18-02-2008, 10:04
|
|
|
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
|
|
אטרקטיביות וחוסר אטרקטיביות של יחידות לוחמות
החומר שממנו עשויה מוטיבציה.
הנושא נדון כאן כבר מספר פעמים, אבל אני חושב שכדאי לנסות ולמפות ממה בדיוק מורכבים היוקרה והדימוי האיכותי של יחידות שדה, ומהיכן נובעת המוטיבציה להתגייס לסוגי יחידות כאלה (צנחנים, גולני) ולא לאחרים (שריון, תותחנים).
כרשימה חלקית ולאו דווקא לפי סדר חשיבות, אני מציע את המרכיבים הבאים:
1) רמת הקרביות - מבצעים: מלש"ב שמגיע ליחידות לוחמות, לא פעם הסכים לכך כי הוא רצה להיות לוחם. מי שרוצה להיות לוחם, מעוניין מן הסתם להשתתף בפעילות מבצעית, ומכאן, חשובה לו מאוד מידת השתתפותה של היחידה הזו בפעילות כזו - הגדרת "פעילות מבצעית" משתנה מן הסתם מזמן לזמן - כך למשל אחרי ששת הימים ו"חשופים בצריח" הייתה עדנה לחיל השריון, ואילו בתקופת לבנון יחידות קרביות שלא שירתו בגזרה זו (כמו חרוב ודוכיפת) נחשבו לנחשקות פחות מכאלו שכן.
2) רמת הקרביות - דרישות: מלש"ב שרואה את עצמו כלוחם, רוצה לא פעם להרגיש שיש לו "תו איכות" מסויים. לפיכך, יחידות עם דרישות פרופיל/קב"א גבוהות יותר והכשרה שנתפסת כאיכותית יותר (רמת רובאי, למשל) הופכות לנחשקות יותר.
3) עבודה שחורה: מי שהתגייס להיות לוחם, רוצה להתעסק בפעילות מבצעית ופחות בטחינה. אמנם טחינה יש בכל מקום, אבל יחידות שאינן עוסקות בעול הבט"ש השגרתי כמו מחסומים נתפסות כנחשקות יותר מאלה שכן, והיחידות ה"טכניות" שכוללות עבודה רבה על כלים ואחזקתם (שריון, תותחנים, במידת מה גם הנדסה) הן נחשקות אף פחות.
4) מסורת: למסורת והמורשת של היחידה, עליהן לא פעם לומד המלש"ב מסביבתו הקרובה, אף הן משפיעות על מידת המשיכה. כך למשל יחידה רבת מעללים כמו חטיבת גולני מבוקשת ממש כמו חטיבת הצנחנים ההתנדבותית, ובין חטיבות השריון ישנה עדנת-מה לחטיבה שבע.
5) ציוד: זה בולט יותר ביחידות הלוחמות מהסוג הטכני - מרכבה 4 פופולריות יותר מהדגמים הישנים יותר, ופטריוט מגניב יותר מאשר הוק.
תוספות, הערות, הארות?
|