רציתי לעלות כאן נושא בקשר להגדרת המושג אל.
ברוב הדתות ה"שולטות" בעולם היום האל הוא כל יכול ולרוב לא ניתן לתפוס או לתאר מהו באמת.

אבל בדתות או אמונות ישנות יותר כמו במיתולוגיה היוונית לאלים היו תכונות אנושיות ואף חסרונות או יותר נכון תכונות שליליות(כגון תאוות בשרים, קינאה וכו'), במיתולוגיה נורדית האלים היו יותר כבני אדם שהיו להם יכולות מיוחדות.
ובקצה הכי קיצוני לדעתי עומדים המלכים שמעלים את עצמם לדרגת אל.

היתי רוצה לשמוע את דעתכם על העניין, האם ניתן לקרא לכל בן אדם אל אם יש לו כוחות מיוחדים או כח מדיני רב? או שהאל צריך להיות בלתי נתפס כדי שיקרא אל?

"כמה שתקנו כשהיינו צריכים לצעוק, כמה צעקנו כשהיינו צריכים לשתוק
כמה נלחמנו במקום לוותר, כמה וויתרנו במקום להלחם" (מוקי)

מבחינה דתית, אל הוא כוח או ישות נעלה בעלת יכולת התערבות בעולם הגשמי,
בדרך כלל אישיותית(בין אם מושלמת או לאו).
מבחינה מחקרית, בני אדם שנחשבו לאלים או למייצגיהם זכו לסמכות ללא עוררין כאשר החברה הכירה בהם.

המכנה המשותף לכל המקרים בנושא הוא המיסטיות המיוחסת להם, משהו על-טבעי.

בעולם העתיק היו הרבה שליטים שהוחשבו לאלים מצד נתיניהם; אך לא זכו להישאר במעמד לאחר מותם. הנצרות שונה בכך שעשתה אדם לאל וממשיכה לעבוד אותו עד היום.

ביהדות לעולם לא יחשב אדם לאל, והאל עצמו נחשב בלתי נתפס.

הכול תלוי, כמו שאמרת, בהגדרה- אם אני אגדיר אל כמישהו עם אף, אני אהיה מוקף באלים אך להרבה אנשים זה ייראה עקום.

לכן ההגדרה של אל היא בדרך כלל יישות על-טבעית שמנהלת את ההצגה שלנו (חיים), בעלת צורה או ללא (אם היא בעלת צורה יש כמה בעיות לוגיות איתה, אך נעזוב את זה כרגע). מכאן, שכשמנהיגים בתקופות עתיקות "נהפכו לאלים" זה היה בעיקר בשביל כבוד ושליטה- כשהמלך הוא בן האלים אתה תחשוב פעמיים לפני שתרצח אותו או תמרוד בו.

יש פסוק בתורה "מי כמוך באלים השם" ורש"י מפרש את המילה באלים - "בחזקים" נמצא שאל הוא גם מושג שאפשר לתפסו בשכלנו. אמנם מאידך "אל" זה אחד משמותיו של אלוקים.
אם כן מוכרח לומר שהגדרת אל פירושה "חזק" "גיבור" "אמיץ" ולכן גם אנשים יכולים להיקרא כך.
אבל לענ"ד נראה שרק אדם שיש לו את גבורתו ותקפו של אלוקים יכול להיקרא כך.

אם ניתן לתפוש אותו בשכל משמע אל הוא מוגבל כיוון שהשכל שלנו מוגבל