כתבה על חיי החיילים הבריטים בבסרה.

תאור של חיי יום יום במתחם הארמון שעל הפרט עם כניסת "מתסיסים אירנים",
הנ"ל מסיעים לפלג שיעי קיצוני "בהתנגדות לכיבוש" (נשיכת היד המאכילה*).

החיילים סופגים יום יום פגזי מרגמה (כנראה של סולתם) ותקיפת שיירות הספקה לבסיס,
נשמע מוכר כל כך? נכון! בדיוק כמו בלבנון עם אותם המדריכים ממשמרות המהפכה.
שחלקם נתפסים ע"י יחידות בריטיות הפועלות בעיר.
לבסוף הצבא העירקי נכנס לעיר ומאפשר לבריטים להגיע לפשרה עם הפלג המתנגד לבל יתקפו חיילים בריטיים לעתיד ושחרור אסירים שנתפסו. עדיין מוכר נכון?
ההסכם מפורש ע"י המתנגדים" כניצחון על הבריטים וגירושם מהעיר.

* הבריטים שחררו את בצרה עיר שרובה שיעים מעריצותו של סדאם חוסיין שטבח בהם ללא רחמים וכך השיעים המאוסים (ראש ובראשונה ע"י הסונים) מוקירים תודה.
נו.....אם זה לא בריטים עוד הייתי עלול להתעצבן.