לא, אך את הכרטיס קנינו במחיר הגבוה ביותר, עכשיו, בפרשת הדו"ח של רון ארד, נקבע תקדים חמור הרבה יותר, אם כי אנו כמובן לא מבחינים בכך.

אנו כבר לא דורשים שהשבוי שלנו יהיה חי, מזה כבר ירדנו. אנו כבר לא דורשים גופה, גם מזה כבר ירדנו עם רון. אנחנו לא דורשים חלקי גופות, בזה כבר היינו. במקום לקבל את שבוייה, הדבר הרגיל והנורמאלי בעולם כולו, מדינת ישראל, זו ש"ערך האדם" עולה אצלה לכאורה מעל לכל שיקול אחר, מדינת ישראל הזו, מסתפקת כבר – בדו"ח.

.

לא תהיה עסקה.

כחייל קרבי לשעבר ואב ל2 בנים קרביים אני אומר שלא צריך לעשות את העסקה אם האינדקציה לגבי מות החיילים חד משמעית

כדאי שקברניטי המדינה יפנימו עם מי יש לנו עסק כנסו למנטליות שלהם ולכן ראשי שבכ מוסד מתנגדים

לא תהייה עסקה 48 השעות הקרובות גורליות

http://www.idf-armor.blogspot.com/

העסקה הזאת משרתת מטרה "מדינית" אחרת, משום שהיא נותנת לגיטימציה לעסקת שליט שבה ישוחררו מרצחים רבים. אם מדינת ישראל משחררת רוצח תמורת גופות, היא בוודאי יכולה לשחרר מחבלים תמורת חייל חי. אני סבור שהמטרה האולטימטיבית היא ליצור גושפנקא ציבורית לשחרור ברגותי שנחשב אצל קובעי הטעם כהתגלמות המשיח בימינו.

הציבור הישראלי הוא חובב דחלילים. בכל פעם מוכתר מחבל כלוא חדש להיות האסיר שלא יעלה על הדעת לשחררו. פעם היה זה יאסין, אחר כך היו דיראני ועובייד, עד לפני כמה שבועות היה זה קונטאר, ואחרי שהוא יחזור לחיק משפחתו, יקבל ברגותי את המשרה המכובדת. אבל דחלילים נועדו בעיקר להרגיע את מי שמציב אותם. הציפורים מודעות היטב להונאה הזאת, וברגותי מן הסתם כבר החל מונה לאחור את הימים עד לשחרורו.

פעם ב מצליח דרור פוייר לזקק את כווני המחשבה שלו מהסיגים הגסים והלא מועילים של הפלצנות הפסאודו אינטלקטואלית שודבקת ביותר מדי כותבי טורים/בלוגרים. הפעם הוא הצליח להוציא טור מזוקק כזה. כל מילה זהב:

http://www.globes.co.il/news/articl...361368&fid=2307

ובכלל, מה זה "להסתכל לו בעיניים"? מה מהות הדרישה החדשה שמעלים בפנינו עיתוני ישראל השכם והערב? מה זו השטות הזו במסגרת אנו נדרשים להסתכל בעיניים של כל מני אנשים, שבויים, חיים, מתים או סתם דפוקים? מה הטעם בזה, מלבד סנסציה ומניפולציה זולה?
************************************************** ************************************************
במאמר הפותח מגיעה יעל פז-מלמד למקומות בהם אפילו איתן הבר לא העז לדרוך. שימו לב: "... אולי מוטב לאמו שכבר איננה בחיים", היא כותבת.


איזה מין אנשים מרשים לעצמם לכתוב משפטים כאלה? איתן הבר ויעל פז-מלמד כנראה כותבים בעיתונים יותר מדי זמן. כנראה שהעופרת עלתה להם לראש והם חושבים שהם אלוהים או משהו: זה קורא מחשבות אדם וצפונות לב וזו מחליטה מי יחיה ומי ימות ומה טוב יותר. אולי כדאי ששני אלה, הבר ופז-מלמד, יסתכלו לעצמם בעיניים. למעשה, אני מעדיף שהם יתקעו לעצמם סיכה חדה אתם יודעים איפה. אולי זה יוציא מהם את האוויר החם ויוריד את הנפיחות.

