11-12-2007, 23:26
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,932
|
|
אני לא טוען שהבנתי טובה מהממוצע.
אני כן יודע שבמרכבה סימן 1 היה מפלט בכל צד, ודי מהר הובן שזה מסגיר במדויק את מיקום הטנק.
התוצאה היתה מעבר למפלט בצד אחד.
מבחינה אוטומוטיבית, מהצד של הנדסת הרכב, למנוע לא איכפת להיכן הולך האגזוז כל עוד הוא לא מתחת למים- ואפילו עם זה אפשר להתמודד יפה.
מבחינת ההשפעה על מיגון- שוב עניין שקל לפתור בהצבה נכונה של החלקים.
חוזר שוב לשיקול הטקטי- אני כשריונר וכסייר אוהב מאוד שהטנק פולט את עשנו הישר מאחוריו ומשם כלפי מעלה. במיוחד כתותחן טנק שצריך אינדיקציה זריזה להיכן להביא את הצלב.
דוגמה- טנק אויב נמצא מאחורי גבעה, מוסתר במורד המדרון האחורי, המט"ק צופה במשקפתו אל מעבר לגבעה (כמו שחי"רניק עולה לכריעה מעט לפני שהגיע אל שיא גובה הגבעה). לאחר שבחר המט"ק את מטרתו, הוא מורה לנהגו להתקדם כדי שהצריח יעבור את גובה הגבעה והתותחן וקנה התותח יוכלו לראות את המטרה.
יש כאן מצב פשוט בו טנק (כבד) צריך לעשות זינוק בעליה, לכך צריך לתת גז, והנה נפלט עשן שחור. עכשיו אני, בטנק שלי, או בעמדת התצפית שלי כאיש מחס"ר, רואה עננה שחורה פורחת, שם בבסיסה את צלב הכינון והופ- הדוב הולך אל תוך הכוונת של הצייד!
עם המרכבה, כבר לא מובן מאליו היכן בדיוק לשים את הצלב, כי העשן נפלט קצת לשם וקצת עקום, ותשאל צלף על העניין של להביא צלב בול על המטרה. אתה רוצה כל רמז, ויעידו על כך מט"קים של מג"חים ושוטים, שבתרגילים הבינו מהר וחד כי יש להקפיד עם הנהגים על צמצום פליטת העשן השחור למינימום ברגע שבצד השני יש אנשים ולא שלדות מטרה...
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
|