מה עושים במצב של פריסת זחל במלחמה? איך מתקנים?

עושים בדיוק מה שעושים כשיש פריסת זחל באימונים, רק הרבה יותר מהר.

כמה הבדלים:
1. יש עדיפות לפיצוץ הזחל, ולא להמתנה לחוליה טכנית שתחתוך אותו.
2. לפעמים גוררים את הכלי לשטח בטוח ונסתר יותר. ושם מטפלים.
3. תוך כדי הטיפול דואגים לאבטחה היקיפית.
4. לפעמים נוטשים את הכלי וחוזרים כששקט יותר כדי לתקן.

במרבית המקרים פשוט תיקננו את הזחל כמו באימונים, כמובן רק כאשר היה אפשר לעשות זאת בצורה מאובטחת.
אחד מהטנקים שלנו נפגע מטיל בזחל, ואז פשוט חילצנו את הטנק ללא הזחל (שנשאר על אדמת לבנון). הגרירה לארץ הייתה סיוט רק עם זחל ימין עובד, נהג בתא, וכבל גרירה אחד, כי היה מחסור בכבלי גרירה - התקן בימ"ח היה 1 לטנק, חוצפה.
במקרה אחר שלא בא לי לפרט עליו יותר מדי, נאלצנו לפוצץ עם מטעני ניתוק זחל שני זחלים של טנק, אותם השארנו בשטח, והמשכנו בגרירה לארץ על בוגים. כמובן שהנפצים במטעני הניתוק לא עבדו בכלל, כי היו פגי תוקף. מזלנו שהיו איתנו מוהנדיסים שסייעו בפיצוץ.
אגב, מטען ניתוק זחל עובד טוב גם ללא שקי פק"ל, זה רק קצת יותר מסוכן.
את הכבלי גרירה כבר השלמנו והכפלנו את התקן, מעניין אם מטעני ניתוק רועננו לנו ?

"כאשר אין לשאת אבידות, אין הצדקה להלחם על המטרה."

באותה הצורה: עם פטיש.

ההסברים כאן היו נכונים אבל קצת מבלבלים
(אני מתייחס למרכבות ולא לכל הרק"מים כי אני לא מכיר מספיק)

טנק יכול לפרוס זחל בשתי צורות:
1. זחל נקרע (ממוקש, מטען, פין שבור) ונפרס בצורה ישרה על הרצפה
זו הפריסה הקלה יותר. מחליפים חוליות אם צריך ומעלים את הזחל
2. פריסה פנימית- הזחל נשאר שלם אבל יוצא ממירכוז (מתחת לגלגלים (בוגים)) או משילוב (בהינע או בגלגל מתח). הזחל שלם אבל תקוע בלחץ גדול מאד בין חלקי המזקום ועלול לגרום נזקים (ובנוסף אין אפשרות לנסוע). כדי לצאת מהמצב הזה אפשר לנסות היגויים שונים (עלול לגרום נזקים) ואפשר לפוצץ את הזחל עם מטען יעודי. כדי להקטין את הנזקים שעלולים להגרם בפיצוץ לחלקי המזקום מניחים את המטען על הזחל ומעליו שקי פקל שסופגים את הפיצוץ (וגם מגבירים אותו).

עד כמה שאני יודע זו הסיבה היחידה לנסיעה עם שקי פקל מלאים על הטנק

לגבי ג'נטקס ואטימת רעשים, לאיש צוות בתוך הטנק ג'נטקס מתמודד יפה עם הרעשים שהטנק מייצר כולל ירי תותח. הבעיה מתחילה כשטנק יורה לידך וקצה התותח שלו קרוב אליך (כמפקד או טען זה כמו פיגוע בעור התוף). לחבר'ה מהנדסה שצריכים לפרוק מהכלים ולבצע ירי זה שונה כי הם יוצאים בלי ג'נטקס וצריכים תחליפים.

נוע, נוע! סוף

אינני מומחה במערכות זחל ושיכוך של רק"מ. מעניינת אותי ההשואה מבחינת העמידות של מזקומ"ים המשמשים בשריון מערבי לאלה שהרוסים עושים בהם שימוש. לא מבחינת העבירות אלא מהיבט פריסות זחל ותקלות מכניות אחרות במזקו"ם כגון אלה שהוזכרו כאן. אני מתייחס לפרישות זחל שלא כתוצאה מפיצוץ מקשים וכיוב'.

ותאר עינינו...

