לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 26-02-2008, 15:31
צלמית המשתמש של NehemiaG
  NehemiaG NehemiaG אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.03.07
הודעות: 11,647
ירוק-כחול: קצת פרופורציות (מבצע דינמו)

אלן דיר היה טייס בחיל האוויר המלכותי של בריטניה (RAF) בזמן מלחמת העולם השניה.
הוא כתב ספר נאה בשם "תשע נשמות", שמספר על המלחמה מכיוון חיל האוויר, עם דגש על הקרב על בריטניה.

יש בספר קטע שנגע בי עוד לפני שנים כשקראתי את הספר לראשונה.
בעת "מבצע דינמו" לפינוי מדנקירק, דיר נטש את הספיטפייר שלו, ונחת היישר אל האנדרלמוסיה למטה. הכוחות הקרקעיים לא יכלו לראות את פעילות ה-RAF, כי זה היה יום מעונן, את הפצצות הם הרגישו טוב מאוד.
הוא פנה אל המזח על מנת להתפנות כמה שיותר מהר, ולחזור לטוס ולסייע לכוחות הקרקעיים,

"...החלטתי לעשות את לבדי את דרכי למשחתת, שעגנה עתה בבטחה ליד המזח. בקפצי על רגלי הסתערתי לעבר הסוללה הצרה אשר משני צדיה נתכנסו קבוצות חיילים שחיכו לתורם להצטרף לטור שעל המזח. ברור היה לי לחלוטין, שהחיילים רוכזו לצדי סוללת הדרך כדי למצוא מחסה מהתקפת אויר וכי לא הורשו ללכת עליה. עם זאת, היתה זו הדרך המהירה ביותר כדי להגיע למשחתת המחכה ואני לא הייתי נתון עתה תחת מרות. על כן בחרתי בכיוון זה עד שעצרני קול נזעם:
"לאן, לכל הרוחות, חושב אתה שהנך הולך? רד משם והמתן לתורך". היו אלה דבריו של רב-סרן כועס מחיל-הרגלים, אשר צץ לפני.
"אני קצין ה-RAF", השבתי, בהיווכחי לדעת כי אין לו כל מושג על בדבר זהותי. שכמית גשם בלה היתה מוטלת על מדי, הייתי מלוכלך ובלתי מגולח ותחבושת ספוגת דם סביב ראשי השלימה את התמונה.
"לא אכפת לי לי ולא כלום מי אתה; רד מכאן והצטרף לשיירה עם כולם".
"כל מה שאני מנסה לעשות הוא לחזור מהר ככל האפשר, כדי להצטרף לטייסת שלי, הפועלת מעל למקום זה", אמרתי. באמת התכוונתי לכך, משנוכחתי לדעת עד כמה נואש היה מצבו של "חיל המשלוח הבריטי" ומה רב היה הצורך במטוסי קרב רבים ככל האפשר מעל לדנקירק, כדי לחפות על פינויו.
"ביחס למה שמצליחים אתם לפעול כאן, יכולים אתם להמצא בשקט על גבי הקרקע".
זה היה קצת קשה מדי לעיכול, ועניתי בכעס: "אין לך כלום לומר על מעשי ותוכל ללכת לכל הרוחות". ניכר היה שהוא זועזע על ידי מענה זה..."

אגב, בגלל הויכוח המיותר הזה הם הפסידו עוד טייס זמין - הוא איחר לעלות על המשחתת..
החפ"שים שהיו שם דווקא שמחו לאידו של הקצין הירוק.

מיד אחר כך:
"...בהגיעי למזח חשבתי, כי מן התבונה הוא להצטרף לתו. לא חלף זמן רב עד שהגיעה משחתת אחרת, ועד מהרה נמצאתי על סיפונה. משנתבררה זהותי לוויתי אל מתחת לסיפונים , לחדר הקצינים הקטן, שהיה כבר גדוש קציני-רגלים. שקט נוקשה הקביל את ההודעה שהנני קצין RAF, על כן שאלתי סגן צעיר, תותחן, שעמד לידי:
"מה 'החמימות' הזאת? מה עשה ה-RAF?"
"זהו, בדיוק", ענה. "מה הם עשו? אתה רצוי בחברה זו כמעט כאותו חתול בכלוב כנרית".
זו היא הסיבה, איפוא. הוצאתי את קרבי במשך שבועיים ללא הפסקה, וזוהי הכרת התודה. מה טעם היה לנסות ולהסביר כי ה-RAF סייר יותר בפנים הארץ (נ"ג: הכוונה לצרפת), לעיתים קרובות מעל לעננים, המשימה הכבדה מנשוט שהוטלה עלינו של כיסוי מדוייק של קו-סיור מאוסטנדה לבולון? מדוע להסביר כי לטייסי "פיקוד מטוסי הקרב" לא היה כל מושג עד כמה חמור הוא המצב וכי הם ידעו והאמינו - בהתאם לנכתב בעתונות - כי הצבא הבריטי נסוג בהתאם לתוכנית? לגבינו היתה דנקירק נמל ככל נמל צרפתי אחר ולא נפלה בחשיבותו מקלה, בולון או אוסטנדה, שמעליהם צווינו לסייר בזמן זה או אחר. מחשבות אלה ואחרות נצנצו במוחי, בשקעי בליאות בכיסא הקרוב, כשאני מתעלם לחלוטין ממה שחשב הצבא".

