הדחת מג"ד גדוד 9 של השריון מתפקידו (באשכול הזה: http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=405178) מעלה את השאלה האם קציני שדה, מיחידות שריון ותותחנים, מתאימים לפקד על חטיבות מרחביות באיו"ש ובעזה, כאשר עיקר הפעלת הכח והבט"ש מתבצעת באמצעות כוחות חי"ר.
האם יש תקדימים מהעבר למפקד חטמ"ר שאינו איש חי"ר?
עד כמה קציני שיריון ותותחנים מיומנים בהפעלת כוחות חי"ר ובתפיסת לוחמת החי"ר בסביבה אורבנית?

מח"ט הבקעה האחרון היה שריונר (וזה שלפניו, מוהנדס). מפקד חטמ"ר עוסק בפעילות בט"ש בעיקר (ע"ב פעילות חי"רית אמנם), אבל יש הרבה, הרבה מאוד דברים נוספים שצריך לדעת, והפעלת החי"ר אינה הדבר העיקרי, למרות שלמרבה הצער רוב המח"טים נופלים לזה.
בנוגע למיומנויות, ידע החי"ר הוא לא משמעותי כמו ידע הבט"ש. לטעמי, ישנם דברים חשובים יותר, ובכל מקרה - אם במטה שלך יש אנשי חי"ר, הרי שאתה אמור להיות מכוסה מהפן הזה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

יוני גד'ז- איש חת"ם, ואחריו איציק תורג'מן- שיריונר.
החטיבה עוצמה הוקמה על בסיס אגד ארטילרי.

*מח"ט הבקעה הקודם (זה שביטיס כתב עליו) היה יגאל סלוביק.

לעולם אשא דגלך בגאווה

במבט מהיר זה נראה לי שיש חטמ"רים שניתנים לאנשי חי"ר בלבד, ואחרים שלא. יכול להיות?

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

זה נראה די ברור. היכן שהפעילות היא די שגרתית ולא מורכבת, בגזרות שאינן בעייתיות, מכניסים גם קציני שיריון.
ביטיס, בסופו של דבר, כאשר מגיעים לאישור תוכניות אצל המח"ט, במבצעים קצת יותר מורכבים או אפילו תוך שימוש ביחידות מיוחדות או ייעודיות - קציני המטה אינם מספיקים. האחריות נופלת על המח"ט ואם הוא לא יבין מה מדברים איתו, או שלא ידע לזהות כשלים ולהציע שיפורים - יש לו (ולנו) בעיה קשה.
אני לא זוכר מח"ט חברון/ רמאללה/ שכם/ שומרון/ חטיבה צפונית/ חטיבה דרומית, שהיה איש שיריון או תותחנים.
כנראה שגם הצבא חושב בכיוון הזה.

זו תפישה שעלולה להפוף לחרב פיפיות. אוי לנו אם המח"ט אמור להיות החייל הרגלי הטוב ביותר בגזרה, או אפילו המ"מ הכי טוב בגזרה. אוי לנו אם המח"ט מוצא את מימוש אחריותו בשמשו כחונך בקורס מ"מים או מ"פים בשלב תרגילי פשיטה\מארב\מעצר.

מח"ט איננו מ"פ-על. מח"ט שתחתיו שלושה ויותר גדודים שאמור לעשות אישורי תכניות ותחקירים לפני ביצוע לכל פעולה בסד"כ פלוגתי הוא לא מח"ט אלא יצור אחר, חונך מתקדם.
אני לא רוצה מח"טים כאלה.
איך ניתן אחרי כן לצפות מהם לפקד על ההתרחשויות בגזרה? להבין אל נכון תמונת מצב, לגבש הערכת מצב ולהוביל וליזום מהלכים לפי הנחיות הפיקוד? או אפילו ליזום הצעות כלפי מעלה אל הפיקוד ולממש בכך זרימה דו כיוונית של מידע, נתונים רעיונות וחשיבה צבאית?

בואו לא נשכח שאת הקצין הטוב לא מודדים לפי היותו הכי טוב בקליעה, בניווט או בכל תחום מקצועי יחיד אחר.
לפחות לא אמורים למדוד כך.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

מח"ט לא מבצע עבודה של מ"מ או מ"פ והוא אינו "חונך" כוחות. ישנם פעולות ומבצעים אשר אישור התוכניות שלהם עובר בהכרח דרך המח"ט או סגנו ואף למעלה מכך. אני מתקשה לראות את מפקד דובדבן מגיע לאישור תוכניות על מעצר 3 מבוקשי ג'יהאד במחנה בלאטה, כאשר המח"ט לא התנסה במוד כזה של פעילות. מי שלא התנסה, אינו יכול להבין את המורכבות וגם לא תהיה לו תרומה לדיון או לתוכנית. בסופו של דבר זו האחריות שלו. כל המטרה באישור תוכניות היא הבאתה לגורם ממונה אשר לו ניסיון וידע רב יותר מהגורם המתכנן וכך ניתן לזהות כשלים בתוכנית ולשפרה.
אגב, גם בלבנון, מפקדי החטיבות המרחביות היו (והינם?) קציני חי"ר ולא קציני שיריון.

האם לפי אותו היגיון חי"רניק לא יכול להיות מפקד אוגדת שריון?

צריכה להיות הכשרה מתאימה. דוגמאות מהעבר הקרוב והרחוק לא חסרות.
ונראה לי, מתוך תחושה בלבד, שיותר קל ללמד אלוף משנה חי"רניק את נושא הפעלת הכח בשיריון מאשר ללמד שיריונר את עבודת החי"ר.

האם קיימת הכשרה מתאימה לאיש שריון או תותחנים להיות מפקד חטמ"ר? אם אפשר להגדיר הכשרה כזאת (מעבר לקורסי הפיקוד בצה"ל) אולי כדאי שהמפקדי השריון והתותחנים יעברו אותה. כדאי להזכיר שנפוליאון היה קצין תותחנים בהכשרתו והוא הצליח לא רע בפיקוד על מסגרות חי"ר.