************************************************** **************************************************

אין מה להוסיף: חבל, חבל, חבל גם שאיזושהי תמימות די בריאה שהאיש הממוצע דווקא צריך בחייו מנופצת בגסות בידי התועמלנים המכנים עצמם עיתונאים. תועמלנים? בעצם זו מחמאה בשבילם: חלקם לא יותר מאשר מפיצי שמועות, זורעי בהלה ופאניקה: כאלה שכאשר אונייה מאיית לשקוע כל שהם יודעים זה להיות הקיעביצר התורן: לעמוד על הסיפון בתוך ההמון המבולבל ולצעוק "המים קפואים, סירות ההצלה לא יציבות ואין בסביבה שום כלי שיט- כולנו נמות!".

.

אם רק היה לממשלתנו האומץ להגיש לעכבר את קונטאר בארון, לסגור מעגל למשפחה אחת מהצפון, ולהראות כי אחרי הכל גם אנו יודעים לשמור על הקלפים היטב.

כל זאת ועוד, בעולמו של לואיס קרול

ההזדמנות האחרונה היא פרס (למרות שעליו אני ממש לא בונה) אם הוא לא יחתום על החנינה אפשר יהיה למנוע את הצעד הנאלח הזה...
ליבי עם משפחת הרן הלל וארד שעח חשבונן הותר לו לאולמרד (זו לא שגיאת כתיב) לבצע עיסקה עם אויבנו האכזר,מישהו פה מבין עם איזו ממשלה דה מיקולו יש לנו עסק !?
קשה להבין למה אנחנו לא יוצאים לרחובות

אז אני מבין שממשפחות רגב וגולדוואסר לא ממש אכפת לך, נכון?

בוודאי שאכפת לי, ואינני מאחלת לאיש להיות במקומם אבל אני מתנגדת לעסקה לא משחררים רוצחים נקודה

על עסקת גולדווסר-רגב, לא חשובות לך?
שוב אנחנו נותנים לגיטימציה לחטיפת ישראלים - אז מדוע שטרור החטיפות ייפסק?

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'

האם תעלה בדעתך להתווכח על נוצרי קיצוני מג'ורג'יה על תורת דארווין?

אז למה להתווכח על דתיים מסוג אחר על שאלות ברורות באותה מידה?

ומצחיק שהיו הרבה חילונים שליגלגו על ש"ס, הבחירות והקמאות...

.

...האם תעלה בדעתך להתווכח על נוצרי קיצוני מג'ורג'יה על תורת דארווין?

אז למה להתווכח על דתיים מסוג אחר על שאלות ברורות באותה מידה?

ומצחיק שהיו הרבה חילונים שליגלגו על ש"ס, הבחירות והקמאות...

תיאור מדויק אגב של גרשון סלומון מאיר אינדור ואחרים...

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'

למרות שלמיטב זכרוני גרשון סלומון (איש נאמני הר הבית למי שלא זוכר) אינו שולל שום תאוריה מדעית מקובלת למרות שכל הנתונים לפניו.

.

הקיצוניות , הקיצוניות...
קיימת אצלם ועוד איך.
שום פורקן שום כלום
סתם המציאות
גם אם היא קשה אלייך.

לא נגעת בשום דבר לעניין הנדון, רק תרמת עוד "2 סנט" (שאצלך מסתכמים לרוב בכמה וכמה דולארים טובים ליום בכל רחבי הפורום...) של שנאת יהודים דתיים.

אני לא אוהב משיחיסטים רדופים: לא את אלה שבטוחים שמשיח בן דוד מחר בבוקר יבוא להושיע אותנו ולא את אלה שכל דקה מסתכלים מערבה שמא האצ"ל מביא עוד איזו אלטלנה בשביל לעשות הפיכה (אלה הנטורי קרטא של היהודים החילוניים).

.

