|
25-08-2008, 10:15
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
7 תחנות
המשמעות המופלאה של שבע חדרה יפה גם לגיאוגרפיה של א"י. שבע טחנות בירקון, שבע אחיות בירידה מהקסטל, ועוד. שמתי לב אתמול שיש שבעה רמזורים בכביש ואדי ערה, מאז שיוצאים מכביש 6 ועד שמגיעים לעמק יזרעל (אחרי העליות). אמור מעתה - כביש שבעת האדומים.
בכל מקרה, עשיתי אתמול טיול עם שבע תחנות. קמתי בבוקר, הגב כאב לי, האור היה רך מאד ונעים, החזאי אמר שמזג האויר יתחמם בהמשך השבוע, והבטחתי לעצמי שבאוגוסט אטייל פעם בשבוע (כל האמור לעיל איננו עניינכם, כמובן. הוא ויכוח ביני לבין מצפוני). בכל מקרה - נכנסתי לאוטו (המושב באוטו הרבה הרבה יותר נוח מהכסא במשרד, למי שלא הבין את הקשר לכאבי הגב) - ונסעתי צפונה.
התחלתי בעפולה. קבלתי פעם רמז שיש שם עמדה, ונדמה לי שראיתי צילום שלה. נכנסתי למרכז העיר, וטיילתי קצת ברגל. אני לא מכיר את עפולה ברמה של היסטוריה, וגם לא טיילתי בה המון המון שנים. תלויים בכל מקום בעיר שלטים שמבשרים על זכייתה בתור העיר היפה (או הנקייה) ביותר. התרשמתי. הם לקחו את הרחוב הראשי, הישר (תכנון של קאופמן), והפכו אותו לשדרה מרשימה מאד. אולי קצת יותר מדי, כי היא גולשת קצת לפאשיזם. בנקודה הזו אני חייב הסבר - פאשיזם, בטרמינולוגיה אורבנית/ארכיטקטונית זה לא כל כך נורא כמו בטרמינולוגיה הפוליטית/הסטורית. הכוונה היא שזה מרשים מדי. קצת לא אנושי. מתאים יותר למצעד מאשר לאמא מטיילת שני ילדים.
לאחר הטיול, נכנסתי לעיריה ושאלתי את אנשי המודיעין, בכניסה, למיקומן של עמדות. הבחור שלח אותי ללא היסוס לעמדה מדרום לבית העיריה. בדיעבד הסתבר שכילד הוא שיחק שם, אבל חוץ ממנו אף אחד לא מכיר אותה. עמדה מאד "בונקרית" למראה, אבל השלט בפירוש מייחס אותה לתרצ"ו.
חזרתי לעיריה להודות לו, ולשאול אם יש עוד. הוא הפנה אותי ליחסי ציבור, ושם נתנו לי את הטלפון של "גברת הסטוריה", אישה מבוגרת שמכירה כל אחד וכל אבן בעפולה. טילפנתי אליה, והיא סיפרה לי על עוד 2 עמדות: מעל הבאר במערב העיר, ובחצר בית פרטי בשכונת הפועלים.
מבנה הבאר התברר כמגדל בטון, דמוי עמדה, אך בפירוש איננו עמדה. אין דרך להגיע לחרכים, החרכים הכפולים אינם נכונים לתצפית/ירי, ואין שום חרכים בקומת הקרקע. זו לא עמדה, אבל זה בהחלט מגדל נאה (לבני - זה צמוד לאנטנה אימתנית של סלולר. פשוט החלטתי לשים זיין, ולהתעלם מהאיש הקטן שצמח לי על העורף).
טיילתי קצת בשכונת הפועלים (הצמודה לכביש עוקף עפולה הצפוני), עד שמצאתי שהיא בכלל הוקמה ב-46. עזבתי את עפולה והמשכתי צפונה. לאחר שעברתי את מסחה (שם כבר ביקרתי ומצאתי 2 עמדות), הגעתי לצומת בית קשת. לא זכרתי מתי הישוב הוקם, ובעודי מתלבט אם לפנות או לא - לכדה עיני חורבות מרשימות על גבעה מעל הצומת. החניתי וטיילתי. מדובר בחנות-תגרים, או חאן אתג'אר, או סוק-אל-חאן. חאן גדול מאד, מרשים מאד ומוזנח מאד. ממזרח לדרך ניצב החאן, שכנראה נבנה ב-3 שלבים - וכנראה הראשון היה מתקופת בית אומיה והאחרון בידי דאהר אל עומר, הורדוס של הגליל. דאהר ממשיך להרשים אותי במפעלות הבנייה שלו, שהיו עצומים בכל קנה מידה.
ממערב לכביש, על הגבעה, ניצב מבצר שהגן על החאן ועל השוק - גם הוא מרשים במימדיו. מי בנה את הקומפלקס? לא יודע. ככל שחיפשתי מידע, ההשערות והניחושים גדלים. אומייה? ממלוכים? טורקים? דאהר? לא ברור. בכל מקרה - המבנים של החאן והמבצר עדיים תפקדו בתחילת המאה העשרים, ומאז הם בסיס לגניבת אבנים מסיבית. לצערי שמעתי (אני מתנצל אם כבר סיפרתי זאת) שבתחילת המאה העשרים - אבני מבנים עתיקים נחשבו כדשן טוב, כך שהגניבה היתה מאד מסיבית, והשימור מאד לא.