NZSAS

איך זה שמח"ט צנחנים מוכשר ומצליח כמו דורון רובין נכשל כישלון חרוץ כאשר פיקד על חטיבת שריון בשל"ג? במבחנה העליון של מלחמה - החטיבה שלו לא עמדה ביעדיה.
(אני לא מדבר על ארז צןקרמן, כי הוא לא עבר הכשרה, כמו שצריך)
היו מח"טי חטמ"ר טנקיסטים. יפתח רונטל בעציון, תמיר היימן באפרים, יגאל סלוביק ב-417, למשל.

והדבר באמת יוצא הדופן אצל רובין היה שבאמצע עין-זחלתא (טוב, לקראת הסוף) הוא עצר ואמר 'טעיתי, בואו נעשה משהו אחר'.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH והדבר באמת יוצא הדופן אצל רובין היה שבאמצע עין-זחלתא (טוב, לקראת הסוף) הוא עצר ואמר 'טעיתי, בואו נעשה משהו אחר'.

כמו כן, העובדה שעמד ואמר "טעיתי" בתחקירים שאחרי המלחמה.
כבר שמעתי דעה (ממדריך בקורס מג"דים) שזו בערך הסיבה היחידה ל"עודף התחקור" שלו זכתה עין-זחלתא לעומת כשלונות אחרים בשל"ג.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

שהרי ידוע שהרבה יותר קשה ללמד משהו לעשות פזצת"א, מאשר ללמדו לירות פגז מעיך ל-2000 מטר....





----------------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה.

למרות שאני מכבד את העובדה שכתבת כי זוהי דעתך מתוך תחושה בלבד, אני חייב לומר שפשוט קפצתי מהכסא כשקראתי אותה.
כדי לנסות להימנע מהיגררות לויכוחי החי"ר-שריון אליהם התרגלנו מאז 2006, אנסה לשאול אותך שאלה לדוגמה מתחום אחר.
נניח שאתה נהג קטנוע בחבת שליחויות. אתה עובד כבר שלוש שנים בגוש דן וחוץ מתאונה קלה של החלקה ברמזור (בגלל הצבע שמע"צ והעיריה משתמשים בו) לא היית מעורב בתאונה כלשהי. אתה נחשב לנהג זריז, מיומן ובעל היכרות שטח וקריאת כביש מצויינת.
עכשיו מבקשים ממך לפתע לעבור לנהוג על על פול טריילר עם מנוף שחייב להיות מופעל על ידי צוות של עוד שלושה אנשים חוץ ממך בכל תנועותיו, ובכל הארץ, לא רק בגוש דן.
הדבר הזה חייב לנוע עם עוד כמה כלים תומכים שלהם צוותים משלהם עם מגבלות משלהם, פשוט כי ככה הוא בנוי.
תשאל מה הקשר?
זה בדיוק העניין. בעקרון, בשני העניינים מדובר בכלים ממונעים שמשתמשים בהם כדי להעביר דברים ממקום למקום, אבל בכך נגמר הדמיון.
למען האמת, לטנק ולחייל החי"ר יש הרבה יותר מן המשותף, רק שמנסיוני האישי והבלתי מייצג (כנראה) צריך לעבוד קשה ולחרוש לעומק כדי לגרום לאיש חי"ר לדבר נכון בשפת הטנקים ולחשוב נכון על השימוש בהם.

עוד דוגמה היא הסיפור שאני מכיר מבה"ד אחד. לאחר תרגיל שבו מתכננים התקפה בסד"כ של מחלקת חי"ר עם מחלקת שריון, דנים בלקחים.
א. לחניך החי"רניק- לא נכון להציב טנק בחיפוי במרחק 300 מטרים מהיעד. גם לא חמש מאות. (צריך להיות יותר...)
ב.לחניך השריונר- לא נכון להגדיר קו הסתערות לחי"ר במרחק 1000 מטרים מהיעד. גם לא חמש מאות.(צריך להיות פחות...)
ג.לחניך החי"רניק- אין טעם להגדיר לשריון ציר תנועה עם קיטועים של 200 או 400 מטרים.(צריך להיות יותר).
ד.לחניך השריונר- לא חכם לנתב את החי"ר "לדלג קו רכס" על מנת לחסוך זמן. ללוחם החי"ר אין מצב "נהג קדימה מהר" בהגדרות התנועה. רוצה לחסוך זמן? קבע ציר קצר יותר!

אפשר להמשיך ולהפליג עוד בסיפורים. יש הרבה בשר. אולי רק אזכיר את מצב הצבירה של לוחמי החי"ר בצאתם מבטן מרכבה אחרי שהנהג נסע באופן מבצעי ולא על גבי ציר סלול.

שורה תחתונה- ככל שהמכונה מורכבת יותר, עולה הצורך לקרוא ולשלוט במה שכתוב בהוראות!

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אההה............איזה כיף להיות לוחם נ"ט...נהנים משני העולמות.

ברצינות, לוחמי נ"ט יכולים להבין את זה הרבה יותר טוב מחירניקים. טווחי לחימה של 2 ק"מ מסתדרים לי בראש מצד שני, אני חירניק ככה שאני יכול להנות משני העולמות..

להשוות מח"ט לנהג זו טעות. תשווה את המח"ט למנהל חברת הובלות: האם יש סיבה בגללה מי שניהל חברת שליחויות ע"ג טוסטוסים בגוש דן פסול אוטומטית מניהול צי משאיות להובלת סחורה מנמל אילת לצפון? או, לצורך העניין, חברת סטארט-אפ העוסקת בפיתוח תוכנה? ברור שבכל תחום מקצועי יש את הידע אותו יש לרכוש, אך ממפקד מצופה שיידע את מה שרלוונטי עבור תפקידו. אין שום יתרון למאו"ג שיודע לפרק מאג פירוק משני, ששולט פיקס בתרגולות הצוות, או שמומחה בביצוע טפ"ש ל"דוהר" ע"פ אחד שלא - כל עוד שניהם יודעים איך מנהלים קרב אוגדתי משולב, אילו משימות ניתן לתת ליח' המשנה השונות וכד'.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

קניתי.
ההשוואה שלי התייחסה לגורם שבגללו קשה לחי"רניק לקבל את השוני העקרוני בין לחימה רגלית למשורינת, לא לרמת הפיקוד אלא לרמת החייל ומה שמפריע לחייל לראות את ההדבלים.