אדוני הנכבד.
אני לא מחייב אף אחד לא לסוע בשבת ליד ביתי. לא מחייב לא לאכול כלום או כן לאכול.
לא מחייב אף אדם לעשות שום דבר אלא רק להיות מכבד את הבריות.
השאבב שכמעט שרף את בתי ומכוניתה בבני ברק בהתפרעות האחרונה בגלל שרצו למנוע נתיחת גופה של רבנית שנרצחה [ודוק, ללא נתיחה יקשה למצוא את הרוצח..אבל מה זה חשוב]
שום חילוני לא נראה בשכונה שלי מזה 40 שנה מטלטל מכוניות או מאיים לשרוף אנשים בתוכן.
מעניין מה היית זועק אם זה היה קורה - "אנטישמיות..אנטישמיות.."
הקוזק הנגזל, פשוטו כמשמעו.

נראה לי שאתה עושה כל מאמץ כדי לחזור לתקופה שלפני ההבנות...

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'

עזוב ברגע שלא נוח לכם לשמוע משהו אתם חוזרים להיות קיצוניים.

אבל אתה לא צריך אפילו לשמוע משהו שלא נעים לך כדי לאבד את עשתונותיך...

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'

אבל במידה מסויימת (ומסוייגת) אני אופטימי.

שנים שאני מדבר (בגלוי) כנגד עבודת האלילים של הכניעה המוחלטת לרגש כמדיניות של מדינה, כמו גם כנגד סממנים כמו פולחן זק"א (שעושים עבודה חשובה, אבל הפולחן שלה הוא עבודה זרה) - שנים שנחשבתי כהזוי, חסר רגש (ניחא האבחנה הראשונה, אבל השניה, לפחות אצל מי שמכיר אותי, הזוייה ומצחיקה) ואנטי הרוח הישראלית

בחודש האחרון נראה כי ישנו גל עצום של התפכחות: ה"עיסקה", מעללי האולמרט והקדימה נוסטרה כמו גם ההתפרצות הממארת של התועמלנים האנטי ציוניים (כל מי שעובר ליד קירות בת"א מכיר את הגרפיטי שלהם) ניפצו לאנשים את האשליה עתיקן היומין ש"חוזקינו בחולשתינו". המאסה של הדברת ומכבסת המילים האמירה לכדי ערימה עצומה של בבל"ט חסר משמעות שרק עיוור יכול לזהותה כמאפיין של חוזק, אנושיות או "ישראליות". אנשים מבינים שעבדו עליהם: בדיוק כמו מי שקם בבוקר ומבין שהלירות שהוא חוסך מפיו לצדקה הלכו פקקט בגלל ראש עמותת הצדקה שהוא מנהל גרוע, חסר איכפתיות ולא פעם גנב. האינסטינק הראשון הוא להגיד: אני לא מאמין יותר לאלה שמדברים בהם המוסר והאנושיות.

.

קודם כל ובלי שום קשר לפי דעתי זוהי עסקת השבויים " הכי טובה " שהייתה ומבחינת המשפחות היא נותנת חותמת לסיום הסאגה ... החזרנו רק 5 מחבלים לבנונים חיים ביניהם סמיר קונטאר שישב 30 שנה בכלא ואני לא יודע עד כמה באמת הוא מסוכן לנו יותר ...

אך לדעתי לא הייתה צריכה להתבצע עסקה ! אבל היא בוצעה אך ורק בגללכם ! עם ישראל הדפוק והבכיין בנוסף לתקשורת הדמגוגית !

העם והתקשורת הם אלו שלחצו על הממשלה וירדו עליה אין סוף פעמים בלי סיבה מוצדקת ... כשאולמרט והממשלה רצו שלא לאשר את העסקה המשפחות הפעילו לחצים עצומים על התקשורת שהתגייסה למענן ובכך השתיקו כל ניסיון להבהיר את העובדה שהחיילים מתים ושהעסקה הזאת היא טעות אסטרטגית גם אם המחיר בפועל שאנחנו משלמים אינו גבוה ...
כל הזמן לחצתם על הממשלה " להחזיר את הבנים הביתה " למרות שבלב ידעתם שהם מתים אך לא רציתם לשמוע זאת ... כמו שעדיין יש אנשים פתאטים שחושבים שרון ארד חי ...

כולכם יוצאים נגד הממשלה בוקר וערב אם לא היו עושים את הסעקה הייתם אומרים שהם בטח חיים ועכשיו הם ימותו בגלל הממשלה ושעושים עסקה אתם גם לא מרוצים ועכשיו אומרים איך עשו עסקה כזאת ומי בכלל תמך בה ... כשהתשובה היא אתם ! אתם תמכתם בה ואתם נתתם לגיטימציה לעשיית עסקה .

