פרק 1: הגדרת הניווט
סידרה של פעולות נחוצות בכדי לנהל תנועה בציר ידוע מנקודה לנקודה.למעשה יום יום הננו מנווטים בהצלחה בצירים מוכרים.
ההליכה למקום מוכר בציר ידוע הוא ניווט,
שסידרת הפעולות הנחוצות שמורות בזיכרון שלנו.
הבעיה מתחילה ברצון להגיע למקום שהציר אינו מוכר לנו, ולאחרים כן.
לכן נבקש מהם הסברים. ההסבר המקובל והברור בכל השפות הוא התרשים.
על גבי התרשים חייבים להמצא מספר פרטים מוכרים שיזהו את המיקום במרחב.
תרשים הדרך למגדל
ככל שהתרשים יהי מפורט כך נזהה את הציר ביתר יעילות.
בכדי למקם את הפרטים על התרשים ביעילות ובהתאם לשטח,
צריך למקמם לפי המרחק הנכון בין אחד לשני.
אך על גבי התרשים אין מספיק שטח, לכן רצוי להקטין המידה.
למשל 100 מטר במציאות 10 ס"מ במפה, היחס שנוצר הוא 1:1000 (10*100=1000).
תרשים הדרך למגדל
קנה מידה 1:1000
לפי המפה המרחק למגדל באורך של 4+6+3+8=21 ס"מ.
לפיכך בשטח יהיה המרחק 210 מטר, 21*10=210.
בכדי לציין על המפה נקודות הוחלט לפרוס רשת של קוים שתי וערב.
הלוא היא רשת הקואורדינטות. הרשת מסיעת למקם נקודות על המפה.
נקודות ציון, בתרשים הקודם נקודות הציון היו הבית ובי"ס וכו'.
אך זוהי שיטה מסורבלת שתסתיר פרטים במפות עם קנ"מ גדול.
תרשים רשת הקואורדינטות
בנוסף הוחלט לציין על המפה את הצפון. ז"א המפה תצויר כשלמעלה הצפון.
הצפון זהו ציר סיבוב כדור הארץ הנמצא בארקטיקה. הדרומי באנטארקטיקה.
תרשים מפה עם כיווני הרוחות.
הצפון היינו הכרחי לניווט עם מפה. אך איפה הוא נמצא?
עוד בימי קדם כשהאדם הביט לכוכבים הוא הבחין שהכוכבים סובבים סביב ציר.
והתחיל המחקר הקדום ביותר האסטרונומיה. על ידי תצפית כוכבים אפשר למצוא את ציר הסיבוב.
בכדור הארץ הצפוני הכוכב שהכי קרוב לציר זהו כוכב הצפון.
לכן כוכב הצפון הוא עוגן לילי לנווטים הקדומים.
תרשים הכוכבים
עוד לפני אלפי שנים הומצא המצפן ע"י הסינים.
המצפן מסמן את השדה המגנטי של כדור הארץ, העובר מדרום לצפון. אך עם סטיות מוכרת.
לפיכך יש את הצפון האמיתי והצפון המגנטי.
מצפן
אם כך איך מוצאים את הצפון ביום? ביום יש את השמש. זריחה במזרח ושקיעה המערב.
ובצהריי היום השמש תהיה בדרום, לכל הנמצאים בחצי הצפוני של כדור הארץ וההפך בדרומי.
יש את שיטת השעון שאני לא אפרט בשלב זה, אך אם השעה 12 ואני מכוון את המחוג הקטן לשמש,
אזי השעה 6 הצפון. או שתוקעים מקל בקרקע, וחוצה הזווית בין צל הזריחה לצל השקיעה יהי הצפון.
פרק2: מפה טופוגרפית
כפי שנכתב בפרק הקודם, המפה היא עזר בסיסי לניווט במקומות שלא ידועים לנו.
את המפה משרטט הקרטוגרף, על סמך מדידות ותצלומים אוויריים (לוין).
המפה הטופוגרפית מציגה את שלושת הערכים קדימה ימינה ולמעלה (XYZ).
אך נוצרת בעיה, איך מציגים את כל הערכים התלת ממדים על הניר הדו ממדי.
את הבעיה פתרו כאשר הוחלט לסמן ע"ג המפה את קווי הגובה.
קווי הגובה מסומנים במפה בלבד, אבל משקפים את מבנה השטח.
הגובה נמדד מפני הים, הגובה המסומן במפות הוא גובה השטח מפני הים,
והוא מקביל לפני הים. בדומה לקו המים המקיף את הבריכה.
את הגובה בארץ הנחילו האנגלים, ממוצע של גובה פני הים גובה 0
(בוצע על המזח של נמל חיפה). תרשים של נוף.
תרשים של הנוף הנ"ל בדו ממד.
בתרשים הבא נראה את הטלת הקווים מהמדרון מתון ותלול על המפה.
המפה הטופוגרפית מורכבת משלושה רבדים, תבליט תכסית ורשת.
א. תבליט : מבנה השטח, הרים גבעות שלוחות עמקים ודיות וכו'.
להלן נציג מבנים שכיחים המאפיינים את השטח.
החיצים מסמנים את כיוון העליה.
כיפה: מבנה היורדים ממנו לכל הכיוונים.
שלוחה: מבנה העולים לכיוון אחד ובשלושה יורדים.
גיא: מבנה העולים לשלושה כיוונים וירדים באחד.
אוכף: מבנה המורכב משתי כיפות עם שלוחה משותפת.
עולים לשני כיוונים ויורדים לשני כיוונים.
מצוק: מדרון תלול כמעט אנכי כלפי המישור.
מישור: שטח ללא הרים עם הפרשי גובה נמוכים.
עמק: שטח משורי המוקף הרים.
ב. תכסית: פרטים שעל פני השטח, יערות אגמים חולות מבנים דרכים וכו'.
המקרא שעל המפה מפרט את התכסית ע"י סמלים וצבעים.
מפה טופוגרפית עם תכסית. כביש, מעיין, עץ, כרם וערוץ.
דוגמא למקרא.
ג. רשת קואורדינטות: עולמית ומקומית הנמצאת על המפה בלבד.
רשת מקומית ארץ ישראל (ישנה) רשת שהוכנה על ידי הבריטים,
נקודת המוצא 0,0,0 נמצאת באל עריש ומסומנת באובליסק.
היום לנקודה הנ"ל הוספו 500 אלף לX ו50 אלףY ונקראת הרשת החדשה.
צה"ל עובד על רשת UTM.
מרווח הרשת ככלל הוא 1000 מטר, במפות מפורטות עם קנ"מ קטן פחות.
בנוסף על המפות מופיעה הרשת העולמית וערכיה נכתבים במעלות אורך ורוחב.
ראה תרשים בפרק הקודם.