הפרקליטות, שעשתה עבודת נמלים בפרשת הנשיא, עלתה. תוך הפגנת שילוב נדיר של שכל ומזל, על חשדות כבדים הרבה יותר שעלולים להפוך את התיק לבעל משמעות ציבורית גדולה הרבה יותר: במוחותיהם המבריקים של הפרקליטים עלה החשד, שהמתלוננות נגד הנשיא לשעבר נהנו, במהלך תקופת ה"נפנופים" (כזכור, לא בחל הנשיא במחוות ציוניות בזמן המעשים-לכאורה ובהיעדר דגלון ניפנף במה שבא ליד) מיחס מועדף ומשדרוג במעמדן, מה שמקנה לעניין כולו אופי של שוחד מיני-לכאורה.

הפרקליטים הזריזים, המקבלים משכורתם מהציבור בישראל, עלו מיד על העבירה החמורה והחליטו לסגור מיידית עסקת עד מדינה עם מר קצב, שבמסגרתה, תמורת חסינות מוחלטת, יעיד נגד שותפותיו למעשים-לכאורה וכך, תסתיים פרשה עגומה זו בהרשעות של כמה מהדמויות השליליות יותר המעורבות בה.

ומה הציבור ירוויח? כנהוג, במקרים של הסכמי עד-מדינה, נוהגת המדינה להעלים את העד מהעין אם על ידי הענקת זהות חדשה ואם על ידי הברחתו מחוץ לגבולות המדינה. כך, לפחות, תיחסך מאיתנו נוכחותו המבאישה של האיש הזה. וכל כך - עד שיש כבר כאלה השואלים את עצמם למה לא נחתמה עסקה דומה עם עבריין המין המורשע חיים רמון (זה האיש שישיבת קבינט הדנה ביציאה למלחמה קטנה עליו עד כדי שעמום ובמהלכה הוא עסוק בהקלדת מספר הטלפון של כיבושו החדש - חיילת בגיל של ילדיו) וכך היה גם הוא נעלם מעינינו העייפות.

מי אמר שאין תמורה למסים? כה לחי לפרקליטות!