ניתן לחלק את סוגי הפריסה לשניים עיקריים. ירידה של הזחל ממקומו (פריסה פנימית או חיצונית) או קריעה של הזחל.
במשך שנים( עד ה T-72) הרוסים השתמשו במערכת מזקום כריסטית שסבלה פחות מפריסה כזאת אך לא הייתה יעילה במהירות גבוהה ומבחינת יכולת ספיגת המהמורות.
כיום גם הרוסים וגם הטנקים המערביים משתמשים כולם במזקו"ם ויקרס בעל מאפיינים דומים.
עדיין נותר הבדל משמעותי בין הטנקים השונים באיכות הזחל ופיני הזחל. זחל הטנק מתוכנן כך שהפינים ייהיו הנקודה החלשה (אחרת יקרעו החוליות) הבעיה היא איך למנוע פריסה כאשר פין כזה נשבר. במשך שנים התשובה היתה תחזוקה מתמדת בכול עצירה. מאוחר יותר עברו לפינים הנשארים "נעולים" בתוך חולית הזחל גם כשהם שבורים. וחזרו לבעיתת החוליות הנקרעות..
לגבי הפריסות החיצוניות והפנימיות הבעיה העיקרית היא העליה בכוח המנוע ובמשקל הטנק. כאשר הטנק פונה (על ידי האטת זחל אחד) נוצרים כוחות צידיים חזקים מאוד, במגח והשוט והמרכבות הישנות הטנק היה מאיט מאוד כתוצאה מכוחות אלו. בסימן שלוש (ואני מעריך שבארבע אפילו יותר) הזחל מצליח לאסוף לתוכו חול אדמה ואבנים ולהתרומם מעל הבוגים ביתר קלות. מהירות, שיפוע צד, מתח זחל לקוי וקרקע חולית או בוצית הם מתכון מעולה לפריסה כזאת. אני גם בטוח שככול שהנהגים יבלו יותר בתא הנהג ופחות במחסומים כמות הפריסות תרד.

טל

אני מתחיל ללמוד ואמתין ל"טיראניסטים" או ל"יוצאי רוסיה" כאן - אולי נחכים אף יותר.

הזכר לי בבקשה מה ההבדל בין פריסה פנימית לבין פריסה חיצונית ?

אני כותב לך תגובה ארוכה גם לשאלה הזו.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תמונות ותרשימים פשוטים - יהיו גם הם לעזר.....
תודה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מיקיטל אני מתחיל ללמוד ואמתין ל"טיראניסטים" או ל"יוצאי רוסיה" כאן - אולי נחכים אף יותר. הזכר לי בבקשה מה ההבדל בין פריסה פנימית לבין פריסה חיצונית ?

דוגמא לפריסה חיצונית.






פריסה חיצונית של D9. אירוע חריג מאוד ואף נדיר. מדובר בפריסה שקורת פעם בכמה שנים.

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

אם הבנתי נכון - פריסה "חיצונית" הינה פריסה הדומה ל"ירידת" שרשרת האופניים מגלגלי השניים (האחורי או הקדמי). לומד.

על התמונה הזאת הכי טוב ללמוד.
אם הזחל יוצא מהמקום והולך "ימינה" אז זאת פריסה חיצונית.(רחוק מהתובה/מרכב)
אם הזחל יוצא מהמקום והולך "שמאלה" אז זאת פריסה פנימית (לכיוון התובה/מרכב)


דומה לרעיון השרשרת באופניים.

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

כתבתי בעבר בצורה מפורטת בהרבה על פריסות.
plonter5 קצת התבלבל.
הזחל, מטבע הדברים, מורכב מחוליות ופינים שמחברים בינהן. אפשר לנתק את הזחל בכל נקודה נתונה ולחבר מחדש. אם ע"י הוצאת פין ואם ע"י קריעה של החוליות/פינים.
במרכז החוליה יש שן מובילה שעוברת בחריצים במזק"ם (בין שני בוגים, לדוגמה). בשני צידי החוליה יש חורים שמתאימים לשיניים שבולטות מהזר המניע שמסובב את הזחל (יש זחלים מזרחיים, כמו זחל הBMP בהם השיטה שונה למרי, שם אין שן מובילה אלא שתי שיניים חיצוניות שגובלות את הזחל).

שלושה מצבי פריסה ומצב ביניים אחד:

1. פריסה - הזחל נקרע וירד מהטנק.
2. פריסה פנימית - הזחל לא נקרע (לרוב) ותקוע בין הבוגים (עליונים או תחתונים) לתובה.
3. פריסה חיצונית - הזחל לא נקרע (לרוב) ותקוע מחוץ לבוגים (עליונים או תחתונים).
4. פריסה פנימית וחיצונית - הזחל לא נקרע (לרוב) ותקוע בין הבוגים (עליונים או תחתונים) לתובה וגם מחוץ להם.

