לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל החברים ובני משפחותיהם !!! :-) חג שמח !!! חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > מה שבלב
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 12-01-2008, 21:43
  משתמש אנונימי משתמש אנונימי אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 20.01.04
הודעות: 110
דועך לאט לאט

הודעה זו נכתבה באופן חד פעמי למשתמש זה בשם אנונימי בן 19 .

להלן הבעיה שהתבקשנו להעלות:



המון זמן אני אני קורא הפורום הזה (אולי 4 שנים) ותמיד חשבתי לכתבו אבל לא בנסיבותהאלה. הסיפור שלי הוא כזה אני כבר המון זמן רוצה לדבר עם מישהו אבל לא יצא תי ואתהאמת גם קצת פחדתי (לא פחד פיזי) אבל אני מניח שזה הפתרון הכי טוב לבנתיים ואודה לכםאם תעזרו לי

רקע עליי: אני בן 19 חייל משרת ביחידה קרבית,ירדתי מחזור(חובש). עברתי לפני חצי שנה מאיפה שאני גר לאזור אחר לגמרי

אז ככה: הסיפור שלימתחיל הרבה לפני שהתגייסתי עוד בבית ספר תמיד הייתי ילד שקט כזה ,היו לי חברים אבלתמיד לא אמיתים חוץ מ1 והייתי יוצא לכל מיני מסיבות שסתם הרגשתי לא קשור אליהםופאבים וחארטות כאלה, חשבתי שאני אתגייס לצבא יהיה יותר טוב ואכיר אנשים שטוב ליאתם ואהיה שמח..אז גם בקטע הזה לא הצליח אומנם התגייסתי ליחידה מאוד קרבית ועדייןאין לי כאלה חברים טובים כמו שחשבתי שיהיו לי,אתם יודעים כאלה שאתה יכול להגיד" אניסמוך עליו"..
בנוסף לכל זה, זה תקופה ארוכה שאני מרגיש "אפס" "סמרטוט"(בלשוןהצבא) ולו דווקא ברקע הצבאי כמו שאמרתי הגעתי יחסית גבוה,אלא בפן היותר אישי...אניהמון זמן מרגיש לבד מאוד לבד, חברים כמו שהזכרתי אין לי כמעט בכלל(ודי מעולם לאהיו) אז לצאת אני לא יוצא(ומי שקרבי יודע כמה חשוב לצאת ביום שישי אחרי שסוגרים אובכלל) אין לי חברה (וגם אף פעם לא היתה לי,לא נישקתי בחורה אפילו, וכמו שאמרתי אניבן 19) אני הרבה זמן גם מרגיש דיכאון והיה מלווה בשתי התקפי חרדה שאין לי מושג איךהגיעו. ברוב המקרים אני מתאושש אבל בחלק מהפעמים אני נשאר מאחורה וזה סוחף אותילמחשבות כאלה ואחרות של לצאת מהצבא או יותר גרוע......
אני מרגיש שכל ה19 שניםהארורים האלה לא היה לי משהו 1 להתגאות בו ולהגיד "וואלה איזה השג.." תמיד הייתיבינוני ותמיד אשאר אחד כזה וזה לא מפריע לי ומזה אני הכי מפחד. אני מרגיש על הפניםרוב הזמן ולא תמיד יש עם מי לדבר (בעצם אין) אני גם לא כזה אח טוב או חיילטוב (מבחינת מקצועיות) או בן טוב...ואני מרגיש דועך לאט לאט ושומר המון בבטן.
אניבמצב ביש נוראי.19 שנה שאני בלי חברה ואלה שנים שלא יחזרו הפסדתי ואפסיד את השניםהכי טובות שלי .

שמחתי לפרוק ואם מישהו יש לו מה להגיד אשמח לשמוע.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 12-01-2008, 22:09
צלמית המשתמש של Au79
  משתמש זכר Au79 Au79 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.05.04
הודעות: 10,227
Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי משתמש אנונימי שמתחילה ב "דועך לאט לאט"

זה עשוי להשמע קצת אדיוטי, אבל איך אתה יכול לדעת שהפסדת את השנים הכי טובות שלך אם בכלל לא
התנסית במה שאתה מדבר עליו? רד מהעניין הזה. אתה לא מפסיד שום דבר כרגע, לפחות מבחינתך.