"..חמישה ימים לאחר שובי מדנקירק נסתיים ,מבצע דינמו" - כינוי הצופן של הפינוי בפי הצי. הודות לאומץ ליבם ולמשמעתם, שהשפיעו לא פחות מכל גורם אחר, הוצאו מדנקירק שליש מיליון חיילים, על אף המאמצים של הצבא הגרמני וחיל האוויר שלו, שהיו החזקים ביותר בעולם באותו זמן, לעצרם.
ההיסטוריה ראתה מאז במבצע זה "דוגמה קלאסית של שיתוף פעולה בין שלושה השירותים". באותה שעה, מכל מקום, חזרו הביתה חיילינו ומלחינו סחוטי עייפות ולמודי נסיון נורא, כשבפיהם שאלה אחת:
"היכן היה חיל האוויר המלכותי?"..."

--
הפינוי מדנקירק הצליח בזכות שילוב של מנהיגות נחושה, כוחות ימיים אמיצים עד טירוף, וחה"א שביצע קרב השהיה/מאסף מול הלופטוואפה. הכוחות הקרקעיים שימשו גם הם להגנה על הנסיגה, אבל הצבא הגרמני לא תקף בזמן את דנקירק, ועיקר הלחימה היתה אווירית.
היסטורית, הקרבות שניהל שם חה"א סייעו לנצחון המאוחר יותר בקרב על בריטניה.

אי ההבנה של אנשי הקרקע את פעילות חה"א, ולהיפך, גרמה עויינות שלא תאמן בין "הצדדים".
זה חוזר על עצמו בהרבה ספרים מהתקופה.

אני ממליץ לקרוא את הספר - כנראה שעדיף באנגלית - ולזכור תמיד שבסופו של דבר כולנו כלואים בבועה הקטנה שלנו.
_____________________________________
Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 26-02-2008, 17:03
  Fox450 Fox450 אינו מחובר  
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
 
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
תגובה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "ירוק-כחול: קצת פרופורציות (מבצע דינמו)"

הנסיבות המדוייקות של תהליך קבלת ההחלטות בצד הגרמני לא התברר לגמרי עד היום וכנראה שלא נדע אותו לעולם. המקורות הראשוניים אינם מספקים תשובה מלאה והגנרלים הגרמניים סיפקו לאחר המלחמה תמונה מעוותת ששירתה את האינטרסים שלהם.

הניהול הבריטי של הכוח האווירי במהלך המערכה על ארצות השפלה נלמדה היטב ומהווה דוגמה לניהול נכון ברמה האסטרטגית. תולדות אותה עויינות בה נתקל דיר (ספר מעניין מאוד, ד"א, אבל דורש במקביל קריאת מחקר עדכני יותר על "הקרב") הן בהשמדת רוב כוחו של כוח ה-RAF שנספח ל-BEF בשבוע הראשון של המערכה. כתוצאה מכך נותר הצבא הבריטי ללא חיפוי אווירי עוד לפני פקודת הפינוי וגם הוא סבל מנחת זרועו הטקטית של הלופטוואפה בשלב הנסיגה. בשלב זה, כידוע, החליטו הבריטים בחוכמה לא לתגבר את הכוח השחוק שבצרפת במטוסים טקטיים נוספים מתוך הנחה כי הקרב האמיתי על האי עוד צפוי להגיע.

גם במהלך "דינאמו" ה-RAF הפעיל את כוחו במשורה ומה שהציל במידה רבה את הצבא הבריטי היה אותו מזג-אויר גרוע שהסתיר את פעילותו מעיני החיילים על הקרקע. אחת הנקודות שמתעלמים ממנה לעיתים קרובות היא מידת השחיקה של הלופטוואפה במהלך הפינוי והעובדה כי מטוסיו פעלו עדיין מבסיסים רחוקים יחסית בגרמניה.
מעניין לציין באותו הקשר כי תרומת פיקוד המפציצים במהלך כל המערכה על ארצות השפלה היתה שולית לחלוטין ומקריאת מקורות גרמניים עולה כי פעילותו המוגברת לאחר ה-10 במאי לא השפיעה כלל על המהלכים הגרמניים.

מבצע "דינאמו" מהווה גם דוגמה לניהול מופתי של פעולה ימית גדולה. כאן שיחק תפקיד מרכזי אדמירל ברטרם רמזי, סקוטי מוכשר שהוחזר לשירות פעיל עם פרוץ המלחמה ושניהל את כל המבצע עם סגל קטן יחסית מדובר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 26-02-2008, 17:33
צלמית המשתמש של אמיר ג.
  אמיר ג. אמיר ג. אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.01.07
הודעות: 946
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי Fox450 שמתחילה ב "תגובה"

לבריטים היה הרבה יותר מזל ... הרבה יותר מזל.