בפריסה פנימית/חיצונית הזחל יכול לעלות ולצאת מגלגל המתח או מהזר המניע.
לפעמים השן המובילה של החוליות מתיישבת בתוך אחד מהחורים של גלגל המתח.
לפעמים החוליות מתיישבות על השיניים הלא נכונות בזר.
תמיד השאיפה בטיפול בפריסה תהיה להחזיר את הזחל למקום.
אם הוא נקרע אז רק צריך להוריד אותו לגמרי, להסיר את החלק הקרוע, להחזיר ולסגור.
אם הזחל לא נקרע ולכוד חיצונית או פנימית צריך לנסות להחזיר אותו בעדינות למקום. כשאני אומר בעדינות זה עדיין בהתאם לכך שהטנק שוקל כמה עשרות טונות...
אם לא מצליחים להחזיר למקום אז

• או שקורעים את הזחל בהיגוי חזק. יש בכך סכנה שהזחל יזיק לחלקים האחרים במזקו"ם.
• או שפותחים את הזחל. אם אפשר, אחרי הכל יש עליו לחץ עצום. לצורך כך מרפים את המתח וכשהזחל יותר רפוי (נותנים יתרה) אפשר לדפוק פין החוצה.
• או שמפוצצים באמצעות מטען ניתוק זחל. המטען הוא מטען חלול כיווני שגוזר חוליה לכל אורכה.
• אם יש זמן והטנק לא תחת אש ממשיכים לנסות בעדינות להחזיר את הזחל למקום, גם במשך ימים (!). לפעמים משתמשים בחוליה הטכנית שחותכת חוליה באמצעות ארקר.

אחרי שהזחל פתוח המצב כבר פשוט: צריך להוריד אותו לגמרי, להסיר את החלק הקרוע, להחזיר ולסגור.

כדי למנוע פריסות:
מצד הצוות - חשוב לבדוק את הזחל:
שכל הפינים יושבים במקומם ואינם שבורים/בולטים.
שלכל הפינים יש אבטחות (טבעות או קסוות, תלוי איזה זחל).
שאין חוליות סדוקות.
שהזחל לא רפוי מידי ולא מתוח מידי. זחל רפוי ירד מעל הבוגי ברגע שיכנסו לתוכו חול ואבנים. זחל מתוח יתפוצץ ויקרע במאמץ.
בנוסף חשובה צורת הנהיגה - לא לאמץ את הזחל (היגויים במקום, היגויים בלי גז, היגויים חזקים בשטח קשה), להשתדל לא לנסוע על שטח קשה שידפוק אותו ויכול לגרום לפיצוץ חוליה. להיזהר בהיגויים על משטחים חוליים, בוציים או דרדרתיים, במקומות כאלו עלול חול/בוץ/חצץ להיכנס בין הזחל לבוגים, להרחיק את הזחל ולגרום ליציאת השן המובילה מהמסלול שלה (כלומר בד"כ לפריסה חיצונית/פנימית).
מצד החימוש - פותחו שלל אמצעים לשפר את החוזק של המזקו"ם בכלל ושל הזחל בפרט.
על הפינים המיוצרים בישראל סומנו פסי גזירה, פסי הגזירה מתוכננים כך שגם אם הפין נשבר הוא נשבר בפס והשבר נזשאר לכוד מתחת לטבעות החוליה ולא בין החוליות. לכן גם אם פין נשבר הזחל לא נקרע.
אמצעי אחר לחיזוק הפינים היה יצורם חלולים (מומחי הפיזיקה יסבירו מדוע גליל חלול חזק יותר מגליל מלא).
השיניים המובילות הגובהו כך שיותר שן נמצאת במסלול שלה.
הוספו עוד בוגיז תמך (בחלק העליון של הזחל).
חוזקו הקפיצים שדוחפים את הבוגים חזרה למקומם גם בשטח קשה.
הוסף מגרד בוץ בתוך גלגל ההינע.
הוסף "דופק פינים" - שיפוע שתפקידו לדחוף בחזרה למקום פינים סוררים שיצאו מהחוליה פנימה לצד הפנימי של הזחל. הרעיון נלקח מטנקי הT (התייחסות בעוד רגע) אך לא עבד כ"כ טוב - בנסיעה לאחור במקום לדחוף את הפינים למקום הוא שבר אותם.
קל יותר לטפל היוטם במתח הזחל מאשר בעבר (יש טנקים שהוספה בהם משאבה הידראולית לצורך כך).