דבר שני, קח קצת אחריות על החיים שלך, תעשה איתם משהו. אני לא אומר לך "צא לבלות לבד ותכיר
שם אנשים", אבל תשתמש במסגרת שאתה נמצא בה כדי להכיר אנשים. תדבר עם אנשים, תפתח את
הבטחון העצמי.
אני יודע שקשה לך ואני יכול להזדהות, גם אני מאד ביישן ומופנם, קשה לי בכל מיני מקומות בחיים, אבל
אני יודע למצוא את המקומות שאני טוב בהם ולהבליט אותם.

נניח ואין לך חברים בכלל. תמוה שאתה נמצא ביח' קרבית ואין לך חברים. אני אפילו לא מדבר על חברים
טובים שיוצאים איתם, אלא על חברים כאלו שמתקשרים אליהם בסופ"ש, שואלים מה עניינים. מספיק
שיהיה מישהו שאתה יודע שאכפת לו ממך, שיתעניין במה שעבר עליך, זה כבר יגרום לך להרגיש יותר טוב.
גם עכשיו, ביקשת שיכתבו עבורך הודעה אנונימית, אני יכול להבין למה ואולי הייתי נוהג אותו דבר, אבל
מבחינתי אתה מוצג כסתם מישהו חסר זיהוי. קח בחשבון שדברים כאלו "בעולם האמיתי" עשויים להרחיק
ממך אנשים או למנוע מאנשים להתקרב אליך. תהיה אתה, תדבר, תציג את עצמך. אפילו פה, אני מניח
שיש לך משתמש רשום, תשתמש בכינוי שלך כדי להכיר אנשים, תשתתף בדיונים, אפילו תגיע למפגשים.
חלק ניכר מהחברים הקרובים שלי הגיעו מפרש, יש פה אנשים נפלאים, אם אני יכול (ואני לא ידידותי
במיוחד), אין סיבה שגם אתה לא תוכל, אבל בשביל זה צריך לצאת מהבית, ליזום. אם תמשיך להתחבא
בבית ולהסתגר כשאתה לא בבסיס, ולא תיצור קשרים חברתיים כלשהם עם האנשים שנמצאים איתך 24
שעות ביממה, רק יהיה לך יותר ויותר קשה לצאת מהמעגל שאתה נמצא בו.
צעד אחרי צעד, מעשה אחרי מעשה, אבל תחליט שאתה עושה משהו בנידון.
קל לדבר, הרבה יותר מלעשות, אני מזדהה גם עם זה, אבל יוזמה אישית תפעל אך ורק לטובתך.

שיהיה בהצלחה
תודה שחלקת, אגב.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 12-01-2008, 22:09
  V.G V.G אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.08.06
הודעות: 808
שלח הודעה דרך ICQ אל V.G
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי משתמש אנונימי שמתחילה ב "דועך לאט לאט"

קודם כל אחי יש עוד הרבה בחורים בגיל שלך שלא הייתה להם חברה... ואני אחד מהם...
הסיבה אצלי היא מחולקת לשניים... עד לגיל 17 זה בדיוק אותה סיבה כמו שלך ואח"כ סתם כי לא מצאתי משהי שאני באמת הצלחתי לפתח אלייה רגשות... לגבי חברים גם לי היה בעיות עם זה וגם לי אין הרבה חברים.... אבל אילה שיש הם חברים אמיתיים... חשוב לזכור שאם יש לך חבר אחד שהוא אמיתי הוא שווה פי מליון מאשר חבורה של מאה חברים שכולם צבועים...
אני בטוח שאתה עוד תכיר אנשים שתוכל לבלות איתם... ואני בטוח שיש משהו אחד לפחות שאתה מאוד טוב בו... אנשים אוהבים למצוא את מה שהם לא טובים בו ולהפחית מהערך של הדברים שהם ממש טובים בהם וכתוצאה מכך ממעיטים בערך של עצמם... אני גם כן דוגמא לזה...
בכל אופן אחי אני מאמין שאתה צריך לעשות לעצמך חשבון נפש רציני ולראות מה יהיה עם החיים שלך... כי אחרת אתה עוד עלול ללכת לאיבוד במחשבות שלך ולא תוכל אז לצאת מזה בקלות....
תזכור שבסך הכל החיים יפים...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 13-01-2008, 00:03
  מריאל מריאל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.04.06
הודעות: 1,390
לי הכי חשוב שתשמור על עצמך
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי משתמש אנונימי שמתחילה ב "דועך לאט לאט"