רק שיש "אבל" קטן- יש הבדל מהותי מאוד בתפישת הניהול וצורת הניהול בפועל של לחימת שריון מול לחימת רגלים.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

לצערי אתם מערבבים דברים ועושים סלט מיונז...
1.יש הבדל עצום בין מלחמה לבט"ש.
2. יש הבדל גדול בין להיות מפקד חטמ"ר בגזרה א' או בגזרה ב'.
3. כשריונאי ותיק עם 42 שנות ותק 3 מלחמות +עשרות תעסוקות מבצעיות לא הייתי מוכן שהאוגדונר שלי במלחמה יהיה חירניק ,גם במידה והוא עשה הסבה מקוצרת לשיריון - חירניק מלידה לא יבין בחיים איך שיריון לוחם וכנ"ל שיריונר , או איש הנדסה או תותחנים לא יודעים איך לוחם החי"ר...
4. כל מי שחושב אחרת טועה בגדול.
5. לעומת זאת כשמדובר בחטמ"ר אין שום חשיבות האם מדובר בשריונר , חירניק , לוחם הנדסה או תותחן.
6. מה שצריך הוא ראש גדול ושכל ישר.
7. בנושא זה היות וכנראה שהאשכול נפתח בעקבות הדחת מג"ד 9 הייתי מעדיף שמפקד החטמ"ר בגזרת עזה יהיה מהשריון כי בניגוד למה שנכתב כאן הרבה יותר קל ללמד שיריונר את עבודת החי"ר מאשר ללמד חיריניק איך צריך להפעיל "טנקים ומה לעשות" גם בעימות מוגבל בעיקר בתנאים ששוררים כעת ברצועה אף חירניק לא יעז לצאת לפעולה בלי טנקים ודחפורים כך שהויכוח הוא מיותר.
מה שצריך הוא שילוב בין זרועי, עם המח"ט הוא שיריונר/ לוחם הנדסה או תותחנים סגנו יהיה חירניק ולהיפך
10. זה המתכון המנצח .

לאוגדה יש כוחות שריון, יש חי"ר, הנדסה, ארטילריה, ועוד כהנה וכהנה. אין אדם אחד שיודע בדיוק איך מפעילים את כולם ברמת יעילות כאילו היה בכל החילות האלה כל ימיו, וגם לא צריך.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

במידה ומדובר באוגדת שיריון הסגן יהיה איש חי"ר.
במידה ומדובר באוגדת חי"ר הסגן יהיה שיריונר .
במטה האוגדה בתפקידים מרכזיים יהיו גם תותחנים, גם לוחמי הנדסה + טייס ותיק שיודע איך להפעיל את חיל האויר והכל יתקתק.

החלף את המילה "חי'ר" ב"חרמש".

וההבדל הוא גדול, שהרי יחידות חרמש הן יחידות אורגניות של השריון, המתאמנות יחד כל הזמן, והן עושות את "הקרב המשולב" האמיתי, הן באותו "ראש", הם מדברים באותה שפה, ויש להם הלך רוח משותף.

אם גולני עושה תרגיל בהשתתפות טנקים, אין זה קרב משולב, שהרי על פי התורה של החי"ר הטנקים הם יחידת סיוע - כמו הארטילריה - שתפקידם הוא לחסל את המטרות הכבדות ביעד, ולאחר מכן הטנקים יושבים בשקט, בהפסקת קפה, כשהח"יר "מבקיע"...
כלומר, החי"ר מתקדם לאט לאט, בשקט, בזחילה, אל מערך האויב, ואז הוא מסתער בזעקות אימה המצמיתות את האויב...

על כן, בכל מקום שאמרת חי"ר אמור חרמש, הנע ומסתער יחד עם הטנקים השוטפים את היעד, והוא מטהר את היעד בפעולה רכובה או רגלית - הכל לפי המצב: אם למשל, יש ביעד תעלות עם בונקרים מבוצרים, הרי אז נדרשת פעולה רגלית, ולא תועדף פעולה רכובה עם עצמת אש גדולה שהחי"ר יכול רק לחלום עליה.




---------------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה.

אתה למעשה מצביע על החוסר החמור בצה"ל במטה שיודע להכין למפקד את הקרקע לקבלת ההחלטה הנכונה והמתאימה.
כשאתה אומר מפקד כזה וסגן כזה אתה מכיר בעובדה שהצבא שלנו לא יודע להעמיד כלי החלטה לרשות המפקד. אתה מחזק את הרושם של צעיר כמוני שהעדפתך למפקד מסגרת מתמרנת שגדל בשריון נובעת מנסיונך שמראה כי מפקד כזה לרוב יצטרך להחליט לבדו ועל סמך נסיונו באופן כמעט בלעדי.

