סיור מהיר בשרידי מצודה מהתקופות הצלבנית והעותומאנית הבנויה על תל קדום. נמצאו שם ממצאים מן התקופות הביזנטית, הצלבנית, והממלוכית.

לצערי המקום מוזנח. לפני שנים ניתן היה לראות הרבה יותר לעומק המבנה אבל שטח רב התמלא, או מולא בכוונה בעפר.

בתמונות רואים את העלייה מצד מזרח, מבט לכוון ואדי רושמיה = נחל גיבורים, תמונות מהמצודה, פריחת החצבים בעיקר במורד הדרומי, "חורשת הבנים" – אנדרטה לזכר הנופלים בני השכונה הממוקמת בצד המערבי של התל.

במסגרת "סיור המבצרים הגדול" שעשיתי ב 1992 (הייתי באותו ביום בשפרעם (גם במצודה וגם בבורגן), באעיבלין (שם כבר לא נשאר דבר) בתל חנתון, תל רגב ואם אני זוכר טוב אז גם את הבורג' של חיפה חיפשתי נואשות) המקום היה נראה פחות או יותר אותו הדבר...

ככל הנראה מה שמגן עליו הוא התלילות היחסית של רוב השבילים לגן הזה.

.

בתל רגב אין שום מבצר, השכבות הארכיאולוגיות קדומות יותר ולמעלה היה בעבר כפר חושות שנראה בצילומי אוויר בריטיים. מעט צפונה, במדרון שמעל לאיבטין יש מצודה צלבנית קטנה ולא ממש ידועה.

המבנה בראש-מיה הוא בית פרטי מבוצר, מה שנקרא MAISON FORT, אחוזה חקלאית מבודדת שנבחרה להקמה במיקום זה בגלל ההגנה הטבעית משלושה כיוונים ועמדת תצפית מצויינת למפרץ חיפה. לפני שנבנתה שכונת רוממה הישנה היו בעורף האחוזה שרידי שדות חקלאיים וטראסות. קיים זיהוי מקובל בכתביו של בישוף מתחילת המאה ה-13 שאינני זוכר את שמו, לפיו האחוזה הייתה שייכת לסניור הפיאודלי של איזור חיפה ונקראה FRANCHEVILLE.

1. בתל רגב היה מבצר/ביצורים של טאהר אל עומאר. זה שלא שרד מהם דבר, היה ניתן לגלות בימי טרום הגוגל ארץ/אינטרנט, רק בביקור שם.
2. הבורג' של חיפה היה ליד גן העצמאות. לגבי מה שנשאר/לא נשאר ממנו ב 1992, ראה הערה 1.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h 1. בתל רגב היה מבצר/ביצורים של טאהר אל עומאר. זה שלא שרד מהם דבר, היה ניתן לגלות בימי טרום הגוגל ארץ/אינטרנט, רק בביקור שם. 2. הבורג' של חיפה היה ליד גן העצמאות. לגבי מה שנשאר/לא נשאר ממנו ב 1992, ראה הערה 1.

1. התייחסתי לקיום/אי קיום ביצור צלבני, טעות שלי - לא שמתי לב שהכוונה הייתה למבצרים באופן כללי. לא יודע על שכבה מהמאה ה-18, מה שכתבתי זה מתוך ביקור במקום, ויותר מאחד. את צילומי האוויר ראיתי במקור, אפשר גם לבדוק את פרסומי החפירות, זה המקור האמין ביותר.
2. אתה מתייחס למצודת חיפה הצלבנית שגן העצמאות נבנה על שרידיה, שכמובן לא קיימים יותר, לפחות לא בתור מבנה עילי גלוי. יש עדויות בתחריטים מהמאה ה-19 ואחורה.

* את ההערה בעניין האינטרנט/גוגל ארץ אני רואה כעלבון. קח בחשבון שגולשים כאן גם אנשי מקצוע.

אני, לדוגמא, לא נעלב כש"איש מקצוע" מגיב להודעה שלי בלי שקרא אותה קודם. כאן בפורום כולם חשובים באותה מידה.

.

ברודקס - הרעיון הוא ללמוד וללמד, לטעות ולתקן טעויות - תוך הנאה. לקחת ללב זה טוב [או לא טוב] באקדמיה. לספר, לתקן ולחלוק ידע בשמחה - זה המקום

glsh - בפעם הבאה שאתה משחזר קרבות עתיקים - תוודא שאתה לא עושה זאת עם חובבי אומנויות הגנה מזרחיות

שאם לא כן - תמצא את עצמך במצבו העדין של הקצין האיטלקי מבדיחת 'בראוו - קפיטן'

חג שמח לכולם!!

