26-04-2008, 00:22
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 17.05.03
הודעות: 4,101
|
|
הבעיה שלך היא לא המהלך שתעשי. אתלא פוחדת מהמהלך עצמו. את פוחדת מהתוצאה. הרי זהו עימות צפוי בין שני חברים טובים. את לא אשמה בו אבל, הוא יוביל לדבר אחד:
נתק.
בינהם, אולי, בינך לבינם - בטוח.
זה מפחיד אותך לא כי את חושבת שאת אשמה. זה מפחיד אותך כיאת דואגת שזה לתמיד.
הממ... חמישים-חמישים, לדעתי. זאת חלוקת הסיכויים למקרה שאתצודקת או טועה בהערכה שלך.
יכול להיות שתאבדי מישהו מהם. ויכול מאוד להיות שלא.
ההנחה - המוטעית מאוד, לפי דעתי - שאין כזה דבר ידידים, באהלעולם מתוך עובדה פשוטה: אין אדם שלא התאהב, באיזה שהוא שלב, בידיד. אחרי הכל, זהרק טבעי. החיבור ראשוני עם הידיד היה בגלל אופי משותף, הומור, נקודות קטנות ששניהצדדים אהבו וגם קצת משיכה.
מכאן ועד להגיד שאין כזה דבר ידידים... מאוד לא מסכים עם זה. יכולים לומר לי שאני טועה - ולא תהיה להם שום הוכחה. גם לי לא תהיה דרך להוכיח שאני צודק. למה? כי זהו סוג של רגשות וברגשות אין הוכחות - רק דעות.
יהיה נתק בינכם לזמן מסויים. זה חייב לקרות. הדרך היחידה לתקן לב כואב הוא זמן ומרחק. הזמן והמרחק משתנים בין אדם לאדם, בין עוצמת רגשות וכו'... בכל אופן, לפעמים את לא תאבדי את האדם שהתאהב בך ולפעמים... החברות לא תשוב להיות מה שהייתה.
לגביי מה שאת צריכה לעשות...
לדעתי, שיחה בארבע עיניים, עם כל אחד מהם. נתבי את השיחה לאפיק הרצוי. כאשר הם יתוודו על אהבתם (את צריכה להגן על חברה שלך, אל תשכחי) - שימי את כל הקלפים על השולחן. עדיף לשמוע את האמת המרה והקרה מאשר ללכת סחור סחור ולחפש רמזים במקומות שהם לא נמצאים...
אני מאחל לך בהצלחה, ששניהם יחזרו אלייך וחג שמח...
_____________________________________
|
ראשי
צ'אט
:
מצב כלאיים