לגבי טנקים מזרחיים - כמו שטל כתב בעבר רובם היו עם זחל כריסטי.
בכריסטי פחות סביר שהזחל ירד מהבוגים. לשן המובילה יש מסלול ארוך יותר בינהם.
גם קריעות הן יותר נדירות היות שזחל כריסטי אינו מתוח בכלל.
כיום כולם עברו לויקרס, החל מT72. בכלל שיטת המזקו"ם בT72 ודגמים מאוחרים יותר שונה מאד מכל מה שקדם לו ומתוך חוסר ידע מספיק לא אתייחס אליהם (עד כמה שראיתי הפינים עשויים בצורת מנסרה מתומנת ונסגרים ע"י אום מתברג בדומה לזחל של M113).
החוליות (והפינים בעקבותן) בטנקים המזרחיים רחבות יותר.
את הפין דופקים מהצד הפנימי של הזחל (הרבה יותר קשה לדפוק עליהם, הרוסים מעולם לא הצטיינו בהנדסת אנוש...). בצד הפנימי של הפין יש לו בליטה (פיטריה) שמונעת ממנו לעבור החוצה מהחוליה, בצד החיצוני לא נדרשת אבטחה (כל זמן שהפטריה לא נשברה הפין לא יצא החוצה.
אם הפין יוצא פנימה יש במזקו"ם, מרותך לתובה, לפחות במקום אחד, "דופק פינים". זהו משטח דו-שיפועי שבמקרה והפין יצא פנימה הוא נוסע לאורך השיפוע ונדחף על-ידו בחזרה למקומו.

תמונות:

זחל רפוי מאד





הזחל העליון פרוס פנימית. נראה שזו הדאגה הקטנה של הצוות

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

גליל חלול יותר חזק מגליל מלא..?
נראה לי שפשוט הוא "מטפל" בלחצים והעומסים באופן שונה, ולכן במקומות מסויימים עדיף להשתמש בגליל חלול. אבל זאת יריה מהמותן ובאמת מעניין יהיה לשמוע את דעת המומחים.

בנוסף, פין גזירה קלאסי הוא חלול, על פי מה שאני למדתי..

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון (יש זחלים מזרחיים, כמו זחל הBMP בהם השיטה שונה למרי, שם אין שן מובילה אלא שתי שיניים חיצוניות שגובלות את הזחל).

הסבר מעולה.
רק אוסיף שלאו דווקא מדובר בזחל מזרחי, גם השרמן בעל מזקו"ם VVSS (המזקו"ם המוקדם יותר שהיה שיפור של מזקו"ם M3 Grant/Lee) השתמש בחוליות בעלות שתי שיניים חיצוניות החובקות את הבוגיזים. גם ה-M3/5 Stuart, ה- PZ.1 וגם ה-Pz.38t (הגרמני והצ'כי שהפך לגרמני, בהתאמה) השתמשו בזחל כזה.
דווקא הטנקים הסובייטים של אותה תקופה השתמשו בזחל בעל שן מרכזית ורק תובות סובייטיות מאוחרות יותר משתמשות בזחל הנ"ל כגון תובת ( PT76/BTR50(OT62, תובת MTLB/2S1/ACRV ותובת BMP 1/2.


מזקו"מ שרמן VVSS
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images4.fotki.com/v50/photos/1/133612/552463/tracks-vi.jpg]
:

החכמתי !!!

בהתבסס על ההסברים הטובים שנתת, ערכתי סריקה קצרה משלי ברשת.

מעניין שבטנק הרוסקי: T-80 , שם עושים שימוש במז"קום מסוג "ויקרס" (לעומת המזקומ"ים האחרים בטנקים הרוסקים בעבר), קיים מרווח קטן מאד בין שרשרת המזקו"ם לבין התובה (להלן ראה איור ש"השאליתי" וסימנתי). האם מרווח קטן כזה אינו פתרון הנדסי נאות לפריסה פנימית ? - ומה הם החסרונות שלו ?

עם כל הכבוד לאיור המפורט, קשה מאד ללמוד ממנו על המרחק האמיתי בין הזחל לתובה. האיור מתעלם מחיבור גלגל המתח לתובה...
גם "אצלנו" המרווח בין הזחל לתובה אינו גדול, עד כדי יצירת "שיפשופים" מחיכוך של הזחל בתובה. במרווח הזה צריך לתפקד "דופק פינים שמטפל רק ביציאה פנימה של פינים.
באמת פריסה פנימית תהיה לרוב, או לפחות תתחיל לרוב, בחלק התחתון של הזחל, כשהוא יורד מהבוגים (בגלל חול וזחל רפוי). פריסות פנימיות נדירות ביותר הן כשהחל נקרע ונופל לתוך המזק"ם. בפריסות כאלו לא ממש קשה לטפל.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

עיון נוסף והפעם התמונת חזית של הטנק הזה מראה שהמרווח אליו התייחסתי בשרטוט, הינו המרווח שבין שרשרת המזקו"ם לבין שני הפאנלים A ו - B
What you see is not what you get....

ואגב - מה תפקיד שני הפאנלים הללו בקידמת התובה (נראים כאליו הם עשויים מחומר גמיש מסוים...)?