ועכשיו בלי שום קשר לעסקה ... תפסיקו עם הביקורת חסרת כל פרופורציה נגד הממשלה כי הרבה מכם משתמטים משירות צבאי - מילואים ותרומה לחברה אבל אחר כך מתפלאים ואומרים " איזה חרא של מדינה " ... רק לזיין ולבכות זה מה שאתם יודעים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גזיבו10 רק לזיין ולבכות זה מה שאתם יודעים

טוב.. ניחא גבר-גבר סחבק לא בוכה, אבל לזיין... לא יודע?

.

http://news.walla.co.il/?w=//1314806
התקשורת היא הסוס שעליו דוהר הרגש בדרכו לארץ המובטחת, כלומר לעבר הכאוס והתוצאה הסופית שסותרת בדרך כלל את ההיגיון. בדיוק כמו המזה"ת, התקשורת אינה פועלת בצורה שכלתנית. גם אם תצליחו לשמוע פה ושם קולות מנוגדים, הערכות מעניינות ופרשנויות שמאתגרות את המחשבה ויוצאות מהקופסה, בסופו של דבר הן תידרסנה באלימות תחת גלגלי המיינסטרים הרגשני. התקשורת מזהה את המיינסטרים הזה, מתבייתת עליו, סוגרת עליו את לסתותיה ולא מאפשרת לו לברוח עד שהוא נופח את נשמתו. באזור חסר היגיון, זה מה שקורה למיינסטרים בדרך כלל: הוא טועה

ציון גנאי ענק לסרסורית ההיסטריה, הרגשנות והספינולוגיה הרי היא העיתונות ה"עברית". חבורת אפסים מוחלטת:, חסרת חוט שידרה והכי חשוב: שקופה לחלוטין. איש לא האמין לעיתונאים האלה: מקסימום השתמש בשירותיהם כפי ש"נזקקים" משתמשים בשירותי סרסורים וספסרים בכל מקום. הם עומדים שם בכל פינת רחוב ומוכרים לנו את הסחורה הפגומה והמזוייפת שלהם: כמעט איש מאיתנו לא היה קונה את הסחורה המזוייפת, שיקרית ומאולצת שלהם כאשר הוא פיכח: אבל ככה זה עם סמי הזיה: כל עוד יש מי שרוצה לברוח מהמציאות, יהיו העבריינים שימכרו לו בפינת רחוב. העבריינים שלנו, כמובן, גם מחלקים חינם את הרעל שלהם – העיקר שמתמכר. רבים אומרים על העיתונאים שהם בוגדים ואנטי ישראליים: האמת? מסתבר שהם סתם עברייני רחוב: מה להם בכלל ולהתגייסות למען המדינה. יש להם "שיט" למכור לנרקומנים...



נצחון פירוס כביר של הישראלים קצרי הרואי שביננו: קיבלו את מה שהכי אוהבים פה: חיבוק חזק של בכי בחברותה וגלגול עיניים לשמיים תוך אמירת "אאאאךךךך אשווער צו זיין א'ייד"... על החזרה לשטעטאל כבר דיברנו. הישראלי קצר הרואי ("חייבים לסיים את סבל המשפחות ע-כ-ש-י-ו"), היסטרי עד כדי איבוד שליטה ("לשחרר את כ-ו-ל-ם ואז שהמוסד יפציץ אותם בקרני פלאזמה ויחסל אותם מסרטן") ובעיקר המפריזנים הכרוניים ("ב-כ-ל מ-ח-י-ר.... ב-כ-ל מ-ח-י-ר... ב-כ-ל מ-ח-י-ר... ב-כ-ל מ-ח-י-ר... ב-כ-ל מ-ח-י-ר... רק שכבר לא נהיה צריכים להסתכל להם בעיניים ונוכל חזור להיות אדישים לאותם אלמונים שימותו, אבל לא צריך להסתכל להם בעיניים) חטפו כמובן בגדול יותר מכולם. הם העלו את מחירו של חטוף ישראלי, או גופתו. עכשיו (בתוך כמה ימים) הם ינועו בחוסר נוחות מתמיד: הרי מאות שחקנים חדשים יזרמו לקזינו אחרי שישמעו שיש דילר חדש וטמבל שמגלה את הקלפים שלו לכולם! לא צריך אפילו להתאמץ ולספור...