הפריצה הגרמנית לכוון התעלה ( ע"י פילדמרשל גודריאן ) היתה כל כך מהירה,
ובניגוד לכל הגיון צבאי עד אז, שהפיקוד הגרמני נבהל מעצמו, והמטכ"ל הגרמני
שכמובן לא היה בשטח אלא קיבל דיווחים, סירב להאמין שגודריאן רואה בעיניים את דנקירק.
זה קרה אחרי **רק** 11 יום מתחילת הפלישה לצרפת.

לידל הארט ( "הצד השני של הגבעה, שיחות עם גנרלים גרמנים" ) מציין כי גודריאן שקל
להתעלם מהפקודה לעצור, ורצה לנתק את דנקירק, אבל בעיות משמעת שהיו לו קודם לכן
בפריצה מהארדנים, ואזהרות מפני התעלמות מפקודות, גרמו לו להישמע... להיעצר ל 3 ימים,
ובכך לאפשר לבריטים להימלט ( אבל להשאיר את כל הציוד מאחור שלל לגרמנים ).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 26-02-2008, 18:09
  Fox450 Fox450 אינו מחובר  
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
 
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי אמיר ג. שמתחילה ב "לבריטים היה הרבה יותר מזל ......"

אתה מודע לבעייתיות של "הצד השני של הגבעה" כמקור היסטורי (למרות שבמבט ראשון הוא בהחלט ספר מרתק)? לכך כיוונתי במשפט השני של מה שכתבתי.
הייתי ממליץ להתייחס בזהירות רבה לעדותו של גודריאן בפני לידל-הארט ובזכרונותיו.

עדות נוספת לעויינות שבין הירוקים לכחולים בעקבות דנקירק ניתנת בספרו המופתי של גיבסון "חוף אויב מנגד", אשר נכתב בזמן המלחמה ותחת צנזורה כבדה.
גם בצבא ארה"ב ישנו לפחות מקרה אחד בולט של עויינות כזאת. במהלך קיץ 1944 זכה חיל האויר התשיעי לכינוי "הלופטוואפה האמריקאי" בפי החיילים האמריקאים בחזית נורמנדי. הסיבה לכך היתה שורת מקרים קטלניים במיוחד של אש ידידותית במהלך גיחות סיוע טקטי של מפציצים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 26-02-2008, 18:21
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
כמה מקרים כבר יש (במלחמה סטטית יחסית) שבהם הרגלי הפשוט מעריך את האבירים בשמיים?
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי Fox450 שמתחילה ב "אתה מודע לבעייתיות של "הצד..."

החייל הגרמני (ועוד לפני סוף 1944) היה אומר "אם הוא רואים אותו באור יום - הוא של האמיז (אמריקאים), אם שומעים אותו בחשכת הליל - הוא של הטומיז (של הבריטים). אם לא רואים ולא שומעים אותו - הוא שלנו" (ויש עוד הרבה גרסאות).

במלחמת העולם הראשונה - הראשונה במלחמות שבה רגלים חיו תחת ההטרדות (הדי זניחות מבחינה מעשית ולא פסיכולוגיות) של המעופפים, טרוניה נפוצה עד כדי מיאוס במכתבים, יומני שדה אישיים או סתם ספרי זכרונות פוסט מלחמתיים היא בסגנון "טאובה אחד צלף עלינו, כמעט ללא הפרעה. הסתכלנו עליו בהשתאות. החברה שלנו - כמה צפוי - הגיעו כשהוא כבר הסתלק".

קשה לי לראות איך בדיוק חייל רגלי - עם ראיית פחות או יותר אפס מסביבתו (רק בסרטי מלחמה נראה שחייל רגלי מצליח לראות משהו ממה שקורה מסביבו פרט לפלאשים קצרים) - יכול להבין אפילו קמצוץ מהמורכבות שבה מצוי זה שמטיס את המכונה בשמיים.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 26-02-2008, 18:57
צלמית המשתמש של cre666
  cre666 cre666 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.09.06
הודעות: 4,878
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי g.l.s.h שמתחילה ב "כמה מקרים כבר יש (במלחמה סטטית יחסית) שבהם הרגלי הפשוט מעריך את האבירים בשמיים?"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי g.l.s.h
קשה לי לראות איך בדיוק חייל רגלי - עם ראיית פחות או יותר אפס מסביבתו (רק בסרטי מלחמה נראה שחייל רגלי מצליח לראות משהו ממה שקורה מסביבו פרט לפלאשים קצרים) - יכול להבין אפילו קמצוץ מהמורכבות שבה מצוי זה שמטיס את המכונה בשמיים.


אולי.
אבל אני אגיד לך מה אני, עם הרגליים בתוך הבוץ והאף באדמה, יכול לדעת ב 100%.
אחרי כל המיליונים שהושקעו בהם, ושכל טייס מסתובב כמו חצי אלוהים, הם כמעט אף פעם לא נמצאים כשאני צריך אותם!
אם אני מזהה מטרת איכות, אני לא יכול לעלות מולם ולבקש שיפציצו נ.צ. כזה וכזה.
לא.
אני צריך להזמין אותם שעתיים מראש לכל הפחות, וכשהם כבר מועילים בטובם להגיע, אני נותן להם את כל המטרות שבמקרה מזדמנות לי.
אז זה מאוד נחמד לקבל תוספת כוח אש לפני הסתערות, אבל כשהארטילריה קוצצת לי גדודים להמבורגרים, ואני צריך אותם עכשיו, הם לא יכולים להגיע.