הפאנלים אינם חלק מהתובה!
נראה כמו גומי מגופר חצי גמיש כנגד: בוץ/רסיסים או הפעלת מוקשים לפני הטנק.
הנה גומי כזה במרכבה מעל לזחל:

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

יש שני סוגי פריסות:

1.פריסה חיצונית-הזחל נקרע, פין יצא החוצה, חוליה נשברה וכדו'
2.פריסה פנימית-הזחל נשאר שלם, אך יצא ממרכוז(בגלל חול רב או לחץ רב על הבוגים בגלל שפ"צ).
בפריסה פנימית הזחל יכול לצאת פנימה או החוצה אך בשני המקרים הפריסה נקראת פנימית.

לא נכון!

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

במג"חים דווקא המעבר לזחל מרכבה הקטין את הסיכוי לפריסות והשימוש ב 9040.



פלוגת אפעה, גדוד שלח, מחזור אוג' 93

אכן פריסות זחל היו נדירות ביותר. בזמנו הייתי שותף לניסוי עבירות מעניין שבדק את היכולת של הטנקים הצה"ליים דאז לחצות באזור צפון סיני דרך דיונות, ביצות מלחות וכו' עד לתעלה במקרה שיהיה צורך בהעברת כוחות מהירה ללא מובילים. השתתפו בניסוי מג"ח 60, שוט וטיראן. לטיראן היה יתרון בולט על השניים האחרים. באופן כללי, בתור אחד שהיה גם על מגחים וגם על טיראנים, למזקו"מ הכריסטי היו די הרבה יתרונות. לדוגמא לא היה כמעט צורך בהחלפת גלגלי מרכוב ומוטות פיתול כפי שהיה במגחים.לעומת זאת היו הרבה חסרונות אחרים אבל זו כבר אופרה אחרת...

האם עניין עמידות הבוגים ומוטות הפיתול נבע מתצורת המזקו"מ או עקב משקל כללי נמוך יותר של הטנק ומטלורגיה רוסית טובה יותר?

בתור מג"חניק תמיד צפיתי בקנאה בסרטים שמראים טירנים וטנקי T מקפצים ומדלגים ללא דאגה בשטח.
אצלנו לעומת זאת עד היום מתוך שינה אני יודע לזהות את הצליל של זרוע ראשונה במג"ח סוגרת מהלך בכניסה למכשול...

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אבל כדאי לשמוע ממישהו מומחה יותר. בכל זאת עברו כבר איזה 30 שנים... (אנחה)

הסיוט האמיתי של השריונר.
העלו תמונות וכתבו סיפורים על פריסות ועל ההחלצויות מהן.
תמונה ראשונה:
[IMG]]

שימוש במרכיב טבעות קפיץ לזחל מרכבה סימן 4. המכשיר שהיה מאד חסר על הטנק שלי במלחמה ולמיטב ידיעתי עדיין לא נמצא בזיווד למרות שעל רוב הזחל יש טבעות כאלו (ולא, זה לא הולך עם לדרמן) :



חיתוך זחל בפריסה חיצונית באמצעות ארקר:


התמונה מתוך סרט על המלחמה שהכין מילואימניק מגדוד אחר בחטיבה שלי. הקטע הספציפי הזה צולם לפני העליה ללבנון כשהטנקים עדיין בימ"ח.

קישור אל אשכול מעניין אחר ובו תמונות והסברים על תירגולת קיצור זחל

עבודות זחל, דפיקה על "פין משני" כדי להעיף את הפין שתקוע בין החוליות, לצורך פריסה או החלפה שלו. הפין המשני הוא פין זחל דק יותר מהפינים הרגילים ובקצה אחד שלו "פטריה", התרחבות, כדי שיהיה יותר שטח פנים לדפיקה עם הפטיש:

החייל שמחזיק את הפין המשני עושה זאת ע"י שימוש בידית של "מרכיב קסוות", לכך יש שתי מטרות:
1. בטיחות - הרחקת היד והגוף מהנקודה שעליה דופק הפטיש
2. יעילות ונוחות - אחרי שהפין עף החוצה אפשר להשתמש בידית של המרכיב קסוות כדי למשוך את הפין המשני החוצה.

