הלם במסדרונות הפרלמנט במצרים

מאות אלפי כבשים נקשרו למיטות בני ישראל בכוונה לשחטם ולהקריבם הלילה. "לא נשתוק לנוכח קשירת אלוהינו בצורה כזו", אומרים גורמים בארמון המלוכה הפרעוני. גורמים פשרניים במחנה ישראל אומרים כי יש לנהוג בממלכתיות ולכבד את חוקי המדינה

מערכת 'טוג' ט"ז בניסן תש"ע - 31/03/2010 08:00
הקרבת קרבן התודה על ידי בני ישראל מתסיסה את המצרים הטוענים לפגיעה ברגשות הדת. גורם בכיר בלשכתו של פרעה ל'טוג': "נטיל סנקציות נוספות על הישראלים".

מהומת העבדים מול השלטון נמשכת במלוא עצמתה. מאות אלפי הכבשים שהוכנו לשחיטה, גרמו לתדהמה מרובה בקרב ארמון המלך פרעה.

תחילתה של הפרשייה לפני ארבעה ימים, כאשר משה בן עמרם, מנהיג בני ישראל, מצווה על בני עמו לקחת שה ולשמרו עד לי"ד בחודש. במשך ארבעת הימים, קשרו היהודים את הקרבנות הרבים למרגלות מטותיהם. בזה ניתן האות לדרמה של ממש המתחוללת בכל שכונות העיר.

השה, כידוע, הוא אלוהיהם של עובדי האלילים המצרים. בראותם את מושיעיהם עקודים למיטות היהודים ופועים בקול, פתחו במחאה ואיימו לבצע פרעות בכל מאמיניו של משה בן עמרם. "לא ייתכן שהעבדים הללו יעשו ככל העולה על רוחם ובית המלוכה ישתוק", אמר נכורע, יועץ פרעה לענייני דת ועבדים, בשיחה עם 'טוג'.

גורמים פשרניים במחנה ישראל אמרו כי הקרבת הקרבן הינה פרובוקציה העלולה לגרום להצתת אש מיותרת. לדבריהם "במצב הרגיש הלזה יש לנהוג בממלכתיות ולכבד את חוקי המדינה". למרות אי הוודאות השורר בגושן וסביבותיה, אמרו בני ישראל, כי הם מאמינים בבורא העולם, הק-ל האמיתי, "כשם שעזר עד עתה, כך יביא לסיום מאות שנים של עבדות", אמרו.

הצעות רבות של תושבי מצרים שהתחננו "לפדות" את אלוהיהם תמורת זהב וכסף נדחו על ידי הנאמנים לציווי ה', שלא וויתרו על המצווה בעבור שום הון שבעולם


http://www.tog.co.il/he/New.aspx?id=3595

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.google.co.il/url?source=imgres&ct=img&q=http://lib.toldot.cet.ac.il/storage/items/15300_15399/0000015342/15341M.jpg&usg=AFQjCNFGsmPPb2nrCGDfeLno1qs5maoANg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images.google.co.il/url?source=imgres&ct=img&q=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/7/7a/2nd_century_Hebrew_decalogue.jpg&usg=AFQjCNFofCBfLwhRNqa8dmKTrVDpx3q24g]


כפול, אפשר לנעול...

ניצחת אותי

או מיוחדות להעלות כאן?

ראי כאן: http://aleph500.huji.ac.il/nnl/dig/books_all.html

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

הוצג ככל הנראה במוזיאון אוצרות בחומה בעכו ובמוזיאון לוחמי הגטאות

הנה:



עם ר' מרדכי פיש חיים יהודיים


http://209.85.229.132/search?q=cach...w&ct=clnk&gl=il
ארבעת הבנים לאורך הדורות


גמלאי בן 79 מבני-ברק, מוקדש לספר אחד - הגדה של הגדות, חדר שלם בביתו של ר'
פסח. באוסף הפרטי שלו כאלפיים הגדות, ישנות וחדשות, גדולות וקטנות, נדירות ונפוצות.
הוא אסף אותן במשך שלושים השנים האחרונות. כמאה מהן מוצגות עתה לראווה ב'בית התנ"ך'
בתל-אביב, עד לאחר חג-הפסח.

עלעול בדפי ההגדות מגולל את סיפור נדודיו של העם היהודי, במקומות פזורותיו השונים
ובתרבויות מגוונות. באוסף יש מקוריות ויש שחודשו במהדורות פקסימיליה מהודרות. כזאת
היא, למשל, 'הגדת ראשי הציפורים', מהמאה ה-13, בה מופיעות כל דמויות ההגדה כשראשיהן
כראשי ציפורים.

הבן המעניין

מפוארת במיוחד היא 'הגדת הזהב', שעותק המקור שלה צוייר במאה ה-14 בברצלונה. עלותו
של כל אחד מעותקי הפקסימיליה הממוספרים היא אלף ושמונה- מאות דולר. מיוחדת לא פחות
היא 'הגדת סרייבו', שאף היא צויירה במאה ה-14 בברצלונה. ההגדה נדדה לאיטליה,
ובמלחמת-העולם השנייה ניסו הגרמנים לשים את ידם עליה. מנהל המוזאון האיטלקי שבו
הייתה אצורה הגניבה לידי פרטיזנים יהודים, ואלה הביאוה לאחר המלחמה לסיירבו, ושם
היא נמצאת עד היום.

התערוכה עומדת בסימן ארבעת הבנים. "צריך היה לפתוח את ההגדות בעמוד מסויים. החלטנו
לפתוח אותן בעמוד המתאר את ארבעת הבנים", אומר פיש. זו, אגב, דרך מרתקת לעקוב אחר
מגוון הסגנונות בהצגת הבנים. "החכם מוצג כמעט תמיד כאיש ספר היושב והוגה בתורה",
מסביר פיש. "גם התם ושאינו-יודע-לשאול מוצגים במתכונות דומות למדיי. המעניין ביותר
הוא הרשע. אפשר לראות כיצד צורתו הושפעה מהסביבה ומהתקופה שבהן חי מצייר ההגדה".

דור דור ורשעיו

בהגדה מ-1692 מגרמניה מוצג הרשע כגוי המחזיק חרב. בהגדה אמריקנית מראשית המאה נראה
הרשע כמתאבק שרירי. בהגדה שהופיעה בפולין שלפני המלחמה מוצג הרשע כיהודי מתבולל,
לבוש בבגדי אציל פולני. בהגדה מאמסטרדם משנת 1932 נראה הרשע כבליין בבית-קפה. הגדה
ארץ-ישראלית ישנה מציגה רשע בדמות קצין טורקי. דור דור ורשעיו.

ויש שבחרו לאפיין את ארבעת הבנים בדרכים מקוריות. כזאת היא, למשל, הגדה שבה מוצגים
ארבעת הבנים בדמות בעלי-חיים - שועל (חכם), נמייה (רשע) כבש (תם) וחמור (שאינו יודע
לשאול). ב'הגדת השואה', בהוצאת 'יד ושם', מוצגים הבנים כארבע הגדות - הגדה פתוחה
רגילה, הגדה בוערת באש, הגדה שדפיה ריקים והגדה סגורה.

וגם 'על הגדות נדירות' מאת ראובן לייב באתר NFC:
http://209.85.229.132/search?q=cach...w&ct=clnk&gl=il

והנה החיפוש של ingsoc במאגר האוניברסיטה העברית ממוקד להגדות:

http://aleph500.huji.ac.il/nnl/dig/books_hag.html