תבדוק אותי, זה הרושם שמתקבל ע"י רוב החי"רניקים ברוב הקרבות...
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהA nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph
מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון
Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 26-02-2008, 19:43
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
אני יושב עכשיו בעבודה וכמעט דופק את הראש בקיר
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי cre666 שמתחילה ב "[QUOTE=g.l.s.h]קשה לי לראות..."

בצד השני יושבים לא מעט אנשים (מדינה אחרת, תרבות אחרת, שפה אחרת, צרכים אחרים, אזור זמן אחר) ולא מבינים איזה תסבוכת נגרמת לי מכל אי מייל בן 4 שורות שהם שולחים באיזה עניין (שמשותף שם לכולם, רק שהם לא רואים את זה). הם לא מבינים "מה כל כך מסובך", אני לא מבין למה מספימים אותי בדברים לא ממוקדים, במקום לתת להתמקד במשימה (ועוד לא מנסים שם להתייעל לכל הרוחות, שיתאמו אחד עם השני, במקום לקשקש על הבלאבריז המטופשים שלהם). הם לחוצים רצח ומישהו בוודאי יורה עליהם דרישות (ושמה, שלא כמו פה, דדליין זה דדליין), ואני - חייב להראות את עצמי, ולהיות, רגוע אחרת אין מצב שאוכל לתפקד, ובצד הזה של האוקיינוס אני פחות או יותר היחיד שעומד מולם (וממילא אין תחליף טוב יותר באופן משמעותי). שחצן שכמוני - אחרי כמה שהם משלמים "לי" (ובזמן, בלי שוטף ובלי פלוס), אני עוד לא מסוגל לתקתק תשובות בזמן... מה כבר ביקשו?

אגב: סיפור אמיתי ובזמן אמת. מישהו הבטיח שיש רק אמ תאחת? תקרא לי תמים (גמור) אבל יש לי אמונה חזקה שהרצון הטוב של אנשים במצבי לחץ חזק מאשר כל מיני אינטריגות. אגב: מעולם לא הרמתי את הראש בהערצה לראות מטוסים - לא הייתי ניגש לקורס טיס גם אם היו מבטיחים לי שאעבור: פשוט לא מדבר אלי -אני אוהב את הרגליים על האדמה. אם כבר במוזה צבאית, אני חי"רניק בנשמה ותהייה בטוח שחוטף קריזה על כל דבר שנראה לי כלא מתפקד בזמן איזה מרדף לילי בגשם אחרי מי יודע מי בוואדי בית חנון (ושום דבר, יקר ככל שיהיה, לא נראה לי שהמפעיל שלו משתדל כמוך: לא מחלקת התאורות, לא שלל הבנות שאין לי כוח לבדוק האם מותר לקרוא בשם לאמצעים שבהן מפעילות, לא ה-10 קצינים שחוסמים את הקשר, לא הסדירים עם ההאמרים והצעצועים על הנשק שלהם ובטח לא המשהו המעופף, אם בכלל הוא במקרה בסביבה). העניין הוא שאחר כך אני נרגע וחוזר להנחת הייסוד שהרוב עושים מה שהם פחות או יותר יכולים. נכון שאני הכי מלוכלך, שרוט ומזיע, אבל ככל הנראה גם הכי תמים. לא רע לי עם זה.

ובשתי מלחמות העולם לא נראה לי שהחי"רניק כעס על המעופפים בגלל עלותם או בגלל שלא באו כשקרא להם (כאילו שבכלל יכל...). הוא פשוט היה מתוסכל מכך שציפור כל יכולה אחת קרעה לו את הצורה, בעוד הציפור הכל יכולה מהצד שלו לא הייתה בסביבה. מלחמה היא דבר מאוד מתסכל לחייל קטן כמוני.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 26-02-2008, 20:12
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
לא עמדתי במצבים שבהם היה "טבח" בעמיתים שלי
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "מה שאתה מתאר זו תופעה..."

ולכן קשה לי להעריך את מידת העצבים שהייתי חוטף. כטס שנצרב בך הוא בסופו של יום נטל כבד מאוד על עצמך. ההבנה לי למורכבותם של אחרים מסתכמת בהנחה ששם בצד השני יש אנשים שאיכפת להם לא פחות מלי ושהם עושים מה שהם יכולים, גם אם לפעמים לא תוך כדי הבעת רגשות גדולה. אם לא היו כמעט מקרים של טייסים ש"חטפו את הג'ננה" ויצאו למבצעי קמיקזה להצלת איזה כוח במצוקה אי שם באיזה ואדי, ההנחה שלי היא שזה אינו משתלם משום בחינה. כמה חי"רניקים מוכנים באמת להיות אסא קדמוני? (ונצא מתוך הנחה שהוא באמת הזדקף בתוך ים של מצרים ועשה תמות נפשי עם פלישתים). בכל מקרה ברחנו הרחק מן הנושא. דיונים על חי"א זה בכלל שטח לא מוכר בשבילי.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 27-02-2008, 18:28
צלמית המשתמש של cre666
  cre666 cre666 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.09.06
הודעות: 4,878
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי יואב בן צוריה שמתחילה ב "זה כי כל אחד מאיתנו כמו שאמר..."