הפסד לכל רוח ההגיון: החרדי אולי לא חופשי לנהוג במצוות הגיונו, אבל אצלו יש לפחות מנהיג שחשוב בשבילו במסגרת המוסכמות של חייו. לישראלי הלא חרדי ידוע שאין מנהיג: עכשיו גם אין לו הגיון. את המאניה דיפרסיה התיקשורתית שהתחיל אביו של בני אברהם הי"ד, אימצנו כדרך חיים. קודם אומרים שהבנים בוודאות חיים ושישראל לא עושה מספיק (כאילו ששם בצד השני הנעדרים פשוט מסתובבים להם בישימון ומחכים שימצאו אותם) וים אחרי שהכל נגמר – בדיוק כמו שחזו אנשי ההגיון – אז פתאום מגלגלים עיניים לשמיים ובתחינה משפילה של יהודי באקציה זורקים "אין לו לב לנסרללה הזה"... ואללה? אין לו לב או שהוא עושה את תפקידו כפי שמצופה מעבריין רחוב? למרות שאחרי בזיון טננבאום ושלושת הארונות היינו אמורים ללמוד משהו על התועלת שבמאניה דיפרסיה בסגנון אביו של בני אברהם הי"ד (או יותר נכון, ושוב חוזרים אליהם, הרייטינג שניתן לתיעוד ההמוני שלה) הנה בפרשה זו חזרו על אותן תופעות, רק בהיקף רחב: שוב חזרה פרט אחרי פרט על הפארסה של פרשת נעדרי הר דב: שוב נעדרים שכל בר דעת הגיוני (בהסתמך על ממצאי אנשי המקצוע – כן כן, אלה שאנחנו אוהבים לסתור כאשר הם לא אומרים את מה שאנחנו רוצים לשמוע) יודע שהם גופות שנחטפו, שום אותו קמפיין משיחי כמעט עם סטיקרים, גיוס כל מפורסמי העולם ובעיקר קידום לחזית הבמה של אותם חלקי המשפחות הדבקים באופן האי רציונלי ביותר בתאוריה כי החטופים חיים, שוב עצומות ענק שכולם חותמים עליהם כי "מה אני לא יחתום עבור בחור צעיר חינני כל כך שמסתכל עלי מהתמונה", שוב עיסקא מגונה ומזיקה (נו טוב... הפעם לא קיבלנו סוחר סמים) ושוב כאשר כל האשליה (שהפעם פחות האמינו לה אבל נוצר מצג שווא כאילו רבים מאמינים לה) ש"יש סיכוי" מתנפצת באחת, פתאום שותקים וכאילו היה ברור לכולנו שכך צריך להיות. החיזבלה כמובן למד את הלקח: הפעם לא התאמץ אפילו – לא ללכוד אותם חיים, לא לשמר את הגופות (צה"ל הלך לחפש אותן במקררי ביה"ח בבעל בק... החיזבלה חשב כבר צעד קדימה והבין שאין טעם להסתכן בכך ופשוט קבר את הגופות...) ולא לשמור בערפל את גורלן. הם ידעו בדיוק: ידעו שהמשפחות ואלה שהרגשנות שולטת בהם יאמינו באשליה שהבנים חיים וידעו שיותר מדי אחרים יאמינו שהם מתים. בפעם הקודמת שיחקו את משחק העבריין שנתפס ועושה עצמו חף מפשע. הפעם הם כבר משופשפים: מסתכלים עלינו עם מבט של עבריין ואומרים: רצחתי, עכשיו לך תוכיח. הם ידעו שאנו יודעים שהבנים מתים – ובכל זאת גרמו למי שצריך לעשות את העיסקה. אומנות של ממש. ומה עם ההגיון? ההגיון הלך פקקט... בישראל אלפי בתי מגורים משנות ה-60 וה-70 שמצויים בסכנת קריסה ממשית במקרה של רעידת אדמה שכולם מסכימים שיכולה, וככל הנראה גם תבוא, להתקיים בישראל. שנים רבות שיוזמות לחזקם ללא תשלום (כבד) מצד הדיירים (שאין להם בחלקם הגדול) ע"י שדרוגם זכו להתעלמות מהרשויות. גם כיום הקשיים עצומים והקבלנים המבצעים זאת עובדים בעצלתיים משום חוסר יציבותו של השוק וחוסר התמיכה של הממסד. אני מכיר את המקרה" אני גר בבית כזה. שלושים בנייני ארבע קומות כאלה שיקרסו יהפכו עשרות אנשים לקבורי חיים בהריסות הבתים שלהם: זאת מלבד אלה שימותו במקום. כולם יודעים שזה יקרה, כולם מתעלמים. ישנם עוד סיפורים רבים דומים של מתים חיים המהלכים ביננו ואנו מתעלמים מגורלם הצפוי: יש להם עיניים להביט בהם, רבים עושים מילואים ולרבים יש הרבה מה לתרום. אנו לא מסתכלים להם בעיניים: למה? כי אין הגיון, יש רק רגשנות. רגשנות לא יכולה להתפרץ עבור אלמוני שחייו לא קופדו עדיין . במדינות רבות אחרות אולי לא עושים מאמצים לאתר גופות נעדרים, אבל עושים מאמצים לתחזק דלתות חירום, תקני כיבוי אש, חיזוק מבנים רעועים וטיפול בכבישים בעלי תשתית מסוכנת: הם ההומאניים האמיתיים. הם מקדשים את החיים. אנחנו רק יודעים לבכות בכינות על המתים. אני מעדיף את הסוג הראשון.



