ציטוט:

פעמים רבות אנו שוגים בלשוננו בלי לדעת שעשינו שגיאה, שכן בסביבתנו משתמשים בביטויים שגויים כאילו היו נכונים. מטרת המאמר לעקור שיבושים אלו מלשוננו. במאמר זה אציג רשימה של שגיאות לשון נפוצות, את התיקון שלהן ואת ההסבר למקור השגיאה. 1. נכון: יציאתו של הפקיד לגמלאות משובש: יציאתו לגמלאות של הפקיד בין שם העצם ובין המילית של לא אמור לבוא טריז. 2. נכון: מפני הערפל לא ראו זה את זה משובש: מפני הערפל לא ראו אחד את השני זה את זה - עניינו יחס הדדיות בין המשתתפים, שכל אחד מהם פועל ונפעל כאחד (כל אחד הוא נושא ומושא). דומים לביטוי זה את זה גם הביטויים: איש את רעהו, איש את אחיו ואיש את חברו. בביטוי אחד את השני רק אחד רואה את השני, ואילו השני אינו רואה כלל את חברו, ועל כן הוא משובש. אם כל צד הוא במספר רבים, משמש גם הביטוי אלו את אלו, כגון "רואין אלו את אלו" (מכות א, ט). ביחס ההדדיות בין צד ממין זכר לצד ממין נקבה יש לומר ראו זה את זה (במין זכר): "יבם קטן...יבמה קטנה יגדלו זה עם זה (יבמות יג, יב); "הכירו (אח ואחות) זה את זה ונפלו זה על זה" (גיטין נח, ע"א). 3. רבים טועים בנטיית הביטוי אי אפשר בעבר ובעתיד: "אי אפשר היה", "אי אפשר יהיה". נטייתו כהלכה כך היא: בהווה: אי אפשר כמו אין צריך בעבר: לא היה אפשר כמו לא היה צריך בעתיד: לא יהיה אפשר כמו לא יהיה צריך כשם שאין אנו אומרים "אין צריך היה", כך אין טעם לומר "אי אפשר היה", "אי אפשר יהיה". 4. נכון: עשה ואל תחכה, ולא משובש: עשה ואל תחכה, אחרת אחרת היא תואר השם, כגון ארץ אחרת, דרך אחרת, ואין להשתמש בצורה זו כבתואר הפועל. 5. נכון: זה שנתיים לא ביקרתי בנגב. משובש: מזה שנתיים לא ביקרתי בנגב. זה בדרך כלל כינוי רומז, ובדוגמה עניינו ציון זמן שעבר במשמעות של כבר. הביטוי המצוי הוא זה ולא מזה: "זה שנתיים הרעב בקרב הארץ" (בראשית מה, ו); "זה שלוש פעמים התלת בי" (שופטים טז, טו). מזה משמעו מכאן: "אל נא תמוש מזה" (שופטים ו, יח). נכתב על ידי ד''ר הדר פרי

להמשך המקבץ לחצו כאן.

למי שיש עוד, שיוסיף.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

קיבלתי שוק מכך!

הייתי בטוח שהתקני הוא לומר "מזה" ולא "זה", כלומר בדיוק ההפך.

טוב, החכמתי.

ממה שהבנתי (מאיש רדיו) נכון להגיד "פגשו זה את זו וזו את זה" אם מדובר על זכר ונקבה

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."