כאדם שיבלה את המלחמה הבאה עם 2 רגליים עמוק בבוץ, אני חושב שהדרישה שלי פשוטה.
כל מג"ד יוכל לדרוש סיוע אווירי, המפאו"ג יתעדף, ומי שנמצא בעדיפות גבוהה יקבל עכשיו, מי שלא יקבל עוד חצי שעה (לוקח להם כמה דקות להגיע מאילת לחרמון עם מבערים פתוחים, חצי שעה אמור להיות יותר מדי, לא?)
אני רוצה מצב כמו שהיה ב 66-72 בוויאטנאם שבו לחי"ר ארה"ב היו מסק"רים כבדים משלהם בחיפוי ישיר לפי תעדוף של המג"ד, וסבבים של מטוסי קרב 24/7, שמחכים שיקראו להם.

לא כמו שהיה במלחמת קוריאה שח"א ארה"ב הגדיר "חלונות זמנים" בהם הוא כן זמין, ומי שקרא לו ראשון בחלון הזמנים קיבל סיוע (עד שנגמרה התחמושת באוויר והמטוסים נחתו), אבל אם היית צריך מטוסים כאן ועכשיו, בלי לתאם אותם 6 שעות מראש, יכלת רק לחלום עליהם.



כאדם שמכיר את ח"א על קצה המזלג ובעל ניסיון רב בלנסות לתאם 7 גורמים שונים לשת"פ כשלכל אחת שיקולים פוליטיים המנוגדים לכל האחרים, אני מבין שזה מאוד קשה, מסובך ומועד לתקלות...
אבל אני מבין לחלוטין את השריונרים בקדש, שאם היה להם נשק נ"מ, אף טייס ישראלי לא היה יוצא משם בחיים...
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהA nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph
מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון
Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 27-02-2008, 19:15
  יואב בן צוריה יואב בן צוריה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.01.08
הודעות: 831
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי cre666 שמתחילה ב "כאדם שיבלה את המלחמה הבאה עם..."

ברמת הרצון, זה מאוד יפה.
ואיך אומר אבא שלי , לרצות זה לגיטימי וגם החבר ערפאת רצה מדינה פלסטינית.
בגדול זה עובד כמו שאתה מתאר, רק מה זה כפוף לגודלו של ח"א, למספר החזיתות שהוא צריך לתת בהם פתרונות ולאיומים השונים הקיימים מבחינת שהות של כלי טייס בגבהים שונים בנקודת שטח מסויימת. ודרך אגב זו אחת הסיבות שמשקיעים גם בחת"ם.
אבל אם אתה תשיג תקציב גדול יותר שיאפשר קניה של יותר כלים לסיוע קרוב, או לחילופין פיתוחה של זרוע האויר של חיל היבשה תאמין לי אף אחד לא יגיד לך לא.
אני חושב שכולם פה קצת מפספסים את הנקודה, והיא בסה"כ די פשוטה
חייל מצבא היבשה לא תמיד יראה מה מרתחש מעבר לקשת זה עדיין לא אומר שלא תקפו את המטכ"ל הסורי, וזה עדיין לא אומר שלא תקפו את גשרי הצליחה.
זה שלא ראיתם אומר רק שלא ראיתם, לא יותר לא פחות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 28-02-2008, 20:20
צלמית המשתמש של cre666
  cre666 cre666 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.09.06
הודעות: 4,878
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי יואב בן צוריה שמתחילה ב "לא נעים לי להגיד לך"

נכון, אתה צודק.
זה לא היה ניסיון לשכנע שח"א צריך לפעול לפי סדרי העדיפויות של החי"רניק הספציפי הזה או האחר,
זה כן היה ניסיון להסביר למה החי"רניק (כמשל) אף פעם לא יאהב את הטייס.
תעצור שניה ותנסה לראות את זה דרך העניים שלו.
לי זה לקח שנים, אור הנאונים מאוד מסנוור, אבל כשיצאתי לשטח וטעמתי קצת ממה שהם אוכלים כל יום, פתאום הבנתי למה הם תמיד מתכוונים.

g.l.s.h התמרמר ש"מה החי"רניק מבין"
ציטוט:
קשה לי לראות איך בדיוק חייל רגלי - עם ראיית פחות או יותר אפס מסביבתו (רק בסרטי מלחמה נראה שחייל רגלי מצליח לראות משהו ממה שקורה מסביבו פרט לפלאשים קצרים) - יכול להבין אפילו קמצוץ מהמורכבות שבה מצוי זה שמטיס את המכונה בשמיים.


אז רציתי להראות לו איך זה נראה מבעד לעיניים שלהם.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהA nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph
מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון
Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...


