חברים,

לאחר שהטרפתי אתכם ואותי מספר פעמים,אני מעלה את מה שרציתי להעלות בצורה מודפסת.כפי שציינתי,איני חושב שצריך להכביר במלים על הנאמר,אני משוכנע שכל אחד מכם חווה זאת ,אם על עצמו,אם באמצעות חבריו ואם בצפייה מנגד...

יום טוב ולירי לכולכם.



מצולקים ומחוררים.שרוטים ופגועים.מתים מהלכים.


חור בקוטר סנטימטר בחזית,
שני סנטימטר קוטר בגב.
מאד כואב, מאד מציק,
עדיין מדמם
ובכל זאת ממשיך ללכת...

צלקת באורך עשרים ושניים סנטימטר במרכז הבטן,
הרוחב רק סנטימטר.
אדומה,כהה, לפעמים תפוחה...
בולטת,דוחה ולפעמים מפחידה...

צלקת באורך עשרים ושניים סנטימטר,
הפעם בימין הבטן.
הרוחב רק סנטימטר.
אדומה,כהה,לפעמים תפוחה...
בולטת,דוחה,לפעמים מפחידה,
תמיד מתחרה באחותה הבכירה...

כובים,מדממים,
חושקים שפתיים,
הכאבים מזכירים,
נצחיים ותמידיים...
אלה הם החיים.

שרוטים ומצולקים, בלי כל סימן.
שרוטים ומצולקים אך לא רואים רבב.
חיים שרוטים,
ממשיכים בחיים מלאים וללא רבב.

המתים החיים כל כך ריקים.
החיים כל כך מתים.

נראים בריאים בעודם הוזים...
המתים החיים הלא מוכרים,
כל כך עלומים,בלתי נראים.
המתים החיים
כלכך הלומים,כל כך הזויים,
לא מורגשים...

החיים המתים
כל כך מתים.
מצולקים ושרוטים החיים המתים,
הכל כך מתים.
פצועים,כואבים,הלומים עלומים.

האם קראת,כבר,את "מראה סדוקה"?
יום טוב.מיכאל.