היעילות והנוחות הנ"ל לא תמיד עובדת. למעשה כשהזחל קצת ישן/מפורג'ע היא אף פעם לא עובדת, החוליות זזות מטע ונוצרת "מדרגה" שתופסת את הפין המשני. בגל להפטריה שבקצה שלו, אי אפשר לדפוק על המשני ולהעיף אותו החוצה, אלא רק למשוך אותו (או לדפוק עליו הפוך מבפנים החוצה). לכן הרבה פעמים הטנקיסטים מעדיפים לעבוד עם:
* פין משני קצר - פשוט פין קצר יותר בלי הפטריה שבקצה. כך אפשר לדפוק עליו ולהעיף אותו החוצה מכל כיוון.
*ידית כוח 3/4 - הפין המשני הקצר הוא שיכלול של שימוש בידית כוח 3/4 שהחיבור לבוקסות נפל ממנה. ידית כוח 3/4 שלמה משמשת לחיבור חבל פריסה לזחל. כמובן שזהו שימוש בכלי לא יעודי ועבירת בטיחות. אבל, משום מה, אין טנקיסט ותיק שלא יעשה זאת כשהזחל פרוס ואין פין משני.
* משני קוני - פין דק ארוך או קצר שבקצהו האחד הפין מתחדד לקונוס וכך אפשר להתגבר על מדרגות עקשניות בחוליות, גם כאלו שתופסות בתוכן חתיכת פין זחל (עבה) שבור. במקרה של הסתבכות כנ"ל כשאין משני קוני (ובד"כ אין) אי אפשר להתגבר על התקלה הנ"ל (מלבד באמצעות הרפייה ענקית של הזחל ושימוש ב"מכווץ זחל", ראו להלן) וחייבים להוריד את שתי החוליות הבעייתיות. הבעיה הגדולה היא שכשנתקעים עם תקלה כזו היא בד"כ חוזרת על עצמה גם בחוליות הצמודות ולפעמים דופקים ונתקעים, דופקים ונתקעים עד שמורידים אפילו 8 או עשר חוליות שבינהן תקוע פין (לפעמים כשהחוליות מנותקות מהזחל ואין עליהן לחץ בכלל אפשר להצליח להוציא את החתיכת פין התקועה ואז יש חוליות לשימוש, כשלא מצליחים אז עוד הרבה יותר מידי חוליות נפסלות). המשני הקוני הוא שיכלול של:
* פין זחל אכזרית (T55/54) - פשוט ארוך ודק יותר מפין של מרכבות בעל צד אחד קוני וצד אחד פיטריה קטנה שמסוגלת לעבור את החוליות. כמובן שהיום, אחרי החלפת הזחל באכזריות לזחל מרכבה, זה כבר לא עובד. בפלוגות מבצעיות עדיין מתגלגלים כמה פינים של T55 שנשמרו מהעבר.
* מכווץ זחל - המצאה נפלאה שמשום מה לא נמצאת בתו"ל. היה קיים בזיווד של שוט ושל M113. בכל פעם שמצאנו מטרת שוטים הסתערנו עליהן לחפש בהן את המכווץ והיו לפחות פעמיים שמצאתי טנקי שוט שהוצבו כמטרות עם זיווד מלא ובתוכו גם שני מכווצי זחל. אם מישהו בתח"ש מקשיב אז זה הזמן לתקנן את המכווץ בחזרה.
המכווץ הוא בורג שהולך לשני כיוונים ובכל קצה שלו אום עם קרס (בצד אחד ההברגה הפוכה). את הקרסים מרכיבים על שתי חוליות סרבנית שבינהן יש "מדרגה" ובאמצעות מפתח שוודי (או מפתח פתוח בגודל המתאים למי שקרה לו נס והצליח לחתום עליו באפסנאות המידלדלת) מסובבים את הבורג האם והקרסים נמשכים כלפי המרכז ומכווצים את החוליות זו לזו עד שהמדרגה נעלמת ואפשר לדפוק את הפין למקום.
עבודה עם מכווץ אולי לא מאד מתאימה תחת אש, אבל בשיגרה היא חוסכת החלפת הרבה מאד חוליות שבתוכן תקועה חתיכת פין. בתקופתי היה לבני קלרמן (היום מנהל עבודה חטיבה 7) ולקקון מכווצים (ולי ). המכווץ של קלרמן היה מקורי של שוט ושל קקון היה של נגמ"ש שרותך והותאם לזחל מרכבה.
אני אשמח לראות מכווצים בתא 2 בפעם הבאה שאבקר בימ"ח.

לא נגעתי פה בכל עבודת הפריסה. עדיין חסרים הסברים על: כבל פריסה, פין ראשוני, מרכיב קסוות, מרכיב טבעת קפיץ חדש, מרכיב טבעת קפיץ ישן (זחל סימן 1), מרכיב טבעת מרווח, פין קוני וראש קוניץ אם תהיה הרבה התעניינות אני מוכן להמשיך.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

כמה זוטות,
לשוט אין מכווץ זחל. מכווצי הזחל הם ציוד השייך לזחלי גומי. למג"חים הישנים היה, לM-113 אבל מעולם לא בשוט.