נערך לאחרונה ע"י cre666 בתאריך 28-02-2008 בשעה 20:24.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 27-02-2008, 19:17
  יואב בן צוריה יואב בן צוריה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.01.08
הודעות: 831
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי cre666 שמתחילה ב "כאדם שיבלה את המלחמה הבאה עם..."

ברמת הרצון, זה מאוד יפה.
ואיך אומר אבא שלי , לרצות זה לגיטימי וגם החבר ערפאת רצה מדינה פלסטינית.
בגדול זה עובד כמו שאתה מתאר, רק מה זה כפוף לגודלו של ח"א, למספר החזיתות שהוא צריך לתת בהם פתרונות ולאיומים השונים הקיימים מבחינת שהות של כלי טייס בגבהים שונים בנקודת שטח מסויימת. ודרך אגב זו אחת הסיבות שמשקיעים גם בחת"ם.
אבל אם אתה תשיג תקציב גדול יותר שיאפשר קניה של יותר כלים לסיוע קרוב, או לחילופין פיתוחה של זרוע האויר של חיל היבשה תאמין לי אף אחד לא יגיד לך לא.
אני חושב שכולם פה קצת מפספסים את הנקודה, והיא בסה"כ די פשוטה
חייל מצבא היבשה לא תמיד יראה מה מרתחש מעבר לקשת זה עדיין לא אומר שלא תקפו את המטכ"ל הסורי, וזה עדיין לא אומר שלא תקפו את גשרי הצליחה.
זה שלא ראיתם אומר רק שלא ראיתם, לא יותר לא פחות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 26-02-2008, 19:47
  YGH YGH אינו מחובר  
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
 
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,565
במלחמה דינמית זה לא פחות גרוע,
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי g.l.s.h שמתחילה ב "כמה מקרים כבר יש (במלחמה סטטית יחסית) שבהם הרגלי הפשוט מעריך את האבירים בשמיים?"

בגלל שמקרי אש-על-כוחותינו מצד חה"א נגמרים לרוב רע יותר מ'סתם' אש על כוחותינו, ולא מעטים המקרים בהם חיל-אויר היה אחראי לחלק גדול מנפגעי כוחות הקרקע שלו. גם לישראל יש היסטוריה ארוכה, החל ממבצע קדש - שם חה"א תקף את חטיבה 7 כל-כך הרבה פעמים עד שהוערך שהוא האיט את התקדמותה יותר מהמצרים - דרך עמק ביאנור, ומקרים נוספים.

מצד שני, זה לא מוגבל לאויר-חי"ר. אף חיל, כהכללה, לא מבין את המגבלות של חילות אחרים. חה"א לא מבין את היבשה, השריון לא מבין את החי"ר, ולהיפך. יש אצל צ'רלס מקדונלד ('מפקד פלוגה'), שהיה לימים היסטוריון צבאי מכובד מאוד אחרי שהיה קצין חי"ר, קטע בו הוא מתאר איך ארבעה טנקים שסופחו לו סירבו להיכנס לעמדה: הוא צעק עליהם, 'אם האנשים שלי נהרגים גם אתם יכולים'. אבל הנקודה היא שיש סיכוי סביר שהם צדקו - לא בגלל שהחיים שלהם יקרים יותר, אלא בגלל ש,בלי ידע בהפעלת שריון, הוא היה הורג אותם לשוא. יש, אגב, דברים דומים גם בצד הגרמני, כולל מכתב של איזה מ"מ שריון למג"ד שלו, בו הוא מתלונן שנראה לו שהחי"רניקים מנסים להרוג אותו בכוונה, כי כל הזמן הם נותנים לו משימות בלתי אפשריות.
יש גם כמובן את המקרים של טנקים שמתעלמים מהחי"ר ויורים ופוגעים בכוחות הקרקע כתוצאה מראש בפנים, ראש קטן ושפה משותפת לקויה, ועוד כהנה וכהנה. בארצנו היה פעם מקרה שבו, למשל, סיוע לכוחות הקרקע במשימה מסויימת עוכב זמן די ממושך בגלל שבמפקדת השליטה הרלוונטית היו עסוקים במשהו לפי פק"ל שוטף, שבשעת לחימה\מבצע אתה לא אמור לעכב בגללו שום דבר. קורה.

בקיצור: כמו שלוטוואק אמר: לא פשוט לארגן חמש משפחות לפקניק כדי שיגיעו בדיוק באותו זמן, וזה בלי שאוייב מנסה לשבש אותן. צבא, מה לעשות, מסובך להזיז קצת יותר מחמש משפחות לפקניק.
_____________________________________
"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 26-02-2008, 19:47
  Fox450 Fox450 אינו מחובר  
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
 
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי אמיר ג. שמתחילה ב "[QUOTE=Fox450]אתה מודע..."

