היום הוגש דו"ח של הגוף הפוליטי המכנה עצמו בשם המשעשע "המכון הישראלי לדמוקרטיה", דו"ח
על התנהלות המערכת הפוליטית בישראל, שכלל סקר אווילי לחלוטין, שהמסקנה בו היא שהתקשורת
נחשבת לגוף שמגן יותר מכל על הדמוקרטיה הישראלית. השקר שבסעיף זה התגלה לי במקרה בשבוע
שעבר, עת מילאתי בעצמי את הסקר, וגיליתי שבשאלה מי מגן על הדמוקרטיה הופיעו ביה"מ העליון,
הממשלה, הכנסת והתקשורת - ולא הופיעה האפשרות הנורא-נורא בסיסית "אף לא אחד מהם"...
למעשה, היה הכרח לבחור באחד מהארבע, כך שעלינו לבחור מי הכי פחות מזיק לדמוקרטיה הישראלית:
נחום ברנע/איילה חסון/אמנון אברמוביץ' ושות', בייניש, פרוקצ'יה, ארבל ושות', חשודי, רוחמה, הירשזון,
בר-און ושות', או מרציאנו, הנגבי, אפללו ושות'. אכן התלבטות קשה - כולם מאוד מזיקים...

אחרי הקדמה ארוכה להחריד זו, הגיע הנושא ש-ב-א-מת רלוונטי ובו עוסקת הכותרת: נאומו של
המתחזה לפרופסור ( http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-114707-00.html ), אריק כרמון, המכהן
בראש המכון הכושל הזה, ששודר במבט לחדשות (ערוץ 1) : כרמון נשא נאום במהלך טקס מסירת
הדו"ח לשוחר הפוליטיקאים הצעירים שימון פרס, ובו אמר שיותר מדי תשומת לב מוקדשת לשחיתות
ע"ח התהליך הפוליטי. קשה מאוד להמעיט בחומרה של המשפט הזה: אדם שמתיימר לספר לנו על
הצורך בדמוקרטיה, מספר לנו שאנחנו עוסקים יותר מדי בשחיתות. האיש הזה, שכנראה חושב
ששכחנו את המכתב המכוער ששלחו הוא ועמיתיו למבקר המדינה, ובו האשימו אותו ברדיפת תקשורת,
בכל הנוגע לחקירת חשודי (במסגרת אותה רדיפת פרסומת חשפו חוקרי מבקר המדינה, את המעטפות
ואת יומני שולה השותקת).

-------------------------------------------

אני לא חושב שכרמון הוא שליח-במודע של חשודי. הוא בסה"כ כלי בידיהן של ספינולוגים חכמים ממנו,
העושים בו שימוש, כשהוא עצמו באמת לא מבין שאין כזה דבר דמוקרטיה מושחתת. מדינה מושחתת
ל-ע-ו-ל-ם ל-א ת-ה-י-ה ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ת. אין אפשרות שמדינה שבעלי הון מנהלים אותה מאחורי
הקלעים, אכן תשקף את רצון הציבור, אין מצב כזה. כרמון, שהארגון שלו ממומן בכספי תרומות של
בעלי הון (שמממנים לו את כנס קיסריה...), באמת לא מבין את זה. בפסרי המודיעין הוא מה שנקרא
בשם "סוכן משוטה". הוא חושב שהוא עובד עבור מטרה אחת, בשעה שמפעיליו (שבכלל אינו מודע
לכך שהוא עובד עבורם), משתמשים בו למטרה אחרת לחלוטין.

הדבר היחיד שהוא כנראה עשה בהכרה צלולה, זה להפסיק לזמן מה להשתמש בתואר פרופסור,
אחרי שיואב יצחק חשף את העובדה שאינו זכאי לו. אחרי שנה וחצי, מסתבר, שוב, שהוא חושב
ששכחנו, והוא חזר להשתמש בתואר לא-לו. אגב, לא ברור לי למה - לא ראיתי את הכבוד העצום
שהנחילו לנו אלה שזכו באופן פורמאלי בדרגת פרופסור. סה"כ, שיטת המינויים באקדמיה אינה מדד
למצויינות, אלא לפוליטיקה פנים-ארגונית שלעתים היא ריחנית ומבאישה עוד יותר מאשר זו שבמערכת
הפוליטית ה"רגילה"...

ומי זוכר איך רדפו אחרי מישה ארנס.

מוות למחבלים!