אני לא יודעת, אבל לטובת הפותרים-

קַפַּנְדְּרִיָּה, קפנדריה, קפנדריא, קַפֶּנְדַּרְיָא ש"ע, נקבה. - דרך קיצור, קיצור דרך.

מלטינית: compendiarius ובהטיה המתאימה compendiaria. דרך לשון חז"ל ואל השפה העברית.

"לא ייכנס להר הבית במקלו ובמנעלו... ולא יעשנו קפנדריא" (מסכת ברכות ט ה)

קפנדריא – שיעשה אותו לדרך לקצר דרכו, וזה כגון שיכנס בשער זה ויצא בשער שכנגדו, כדי שיגיע למקום ידוע. כי אין ראוי להיכנס במקום הנכבד ההוא תחילה, אלא לעניין מענייני תפילה ועבודה.

קפנדריא, כפי שכבר חתולים הביאה את פרושה - הוא קיצור דרך
זרדיף הוא זרם חזק - ולפיכך גשם חזק, כמו גשם זלעפות.

וזה מפתיע, לא כן? כי שתי המלים הללו השתרשו משום מה בלשון הדיבור במשמעות הפוכה לנכונה. קפנדריא נחשבת משום-מה להארכת הדרך, וזרזיף לזרם דקיק. אפשר לנסות לנחש מה גורם למלים "להתהפך", אבל אי אפשר לדעת בוודאות. קפנדריא, אולי בגלל אורכה: ארבע הברות אינן ענין נפוץ בעברית, ועוד עם חמישה עיצורים ברצף (שלא לצרף את ה"י" שגם היא נשמעת ולא משמש רק כאם קריאה). לגבי זרזיף, הניחוש שלי הוא בגלל הדמיון למלה טיפטוף.

איך מבטאים קפנדריא??

קַפֶּנְדַּרְיָא (הטעם על הד').

אגב המילה מצאה את דרכה ללשון חכמים מן המקור הלטיני compendiaria.

זה כבר קרה התקופת המקרא.

השורש ק.ד.ש משמש לתאור של קדושה:
"וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ"
שמות פרק י"ט, פסוק ו'

ומצד שני לתאור של זנות :
"וַיִּשְׁאַל אֶת-אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ, לֵאמֹר, אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה הִוא בָעֵינַיִם, עַל-הַדָּרֶךְ; וַיֹּאמְרוּ, לֹא-הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה."
בראשית פרק ל"ח, פסוק כ"א.


פשוט חבל על הזמן

_________________________________________________

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה

מנהל פורום מדע בדיוני ופנטסיה ופורום מדע טכנולוגיה וטבע בפרש

לשרש תופעה - לעקור אותה מהשורש
להשריש - ההפך הגמור..

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

שתי המשמעויות קשורות באותו "שרש". (ומתקיימות בו זמנית, ולא אחד דוחה את משנהו) הבנינים השונים נועדו אכן כדי לשנות משמעויות הקשורות באותו דבר.
שבר - נשבר.

פָּתַח - פִּתֵּח

סגר - הסגיר

ועוד...

לא הפוכות משמעות אלא רק משנות משמעות

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

ובכל זאת. גם לשרש וגם להשריש קשורים בשרש. האחד עוקרו והשני שותלו. שתי הפעולות ההפוכות משתמשות באותו דבר שנמשך/נדחף. לעומת זאת היפוך כמו ב"קלס" הוא ממש היפוך ללא שנשאר משהו משותף. כך גם במדיה רבה (אם כי אפשר קצ להתפלפל) עם קדושה וקדשה.

ומכאן שפעם אתה משבח ופעם אתה מקלל.

ואם מתעקשים להצמד לעקרון של שתילה ועקירה אפשר גם לומר שקדשה היא אחת שיש לה הרבה שותלים וקדושה עוקרת את כולם מקרבה.. אבל יש לי חשש שיש שיראו בדברי דברי קלס של ממש

עוד שורש מעניין הוא ברך . השורש משנה את משמעותו גם כשהוא באותו משקל - משמעותו פעם קללה ופעם ברכה (למשל : וברכת אלוקים)

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

"וברך אלהים ומת", והוא לשון סגי נהור מכוונת שבאה למנוע את חיבור השורש קללה לאלהים. אם תמצא לי דוגמאוך אחרות לשימו כזה ב"ברך" - אני אתקפל...

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

העניין של ה"קדשה" זה בלשון סגי נהור, יעני ההפך.
הדבר האחרון שזונה היא קדושה.


במקורות היהודים משתדלים לפעמים להימנע מ"לקלל", ולכן משתמשים בהיפוך.
(כמו שתקרא לשמן- רזה), מקווה שלא העלבתי מישהו...

למה כאן? אולי כדי שלא לבייש את הזונה...

חורף גשום ונפלא לכל אוהבי הימים הסגריריים למיניהם

שחלק מן הפולחן הפגני היה כרוך ביחסי מין עם "כוהנות" מיוחדות. כיוון שהמעשה נועד לפולחן הואט היה מקודש והנשים קדשות.

לפי הסברי המפרשים, "קדשה", מיוחדת ומזומנת לזנות. כמו קידושין - נישואין לאשה. קידוש הוא לשון יחוד משהו למטרה מסויימת.

..