אני הייתי מעדיף לחשוב שבצבא שלנו מבינים את הנקודה ולכן יחפשו מפקד עם שיקול דעת צבאי טוב, ילבישו אותו במטה מבצעי שיודע לעזור לו בעיבוד נתונים תוך כדי הקרב וכך תקבל ניצול של מנהל\מפקד טוב עם מכפילי יכולת בדמות קצינים מקצועיים פר תחום.
בקיצור- מטה.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

בחודש אוקטובר 1987 הייתי מ"פ שיריון [מיל] במחנה תל סולטאן ליד רפיח ורפיח ים עם 50 חיילים כן רק 50 חיילים.. החזקנו את כל ציר פילדלפי איישנו את כל מוצבי המוות טרמית וכ"ו וביצענו סיורים כל היה שקט ולא היו אירועים מיוחדים .
ואז ב10.10.1987 חוסלו כל ראשי הג'יהד האיסלמי בדרום הרצועה שרובם היו מרפיח והאש התלקחה.
קבלתי כתגבור שתי פלוגות.
האחת של קורס מכי"ם והשניה של בה"ד אחד בסיסי..
מפקד הגזרה באותה תקופה קצין צ'רקסי מקסים איש חי"ר [ ואני שיריונר] שמאד העריך את הנסיון הקרבי שלי עשה הערכת מצב לקראת מה שהולך להיות למחרת בעת קיום ההלויות.
למזלנו השב"כ הצליח לשכנע את " המוכתרים" לקבור את המחבלים בשכונת שייך רדואן בעזה שם קבורים גם רנטיסי ושייך יאסין שעלו לשמיים בתמרות עשן ....
למחרת פרצו מהומות אימים.
הויכוח שהיה ביני לבין אותו קצין חירניק האם יש הצדקה להוציא את שתי הפלוגות לשוק ברפיח ולמוקדים אחרים עם האפודים הקסדות , המאג"ים וכ"ו וכ"ו או שנכון , בהנחה שמדובר לא בלחימה מול מחבלים חמושים אלא במיידי אבנים להיות " "קלים" M16 עם מחסנית בהכנס שתי מחסניות בכיסים כל לוחם עשירי עם חגור לכל צרה שלא תיהיה ולשמחתי הרבה הוא קיבל את התפיסה שלי ועשינו להם "קרקס מדרנו" .
לא לוחם עם 50 ק"ג על הגב שבקושי זז מתנשף וכל הילדים שלידו יודים עליו אבנים וצוחקים עליו..
אלא לוחם זריז בלי " משקל עודף " שרץ תופס ילד מכניס לו שתי סטירות ומאותו יום ועד לתחילת האינתפדה הראשונה 9.12.1987 במחנה ג'בליה לא הייתה ברפיח ובמחנה הפליטים שבורה אפילו תקרית אחת .
היינו עוברים ברחוב הראשי וכל השבאב הבין שלא כדאי להתעסק איתנו.
כמו שאמרתי להפעיל שכל ישר.

מזכיר לי את סיפורי המילואים של אבא שלי מהקסבה של שכם באינתיפאדה הראשונה.
רק שהוא צנחן מילואים. שכל ישר...

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

אם כך אז גם אף אחד ממג"די החי"ר ה-"רגילים" לא יכול להיות מפקד חטמ" כיוון שאינו בקיא בשיטות הסגירה על קומפלקס דירות עם חצר פנימית. להזכירך, המסה העיקרית של הפעילות אינה "פעולות מיוחדות" בלב מחנה הפליטים <בחר את המחנה פליטים הסקסי ביותר לעשות בו מבצעים כרגע> אלא סתם שגרה שוחקת של פעילות שיגרתית שגם אותה חייבים לעשות טוב..

אם כבר הועלה הנושא, לעניות דעתי הבלתי קובעת בעליל, צה"ל כלל אינו אמור להתעסק ולהישחק בפעולות השיטור הסיזיפיות הללו ויש להרחיב את מג"ב על מנת שיוכל להשתלט על כלל פעילויות השיטור.
מבחינת פעילות גרידא אין באמת צורך להחזיק ערימות של כוחות מיוחדים שיריבו על כל מעצר ויש צורך לרכז את כל הפעילות הסיזיפית הזאת בידי כח ייעודי מיומן שיעשה זאת (ואם צריך להכפיף את דובדבן למג"ב so be it).

יותר חשוב שצה"ל יתכונן למלחמות - כמו זאת שמתרגשת עלינו מכיוון דרום ולא ישחק משחקי חתול ועכבר לא פרופורציונאליים בעליל (מפקדת חטיבה vs מחבל בודד) ששוחקים את הכוחות ומונעים מהם להתאמן כראוי - כבר ראינו בקיץ 2006 לאן זה מוביל.

רק השנקל שלי..
יואב.

מח"ט או מג"ד צריך לדעת להפעיל כוחות, גם אם לא התנסה בפעילות שלהם. הוא אמורלדעת מהן היכולות שלהם ואיזה שירותים הם יכולים לתת לו, בין אם מדובר בדובדבן, שריון או הנדסה. למשל, היו מפקדי חי"ר רבים שלא ידעו להפעיל את הטנקים ת"פ והתייחסו אליהם כאל תותח מהיר או טנקבולנס. אחת הסיבות למדוע לא נראנו מי יודע כמה...

מפקד צריך לדעת להשתמש בכל היכולות של כל היחידות ת"פ כדי לעמוד במשימותיו. לחשוב שרק מח"ט בוגר צנחנים או גבעתי יכול להיות מפקד גיזרה זו צורה פשטנית מדי של חשיבה... L

בעיה היא אחרת וקשורה לחירום, יותר מאשר לפעילות הבט"ש.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו403 *מח"ט הבקעה הקודם (זה שביטיס כתב עליו) היה יגאל סלוביק.

ואין לי הרבה דברים טובים להגיד עליו וזה בלשון המעטה אבל לא נכנס לזה... מה שכן זה לא קשור להיותו שריונר.

NZSAS

האם קיים קשר בין יוני גדז' לתא"ל (מיל.) הרצל גדז' (גם לשעבר מהתותחנים)?

הדיון מזכיר ויכוחים של אגו בסגנון מי יותר טוב גולני-צנחנים וכו'.

אם הצבא חשב לנכון שאנשי שריון ותותחנים מתאימים לניהול של פיקודים ורמטכלות אזי לבטח יוצאי היחידות הנ"ל מתאימים לפקד על חטמ"ר.

קבלת החלטות אסטרטגיות של מח"ט אינן מצריכות ידע ספציפי כלשהו לדוגמא בלוט"ר, כי אם יכולת קבלת החלטות בהפעלה נכונה של יחידות המתמחות בכך.