ומשהו על החזבלה: "דיבור" ישראלי מקובל ונפוץ הוא לדבר, בגועל אמנם, בשבחו של החיזבלה. בעיני רוחו של הישראלי החיזבלה מודל 2006 הוא מין גירסא ערבים של ישראל ה"שאקלית" של מאיר הר ציון, יוני נתניהו ו"סדין אדם". הם מקיימים! הם עושים מבצעים מדוייקים! הם יודיעם להוציא אל הפועל!



ובכן איזה מדוייקים ואיזה נעליים... מסתבר כי גם את מול צה"ל השאנן, הסיורים בנקודות מתות ובפיקודו של פון מורניה קלאוזביץ, כל מה שיכולים המובחרים האלה זה להשמיד בשלומיאליות סיור ולגרור משם שתי גופות מרוטשות. עם כל האמצעים, וגם הזמן, לרשותם הם בעצם פיספסו את שני החיילים החיים שהיו שם – פצועים, המומים מהפיצוצים וכמעט עיוורים. כולנו זוכרים את פרץ הגאווה שלכאורה שטף את העולם הערבי אז בערב אחרי החטיפה: "החזרתם את הכבוד הערבי האבוד" אמרו אז – כאילו מינימום הפכו את תבוסת 67. ומה יוצא עכשיו? שאיש הקומנדו המהולל ז"ל מורניה לכל היותר יכל להוציא את הפועל חיסול בסגנון ההתנקשויות הנפוצות בעולם הערבי. המסקנה מוזרה מאוד: החיזבלה חזק בפסיכולוגיה (להציב מארב שפוגע בשניים-שלושה חיילים מתוך פלוגה בתנועה וע"י כך לגרום לגדוד שלם להיות מנוטרל ועסוק בחילוץ פצועים ומניעת חטיפת גופות ההרוגים זו פסיכולוגיה לא פחות מאשר יכולת מבצעית!) הרבה יותר מאשר בטקטיקה. פגיעתו סטטיסטית אינה שונה ממה שמצופה בקרב מול אוייב חמוש במידה כזאת: היא כן שונה משום שהוא יודע לתת לה את האפקט הפסיכולוגי המוסף.



אני חו"ש לא מזלזל ביכולותיהם הצבאיות, אבל יש כמה לקחים ללמוד כאן. קריאת המאמר של גיא בכור אודות המנטליות השיעית של "בלאף" באסטרטגיה יכולה להוסיף הרבה.

.