01-02-2008, 20:27
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.10.05
הודעות: 5,539
|
|
כמובן.
הכשרות..אני אדבר בצורה יבשה - אתה לומד להפליג על מפרשיות(לייזר פיקו וסנונית), לאחר מכן, עובר סדרת מפעיל בס"ג ולאחר מכן סדרה מפקד.
קושי פיזי..קשה. קשה מבחינה מנטלית וקשה מבחינה פיזית.
בעקרון - המד"סים והמסעות נבנים בצורה טובה, אבל זה כל החרא שאתה אוכל בינהם.
נכון שזה מאוד עמוס, וכבר קרה שהיה לנו בבוקר מד"ס, בערב מד"ס, בבוקר למחרת טילוף ובערב מסע.
אבל זה מה שיפה בשלב הזה, אתה מגלה דברים על עצמך..
כל בוקר, 5 בבוקר, קו מים - טבילת בוקר. קר, מאוד קר. אבל זה עובר.
אין הרבה מה להוסיף. צריך באמת להיות שם כדי להבין את הקשיים הפיזיים והמנטליים.
הריחוק..קשה..אני סגרתי 28, 21, 28 נכון לעכשיו - לא סימפטי.
וזה עוד בלי ריתוק. יש איתי אחד בצוות שרותק. אתה יודע כמה זמן הוא לא יצא הביתה? 77 ימים. פעם ראשונה שהוא יצא הביתה מאז תחילת הימ"פ.
כן, 77 ימים. חח. פשוט אגדה.
אבל תשמע, אתה כ"כ תתחבר שם לאנשים, שהזמן יעוף לך..
חברים שלי מספרים לי שקשה להם לסגור שבת כי כל אחד תקוע במקום אחר..אצלנו הגיבוש הוא עצום, אתה תגלה שם אנשים מדהימים, אל תדאג.
דיסטנס, יש, אבל לא ברמה מטורפת.
עדיין, המפקד הישיר שלך הוא קצין בדרגת סרן. לא רב"ט, לא סמל וגם לא סמל ראשון. סרן.
ככה שאתה ממש מעריך את המפקדים שלך, מה לעשות, חובלים (:
רמת הדיסטנס תלויה במפקד עצמו, אז קשה לי להגיד לך. בוא נגיד ככה- אתה תלמד את הגבול מאוד מאוד מהר(לפחות אני מקווה לטובתך),
יש להם דרכים ללמד אותך מה מותר ומה אסור. שמע לי - תקלוט מהר.
סטטיסטיקה, במקסימום היינו 104, נכון להיום אנחנו 78,
קח בחשבון - יש וועדות בדרך, הרבה הולכים לעוף.
מי שנפל מחכה לשבוע ראיונות במרץ.
זהו בגדול, וגם אחרי כל החרא שאוכלים - מדובר בחוויה.
בהצלחה.
_____________________________________
Imagine there's no countries,
It isn't hard to do
Nothing to kill or die for
And no religion too
Imagine all the people
Living life in peace
|