הידע של ידידנו "דולף", "בפריסה פנימית הזחל יכול לצאת פנימה או החוצה" מזכירה לי שיטות שעברו מהעולם לשמירה על החיילים ערים בשיעור מזק"ום.
ההגיון הצבאי לפני עשרים שנה היה לתזז כל הלילה ולשבת בכיתה במשך היום. לא עבד, היה דלי מים ליד הדלת והחיילים נשלחו לטבול את ראשם. אחרי שאחד החיילים נרדם עם הראש בפנים וכמעט טבע עברנו לעמידה על ארגז מאג. התברר שחייל השומע את השיעור תוך כדי שמירת שווי משקל על ארגז מאג מתקשה להרדם.
אחר כך הוא גם מתקשה להסביר מהיא פריסה פנימית...

טל

ציטוט:

לשוט אין מכווץ זחל. מכווצי הזחל הם ציוד השייך לזחלי גומי. למג"חים הישנים היה, לM-113 אבל מעולם לא בשוט.

עכשיו אני אדע באילו מטרות לחפש.
כמעט בכל שוט שעליו מצאתי זיווד מצאתי גם מכווץ. גם לנקפדונים בלבנון היה (יכול להיות בגלל שהורכב עליהם זחל גומי, היו תמונות בפורום) ועם או בלי קשר לגומי, המכווץ הוא כלי נהדר!

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מלבד בקק"ש שלי (מג"ח 6 מ עם זחל גומי) לא השתמשנו מעולם במכווץ זחל.
שאני חושב על זה עכשיו, זה רעיון נהדר.
מעולם לא מאוחר ללמוד.

טל

עכשיו תחשוב על כל הפעמים שבהן יללת את המדרגות ו/או פתחת חוליה נוספת כי הפין נתקע במדרגה (ושוב פתחת חוליה נוספת כי הפין נתקע במדרגה, ושוב פתחת חוליה נוספת כי הפין נתקע במדרגה, ושוב פתחת חוליה נוספת כי הפין נתקע במדרגה =) ) ו/או המשכת לדפוק שעות ולנער את הזחל עם לום כדי להוציא את הפין הארור ו/או סגרת את הזחל עם פין קוני שסרב לצאת.
ואת כל השאות והמשאבים האלו היית יכול לחסוך אם רק היית מסובב כמה סיבובים חלשלושיים במפתח שוודי.

עכשיו אולי תבין כמה קיללתי כשלקחו לי את המכווץ לקראת ביקורת כו"ך. זה מכווץ שמצאתי על מטרה בצמ"פ ומשם לקחתי אותו איתי גם למבצעית.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

טיפה להמשיך את ההסבר...(רק בסימן 2, כי זה מה שאני מכיר...)
כמו שאמרו פה,תפעול של פריסה (רגילה, כזאת שהזחל בה "רק" נקרע ומונח לפנים או לאחור) הוא יחסית פשוט, ולכן מבוצע בתור תרגולת, כשצוותים טובים (ושלא נופלים על מדרגות...) מבצעים אותה במשהו כמו 6-7 דקות, אם לא פחות.
לצורך העלאת זחל (העלאה של הזחל על בוגי התמך, גלגל המתח וגלגל ההינע), יש לבצע כמה שלבים - קודם כל, לפרוס את הזחל ישר לפני הטנק. בשביל זה, בדר"כ פשוט נוסעים קדימה ואחורה לאט על הזחל עד שהוא מתישר. לפעמים, כמו במקרה שהיה לי בקו כחול, פרסת בתוך בוץ, והזחל פרוס קדימה, אבל נשען על עץ, אז צריך D9 או מישהו שיתן מספיק קונטרה כדי פשוט למשוך את הזחל ממתחת לטנק, ולישר את הטנק (ובגלל זה הינו תקועים 3 ימים בשטח...לך תשכנע את הקצין חימוש אוגדתי בזה).
כאשר הגענו למצב הזה, כלומר שהזחל פרוס לפני הטנק, והחלפנו את החוליות שנקרעו (כמעט ולא פורסים זחל בגלל שפין יצא\נשבר, אבל זה גורם בעקיפין לקריעה של חוליות), מחברים לזחל מאחורה "כבל פריסה", כבל ארוך וחזק, עם שני מוטות עם עיגולים בקצה, שנכנסים במגרעות שבחוליה, ויושבים שם בעזרת ידית כוח3/4. מלפפים את הכבל על גלגל ההינע (וזה בעצם הכוח שמרים את הזחל. האנשים לא באמת מספיק חזקים כדי להרים את הזחל, אלא רק כדי לשמור עליו מתוח כשהוא עובר למעלה), תוך כדי ששני אנשי הצוות האחרים (תותחן וטען) מושכים את הזחל.
בהרמת הזחל עצמה, מתחילים בלתת "ניוטרלים" (היגוי בניוטרל) מה שבעצם אומר שרק גלגל ההינע של הצד הפרוס זז, ומושך, כמה שאפשר, את הזחל, כדי שיעלה על גלגל המתח, ובעצם "שואבים" את היתרה (=עודף של זחל) כך שהזחל יהיה מתוח בין הבוגי האחרון לגלגל המתח. בשלב זה, חשוב מאוד לתותחן ולטען להחזיק את הזחל חזק, כדי שלא יפול אחורה, ונצטרך להתחיל מהתחלה. בשלב זה, המפקד מכוון קדימה את הנהג, בתוספת היגוי לכיון הלא פרוס (כדי שגלגל ההינע של הצד הפרוס ינוע יותר, והזחל יעלה על פני פחות שטח), כשהשאיפה היא לעשות את זה במכה אחת עד להשתלבות הזחל בשיניים של זרי ההינע.
בשלב זה, מורידים את כבל הפריסה מהזחל ומתוף ההינע, ושואבים את ההיתרה קדימה, כדי שיהיה אפשר לסגור בנוחות את הזחל, ולא יווצרו מדרגות. שמים לום חש"ן מתחת לזחל (גם לזחל שנשאר מעט לפני הבוגי הראשון) ומרימים. במקרה הטוב - אפשר ישר להכניס פין. במקרה הסביר - אפשר ישר להכניס פין קוני (מין פין, ממתכת יותר רכה, שהוא קוני בקצהו, וככה יכול לעבור את המדרגות בקלות). במקרים הנפוצים, צריך לדפוק על הזחל עם פטיש 5 ולישר אותו כדי שאפשר יהיה להגיע למצב הזה. ברגע שיש לנו פין בפנים (ובמידה והכנסנו פין קוני - מחליפים אותו בפין רגיל) סוגרים מבפנים ומבחוץ את הזחל בקסוות, קסוועות (קסווה-טבעת), או טבעות, שתפקידם לנסות ולמנוע מהפין לצאת בזמן נסיעה החוצה.
השלב האחרון הוא חידוש של מתח הזחל - ויאללה, אפשר להמשיך ולנסוע.

