מקווה שזהו המקום הנכון להעלות זאת...

בן זוגי ואני התחלנו לצאת לפני מספר חודשים, שנינו בתחילת-אמצע שנות העשרים עם הפרש גילאים של שנתיים, הקשר בינינו נפלא, גם בהיבט הכימיה, הבילויים, העבודה המשותפת, הכל בין שנינו פשוט מצוין ונהיה רציני יותר ויותר מרגע לרגע, אפילו הוא מצידו התחיל לדבר על חתונה בעוד כמה שנים, חיים משותפים וילדים. קשה לדעת מעכשיו אם זה יוביל לשם, אבל עצם כך שהוא מדבר על זה, כבר מראה עד כמה הוא רציני בכוונותיו.
עד כה לגבי שנינו, כל מה שמעבר הוא די בעייתי ובמקום מסויים, לא משנה כמה אני מדחיקה את זה, זה מפריע לי. הקשר בינו לבין הורי מאוד פושר, כשהוא אצלי זה לא מתפתח מעבר לשיחת חולין קצרה ולא משנה כמה אני רומזת לו להיות חביב, להתעניין, לפתח שיחה, זה פשוט לא האופי שלו כי הוא מטבעו די שקט ופשוט לא ממש אכפת לו . מבחינת הוריי זהו אינו מצב אידיאלי, למרות שהם לא מציינים זאת, היו להם קשרים טובים עם בני הזוג שיצאתי איתם לפניו ואני חושבת שזה גם די מפריע להם .
קשה עוד יותר לגרום לו להבין את החשיבות שבכך כי לא הייתה לו מערכת יחסים רצינית ארוכה לפני זו שלנו (או לפחות אחת שמסתמנת ככזאת), אך אם זה ממשיך להיות רציני ויש לו כוונות להפוך את זה ליותר, האם זה לא חשוב שיהיה קשר טוב בינו לבין הוריי?

עד כה לגבי משפחתי ועכשיו לשלו, לצערי המטבע זהה לשני צדדיו, כשם שאין לו נטייה לפתח שיחות עם הוריי, גם להוריו ולאחיו אין נטייה לעשות זאת עימי. הם אמנם מאוד נחמדים, מארחים אותי יפה ואפילו קנו לי מתנה ליום ההולדת, אך עד כה לא התפתחה שום שיחה של התעניינות מצידם. קשה להגיד אפילו שהם מכירים אותי, אולי רק ניזונים מסיפורים שלו, אם הוא משתף אותם .
אני יכולה רק לשער שהדבר נובע מכך שהוא הרגיל אותם לזה, אך אני לא רואה שזה קורה עם בני זוג אחרים של ילדי המשפחה, כאילו שאינני מעניינת אותם במיוחד או שהם מוצאים בלהתעניין סוג של חטטנות .
התחושה התחזקה אצלי כשגילינו שחברתו של אחיו לשעבר חזרה אליו והיא הייתה אהובה מאוד במשפחה והם צהלו מאוד לשמוע שהם חזרו, דבר שנראה לי יגרום לי אי נוחות גדולה להיות במחיצתה ולראות את כל האהבה הזו הולכת רק לכיוונה .

שקלתי לשוחח איתו על כך, אבל אני לא רואה איך ניתן לשנות מצב שכזה. זה כואב לי יותר כי עם בני זוג אחרים זה היה אחרת, היה קשר נפלא ביני לבין בני המשפחה כבר מההתחלה, אהבו, העריכו והתעניינו בי וזה הלך מצוין לשני הכיוונים, רק שמעולם זה לא היה רציני כמו הקשר הזה .

מה דעתכם ומה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב?

איו דרך טובה יותר.
אני אמנם מאמין שהתהליך הטבעי של הדברים יוביל לכך,
אבל בזוגיות הניבנת ביניכם- חשוב שיבוסס תהליך "הצפת" הבעיות והלבטים,
ויהפוך לחלק אינטגרלי מהזוגיות שלכם.
ואם לא עכשיו?- אימתי?

ואחרי הדיבורים המעשים...
להתקרב באופן יזום. לכי לבקר בבית הורי החבר, גם בלעדיו.
תקפיצי להם משהו ש"שכחת" להביא לפני, ובאותה הזדמנות פתחי סמול טוק עם מי שנוכח בבית.
בהתחלה תתקלי באותה הצינה, אל תיבהלי מכך. רק בהוליווד דברים מתרחשים בסצנה אחת, בחיים קצת יותר...

ובקשר לביקורים אצל הורייך- קבלי שיתוף פעולה עם מי מהם, שהוא מעט יותר פתוח (אפילו אחד מאחיך),
ש"יקח" אותו ממך בזמן שאתם שם ("הי... שמעתי שאתה טוב במחשבים, תראה לי איך אני נרשם לאתר "פרש"? " - שתי צפרים במכה אחת.. ),
והעיקר להמשיך לאהוב...
אמר מי שאמר ולא טעה- רק אהבה מביאה אהבה...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

מרתיעה לפעמים..
ברור שאת חוששת שמא ההורים שלו, לא מרוצים מהקשר שלך איתו
יש לך סיבה אמיתית לחשוב כך?
לפני שאת חושבת או מנסה משהו גביי העניין, את קודם כל צריכה לדבר
עם בן זוגך ולברר איתו אם אכן זה קיים וגם אם נניח שזה קיים
זה בסדר גמור, את יוצאת איתו ולא עם המשפחה שלו..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני מוצא דמיון בין ההתנהגות של החבר להתנהגות של המשפחה, ואני מסיק שההתנהלות החברתית שלהם קצת שונה ממה שמוכר לך. אולי פשוט לוקח להם יותר זמן להפתח לאנשים חדשים. תני לזה זמן ואולי תגלי שככל שהחבר מרגיש יותר בנוח הוא גם מדבר יותר עם הורייך, וככל שהמשפחה שלו "מתרגלת אלייך" היא גם מקבלת אותך יותר בחום. אל תמהרי להלחץ ולדאוג.

כמו שאת הרי יודעת יש כל מיני אנשים בעולם.
יש חייכנים, ויש זועפים, יש גבוהים ויש נמוכים יש דברנים ויש שתקנים.
נשאלת השאלה האם השתקנות של החבר שלך היא קבועה, כלומר היא גם במחיצתך ואת מתעלמת כי את אוהבת אותו ומסוגלת לקבלו כמות שהוא או שהשתקנות היא רק במחיצת הוריך.
אם השתקנות היא כרונית -את מבורכת. זה מצוין בעיני שאדם לא מפטפט יותר מדי.
אם השתקנות היא רק במחיצת הוריך יש לשאול אותו מה הסיבה .האם הוא סתם מתבייש (קיימת אפשרות כזאת) או שלא נוח לו במחיצתם ואם כך למה לא נוח לו?
משם כבר תדעי את הדרך הלאה. אם לא נוח לו במחיצתם מסיבה ידועה(לחץ שהוא חש מהם) יש לזה פתרון. אבל אם הוא סתם לא סובל אותם (גם זאת אפשרות) אז תיאלצי לעשות את ההחלטות שלך בהתאם.

אין לך אדם שאין לו שעה.