|
06-07-2008, 20:19
|
|
|
|
חבר מתאריך: 16.09.06
הודעות: 4,878
|
|
אתה צודק. 100%. אבל זה לא ישים.
עתודאי בתפקיד ק. תורן בצריפין:
אני בתור קמ"א צעיר בצריפין, לא ידעתי כלום על אבטחה כשהייתי צריך לעשות ק.תורן.
גם לא לימדו אותי, מה שהוגדר כ"חניכה" הסתכם ב"זה לא נראה טוב למפקד" ו"זה נראה רע בביקורת" - שום מילה על מטרות, יעדים, טכניקות, מקרים ותגובות.
ללמוד דרך הרגליים:
את אחד התפקידים הראשונים שלי עשיתי עם קורסיסטים של קורס מש"קים מהגדודים.
החלטתי לעשות איתם תרגיל (הייתי מחויב, אבל זו פקודה שכולם מעלימים ממנה עין).
הם לימדו אותי כל כך הרבה, שזה היה תענוג.
רצנו את כל הבסיס (2 ק"מ בערך) הלוך חזור מתרגלים כל מתאר אפשרי, כשכל פעם חוזרים להתחלה, הם אומרים לי איך ולמה אני טועה, ואני בונה תאוריות חדשות ותו"לים חדשים על המקום. החלק הכי מעניין הוא שאני פשוט המצאתי את הגלגל מחדש :-) כתבתי מחדש תוך כדי תרגול איתם תו"ל לש"ב פיראטי, כשאח"כ כשלמדתי משהו מהחיים שלי, ראיתי אותו כתוב שחור על גבי לבן. אף אחד פשוט לא חשב שזה רלוונטי לק. תורן שצריך להוביל כיתה בתוך בסיס צבאי. ואני לא מדבר פה על תו"ל השתלטות של לוט"ר. אני מדבר על חיילות בסיסית בלש"ב. תנועה בין מחסות, חלוקה לחוליות, מוטות שליטה, הגדרת גזרות פעילות וירי, חיפוי הדדי בין החוליות ובתוך החוליות. דברים בסיסיים כמו "לא לתפוס מחסה מאחורי עמוד תאורה בלילה" הייתי צריך ללמוד כשאחד הקורסיסטים עשה את אותה טעות. אף אחד לא חשב שעתודאי שאחראי על כיתת משמר אמור לדעת את זה. ולהפתעתי כי רבה גיליתי לאורך השנים שגם רוב בוגרי קורס קצינים לא יודעים הרבה מהדברים הבסיסיים האלו. אלא אם כן הקצין בוגר מגמת להב, או בוגר קורס מש"קים "קרבי", סביר להניח שהיחס שלו למשמרת היא "אני אעשה כמה שפחות, ובוא נראה כמה יצעקו עלי". עד כדי כך עצוב.
אוכלוסיית היעד:
האוכלוסיה שאתה אמור להגן איתה על הבסיס היא הג'ובניקים הכי ג'ובניקים שיש בצה"ל. רובם במנטאליות של "איך לעשות כמה שפחות עבודה, אם בכלל" והיתר במנטאליות של "אני לא אהיה הפרייאר שיעשה את כל העבודה". אז הם מתחרים מי יגיע אחרון לעליית משמר, מתעלמים ממך במופגן, ואם תמלא תלונה, רוב הסיכויים שהיא תזרק לפח ע"י מישהו בדרך, או שהוא יצא זכאי כי "למה צעקת עליו? הוא רגיש" או "זה באמת מוגזם לצפות ממנו להקשיב חצי שעה לתדריך" (כשהיו לי חבר'ה שיכלתי לסמוך עליהם, תדריך לקח חמש דקות. כשיש לך חיילים שאומרים לך שהם יזרקו את הנשק וירוצו אם יקרה משהו - ויש לך פקודה ישירה מקצין האג"מ "תסתדר עם מי שיש" - התדריך לא יגמר עד שאני ארגיש שלם עם עצמי. מבחינתי זה יכול לקחת שנים).
המקור:
מי שאשם בזה הם אנחנו, הקצינים. חד חלק ופשוט. הטעות הנפוצה ביותר של מפקד היא להטיל את המטלות על אותו חייל ש"יעשה לו פחות צרות". כך אנחנו מתגמלים עצלנות ובכיינות במנוחה ורגיעה, ומתגמלים חריצות ואמינות בעודף עבודה. עד היום אני לא מבין למה בה"ד אחד לא מקדיש יום שלם רק לנקודה הזו, לאור הערך היחסי שלה. עכשיו, כשסג"מ עושה את זה, זה דבר אחד, אפשר להאשים את זה בצעירות. כשסא"ל עושה את זה, זה הרבה יותר בעייתי, וכשסגן מעלה חייל למשפט על השתמטות מעבודה, והסא"ל מוציא אותו זכאי כי "זה היה משאיר אותו בבסיס אחרי חמש" זו כבר הפקרות. ואני עם הפה הגדול שלי עוד אמרתי את זה לאותו סא"ל בפנים ואח"כ גם לאל"מ שלו. רוצים לנחש מה קרה? איימו עלי שאני אפסיק "לעשות גלים" אחרת ישפטו אותי על "התנהגות בלתי הולמת". ורק למען הגילוי הנאות - אני הייתי קמ"א בזמנו, אני האחרון שאמור להבין במשמעת וניהול כ"א.