אסף.

יפה!
עכשיו כשעברנו על כל תירגולת הפריסה מי יכול לספר על תיכמונים כדי לנצח בתחרות הפריסה ב"יום כשירות חש"ן"?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

היום הזה כבר לא קורה, לצערנו.
תמיד אפשר לסמן את אחד הפינים, שאתה יודע שהוא חדש ולא שבור - כדי שלא יהיו מדרגות. או לפתוח מתח מראש.

אתה תמים!
אני מדבר על תיכמונים ברמות מתוחכמות בהרבה.נחכה לראות מה יש לטנקיסטים וותיקים לומר.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

יוסיפון, אומנם בזמני כבר לא היה יום קשירות חש"ן, אבל...
אני מניח שהתיחמונים שאתה מדבר עליהם הם: אם דורשים לרדת עם קפלס"ט אז הצוות כבר שם אותו לפני התרגולת, הכנת חוליה בלי טבעת, לדאוג שהזחל יהיה עם מספיק חוליות כדי שיהיה רפויי, להרפות מראש את הזחל, לגרז/לשמן פין נוסף כדי להכניס, לא למתוך את הזחל עד הסוף בסוף הפריסה(במרכבות 3 ו4 זה יותר פשוט מ2 ומקפידים על זה יותר), להכיו זיווד במקום נוח ולא להחזיר אותו בדיוק לכל מקום יעודי, לא להקפיד על כל כללי הבטיחות, לדאוג שלצוותים אחרים זה לא יקח יותר מהר (זיווד).
אלה הטיפים לשפר סיכויים לפריסה מהירה עם "ידיים מלוכלכות".
שחכתי משהו?

יפה - פינים מגורזים והכנת הזיווד כמו שצריך הם חלק מהעניין. כמובן לשבת עם קפלס"ט ואפוד בתוך הטנק חוסך זמן בכל התירגולות.
אבל אני מדבר על תיכמונים יצירתיים הרבה יותר!
תחשבו על זה שליום כשירות חש"ן צוות+טנק התאמנו במיוחד במשך יותר משבוע...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

שנאתי את זה למרות שאף פעם לא קרה לי
אבל בשיא החוכמה שאמצע אימון עשינו פריסה יזומה ותאמת הייתי מפקד באותו זמן
וזה היה הפעם הראשונה שתירגלתי פריסת זחל,אבל זה שטויות
אם יש לך צוות שיודע לעבוד אז תוך זמן קצר מסיימים..
אבל למרות זאת עדיף שלא יהיה
והייתי בהנדסה,אח פומה איזה כלי,לא הייתי מתנגד לסיבוב עכשיו