כי הגרמנים סיפרו לו מה שהם רצו לספר והוא רשם את מה שהוא רצה לשמוע. גם במהדורות המאוחרות יותר של הספר לידל-הארט לא עשה נסיון רציני לבדוק את דברי הגנרלים מול התיעוד המקורי, שחלק גדול ממנו כבר היה זמין לו. אין זה אומר שיש להשליך את הספר לפח האשפה, אבל צריך לקרוא אותו בזהירות ולהתייחס אליו במידה רבה כאל יצירה גרמנית.
בזמן שבו לידל-הארט דיבר עם הגנרלים הגרמנים, הם כבר הספיקו לתאם ביניהם עמדות בשעה שהם היו כלואים במתקני מעצר שונים. חלקם (למשל האלדר) כבר החלו לעבוד עבור אגף ההיסטוריה של צבא ארה"ב והאג'נדה של הנרטיב ההיסטורי שלהם היתה מגובשת למדי.
שים לב לקו המנחה של כמעט כל הסיפורים: היטלר היה אשם בכל הכשלונות הצבאיים. המחקר המודרני מראה בבירור שלא זה היה המצב.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #38  
ישן 27-02-2008, 19:05
צלמית המשתמש של אמיר ג.
  אמיר ג. אמיר ג. אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.01.07
הודעות: 946
בתגובה להודעה מספר 37 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "אני עדיין מתקשה להבין איך הם..."

שילוב של תכנון לא נכון, וגאוגרפיה בעייתית.

לאחר שהסכמי סוף מלחמת העולם הראשונה התנפצו, היטלר יכול היה
סוף סוף להגדיל את צבא ה- 100,000, שהותר לפי ההסכמים.
מתכנני הצבא הגרמני עמדו אז בפני השאלה מה יהיו המטרות הצבאיות בעתיד,
והגיעו למסקנה שבעתיד, הצבא הגרמני יפעל בתחומי אירופה המערבית, שבה הדרכים
סלולות ונוחות לתנועה, פחות או יותר.

הם לא לקחו בחשבון שהצבא הגרמני יפעל במקומות בהם הדרכים משובשות,
ו\או לא סלולות כלל, כמו ברוסיה. לכן תכננו את כל המערך הלוגיסטי על גלגלים
ולא על זחלים. זה מה שגרם להם הכי הרבה בעיות ברוסיה הבוצית והמושלגת, על דרכי העפר שבה.

כמו כן, כפי שגם לידל הארט כותב, הצבא הרוסי היה מורכב מכלים פשוטים, גסים,
והעיקר אחידים. כלומר, כלי אחיד שמשמש הרבה גורמים, להרבה משימות.
זאת בניגוד לגרמנים, שייצרו סוגים שונים של כלים ( במטרה לבצע משימות מסוימות במקסימום יעילות ).

לשיטה הרוסית יש יתרון. התחזוקה הרבה יותר פשוטה כשמדובר בהרבה כלים מאותו הסוג
מבחינת החלפים, והמומחיות של צוות התחזוקה.
הלוגיסטיקה של התחזוקה היתה הרבה יותר יעילה, קצרה, ופשוטה אצל הרוסים, לעומת הגרמנים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #41  
ישן 27-02-2008, 20:06
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 38 שנכתבה על ידי אמיר ג. שמתחילה ב "שילוב של תכנון לא נכון,..."

המערך הלוגיסטי תוכנן על גלגלים, אבל בפועל נע על עגלות סוסים. מה שהיה נכון לעשות בתנאים שכאלה (ובחלק מהמקרים אכן בוצע) הוא להבנות על מסילות רכבת - ונושא זה לא נוצל כיאות.
כמה עובדות מספרו המצויין של מרטין ון קרפלד:
1. הצבא הגרמני השתמש בכ-2000 סוגי כלי רכב ברוסיה, כלי רכב שהוחרמו בצרפת, הולנד, בלגיה, פולין וכו'.
2. מספר חלקי החילוף שנדרשו הגיע למליון!
3. אי אפשר היה להשתמש בדלק שלל רוסי, בגלל תכולת אוקטן נמוכה, אלא רק לאחר טיפול.
4. קיבולת התובלה של שלושת קבוצות הארמיות ע"ג כלי רכב ממונעים עמד על 20000 טון בלבד (לפרופורציה, 4000 משאיות ריו לכל קבוצת ארמיות)
5. אחוז האבידות של המשאיות עמד על 21% ב-19 ימי המלחמה הראשונים, 33% לאחר שבוע נוסף, ויחד עם צריכה מוגברת של דלק וחלקי חילוף ההתקפה עמדה למעשה כל פעם שהיא התרחקה 100 ק"מ מנקודת מסילת הרכבת הקרובה.

אגב, הגרמנים הכירו בעובדה שללא שימוש במסילות הברזל, לא ניתן יהיה לתמוך בהתקפה לאורך זמן, ועדיין. לא היו מספיק יחידות שתפקידן לטפל במסילות, היתה בעיה קשה של תפעול נקודות הפריקה, ופשוט לא היו מספק רכבים (עד כדי כך, שיותר ממחצית צבא היבשה תוגבר בעגלות איכרים. 200 עגלות לדיביזייה...)

קיצר נחמיה - אין שום דבר מוצלח בלוגיסטיקה הגרמנית במלחה"ע 2. הסיבה שבצרפת לא הרגישו זאת באותה חריפות היתה בגלל המרחקים הקצרים. לעומת זאת, רומל חש זאת היטב בצפון אפריקה.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #42  
ישן 27-02-2008, 21:30
  Fox450 Fox450 אינו מחובר  
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
 
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
בתגובה להודעה מספר 41 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "המערך הלוגיסטי תוכנן על..."