בכלל, בפו"מ ובמב"ל משתדלים להעניק חינוך פיקודי בכיר רוחבי אחיד ליוצאי כל יחידות השדה.

נראה לי שנפלתם לתוך "מלכודת"...
פעילות בט"ש אינה פעילות חי"ר! אלה הן בסה"כ פעולות שיטור שונות, ברמת מורכבות וקושי המשתנה בהתאם לגזרה ולמצב. העובדה שחט' החי"ר שלנו הפכו ל"חיל מצב פלוס" בשנים האחרונות אינה, לדעתי, סיבה לגאווה - אלא להפך. מח"ט מומחה במעצרים אינו "החי"רניק הטוב ביותר" בחטיבה, אלא "המג"בניק הטוב ביותר" - מבלי לזלזל בחשיבות הפעילות המדוברת או במג"ב.

יתר על כן, פיקוד היא (או לפחות אמורה להיות) מיומנות שאינה מוגבלת ליישום של טקטיקות וטכניקות לחימה ספציפיות בלבד. אל תשכחו, שמרמת האוגדה ומעלה ממילא יפקד הקצין על כוחות מכלל החילות והוא אמור להתמצא ביכולות של כל אחד מהמרכיבים ע"מ לדעת כיצד להפעילם בצורה המיטבית. מפקדים אמורים להיות מסוגלים להתאים את עצמם לשינויים באמל"ח, בתו"ל ובאופי המשימה ולדעת לפקד, באופן אידאלי, על כל משימה בכל מצב. אגב, בצבאות שבהם הכשרת הקצונה נעשית באופן אקדמי ומקצועי, לא עולה השאלה המוצגת כאן, מאחר והנחות היסוד אותן סקרתי הן הבסיס להכשרת הקצונה.

לכן, עקרונית, אין שום סיבה שמח"ט חש"ן/חת"ם לא יפקד על חטמ"ר - כל עוד הוא לומד את נושא הבט"ש לעומק (בדיוק כפי שמח"ט חי"ר יצטרך ללמוד את נושא השיריון ע"מ לפקד על חט' שכזו).

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

השאלה שצריכה להישאל היא מה תפקיד החטמ"ר בחירום? האים היא משמשת כחטיבת חי"ר או שריון או שאינה מוגדרת ככל בחירום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי lior432 השאלה שצריכה להישאל היא מה תפקיד החטמ"ר בחירום? האים היא משמשת כחטיבת חי"ר או שריון או שאינה מוגדרת ככל בחירום.

מאחר והדיון עוסק בחטמ"רים באיו"ש, שעיקר פעילותם הוא בשגרת בט"ש (שהיא הכל מלבד שגרתית...), אין כאן כל משמעות לייעוד בשע"ח. החטמ"רים נועדו אך ורק להפעלת כוחות למשימות מוגדרות, לא לבנייתם למשימות עתידיות (בניגוד לחט' המתמרנות).

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

ממש לא נכון. מחר הסורים שועטים בצפון, אז יחידות המילואים לא יגויסו רק בגלל שזו חטמ"ר?

יגויסו, אבל התפיסה שמנחה את הפעלת החט"מרים באיו"ש היא שעליהן להתמקד יותר בבט"ש, ופחות בניהול קרבות שב"ש לבלימת חט' 40 הירדנית. ככל שהדברים אמורים בחט"רים אחרים, ייתכן ואתה צודק - אבל לא זו היתה הסוגיה שהועלתה.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

לא ניכנס לזה יותר מדי, בכל זאת יש ב"מ, אבל למח"טי חטמ"רים באיו"ש יש פקודות אופרטיביות למקרה של מלחמה (כוללת או מצומצמת), וסביר להניח שהם יכנסו ללחימה הרבה לפני מח"טים אחרים. הם יקבלו לידיהם עוד הרבה גדודים ויצטרכו להפעיל אותם לא רק במסגרת "מעצרים".

נכון לומר שלמח"טי חטמ"רים חי"רניקים יש יתרון מסויים כיוון שהעבודה באיו"ש הינה עבודה חי"רית ולא שריונאית (אין תנועת שריון, אין מרחבי תמרון, אין מרחקים....). אני לא חושב שישנה מניעה להפוך מג"ד שריון למח"ט חטמ"ר ... אני חושב שזה פשוט בזבוז של היכולות שלו. מכיוון שרוב צבא המילואים בנוי על יחידות שריון יהיה הרבה יותר נכון מבחינת הצבא לקדם מג"ד שריון למח"ט של חטיבת שריון במילואים - ואז הוא יוכל להתקדם מקצועית בצורה טובה יותר מאשר להשקיע אותו בעבודה מול גדודי חי"ר בבט"ש.

! This is Sparta

כל זמן שתפקיד מח"ט מילואים נחשב פחות מתפקיד מפקד חטמ"ר, ברור מאוד שקצינים ירצו להגיע לאחרון יותר מלראשון - בפרט אם הם חושבים על קידום עתידי. לא שמח"טי מילואים לא מקודמים, אבל מי שעושה תפקיד מפקד חטמ"ר בצורה טובה יש לו סיכוי רב יותר, מטבע הדברים, להימצא במוקד תשומת הלב.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

נכון לומר שלמח"טי חטמ"רים חי"רניקים יש יתרון מסויים כיוון שהעבודה באיו"ש הינה עבודה חי"רית ולא שריונאית

שוב, העבודה באיו"ש אינה "חי"רית", כפי שאינה שיריונאית. הטעם בדבריך נובע מכך שחט' החי"ר שלנו הפכו ליחידות שיטור, ולכן למח"ט חי"ר יש יתרון רב ע"פ מח"ט שריון בניסיון בפעולות שכאלה. אבוי לנו...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

זה נכון שרוב העבודה באיו"ש אינה עבודת חי"ר בשטח פתוח, אבל היא בהחלט עבודת חי"ר בשטח בנוי ובחלקה אף עבודה בשטח סבוך ושטח הררי. אל תשכח שבגזרה פועלים הרבה כוחות שמעבר לביצוע מעצרים מבצעים גם תצפיות, מארבים, פשיטות על יעדים בשטח בנוי וכו'. מעבר לכך כל פעילות "המעצרים" הינה למעשה סוג של לוחמת שטח בנוי.