א. כפי שכתבתי קודם, לא שמתי לב שההודעה התייחסה למבצרים באופן כללי. קל מאד לדלג על מידע מוטמע, שאינו כתוב בגוף ההודעה.
ב. לא נעלב, זה נאמר כהתרסה, בגלל הקלות הבלתי נסבלת של ההנחה.
ג. אם טעיתי באיזה מהפרטים אשמח תמיד ללמוד, כפי שאני עושה בכל פורום בו אני משתתף.
ד. לא אמנויות הגנה מזרחיות כי אם אומנויות לחימה מערביות...

ולגופם של דברים

קראתי במשך השנים חומר רב על אתרים בחיפה.

לא זוכר בשום מקום תאור של ראש מים (מיה, מיא) כבית פרטי מבוצר

אלא כתל עתיק ומצודה מתקופות שונות. אשמח לקבל הפניה למקור לטענתך.

ראה למשל "סקר ארכיאולוגי של ישראל, מפת חיפה – מערב" ו "מפת חיפה מזרח" המקום מתואר בשניהם.
כמו כן יש תיאור יפה של המקום מאת לורנס (לא סר!) אוליפנט
אתן כאן את ההפניה בעברית "חיפה כתבות מארץ ישראל" החל מעמוד 19.



כמו כן לגבי הבורג' אשמח לקבל הפניות שהמקום היה מצודה צלבנית, למיטב ידיעתי

נבנה ע"י דהאר אל עומר 1761 והלאה.

אין לי לצערי כרגע גישה ישירה למקורות, לפיכך תקבל הפניה כללית בלבד.
סקר זה נחמד אבל בשום אופן לא מקור מידע מעמיק אלא רק תיאור של מה שנראה על פני השטח.
מאז עבודתו החשובה של עולמי התבצעו מחקרים עדכניים יותר. ראשית, אתר ראש-מיה (חרבת עטאיסי) נחפר בשנות השבעים המוקדמות (ע"י קמפינסקי? לא בטוח) ונמצא שיסודותיו מהתקופה החשמונאית. כשנבנה מלון "מרום" נחשפה מערת קבורה שבה התגלה מטמון כלי זכוכית מהחשובים בארץ, נמצא כיום במוזיאון ישראל. בתחילת שנות התשעים בוצעה בשולי האתר חפירת הצלה ונחשף בית-בד שתוארך לתקופה החשמונאית ע"ס מטבעות. בית-הבד קיים באתרו ולעיתים קשה לראותו בגלל צמחייה עונתית.
המבנה העומד כיום באתר נסרק ונמדד מספר פעמים (גם על-ידי במסגרת אקדמית), יש לו מקבילות רבות באנגליה ובצרפת של המאה ה-12 והמאה ה-13. בארץ הוא יחידני. חשובי החוקרים של התקופה הצלבנית בעולם כיום, דניס פרינגל ודיוויד ניקול סקרו פיזית את המקום וקבעו חד-משמעית כי מדובר ב MANOR HOUSE. חפש את סקר המבנים והכנסיות של פרינגל, עבודה מונומנטלית בשני כרכים, ההתייחסות שם. למבנה יש קירות עבים מאד ביחס לגדלו - כמטר, וצריח שמירה בן שתי קומות עם חרכי ירי = אלמנטים הגנתיים מובהקים.
הייתי מציע לעיין גם בפרסומיהם של החוקרים המובילים בארץ בתחום, רוני אלנבלום ואדריאן בועז.

קיים חוסר ודאות באשר לזיהוי מוחלט של ה"בורג'". העדויות מציינות כי בתק' הצלבנית הוקמו שתי מצודות בחיפה, אחת על החוף והשניה על שלוחה שמזוהה כיום עם גן העצמאות; לפיכך כונתה חיפה "עיר שני המגדלים" ושתי מצודות, קטנה וגדולה, מופיעות על החותם הרשמי של סניורות חיפה הצלבנית (חיפה ואתריה, אריאל 37-39).

קיימת סבירות שדאהר על-עומר השתמש בשרידי אותה מצודה, אבל זה כמובן לא מוכח, ייתכן שמדובר במבנים שונים.