גיבוי:
יותר מזה, תראה לי את הקצין בצריפין-תה"ש-קריה שיעשה תרגיל שידרוש פז"צטות ושלא יהיה הבדיחה של הבסיס יומיים אח"כ. המב"סים (אל"מים), אחד אחרי השני, כולם נתנו נאומים על "אבטחת בסיס זה חשוב". הם אף פעם לא באמת בדקו מה קורה, כי הם לא רצו לדעת. כשאחד מהם קיבל מסמך מלא המפרט את כל הליקויים בבסיס (גם אני הייתי חתום על אחד כזה, אבל היו עוד כמה צדיקים בסדום) כל מה שקרה זה שכולנו קיבלנו עוד הרצאת "אבטחה זה חשוב". זהו. הסמב"ס ידע טוב מאוד, אבל זה לא הפריע לו וקציני האג"מ (ואת חלקם אני מאוד מכבד אישית ומקצועית ברוב הרבדים) לא היו מוכנים שמשהו כזה יפגע בקידום שלהם. הרי הסיכוי שמישהו יסתער דווקא על הבסיס הזה בצריפין הוא נמוך, הסיכון בללכת "ראש בראש" מול כל הבסיס ולוודא שתהיה אבטחה יעילה - זה בטוח יפגע לו בקידום עם כמות האויבים שהוא ירכוש במערך קטן.
פתרון קצה:
גילוי נאות - אני דפוק. פשוטו כמשמעו. כשאני חושב שמשהו נכון, אין לי בעיה לקפוץ על הרימון הזה ולא על העשרה הבאים. אז עליות משמר אצלי נמשכו עד שהחיילים הפסיקו עם ההצגות, נראו כמו חיילים, וידעו להשלים את המשפטים שלי (נהלי שמירה). אני הייתי עושה עם החיילים תרגילים (על יבש כמובן) מצד אחד של הבסיס לצדו השני ובחזרה, בחמסין ובגשם, עד שהייתי רואה שהם יודעים לנוע ממחסה למחסה ולא רק ללכת במרכז השטח הפתוח (או עד שהייתי מקבל פקודה ישירה מק. אג"מ "להפסיק את השטויות האלו עכשיו, אלו ג'ובניקים לא איזו סיירת". כן, גם זה קרה). רוב החיילים שנאו אותי שנאת מוות בתקופה הזו. זבש"ם. יש חיילת אחת, מבסיס שכן (בזמנו קיבלנו תגבור מבסיס שכן), ששלוש שנים אחרי שהייתה בהקפצה אחת ויחידה איתי, סיפרה לחבר שלי ש"היה עתודאי מטורף ביחידה שלך שניסה להרוג אותי" היא סיפרה לו שעשיתי לה טראומה באותו יום ושבפעם הבאה שהגיע תורה להסתפח לשמירה אצלנו היא זרקה את הנשק והאפוד על המפקדת שלה. (ולא, היא לא הלכה לכלא על זה. היא קיבלה פטור משמירות בבסיס שלנו על סמך זה שיש אצלנו קצינים מופרעים שמקפיצים אנשים בשעה עשר בלילה.)
אפילוג:
זה לא כל הסיפור, אבל זה רובו. התפקיד הבא שלי היה להסתובב בתרגילים בבאלי"ש, על הרמה, בשיזפון, אום דרג' ורוג'ום א נאקה. כמה שיותר רחוק ומבודד יותר טוב. שם אני הייתי הג'ובניק, אבל מסתבר שיותר קל לי להסתדר עם שריונרים, תותחנים וחי"רניקים (גם עם דרגה של קא"ב - זה היה לפני שקיבלתי את הסרן) מאשר עם סביבתם הטבעית של עתודאים.
אז יוסיפון - אתה צודק. ב 100%. אבל זה לא יעזור.
שלושת הקודקודים של המשולש הזה רקובים.
לרוב המפקדים הבכירים בבסיסי ג'ובניקים לא אכפת מספיק.
רוב הקצינים הזוטרים לא מוכנים לאכול את החרא של לשחות נגד הזרם.
רוב החיילים לא מוכנים להשקיע את המינימום הנדרש בשביל שום דבר - פרט לללכת הביתה מוקדם (ובזה אני מאשים את שני הגורמים לעיל).
אין לך מאיפה להתחיל, אלא אם אתה באמת מתכוון לעשות ניקוי אורוות יסודי. ואני באמת חושב שיש תחומים יותר חשובים שצריך להתחיל בהם.
בוא נתחיל מזה שיפתחו את כל ספרי הכשירויות ומדדים ויוודאו שבאמת כל חייל וכל קצין באמת יודע את כל מה שהוא אמור לדעת...
_____________________________________
A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph
מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון
Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...
|
|