היתרון של מח"ט מרקע חי"ר (בוא לא נקרא לו מח"ט חי"ר) היא הידע לעבוד עם כוחות רגליים בצירוף עם סיוע קרוב ותצפיות. מח"ט מרקע של שריון לא עובד בשיטות כאלה, ושוב להערכתי מדובר על בזבוז זמן הכשרה שתפקיד של מח"ט שריון מיל. יתן לו בדרכו להיות מח"ט שריון סדיר.

מח"טים שמגיעים לחטמ"ר עוברים למעשה הכשרה בהפעלת כוחות, ניהול גזרה, עבודה בשת"פ עם כוחות רבים ושונים .... אולם לא מרוויחים כמעט כלום במה שנדרש בעת לחימה (הפעלת חטיבה אינה מגיעה לשום ביטוי במינוי זה). לכן המינוי הוא יחסית קצר, ולאחריו יגיע מינוי למח"ט חי"ר סדיר.

! This is Sparta

עובדה היא כי המח"טים בגזרות חברון, רמאללה, שכם, ג'נין ועזה הם תמיד יוצאי יחידות החי"ר ואין ייצוג לשריונרים ותותחנים בגזרות אלו.
אני מתקשה לקבל את ההסבר של ביטיס שתופעה זו נובעת רק מהייעוד ה"חירומי" של החטיבות. ככל הנראה לצה"ל יש סיבות מבצעיות לאיוש התפקידים הללו על ידי אנשי חי"ר בלבד.

לרגב, כוונתי בהכשרה לא היתה במקצועיות של הלוחם הבודד שמפעיל את המערכת הספציפית בטנק. איש חי"ר שעושה הסבה לשיריון, צריך להכיר את תפקיד אנשי הצוות, אין על כך ויכוח, אבל החלק החשוב בהכשרה הוא לימוד עקרונות הפעלת הכח של השיריון במסגרות השונות. צוות, מחלקה, פלוגה, גדוד, חטיבה, אוגדה. אני מניח כי מדובר בהרבה ידע תיאורטי אשר משולב בהתנסות.
לעומת זאת, על מנת להכשיר קצין שיריון לפקד על מסגרת של לוחמי חי"ר, אני מאמין כי עליו לעבור את כל ההתנסויות, שוב ושוב, מרמת הלוחם הבודד, באימונים ובמבצעי, על מנת שתהא לו היכולת לפקד על פקודיו כראוי.

יש הסבות לשריון מכיוון שללא ידע בהפעלת שריון לא תוכל להתקדם מעבר לתפקיד מח"ט. אסור שיהיה מפקד אוגדה אשר אינו בקיא בהפעלת שריון, ומכיוון שרובן המכריע של האוגדות מבוססות על יחידות שריון הרי שאך טבעי הוא שיהיו הסבות שריון ולא הסבות חי"ר.

! This is Sparta

הערה נכונה, אם כי בעבר קציני חי"ר שימשו בפועל כמג"דים ומח"טים בשיריון. היום זה כלל אינו נפוץ.

תסלח לי,
אני חושב שהבנת פשוט הפוך...
נראה לי שיותר קל להסב נהג משאית לאופניים מאשר הפוך.
מפקד כוח ממונע ומשורין, לכש"תגלה" לו את עולם החי"ר, לא תצטרך לחצוב באבן קשה כדי להרגיל אותו לתפישה של תנועה ותקשורת בין כוחות, על הספקה בטווחי צעקות ודילוגים, על הפעלת אש הדדית במרחק של הבהובי פנס, אל אש בכינון עקיף אל מעבר לגבעה או שתיים.

קח לעומתו קצין חי"ר, שהיה מורגל שכל עולמו נמצא בטווחי צעקות ונק"ל ומסע רגלי, נסה כעת לגלות לו-
שכל מה שפחות מאלף מטרים הוא טווח אפס,
שאין מה להתעמק רק בריבוע יחיד של מפה אחד לחמישים אלף (הגזרה מורכבת מעשרה כאלה לפחות, וכל טנק אחד יורה למרחק של כמה ריבועים),
שמחלקה יחידה יכולה לפרוש לרוחב מאות מטרים,
שאי אפשר יותר לצעוק לחבר'ה, למעשה לא תצליח לדבר ללא קשר אפילו עם נהג הטנק שלך,
שכדי לזוז כמה מטרים כדי לראות יותר טוב אתה צריך להגיד משהו עם הפה ולא יעזור שתזיז את הרגליים,
שלא יעזור להתכופף בצריח אם טיל בדרך אליך,
שעליך להקשיב בקשר לצוות הטנק שלך, לטנקים של המסגרת שלך, למפקד שלך, למפקדים האחרים במסגרת שלך, להוא מהסיור, לחי"ר שצמוד איתך ולך תדע למי עוד.
שצריך גם לדבר עם חלק מאלה או כולם, תלוי מתי ומה קורה,
אפשר להמשיך עוד, אבל זה נעשה מייגע וארוך ואז אני מפספס את המטרה.

עכשיו תעלה שלוש רמות למעלה, אל מח"ט טנקים. הרי יעבוד איתו גם חי"ר, יוקצה לו סיוע ארטילרי, אולי ח"א בגזרתו, ד"ש ממודיעין, ותערבב את כל זה בקרב תנועה שבו אתה חי בשטח של כמה וכמה וכמה ק"מ מרובעים.
אם תביא לי דוגמא מ2006 לקרבות שבהם לא נסעו כל כך הרבה, אומר לך שהמתווה ההררי מסובך גם ברגל כפי שאתה יודע, אז תחשוב שעכשיו אתה לא יכול לקפוץ ולדלג כמו שבא לך, אלא יש לך מכונות להפעיל על ידי עבודת צוות וטווחי ההעסקה באש מוכפלים פי עשר או עשרים אם לא יותר לעומת החי"ר.

