בפברואר השנה הועלתה תמונה זו לפורום Iranmilitary ושם נטען כי מדובר בטיל שיוט איראני.

ראשית, ניכר כי מדובר בדגם ולא בטיל מבצעי; כמו כן תשומת הלב לכלים האחרים בתצוגה, אופי השילוט, ששומה משילוט איראני מקובל בתצוגות. יתר על כן - הנוהג האיראני הוא להציג ראשית את הכלים פומבית, לדבר עליהם ולא לחשוף משהו במקרה בתצוגה שלא זוכה לשום איזכור.

הדמיון לטיל השיוט הפקיסטני באבור רב, גם הסכמה, אך יש הבדל בחרטום.

בקיצור - יש רעיונות מה זה והיכן צולם?

השם של ה"טיל" או פרטים עליו לא ידועים לי, מתמונות נוספות שלו נראה, לפי הקרדיט והסביבה, כי הוא אכן איראני.
בתמונה התחתונה מודבק פתק על ה"טיל", האם מישהו יכול לקרוא מה כתוב שם?





יש להוסיף גם כי בעבר אמר מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה כי ברשות איראן יש טילי שיוט:
http://www1.irna.ir/en/news/view/me...67937003142.htm

ואיך הדבר הזה מנהג את עצמו? בכח המחשבה?

הכנפונים נראים כמקשה אחת

Never Odd or Even

על שטיח פרסי

יכול להיות שאיראן רכשה טילי "באבור" מפקיסטן?

*ובמבט שני,יכול להיות שמדובר בדגם בקנה מידה מלא?

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

אם הוא מצולם ליד כלי נ"מ- אולי זה פשוט עזר אימון ללימוד זיהוי?

זה נראה לי בכלל דגם... המתקן השברירי שהוא יושב עליו לא נראה לי כמו משהו שיכול להחזיק טיל שברוב המקרים אמור לשקול כמה מאות קילוגרם. מתקן כזה לא יוכל לזוז על משטח החצץ שיש במקום, כשיש עליו טיל כבד כזה, וגם אני בטוח שאם הטיל היה אמיתי לא היו קושרים אותו עם 2 חגורות דקות. גם המכסה הזה ל"מנוע" נראה מאולתר, דבר שממש לא מוסיף לכל העסק הזה אמינות כלשהיא.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt זה נראה לי בכלל דגם... המתקן השברירי שהוא יושב עליו לא נראה לי כמו משהו שיכול להחזיק טיל שברוב המקרים אמור לשקול כמה מאות קילוגרם..

זה היה ברור לחלוטין וכך גם נרשם בכותרת האשכול. נוסף לדברים שציינת אין כל פאנלים בדגם, אין אמצעי ניהוג ועוד. השאלה היא לא אם מדובר בדגם אלא בדגם של מה.

אין לי תשובה - החרטום, כמו שאמרת, בהחלט שונה. הנקודה היחידה שרציתי להעלות כאן היא את מרובע הקשרים איראן-סין-רוסיה-צפ"ק, לעתים עם אוקראינה ועוד מדינות באזור. סין הפכה/הופכת למעצמה בענייני טילי שיוט והרשת המסובכת בין המדינות שהזכרתי הופכות את ההימורים (באבור, למשל) להרבה יותר מסובכים. ובמקום עוד סיסמאות, הנה כמה לינקים רלבנטים (אני בטוח שאתה מכיר לפחות את רובם, אבל יש וודאי אחרים שלא מכירים אותם), עם דיונים, תמונות, נימוקים ופירוטים:
http://strategycenter.net/research/.../pub_detail.asp
http://www.strategycenter.net/resea.../pub_detail.asp
http://www.sinodefenceforum.com/air...les-2-2108.html
http://www.ausairpower.net/APA-Regional-PGM.html
http://www.ausairpower.net/APA-Crui...liferation.html

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סלעי אין לי תשובה - החרטום, כמו שאמרת, בהחלט שונה. הנקודה היחידה שרציתי להעלות כאן היא את מרובע הקשרים איראן-סין-רוסיה-צפ"ק, לעתים עם אוקראינה ועוד מדינות באזור. סין הפכה/הופכת למעצמה בענייני טילי שיוט והרשת המסובכת בין המדינות שהזכרתי הופכות את ההימורים (באבור, למשל) להרבה יותר מסובכים.l

אינני יודע מה המצב של טילי שיוט מודרניים בצפ"ק. באשר לאוקראינה, פרט לאפיזוד של מכירת טילי X-55 באופן לא רשמי ומוסמך, אני חולק על הכתוב לעיל. לגבי "עוד מדינות באזור" אינני יודע למה הכוונה.

