אל תאמרו לא ידעתם
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/984126.html



מאת ארי שביט


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

</FONT>אל תאמרו לא ידעתם. ידעתם. אתם, המאתרגים של אולמרט, ידעתם שראש הממשלה הוא מתעשר חדש שעשה זאת בשנותיו כאיש ציבור. אתם, אנשי טבעת המגן של אולמרט, ביניהם עיתונאים בכירים, ידעתם שראש הממשלה הוא עורך-דין-קצה של האפור הכהה. ידעתם שכליכודניק יצא בעור שיניו מפרשת החשבוניות המזויפות של הליכוד. ידעתם שכראש עיר שהה תדיר בסוויטות יקרות בערים רחוקות. ידעתם שכשר התעשייה והמסחר קימבן מינויים והעניק הטבות מפוקפקות. ידעתם שכשר אוצר ניסה למכור את בנק לאומי לחבר באמצעות חברה. ידעתם שמכר את בית המיליונים שלו לחברה עלומה באיי הבתולה. ידעתם על העטים. ידעתם על הציורים. ידעתם על מסלול חייו הנכלולי של האיש שאותו איתרגתם להיות ראש ממשלה.

אל תאמרו לא ידעתם. ידעתם. לא על השחיתות הפלילית ידעתם אבל על הקלקלה הציבורית. לא על הבלתי-חוקי ידעתם אבל על הבלתי ראוי. לא ידעתם על קיומו של מוריס טלנסקי. לא ידעתם שראש הממשלה חשוד בכך שהוא סופר מזומנים בסתר. אבל בוודאי חשדתם שאהוד אולמרט לא סופר את תושבי ירושלים ואת אזרחי ישראל ממטר. ידעתם שאהוד אולמרט לא סוגד לשלטון החוק ולכללי המינהל התקין. ידעתם שהאתרוג הוא פוליטיקאי שאפתן וחסר מעצורים.

אל תאמרו לא ידעתם. ידעתם. ידעתם שאתם מוכנים לקבל מאולמרט במשך שנתיים את שאינכם מוכנים לקבל מנתניהו יומיים. ידעתם שאתם מגוננים על אולמרט כשהוא עושה בדיוק את אותם דברים שבגינם רדפתם את חברי מרכז הליכוד ואת מנהיגי ש"ס. ידעתם שכדי לאפשר את שלטון אולמרט וכדי לשמר את שלטון אולמרט אתם משעים את השיפוט המוסרי שלכם. ידעתם שכדי לאתרג את אולמרט אתם חדלים למלא את החובה המקצועית והחובה האזרחית שלכם. אבל כמו בכל עידן של ליקוי מאורות, השפלתם עיניים, אטמתם אוזניים. לא רציתם לדעת את שאתם יודעים. הנחתם לאולמרט להפנט אתכם. הנחתם לאולמרט לסחבק אתכם. הנחתם לאולמרט להפוך אתכם לקורים ברשת שטווה. הייתם לחומת המגן של אולמרט. הייתם לחוליית האבטחה של אולמרט. אתם אפשרתם את העידן של אולמרט-ראש-ממשלה.

אל תאמרו לא ידעתם. ידעתם. אבל חשבתם שהשלום מצדיק הכל. חשבתם שהחשש מפני ביבי מלבין הכל. חשבתם שהמלחמה בשחיתות הגדולה של הכיבוש מכשירה העלמת העין מהחשדות לשחיתויות בפרשיות כמו כרמייה, בל"ל ומרכז ההשקעות. מתוך רדיפת הטוב הלכתם אחרי מאחז עיניים. לעגתם בעבר לאורי דן, שראיתם בו כתב חצר של אריאל שרון, ואילו אתם הפכתם לחצר עצמה של אולמרט.

אל תאמרו לא ידעתם. ידעתם. הרי היו המעטים שהזהירו אתכם. אבל אתם לא רציתם לשמוע. לא רציתם שאיש ישמע. קעקעתם את מבקר המדינה. הכפשתם את החשב הכללי. התנשאתם על קומץ עיתונאים שעמדו מנגד ועמדו כנגד. הפכתם את השלום למקלטו של הנבל ואת הנבל למשחיתו של השלום.

עוד מעט האמת תיוודע. חבורת קצינים נחושים, פרקליט מדינה אמיץ ויועץ משפטי ישר כסרגל יעשו את המלאכה. גם מי שלא הבין עד כה יבין שהיה כאן עידן של אפלה. באותו יום תישאל השאלה, מה כאן קרה. חלק מהתשובה יהיה מונח בחיקכם, עיתונאים בכירים יקרים. ידעתם ושתקתם. אפילו עכשיו אתם שותקים.
</FONT>

אם אין שמות ודוגמאות זה לא ממוקד. זה כללי.

הוא היה בברנז'ה העיתונאית, הוא קיבל במה טלויזיונית, מכיר את כולם, הוא עושה הקרבה ענקית לקריירה שלו כעיתונאי "מן המניין" כי קרוב לוודאי שינסו לנדות אותו ולהעלים אותו מהעין הציבורית.

אבל כל הכבוד לו על האומץ ועל היושר הפנימי, אם אני יואב יצחק, אני מציע לו לכתוב ב-NFC.

אני מקווה שנזכה להיפטר סוף סוף מאיילה חסון, אמנון דנקנר, רינה מסריח, נחום ברנע, בן כספית, יאיר לפיד, טומי לפיד, אמנון אברמוביץ', ושאר המאתרגים למינהם אחרי הפרשה הזאת.

