18-06-2008, 23:33
|
|
|
|
חבר מתאריך: 09.12.06
הודעות: 12,669
|
|
האם תנועות הנוער איבדו מערכן?
בתקופת מלה"ע השנייה, תנועות הנוער היו חלק פעיל וחשוב ביותר בחיי הנוער היהודי. היה ברור שמשהו צריך להעשות והדרך והביצוע לא היו קלים. בניתוק מוחלט מכל מסגרת, נותרו הילדים והנוער בגטאות חסרי מעד, רעבים, מותשים ומיואשים. רוב הילדים הפכו ליתומים, התא המשפחתי פורק ועוות.
למרות כל הקשיים תנועות הנוער סיפקו מקור תמיכה גדול: החל בעזרה הדדית, תמיכה למי שהיה זקוק לה, העברת פעילויות של תרבות (דבר שנלקח עוד לפני הגטאות ולאחריהם הפך לאיסור), העברת ערכי הציונות והחברות ואף הכנה למרד.
דווקא בתקופת השואה, היה כ"כ חשוב להחיות את האידאולוגיות שהתנועות הטיפו להן (כגון עלייה, ערכי חברות, ערך החיים). שיא ההגשמה היה במרד הגטאות, שהבולט בו היה מרד גטו ורשה שנמשך כחודשיים של לחימה פעילה, בו אותם ערכים התקיימו הלכה למעשה.
בתקופת טרום קום המדינה, ארגון "ההגנה" שלח את ידיו גם בפעילויות חינוך והדרכה לנוער. ב 1939 הונהג החג"ם (חינוך גופני מורחב) בבתי הספר העבריים. במתכונת שיעורים אלו, הנוער עבר אימוני קרב מגע ושדאות. בני נוער נבחרים אף עברו קורס מ"כים שמטרתו הייתה להכשיר אותם לפיקוד עתידי בארגון. בגדנ"ע, נוער בני 15-18 למדו אימוני סדר, , עזרה ראשונה, ספורט, סיירות ואף שימוש בנשק קל. בנוסף לקטע הפיזי, התקיימו דיונים אידאולוגיים. ובשלב המעשי, חברי הגדנ"ע היו אלו שהדביקו כרוזים, סייעו בסיורים ובשמירות, והורידו עולים חדשים מספינות המעפילים.
האם תנועות הנוער כיום עדיין משפיעות כפי שהיו בעבר? האם לאחר כל השנים האלו, שקמה מדינה ליהודים, הותרה העלייה, הופסקו (פחות או יותר) התקיפות מצד הערבים והשבטים הבדואים בצדי הדרך, הנוער מוכר (לפחות בתודעה) כשווה זכויות בתור עובד, תנועות הנוער מאבדות מערכן? יש עדיין הגשמה, ויש פעילות, אבל האם באותה עוצמה כבעבר? או שמטרת תנועות הנוער היא פשוט להרחיק את הנוער מהרחוב או "להיות כיפיות נטו, הפסקה מבצפר" כפי שלא מעט חניכים צעירים חושבים.
אתם חושבים שאתם, בתור מדריכים וחניכים, מגשימים את אותם ערכים עליהם התנועה שלכם הוקמה? עד כמה הפעילות הזאת משמעותית בשבילכם? מה היא בשבילכם התנועה?
אז, מה היא דעתכם?
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י Noa_A בתאריך 26-06-2008 בשעה 09:54.
|