לכל אומן יש מספר תקופות בקריירה שהוא פונה לכיוונים אחרים
לדוגמא יהודה פוליקר: מרוקיסט צעיר כחבר בבנזין הוא החל קריירת סולו עם מאפיינים יוונים.
אחר כך עבר לפרוייקט השואה.
השלב הבא היה הפסקה שלקח עקב אסונות משפחתיים וכשחזר זה היה לסגנון פופ-רוק
איזו תקופה הכי אהבתם?
הערה קטנה שלי-זה בדיוק דוגמא למי שיכול בגאווה להקרא אומן: לדעת לא להנעל על סגנון אחד ולהפיק את המיטב מהגיוון
מהסיבה הזאת לי קשה לענות על השאלה
אהבתי את השירים בפרוייקט השואה כגון פרח. אהבתי גם את בנזין
אבל אותי הוא הצליח לרגש בשנים האחרונות עם שירים כמו ערב טוב יאוש לילה טוב תקווה
שמעתי שבקרוב יוצא (או שיצא) כבר אלבום חדש.
מחכה לו בקוצר רוח

קח דוגמא את ג'ון לנון ופול מקרטני.. בהתחלה עד 66' בערך רוק כזה פשוט של סיקסטיז ובלדות, אח"כ שירים שקטים פשוט מדהימים, שירי רוק יפים, שירים פסיכודליים, קצת מטאל.. אם אפשר להגיד גם דיכאון כזה חחח (Eleanor Rigby, Don't Let Me Down).. הכל מהכל וממש באותה תקופה

את יהודה פוליקר אני לא כ"כ מכיר חחח

אני גם מעדיפה את השנים האחרונות, אם כי יש לי כמה שירים אהובים גם מתקופות אחרות. ונכון, מי שיודע להשתנות ולחדש ולהמציא את עצמו כל פעם מחדש - הוא אמן אמיתי.

גם ארקדי דוכין, קורין אלאל, יהודית רביץ ושלמה ארצי הם אמנים מאותו הסוג.... ואני בטוחה שלרשימה הזו יכולים להתווסף עוד אי אילו

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רומק הערה קטנה שלי-זה בדיוק דוגמא למי שיכול בגאווה להקרא אומן: לדעת לא להנעל על סגנון אחד ולהפיק את המיטב מהגיוון

החוכמה היא להישאר נאמן לעצמך וליצירה שבך, למרות שינוי הסגננונות או עירובן.
יהודה פוליקר, הוא בהחלט מהאמנים שנשארו נאמנים לעצמם ולמוסיקה שלהם.
אחרי עבודה מאומצת של שנים הוא מצליח להגיע כמעט לכל שכבות האוכלוסיה מחובבי הרוק ועד חובבי הז'אנר המזרחי קל. השילוב שהצליח לעשות עם מגוון הסגנונות, עם הנאמנות האישית יצרו יחד את הנצחון שלו.

רק לציין שעוד לפני בנזין הוא היה בשטח מספר שנים לא מעט. אולי את ההכרה הוא התחיל לקבל עם בנזין, הנסיקה הגיעה אחרי ימי בנזין ומאז.

בתור חובב רוק, אינדי, אלטרנטיבי ועוד "אפר ואבק" הוא הפייבוריט שלי.