הארכאולוג שחפר בתל ראש מיה בשנת 1974 היה ד"ר משה פראוסניץ ז"ל.
לי אישית יצא לנהל אדמיניסטרטיבית את החפירה. לטענתו במהלך החפירה גילינו
שרידים מתקופת החשמונאים. לא נתקלתי בדו"ח מסכם על החפירה. יתכן שיש.
תוך כדי החפירה, גם היה מאבק ציבורי שתוקשר בעיתונות כדי למנוע בנייה שתחסום את הנוף לכיוון
מפרץ חיפה. המאבק הצליח חלקית.

irir
שם החוקר Denys Pringle. כן, לעבודה זו התכוונתי, הכרך השלישי כמדומני הוא מפתח - עבר די הרבה זמן מאז התעסקתי בחומר זה.
אני לא הייתי מקל ראש במאמר מאת אריה גראבויס, גם אם הוא בגדר סקירה כללית; בכל מקרה הכוונה הייתה בעיקר להציג את החותמת שהבאת את צילומה.
אנסה לחפש הפניה מדוייקת יותר לגבי זיהוי מקום הבורג', אם כי ככל הנראה הוודאות היא רק לגבי המצודה של דאהר אל-עומר. מירון בנבנישתי בספרו ערי א"י ואתריה בתקופה הצלבנית מדבר גם הוא על המבצר בחיפה ששימש למגורי הסניור ומרכז אדמיניסטרטיבי אבל לא מציין מיקום מדוייק (מאזכר גם כן את החותמת).

ביחוד לא בשטח שאני חלש בו. הבאתי ציטוט זה שלך כדי להצביע באופן כללי (עי"י דוגמא פרטית)
על בעיתיות של מקורות. אין מה להשוות מחקר לבין סקירה בספר שמיועד לא לבעלי מקצוע.
היות ואני עוסק ב"מחקר" לא מקצועי משלי, ידועה לי הבעיתיות של המקורות ובעיקר כאשר אני מראיין
אנשים. לכן נושא ההצלבה הוא הכרחי ביותר. הבעיה היא שבמקרים רבים במשך השנים אחד מעתיק מן
השני וכך לכאורה ישנם מקורות שונים. דוגמא קטנה לכך היא: מי היה הראשון ( או אולי היה כמה כאלה בלתי תלויים) שהעניק ללורנס אוליפנט את התואר סר.
כמו כן בהזמנות זאת (בלי שום קשר) אשמח לדעת מי היה זה שבחלוקת המקשים בעברית על המקלדת, שם את שתי האותיות 'ן' 'ו' צמודות ...

האם התכוונת ל

Pringle, Denys

The Churches of the Crusader Kingdom of Jerusalem

בתיאור הספר שאני מצאתי, מדובר על 3 כרכים כך שאולי זה לא הספר. היות ואני חלש בארכיאולוגיה היה לי הרבה יותר קל לחפש אם השמות היו בלועזית.

Fringel, fringle, pringle pringel …

בכל מקרה בעתיד אקפוץ לאוניברסיטת חיפה לעיין בעבודות שרשמת.

בקשר למצודת הבורג' אני מניח שאתה מתכוון לפרק "חיפה ויישובה בימי הביניים" מאת אריה גראבויס החל מעמוד47. גם אני יכול לקרוא לפרק זה "נחמד אבל בשום אופן לא מקור מידע מעמיק" והפעם יש לכך יותר הצדקה היות

ומדובר רק על סקירה כללית. או שהתכוונת לא למאמר אלא לחותמת בלבד הרצ"ב. ובכל זאת הוא כותב שהעיר הייתה באזור בת גלים.

כמו שאתה כותב לא מופיע תיאור מיקום מצודה צלבנית.

לעומת זה בפרק הבא של וילנאי הוא כותב על דאהר אלעמר והעתקת העיר

לאזור העיר התחתית של חיפה כיום, ובנית המבצר. שוב, אשמח ( לא צריך בדחיפות, לקבל הפניה מדויקת לטענה למיקום המצודה הצלבנית בגן העצמאות)

אני מניח שהספר המדובר הוא -
The Churches of the Crusader Kindom of Jerusalem \ Pringle
אפשר למצוא התייחסות לרושמיה (khirbat RUSHMIYA) בכרך השני
מצאתי את הספר בספריית המולטימדיה של אוניברסיטת חיפה

כמו כן, יש התייחסות לחפירות שנעשו באתר ע"י ד"ר פראוסניץ בין השנים 1972-1975 ב"חדשות ארכיאולוגיות" מהשנים הנ"ל.
בנוסף לפי מה שכתוב בדף הזה -
http://www.antiquities.org.il/artic...=833&module_id=
של רשות העתיקות, צריך להיות חומר נוסף על החפירה, מעזבונו של ד"ר פראוסניץ, בארכיון של רשות העתיקות.

חבל שרשות העתיקות לא מעלה את החומרים הללו לאינטרנט על-מנת שיהיו זמינים לכלל...