שוב, גם למפקד, כשהמכונה יותר מורכבת, למפעיל\לקוח\משתמש יותר קשה, לא יותר קל. פחות אינטואיטיבי, לא יותר.


**גילוי נאות- אני מרשה לעצמי להכביר מילים כי הכשרתי בצבא היא שריון, אח"כ במילואים הוסבתי בהכשרה זעירה לסיור, ובנוסף עברתי הכשרות שונות בתחום אבטחה שרבים נוטים להקבילו ל"לוט"ר", כך שאני רואה בעצמי אחד שמבין שריון וגם חי"ר, לפחות ברמה הבסיסית.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

מאחר ומעולם לא הוסבתי לשיריון, אני אתקשה לסתור את דבריך. עם זאת, בתחושה, אני לא בטוח שאני טועה.

עדין, לא נתת הסבר להיעדרם של קציני שיריון ותותחנים מהחטיבות המרחביות ה"חמות" של איו"ש ועזה.
אפילו ס. הרמטכ"ל, דן הראל, לא פיקד על חטיבה מרחבית וגם לא על אוגדה באיו"ש.

שמרנות זה הסבר אפשרי. לא?

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG שמרנות זה הסבר אפשרי. לא?

אני יכול להציע גם הסבר תמים פחות. לפחות במקרה של תפקיד (בכיר) אחד באוג' איו"ש, אני יודע שהעדפת חי"רניק (שנשלף בהתראה של שבוע מתפקיד שמילא במשך חצי שנה) ע"פ שיריונר (שכבר אמור היה להתחיל את התפקיד הנ"ל) נבעה מסיבות "פוליטיות", לפיהן "התפקיד הוא של חי"רניקים".

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

אולי אתה יכול לפרט?




-----------------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה.

לא, מאחר ואני מכיר את שניהם (קרוב של אחד, פקוד לשעבר של השני) ולא מעונין שלשונות ילחשו...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

מה שאתה אומר אולי נכון לרמת המ"פ, לא המח"ט ובטח שלא האוגדונר. את המח"ט לא מעניינת הפריסה של מחלקת טנקים, או איך מתקשרים בין כלים. מח"ט מתעסק בטקטיקה ולוגיסטיקה - לא יותר מזה. בשביל להיות מח"ט טוב, צריך להבין בהכל - חי"ר, שריון, מודיעין, חת"ם, ח"א, הנדסה, קשר, לוגיסטיקה ועוד שורה ארוכה של נושאים. במהות, אין הרבה הבדל בין עולמו של מח"ט חי"ר לבין עולמו של השריונר מכיוון שבסבירות גבוהה מאוד הוא יאלץ להפעיל את שניהם במשולב.
אני מציע לכל אחד שחושב אחרת ללכת בתור צופה למא"ט למספר תרח"טים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מספר התרגילים שעשיתי במא"ט קטן מאוד. אני מודה.
אולם הלקחים איתם יצאתי מן המא"ט עלו בקנה אחד עם מה שהבנתי מלימוד מורשת מלחמה של אנשים כמו סא"ל מיל' קריאף, מיכאל הרשקוביץ, שריונר מרובע, יערי ועוד טובים וטובים שאת חוויותיהם קראתי בספרים שונים או שמעתי בהרצאות מפיהם.
המפקד הטוב יהיה מפקד יותר טוב אם ידע היטב את טבע פעולת הכלים עליהם הוא מופקד.
מפקד טוב מרקע חי"ר יכול בוודאי להצליח בפיקוד על חטיבת טנקים או אף אוגדה. אני מניח שאפילו מפקד טוב מרקע שריון יכול להצליח בפיקוד על אוגדה רגלית. מכיוון שבישראלים עסקינן, דבר כזה יכול להיות.
העניין הוא שלא נתפש בעיני כיצד אתם, כאנשים עם רקע חי"ר, נראה כאילו "מתבצרים" בהשקפה שמתייחסת בביטול לשוני המהותי שבין קרב ממוכן לקרב רגלי. הרי לכולם ברור שאם עשיתי טירונות 03, זה לא מספיק לי כדי להצליח בתפקיד רמ"ד צלפים. אז למה נראה טבעי כאן להתעלם מההבדל שבין העולם הרכוב והמתמרן לבין העולם הרגלי עם הנשק הקל?

לביטיס- תחקירי הקרבות שכן בוצעו בתום מלחמת יום הכיפורים מצביעים על כך שיש הבדל ניכר בתפישת הקרב בין מי שהורגל וחונך להילחם תחת אילוצי קשר, משמעויות של טווחים וריחוק בין כלים, הצורך לשנע אספקה על פני מרחקים והתייחסות למטרות בטווחי אפס עד קילומטרים לבין מי שדרכו הצבאית לא לקחה אותו למחוזות האלה, אלא מיקדה אותו במיקרו.

כל זה לא קשור ל"עד כמה טוב המפקד", אלא לאיזה נושאים הוא מוכשר ו"מכויל" בהכשרתו. אני איתן בדעתי שה"כיול" הזה שונה וכן משמעותי בין אנשי החילות האלה.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

קיים הבדל ניכר "ברוח האירגון" בין שריון וחי"ר. כדי שיחידת חי"ר תצליח בקרב היא צריכה לקיים נוהל קרב סדור (עד כדי תרגול על מודלים). אי קיום נוהל כזה יביא בד"כ לכישלון בקרב או אבדות כבדות. השריון לעומת זאת בנוי על ניצול הזדמנויות בעת הקרב מה שמחייב נוהל קרב חפוז. למרות תדמיתו המרובעת של השריון (שנכונה לעניינים טכניים ומשמעת), ניהול הקרב שלו הרבה יותר מאולתר מהחי"ר. בשריון הכל נעשה "תוך כדי תנועה" וכך הוא צריך לפעול.

