02-03-2008, 21:13
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
|
|
מסכים ומחזק את קרן-אור.
אני לא מאמין לא ב"התנדבות" ולא ב"הקרבה אישית" אלא אם הן נעשו מתוך בחירה אישית מודעת. (אתאבד למען אחרים, אם אחרים יתאבדו עליי או לטובת בני משפחתי).
יש המון צביעות ב"התנדבות", שהופך לניצול של התמנדבים, אח"כ זילות של ההתנדבות ואח"כ בריחה לקיצוניות השניה.
בדיוק כמו התרומות. פעם הייתה בושה לקחת נדבות, היום יש עמותות כמו פטריות. כולן עומדות בתור לקחת את מספר הוויזה שלי דרך הטלפון. בעיני כולם רמאים בפוטנציה, אני מתנק להם בפרצוף ללא טיפת נימוס. אני תורם רק לעמותות הוותיקות ביותר שאני זוכר מתקופות אחרות: הוועד למען החייל, אקי"ם-איל"ן או העמותה למלחמה בסרטן.
יש אמת רק בהתנדבות שנעשית ממניעים אנוכיים, כגון יוקרה חברתית, פעילות חברתית, זכות להינות מהתנדבות של אחרים בסוג של סחר חליפין. יוקרה מעודדים באמצעות מודלים לחיקוי. פעילות חברתית מעודדים באמצעות הרכבת חברה שרוצים להשתייך אליה ובאמצעות ופעילויות נוספות מהנות (טיולים, מסיבות) ו"סחר חליפין" בהתנדבויות מעודדים באמצעות אכיפה דרקונית של חוקי מדינה ואמנות חברתיות.
_____________________________________
"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה
|