אני איש מאוד זקן
ועיני כבר לא רואות מזמן
רב הדברים שאנשים אומרים לי
פורחים מזכרוני
הו, אבל הזמנים של הכאב והסבל
עדיין צלולים בזכרוני
שהיו לפני הרבה זמן
כמו המספרים שעל ידי
מה יהא על כל הזכרונות?
האם הם יתפזרו עם האבק ברוח?
ומי יעמוד בפני העולם
יידע מה לומר
כשהניצול האחרון יעלם?
כשאני אוחז את נכדי קרוב אלי
ואצבעותיו עוקבות אחר מסלול צמיחתי
הוא שואל אותי:
סבא, תגיד לי, למה אתה בוכה?
ממה אתה פוחד?
ואני עונה לו פעם היה ילד אחר
שהריח את הזיעה הזאת והרגיש את חום האהבה הזאת
אבל הוא נלקח לנגד עיני
ורק אני נשארתי להתאבל
מה יהא על כל הזכרונות?
האם הם יתפזרו עם האבק ברוח?
ומי יעמוד בפני העולם,
שעכשיו רוצה להכחיש
איך הם יכולים להאמין למישהו,
שלא שמע את הבכי
יש מעט שאני יכול לומר או לעשות
כדי לשנות את הדברים
זמן עובר מאוד מהר
כמו צל חולף, אף אחד לא יזכור
את פרצופי העבר
מה יהא על כל הזכרונות?
האם הם יתפזרו עם האבק ברוח?
עדיין מחשבה אחת מנחמת אותי
זה כל מה שנשאר לי
הו, אני יודע שה' שבשמיים
לא ישכח!
I'm very tired, old and worn out man''
and my eyes have long been blind
most things that people say to me
.just seem to slip my mind
Oh, but the suffering and painful times
that were in years long gone
are still as clear upon my memories
.as the numbers on my arm
?What will become of all the memories
?are they to scatter with the dust in the breeze
And who will stand before the world
knowing what to say
?...when the very last survivor - fades away
when I hold my grandson close to me
,and his fingers trace the pattern of my tears
:he asks me
,zayde, tell me, why do you cry"
"?...what is it, that you fear
And I tell him, there once was another child
who smelled this sweat and felt this warm
,but he was taken from before my eyes
.and only I remain to mourn
?What will become of all the memories
?Are they to scatter with the dust in the breeze
,And who will stand before the world
- that now wishes to deny
how they believe in someone
?...never heard the cry
there is little I can say or do
to make things change
,time has a way of passing by so fast
like a flitting shadow no one will recall
...the faces of the past
?What will become of all the memories
?Are they to scatter with the dust in the breeze
Yet one thought makes me comfort
,it's all that I have left
oh, I know that G-D in heavens
.won't forget
איך משמרים את זכר הדורות? ומה יהיה גורל הזיכרון בעוד כמה דורות?
"מה יהא על כל הזכרונות? האם הם יתפזרו עם האבק ברוח? ומי יעמוד בפני העולם יידע מה לומר כשהניצול האחרון יעלם?"
מי ששרים את השיר אלו אברהם פריד ומרדכי בן דוד (מב"ד), את הביצוע שרו בפסטיבל אוהל. היה להיט ענקי בקהילות היהודיות בארה"ב ועדיין מושמע.
כתב איבי רוטנברג.
תודה גם ממני, שמצאת לנכון להציג את זה אל עוד אנשים.
אנחנו חייבים להיות ממשיכי הזיכרון.