הלוגיסטיקה הגרמנית התבססה במידה רבה מאוד על סוסים גם במערכה בארצות השפלה, ולא רק היא. כ-80% מהכוח הגרמני שהשתתף בהתקפה נע בתקופה זו על סוסים או נגרר אחריהם. הבעיות העיקריות של הגרמנים בהגיעם לתעלה היו:
1) הלוגיסטיקה אכן נתקעה מאחור, אם כי לא במידה כה חמורה כמו מאוחר יותר בברה"מ.
2) הכוחות המשוריינים שפרצו אל התעלה נאלצו לחכות זמנים ארוכים יחסית לדיביזיות החי"ר שניסו לסגור את הפער ברגל או ע"ג סוסים. הגרמנים נזקקו לחי"ר כדי לאבטח את אגפי המסדרון, כדי לטהר את השטח וכדי לנהל את המצור על ערי התעלה, שחלקן היו ערי מבצר (בייחוד בולון) ולכן לא ניתן היה להתגבר על ההגנה שלהן באמצעות השריון.
3) דיביזיות השריון שהגיעו אל הכוח הבריטי היו שחוקות ביותר לאחר כשבועיים של התקדמות כמעט בלתי פוסקת. המפקדים והחיילים ישנו מעט מאוד בתקופה זו וישנם עדויות רבות על רמת העייפות של כל הרמות וכל המסגרות בתקופה זו.

כל זה שיחק כנראה תפקיד בעצירה הגרמנית ומחקרים עדכניים מצביעים על כך שהעצירה היתה במידה רבה מאולצת מסיבות אופרטיביות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #43  
ישן 27-02-2008, 19:48
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 36 שנכתבה על ידי אמיר ג. שמתחילה ב "[QUOTE=אדם803]פשוטה מאוד..."

אמרה לא מדוייקת בעליל. הלוגיסטיקה לא "פורצת" יחד עם הכוחות הקדמיים. הלוגיסטיקה משרתת את הכוחות המתקדמים, וכל שהם מתקדמים יותר, כך נוצרת בעיה קשה יותר ויותר של אספקה (ונעזוב כרגע אספקטים אחרים ויותר מורכבים). לכוחות המתמרנים יש כמות מוגבלת בלבד של בטנים קריטיים - דלק, מים ומזון. לעובדה שהצבא הגרמני, עדיין, נשנען ברובו על עגלות סוסים לאספקה, היתה משמעות קשה לגבי היכולת שלהם להמשיך את מסע המלחמה עד כדי כך, שבוצעו הפקעות נרחבות בבלגיה והולנד של משאיות, ועדיין - הצבא הגרמני תמיד עמד על כרעי תרנגולת בכל הקשור ללוגיסטיקה.
לגבי דנקירק, הנתק הגדול בין עצבות השריון וכוחות הרגלים שלאחריהם היה כה גדול, שלו הצרפתים היו אוזרים אומץ, הם היו מנתקים את השריון מעורקי ההספקה שלו, ועומדים בפני החי"ר הנייח ברובו של הגרמנים.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #48  
ישן 28-02-2008, 20:20
  YGH YGH אינו מחובר  
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
 
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,565
אגב, נחמיה, אתה יודע מה הבעיה בציטוט הקטע הזה,
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "ירוק-כחול: קצת פרופורציות (מבצע דינמו)"

מבחינה טכנית טהורה:

אין לך, כשאתה קורא את אלן דיר בלי כמה דברים אחרים, יכולת לדעת דבר פשוט אחד: האם הוא צודק.
לא, אני לא רומז שהוא משקר. ממש לא. רק מה? היכולת של אלן דיר לדעת איך הפעולות שלו משפיעות על המערכה קלושה עד לא קיימת. ככה שטכנית, הוא יכול היה לעבוד קשה במשך שבועות ולהקיא את נשמתו הרבה יותר ממה שהוא הקיא, ובכל-זאת לא להועיל יותר מדי למערכה הבריטית.

העובדה היא שעד היום מתווכחים מה היה חלקו של ה-RAF בדנקירק, והאם פי ארבע (כמעט) האבדות שספג מאלה שהיסב ללופטוואפה פירושן שהוא עצר בגופו את התוקפים הגרמנים, או שמא הם היו יכולים להבקיע יותר אילולא מזג האויר. אני לא מומחה לדנקירק ולא מתכוון לרמוז משהו לגבי חה"א הבריטי, אבל רק לציין שאלן דיר גם הוא רואה ראיית מנהרה - אבל מזוית אחרת.

(ניקח למשל את כח המפציצים הבריטי עד 1942 לפחות, ותרומתו המפוקפקת נגד גרמניה במחיר איום. הטייסים היו נפגעים מאוד אם מישהו היה מזלזל בהם ובאבידותיהם הנוראות, אבל האם הפעלת כוחות המפציצים בשלב הזה סייעה הרבה למלחמה? לא כל-כך).
_____________________________________
"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 04:27

הדף נוצר ב 0.08 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר