|
13-09-2011, 18:18
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
|
|
"עוצבת עקבות הברזל" התאמנה עם מערכת "מעיל רוח" - כתבה מבמחנה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "מרץ 2011, מערכת "מעיל רוח" הגיבה בהצלחה בתקריות אש שונות"
http://www.idf.il/1133-12740-he/Dover.aspx
באימון חטיבתי אינטנסיבי בחנו מפקדי החטיבה את הטמעת מערכת ההגנה האקטיבית בטנקים, בדגש על תפקוד החיילים עם "מעיל רוח". מג"ד "שלח": המערכת איננה מסירה את האחריות מעל כתפי החיילים
בראשון לחודש מרץ האחרון שיגרה חולייה של מחבלים פלסטינים טיל נ"ט אל עבר טנק שסייר לאורך גדר במערכת בעזה. בעודו שורק באוויר, הפעיל הטיל במעופו את מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח", ובתוך רגעים ספורים הוא הושמד לחלוטין, תוך שהוא מונע כל פגיעה מצוות הטנק. הייתה זו ההצלחה המבצעית הראשונה של "מעיל רוח" מתוצרת רפא"ל, הצלחה שהפנתה את הזרקור אל עבר חטיבת "עוצבת עקבות הברזל", החטיבה הראשונה שזוכה לקלוט לטנקי ה"מרכבה " סימן 4 את המערכת המתקדמת.
מאז ועד היום, ממשיכה "עוצבת עקבות הברזל" ללמוד את המערכת המשוכללת ואת יתרונותיה המרשימים בשדה הקרב העכשווי. השבוע צירף גדוד "שלח" את ההסבה למערכת בתוך התרג"ד, וזכה ללמוד דבר או שניים על חיילים, מעיל רוח ומה שביניהם.
שעת זריחה עכורה עולה בדרום רמת הגולן הצחיח. השמש עדיין רחוקה, לבנה כסיד, ורוח קלה מניעה מספר עשבים חרוכים שהתייבשו בחום הקיצי. באדמה כהה שמתפוררת עם כל צעד מתקדמים "החלליות" של גדוד שלח בהנפות קנה איטיות. מספר חיילים מנמנמים על הצריחים, אחרים שוטפים את הפנים אחרי הלילה הארוך, וכמה מנצלים את השעה המוקדמת לתפילה חרישית. בעוד כמה שעות, כשיסיימו לעלות לקו העמדות ולתאם את צורת התקיפה עם כוחות הארטילריה, החי"ר וההנדסה שעימם, יתחיל התרגיל הרטוב שיכלול אש חיה.
צילומים: מיכאל שבדרון, דובר צה"ל
המערכת לא גורעת מעבודת הצוות
המג"ד, סא"ל דודו סונגו, מתבונן בקשב בכוחותיו המתאמנים. בעודו אוחז במפה הוא מתכנן את אופן התקיפה היעיל ביותר. נראה כי התרג"ד האינטנסיבי לא מוריד את רמת הריכוז שלו - ובכל רגע פנוי הוא מעביר פקודות והוראות בקשר. באימון הזה נדרש סא"ל סונגו להסתגל לאמצעים טכנולוגיים רבים: מערכות הצי"ד שבטנק ובהם המענ"ק (מערכת ניהול קרב) וכמובן, "מעיל רוח", והכל תוך לחימה על פי המתארים האופרטיביים והתמודדות עם מחסור בשעות שינה, מכשולים קרקעיים ותת קרקעיים והרבה יותר מדי טוּנה.
במהלך התרג"ד נערך אימון שלם לטובת "מעיל רוח", בדגש על תפקוד החיילים עם המערכת. "ביצענו תרחיש בו דימינו ירי טיל נ"ט אל פלוגה", מספר המג"ד, "בעזרת המערכת עצמה, המענ"ק ומדמה ירי טילים יש באפשרותנו ליצור איומים מכל זווית או טווח שנבחר, וכך לתרגל מצב חירום". למרות שהמערכת אוטומטית, מדגיש סא"ל סונגו כי לצוות תפקיד חשוב. "עליו לתחזק את 'מעיל רוח' והוא נדרש לסדר פעולות מסוים בעת יירוט הטיל. האחריות לא מוסרת לגמרי מכתפי החיילים".
"המערכת עברה מבצוע של גדוד 'עשת'", מוסיף סא"ל סונגו. "לכן יש לחיילים אמון בה. יחד עם זאת, המערכת לא גורעת מעבודת הצוות, העבודה המבצעית וההתמודדות מול אויב".
רבים בחיל מאמינים כי למערכת ולהצלחתה המבצעית יהיה משקל משמעותי בעידוד נוער מתגייס להגיע לחטיבות המשוריינות. המוטיבציה להתגייס לחיל השריון ולחטיבת "עוצבת עקבות הברזל" בפרט נוסקת פלאים בשנים האחרונות, בעיקר מאז מבצע "עופרת יצוקה". החטיבה המתפארת בטנקים המתקדמים מסימן 4, מערכת המענ"ק ו'מעיל רוח', יכולה להיות מנקרת עיניים למורעלי הטכנולוגיה, אולם סא"ל סונגו בוטח קודם כל בעשייה היום יומית ובהון האנושי. "זה מספר שנים שהמוטיבציה גדלה להתגייס לחטיבה שלנו", מסכים המג"ד, אך מדגיש כי להערכתו לא מדובר בשיקול המותנה בזכות "מעיל רוח" אלא "בעיקר בגלל העשייה בגזרות התעסוקה. עכשיו מבינים שאנחנו בחזית הלחימה".
נערכים לכל מצב של הסלמה
עם חרחורי המלחמה הנשמעים לקראת החודשים הקרובים, מורגשת בצה"ל מתיחות מאופקת. גם בחטיבה המשוריינת מרחפת האווירה הדרוכה, אך סא"ל סונגו מחזק את הטענה שזה לא העיקר. "החטיבה, כמו כל יחידה סדירה, מכינה עצמה לכל תרחיש שלא יהיה בספטמבר", הוא מציין, אך מדגיש בנוסף כי "המוכנות נשמרת גם כך בכל רגע נתון. הגדוד מתאים עצמו לכל מצב של הסלמה בזירות השונות".
עם זאת, נראה כי ספטמבר עוד נראה רחוק לשריונרים העייפים, שבתרג"ד מנסים בעיקר להילחם בעייפות הכבדה וללמוד לפעול במקביל לכוחות אחרים - מלאכה אותה הם מגדירים כ"לא פשוטה אך מעניינת". אחרי שמגיעים לשטח המפקדים הבכירים ובהם הקשנ"ר תא"ל יגאל סלוביק, מאו"ג "עוצבת הפלדה" תא"ל אגאי יחזקאל, המח"ט אל"מ עינב שליו והרבצ"ר, תא"ל רפי פרץ, הטנקים מתחילים לכוון למטרות ובתוך זמן קצר מרעידים "בומים" אימתניים את האדמה היבשה. בסחרור של ענני אפר וצריחים נעלמות ומופיעות המכונות הממוגנות האדירות, משוויצות בכך שלא משנה כמה שעות הן עוד יזדחלו ברצף, איש לא יעצור אותן
|
|