את הידידות האישית בינהם.
זה צדיק עם הצתה מאוחרת מאד.
כמו מרגלית טוב שהם חזרו בתשובה אבל ,נא לא לשכוח גם הוא היה אתרוגיסט עלוב.

גורמים לי לחשוב שאולי הפרקליטות לא רדפה 'סתם' פוליטיקאים בעשור הקודם.

זה כמובן עדיין לא גורם לי לחשוב כי יואב יצחק אינו צודק גם בטיעוניו כלפי המערכת המשפטית.

פופוליזם עיתונאי
ביום שישי שעבר יצא ארי שביט במאמר בוטה נגד עיתונאים שידעו על התנהלותו של אולמרט, אבל בחרו, ועדיין בוחרים, לשתוק. האשמות כאלה, חלקן צודקות, שמענו בשנותיו האחרונות של שרון כראש ממשלה. קוראים לזה אתרוגיות.

אלא שיש בעיה עם ההטפה של שביט. הוא תמך בהתנתקות. הוא גם דחה על הסף את הטענה הידועה "כעומק החקירה כך עומק הנסיגה". עמדה לגיטימית. אלא ששביט הלך הרבה מעבר לכך. הוא הודה, לא בזמן אמת אלא הרבה אחרי, שבמשך אותן שנים פיתח יחסים אישיים קרובים עם עמרי שרון. עמרי היה באותן שנים מנכ"ל הליכוד ומנכ"ל המדינה ומנכ"ל ההתנתקות. אבל יותר מכל, הוא היה מנכ"ל השיטה והקבוצה שיצרה את קדימה ואת מעמדו הרם של אהוד אולמרט. ושביט גם בחר ללכת לבית המשפט ולתת עדות אופי לטובת שרון.

העדות של שביט היא מעשה אנושי וחברי. אבל אנחנו בענייני הטפה לעיתונאים. מה שמחייב את שביט לקצת צניעות. קצת יותר גילוי נאות. "אל תאמרו לא ידעתם", כתב שביט לעמיתיו. אל תאמר לא ידעת, צריך לומר לו.

כאשר כבר היה ברור ששרון הצעיר יעמוד למשפט כתב שביט (29.11.05): "עמרי יעמוד למשפט על עבירות של מימון בחירות, שדומות להן בוצעו לא אחת על ידי מנהלי הקמפיינים של המפלגות הגדולות בישראל. . . בלא עמרי שרון אריאל שרון לא היה נבחר לראשות הממשלה. בלא עמרי שרון לא היתה התנתקות. כך שהמצורע של הפוליטיקה הישראלית הוא במידה רבה גם הגיבור הנסתר שלה. עם צבא הצללים שלו היה שרון הצעיר למחולל האנרגיה הפוליטית שאפשרה לתהליך חלוקת הארץ להגיע עד הלום".

והכל מתוך אמפתיה גמורה, שגם מסתיימת כך: "המתנה הגדולה שקיבלו אריאל ועמרי שרון לקראת ראש השנה היא זמן. . . את הזמן שרכשו במאמץ עילאי על בני משפחת שרון לנצל כדי להכשיר את עיצובה של מפה פוליטית אחרת. מפה, אשר השליטה בה אינה בידי מרכז הליכוד, אלא בידי מפלגת מרכז חזקה. מפלגת שרון, מפלגה של תקווה חדשה".

עמדה לגיטימית. אלא שמי שהחזיק בעמדה כזאת כאשר הוא מכיר את הנפשות, כאשר הוא מודע לקומבינות, כאשר הוא טוען שמדובר בשיטה פוליטית מושחתת - לא יכול לעשות סלטה באוויר ולומר: זה אתם, העיתונאים האחרים, זה לא אני.
זה אתה, מר שביט.



צדקני הדור
שביט אינו לבד. במחנה שלו נמצא, איך לא, גם דן מרגלית. מפרקליט, ידיד ואוהד מושבע, הפך מרגלית למי שעומד בראש להקת הרודפים. אלא שיש בעיה. באותן שנים שבהן, לפי מרגלית, היה אולמרט גדול המושחתים, עמד לצדו אחד, דן מרגלית, אולי כגדול החברים.

איך זה שלא ידע כלום? איך זה שלא הבין עם מי יש לו עסק? ולא שלא היו פרסומים. יואב יצחק, והוא רק משל, שמר על קו עקבי וברור. מרגלית העדיף להישאר חבר. ולא סתם חבר. מרגלית גם טרח להיאבק בכל החשדנים. הוא ריפד את דרכו של חברו לראשות הממשלה. וכך, שביט ומרגלית, מי שקיימו יחסי קרבה מסוכנים עם השיטה ומוביליה, הפכו פתאום לצדיקי הדור. כלומר - צדקני הדור.


מאמר מומלץ לשביט
לפני עשר שנים עמד בראש המדינה פוליטיקאי לא אהוד. התקשורת רדפה אותו. הפכו אותו למושחת חסר תקנה, לנכשל סדרתי, למסוכן. עיתונאי צעיר יצא אז באחד המאמרים המשובחים ביותר נגד תרבות האובססיה, ההרשעה, הרדיפה והשנאה. כשלפני חודשיים, בדיוק חודשיים, הגיחה עוד פרשת בזבוזים ומימון גבירים, יצא אותו עיתונאי בטענה ש"הפרשות צצות כדי לנטרל את הקו הפוליטי של אותו פוליטיקאי". הפוליטיקאי הוא בנימין נתניהו. העיתונאי הוא ארי שביט.
מומלץ לארי שביט לקרוא לפעמים את ארי שביט. יש לו מה ללמוד.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/737/436.html

looopy