במוח שלנו יש עצבים רבים. טעות נפוצה בקרב דוברי העברית היא לקרוא לעצב בודד ETSEV במלעיל כאשר זהו תיאור של מצב רוח.... ההיגוי הנכון של עצב בודד הוא ATSAV במלרע!!

האם יש לכם דוגמאות דומות?

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

את בטוחה לגבי זה?
כי מצאתי לא מעט מילים על משקל דומה שנהגות עם הצליל E.
(עצב - עצבים. חרק - חרקים. אטב - אטבים...).

אבן - אבנים...
ערב - ערבים (evening)

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

אתה נותן דוגמאות שמחזקות את מה שאני אומר, לא דוגמאות כקונטרה.

לא באתי נגדך, אלא לתת עוד דוגמאות

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

אה, סליחה. אני רגיל שבאים נגדי

בטוחה ב-100%.... אני מהתחום (פחות או יותר) וזה מה שהמרצה לנוירוביולוגיה לימד, והוא התעכב על הטעות הלשונית

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אם כך, יש לשאול שאלה אחרת...
מתי אבן תיהיה אבנים וחרק (HEREK) יהיה חרקים...


עריכה: כשוחר מדע אני מטיב להיות סקפטי בדקתי את העניין ואת צודקת.
אך השאלה תלויה ועומדת...

לא הבנתי את השאלה......

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

הבחור מלמעלה הטעה אותי
כוונתי היתה כזו: צורת הרבים היא בנוסח הזה: אָה אָה אִי. (ח - ר - קים, א - ב - נים, ע - צ - בים...).
וצורת היחיד היא השונה: יש כאלה שצורת היחיד היא אֱה אֱה (ח-רק, א-בן, ע-צב (מלשון עצבות)).
ויש כאלה שצורת היחיד שלהם היא כמו שאת אמרת: אָה אָה (עָ-צַב...).
השאלה היא מתי משתמשים בכל אחת מהצורות.

כשהתנועה מתרחקת מהטעם, היא הופכת לשווא נע.
מה שקורה במילים אבן, חרק ושאר המילים שהובאו כאן כדוגמאות, זה שהאות שמעל התנועה היא גרונית, ולכן יש חטף בהטיה שלהן ברבים.
התופעה הזאת קורית גם במילה כלב - כלבים וכדו'.

כן, צודק.
אתה מזכיר לי נשכחות מהתיכון...