הבעייה מתחילה כאשר יש צורך להפעיל מסגרת שלא מהחיל העיקרי. כך נשלח גדוד 890 בנוהל קרב מאד מאולתר לחווה הסינית בצורה שאין להפעיל גדוד חי"ר. אי אפשר להגיד על אלוף אברהם אדן שאינו מכיר חי"ר (הוא היה מ"פ פלוגה בחטיבת הנגב במלחמת העצמאות) אבל הוא פעל לפי התרבות האירגונית של "הגייס"

"בזמנו" כשהצבא עוד התאמן, כמות האימונים הממוכנים שעשינו לא היתה קטנה בהרבה מכמות האימונים הרגליים. הוסף על כך מגוון רחב של מתארים שונים, שדרשו טקטיקות שונות ומשונות - ותקבל פתיחות ומגוון כישורים של הלוחם והמפקד. הלוגיסטיקה של החי"ר המנוגמ"ש לא היתה קטנה מזה של השריון, ואולי יותר מסובכת בגלל מגוון רחב מאוד של אמל"ח.
הבעיה היא לא בכיוונון אלא בהשכלה. מפקד חי"ר טוב היה גם מפעיל שריון טוב. חי"רניק רע, היה רע בהכל (וזה היה הרב, אגב). אני אישית לא זוכר אימון גדודי שלא היה ממוכן בחלקו לפחות, החל מרמת הפלוגה. רב התרפ"לים שלנו כללו אלמנטים של סיור, מרגמות, נ"ט, נגמ"שים ושריון - ככה זה.
אתה אולי איש סיור, אבל אתה איש סיור של שריון - לא חי"רניק. איפה תמצא את החי"רניקים הבעייתים? באנשים שצמחו ביחידות לו"ז, לא אצל חי"רניקים קלאסיים.
ככה שכן, אני די מתייחס בביטול למעבר ממוכן לרגלי, כי התאמנתי בשניהם (וזה כולל ת"פ ישיר של שריון). אם כבר, הביקורת העיקרית שלי היא בחוסר ההבנה של אי מסוגלות הנגמ"ש ללחימה ממוכנת - רב האימונים ת"פ השריון כללו הסתערות בין הטנקים, או לפניהם - דבר אוילי לחלוטין.

בנוגע ליוה"כ - החי"ר ביוה"כ היה מנוון כמעט לחלוטין, בדומה למה שקרה לו בשנים האחרונות. הוא נתפס ככלי לבט"ש ופשיטות ולא ללחימה, וכתוצאה מכך נלקחה כמעט לחלוטין יכולת הירי לטווחים הארוכים (ומבחינת השריון זה היה בסדר - היו לו פלוגות חרמ"ש אורגניות). החי"ר הגיע למלחמה לא מאומן כיאות ועם טווח יעיל של 50 מטר. ברור שלא היתה הבנה בין היחידות לצרכים והיכולות אחד של השני. עם זאת, שים לב שלמדו מהר מאוד איך להפעיל אחד את השני (ז"א, נתנו לכל אחד לעשות מה שהוא יודע).
דבר שני - הבעיה ביוה"כ לא היתה כמעט אף פעם אספקה. למעשה, ברוב הקרבות הבעיה לא היתה אספקה. הבעיה היתה שילוביות, וגודל האבידות בד"כ חפף לגודל הניוון המקצועי.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

למרות שאין לאף אחד צל של ספק שמי שהציל את מדינת ישראל במלחמת יום הכיפורים (חיל השיריון ) , תעשו חושבים ותבדקו שמאז ועד היום רוב כל הרמטכלי"ם חוץ מחלוץ היו חירניקים -הטנקסיטים הפכו למצורעים ..
למה ומדוע רק האלוהים השוכן במרומים אולי יודע ..
נכון שדן שומרון ז"ל עשה הסבה לשיריון והיה מפקד 401 במלחמת יום הכיפורים , כנ"ל אהוד ברק מפקד " גדודון "100 ולאחר מכן מפקד חטיבת שיריון ושתי אוגדות משורינות 143- 252 אבל עם כל הכבוד הם לא היו טנקיסטים מלידה וההסבה לשיריון נכפתה עליהם..
עם כל הכבוד וההערכה לכל הרמטכלי"ם ממלחמת יום הכיפורים ועד היום ומבלי להמעיט בערכם משום שרובם היו ראויים ואם כל הכבוד לרמטכ"ל אשכנזי לוחם משכמו ומעלה עם "מינוס אחד"...... שימו לב למרכאות הכפולות ולנקודות שהוא צמח " בגולני בלגן" חטיבה עזת נפש עם הסטוריה שאף אחד לא יקח ממנה אבל מה לעשות בלגניסטים היתרון של אשכנזי שיש לו גם גנים של משמעת שיריון שילוב מעולה .
לפי דעתי הסובייקטיבית הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יחליטו שהרמטכ"ל הבא יהיה מהשריון , עם ערכים של פעם , עם משמעת של פעם, כי צבא מבורדק ולא ממושמע יוביל אותנו לתהום ....
ועם כל הכבוד שאני רוחש לחירניקים - אין מה להשוות- את הסדר- המשמעת והמקצוענות לשיריון , לתותחנים ולהנדסה.
תשאל כל משל"ב " למי היית רוצה להתגייס 90% יגידו ליחידות המיוחדות וחי"ר.
תשובה כנה עם הרבה חוכמת חיים .
למה לי להתגייס לשיריון , לתותחנים להנדסה ולאכל חרא.
, מעטים מעריכים את העבודה החשובה של השיריון ההנדסה והתותחנים , שמשקלם הסגולי בלחימה כוללת הוא כ95% בעת שאני יכול להתגייס "ליחידות מיוחדות " שמששקלם בלחימה כוללת שואף לאפס ומקבלים תנאים של חמישה כוכבים ...
אני מעריך שאני לא מחדש כלום אני רק מחדד את הסוגיה.