עכשיו נכנסתי לבית קשת. במפת סימון שבילים היה סמל של המועצה לשימור. מסתבר שבית קשת היתה ההיאחזות הראשונה של הפלמ"ח, והוקמה בצניעות רבה מאד. מאד מאד. היה רק מבנה אחד מבטון, ורק הוא נותר. כל שאר המבנים היו אוהלים וצריפים. הקיבוץ זז, לאחר מכן, לאתר שכן, ובמושבו המקורי נותר רק בית הבטחון. הנה הוא:
המשכתי צפונה ונכנסתי לסג'רה - אילניה. כשרק התחלתי את המצוד אחר ביצורי המאורעות, העליתי כאן תמונות של בצרון שצילמתי בסג'רה. מאז השכלתי ולמדתי, וגם שמעתי כאן שיש שם עוד עמדות - על גג ביה"ס, ועל החומה. נכנסתי ונסעתי ישר לבצרון, על גבעה מימין לכניסה. אני שמח ששבתי אליו - גיליתי שהוא קלאסי לחלוטין, יש לו "צנה" (קיר מגן, בלשון המחלקה הטכנית של ההגנה), הוא נבנה ב-3 תקופות שונות, ורצפת הקומה השניה היא בכלל מעץ (כמו במגדל בשדות כפר מסריק). יפה מאד.
עכשיו התפניתי לחפש את זה על החומה. אין לסג'רה חומה, ולא כל כך הבנתי מה אני מחפש.עד שמצאתי אותה, על החומה. חומת מגן סביב חקורה, לא רחוק מהבצרון. עמדה רוכבת על חומה, כמו בבת שלמה ובמטולה.
את העמדה על גג ביה"ס לא מצאתי. המשכתי צפונה, לצפת. במקביל לאשכול זה רץ בפורום אשכול על מגדלי השעון (פעם שלישית, ותוך התעלמות מהפעמיים הקודמות, למרות שהיו מי שהפנו את הקוראים אליהם). גילתי לתדהמתי שלא צילמתי את המגדל בצפת, והחלטתי לכפר. חוץ מזה - היו כמה טיפים על עמדות בצפת. בכל מקרה, טיילתי בצפת, ביקרתי גם במצודה הצלבנית, ובין הסמטאות.
את העמדה הראשונה מצאתי בלב השוק. זהו ביצור בריטי שהוקם בזמן המאורעות, כנראה כדי להגן על הרובע היהודי (צר לי, אורי, אבל ככה זה). לידו הוקם מגדל גבוה, ובראשו זרקור ענק - עדיין שם - שאיפשר לבריטים לפקח על הגבול בין הרובעים. אחר כך הבריטים כבר היו פחוד נחמדים, וכשפינו את צפת הם מסרו את הביצור, המשטרה והמגדל לכוחות הערבים - מה שהוליד קרב קשה מאד.
העמדה הבאה היא ליד מוזיאון המאירי. עמדת מאורעות מענינת.
משם המשכתי לעמדת בית הקברות. נדמה לי שהיה זה BBZ שהעלה אותה כאן, ולבני שאל אותי לגבי הבנתי את שלבי בנייתה. BBZ (נדמה לי) גם תרם תמונה של שלט שהוצב לידה. רציתי לסקור אותה, גם כי הבנתי, מהשלט, שהיא הוקמה ע"י האצ"ל.
ובכן - לא. שלט נוסף, בתוך העמדה, מספר את הסיפור המלא. היא הוקמה בזמן המאורעות, ולוחמי האצ"ל השתמשו בה בזמן קרבות תש"ח. קוקיות.
לגבי שאלתו של לבני - היא שופצה בצורה חובבנית ומכוערת בשנים האחרונות, ומי שעשה זאת אף השאיר את חתימתו. כל התוספת מאבן, לרבות הבסיס המוגבה, הם מהשנים האחרונות. במקור זו עמדה שניצקה לתבנית של פח גלי, וזו היחידה שמצאתי (הבצרון בשדה אליהו הוא הרבה יותר מאוחר).
מצפת המשכתי להצפין, לאתר ההיסטורי של משמר הירדן. מצאתי באינטרנט הרבה התיחסות למקום העצוב, ואובססיה ב' שלי (מושבות העליה הראשונה) דחפה אותי לשם. וואלא עצוב. באתרים הסטוריים של הציונות אף פעם אין סוף. כל מצגת, או הסבר, מסתיימים במילים: "והיום יש כאן כך וכך, וכולם גאים ומאושרים". במשמר הירדן יש סוף לסיפור. המושבה, ממושבות העליה הראשונה הראשונות, נהרסה ע"י הצבא הסורי, תושביה שהו במחנה שבויים, ואתרה לא יושב שוב. אנשים אחרים, נאמנים יותר למפלגת השלטון, קיבלו את הקרקע.
בדרך חזרה עצרתי שוב ביבנאל. סתם, כי לא בא לי לחזור בדרכים אחרות. השמש שקעה, והבצרון קרץ לי לצלם אותו שוב. פתאום הבנתי שביבנאל השמש זורחת מאד מאוחר, ושוקעת הרבה יותר מוקדם מבמקומות אחרים, בגלל תנאיה הטופוגרפיים. מקום לבליינים!
|
|