כמו כן ראה דיון על מדמה סיני לטומהאוק:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...E8+%F1%E9%F0%E9

1. לא הבנתי על מה אתה חולק בדיוק.
2. גם אני לא יודע מה המצב בצפ"ק.
3. בעוד מדינות באזור התכוונתי, למשל, לפקיסטן.
4. הדיון על מדמה הטומהוק רחוק מלהיות מקיף.
כל טוב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סלעי 1. לא הבנתי על מה אתה חולק בדיוק. 1.א. על הייחוס של השתפות האוקראינית 2. גם אני לא יודע מה המצב בצפ"ק. 3. בעוד מדינות באזור התכוונתי, למשל, לפקיסטן. 3.א. עכשיו ברור. האם התכוונת גם לשת"פ טכנולוגי פקיסטאן-איראן? 4. הדיון על מדמה הטומהוק רחוק מלהיות מקיף. 4.ב. מסכים בהחלט! אבל אל תשכח שבדר,כ דיונים מקיפים נסובים סביב מסילות , אביזרים לנק"ל ושאר עניינים רומו של עולם....בכל מקרה יהיה טוב אם תוכל לתרום גם שם. כל טוב.

1. יש טענות שהטילים שהאוקראינים סיפקו לסינים ולאיראנים היוו את אחד (לא הכל, אבל גם לא פחות) מהמפתחות לפיתוחים הסיניים (ואולי גם איראניים) בעניין (ר' הקישורים לעיל). האם אתה יודע אחרת?
3. שת"פ טכנולוגי ישיר בין איראן לפקיסטן הוא לא מה שכיוונתי אליו. הכיוון שאני מדבר עליו הוא שת"פ בין פקיסטן לבין סין, ובעקיפין גם עם איראן (למעשה קשרים בין פקיסטן לאיראן כמובן קיימים אף הם, אבל לאו דווקא באספקט הטכנולוגי הישיר). ר' למשל:
http://www.aviationweek.com/aw/gene...ic%20S ecurity
ר' גם מאמר באותו ג'ורנל (defense technology international) מחודש אפריל (צריך מנוי להבנתי) שנקרא DEAD ON (עמ' 48), שמספר עוד הנושא. שם נטען (אני מביא ממש את התמצית), למשל, ש:
Pakistan and Iran have benefited from China’s ballistic and cruise missile technology

4. מיד אוסיף מעט לדיון ההוא גם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סלעי ...הנקודה היחידה שרציתי להעלות כאן היא את מרובע הקשרים איראן-סין-רוסיה-צפ"ק...

מה טיב הקשרים בין רוסיה לאיראן, סין וצפון קוריאה, בתחום טילי שיוט?

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

http://trishulgroup.blogspot.com/20...m-detailed.html

(...)

As the entire Kh-55SM/Korshun smuggling operation (from late 1997 to August 2001) was bankrolled by Iran, Teheran in early 1998 staked its claim for leading the R & D effort aimed at producing the Korshun into a ground/sea-launched LACM with industrial help from China and Pakistan. Iran next established Project 111, under which it clandestinely acquired from Ukraine the technical data packages for fabricating the Korshun’s (now called Ghadr by Iran, Babur/Hatf-7 by Pakistan and the Dong Hai DH-10A by China) solid propellant booster and its propellant; RD95-300 turbofan for cruise flight; the fuselage structure and warhead casings made of 15CDV6 maraging steel, titanium-stabilised steel, HE-15 aluminum alloy and polymers; and ground-based X-band monopulse radars and optronic telemetry tracking systems for LACM test-flights. Pakistan’s NDC subsidiary of NESCOM was contracted to provide computer software related to fluid mechanics, atmospheric flight mechanics, and astrodynamics. While the DH-10A derivative of the Korshun was to have a hybrid GPS/fibre-optic gyro-based inertial navigation system giving it a CEP of 20 metres, Iran and Pakistan opted for an imaging infra-red (IIR) terminal guidance system for which China in 2002 created a consortium of state-owned R & D institutes and companies (called the Xi’an Sicong Group) that included the Shanghai Institute for Optics & Fine Mechanics, China North Opto‑Electro Industries Corporation (OEC), Changchun Institute of Optics & Fine Mechanics, and Luoyang Opto-Electro Technology Development Centre. These entities had earlier obtained vital IIR technology inputs from Russia’s NPO Astrofizika and Ukraine’s TOCHNOST.

(...)

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.