מבפנים.
אתה אומר שאתה בדיכאון והיו לך שני התקפי חרדה, ולהיות בקרבי יוצר לחץ אדיר בפני עצמו. אני יודעת שאני אומר עכשיו משהו שאתה בטח לא רוצה לשמוע, אבל אולי כדאי שתדבר פעם או פעמיים עם מישהו מקצועי. אני יודעת שזה דורש הרבה אומץ, הרבה אומץ להכיר, להבין, אז לפחות תחשוב על זה.
זה לא חייב להיות פסיכולוג. יש גם כאלה מתחומים של הרפואה אלטרנטיבית, יש מאמנים אישיים, יש יועצים. זה פחות מאיים.

אבל נעזוב את זה. מה שחשוב הוא מה שאתה עושה כאן ועכשיו כדי לשמור על עצמך שלא תידרדר עוד ושלא תמשיך לדעוך.
הדבר הכי משמעותי מבחינתי בהודעה שלך הוא שני דברים:
1. הרגשת הבינוניות
2. חוסר הפריקה, העובדה שאין לך עם מי לדבר.
צורת ההסתכלות שלך על העבר - שאתה מרגיש שהשנים התבזבזו לך בלי שיצא מהם שום דבר משמעותי - ייתכן שאתה צודק. אני לא אנסה לשכנע אותך אחרת, כי לא אצליח.

אתה מרגיש בינוני ולא מספיק טוב. ייתכן שזה קורה בגלל שאתה משווה עצמך לאחרים ו/או שאתה משווה את עצמך לאידיאל מסויים שנמצא במוח שלך. אידיאלים הם טובים, אבל לא כשהם משמשים עזר כנגדך.
אף אחד לא טוב בכל הדברים שהוא רוצה, אבל אתה צריך למצוא במה אתה כן טוב ולעשות אותו, לעסוק בו. לא מספיק לחשוב. במקרה שלך חשוב מאוד לעשות. כי המודעות וההכרה שאתה כן טוב, אתה ראשון, אתה מקצוען צריכה להכנס לך "דרך הידיים". לא מספיק לחשוב. לא כל אחד טוב ביחסים בינאישיים ויש הרבה דברים אצל כל אחד ואחד שהוא בינוני בהם. אבל אתה צריך למצוא במה אתה טוב ולהיות בו עוד יותר טוב.
לגבי התחומים שבהם אתה מרגיש בינוני עדיף שתתחיל מאפס: תיראה מה הנתונים שלך, מה יש לך באמת בידיים, לאן היית רוצה להגיע, והאם יש דרך לעבוד על זה. מה שחשוב כאן זה ה'לעשות', לא ה'להצליח'. הצלחה באה בעזרת ניסוי וטעייה.

לגבי העובדה שאין לך עם מי לדבר, שאין לך חברים שאתה יכול לסמוך עליהם באמת, - אני מבינה למה אתה מתכוון. יש לי דוגמה חיה של דבר כזה - חברה שלי שאני מרגישה כלפיה בדיוק כך.
קשה למצוא חברים טובים שאיתם ניתן להרגיש ביטחון ואינטימיות כדי לפתוח את הלב.
אבל חשוב מאוד שלא תשמור בבטן. חשוב מאוד שתדבר, שתיפרוק.
אני מבקשת ממך בכל לשון של בקשה שתפעיל את היצירתיות שבך ותנסה למצוא תחליף. אני יודעת שזה לא אותו דבר כמו לדבר פנים מול פנים, אבל עד שתמצא את אותו חבר שלך שאתה יכול לפתוח בפניו את ליבך חשוב לא לשמור בבטן. חשוב לפרוק.
תכתוב יומן, תקליט את עצמך בטייפ, צלם את עצמך מדבר במצלמת ווידאו אומר את כל הדברים שרצית לומר, צייר את הדברים האלה, כתוב עליהם סיפורים או שירים או מחזות, נגן את זה, צלם תמונות שמבטאות את תחושות ליבך, אסוף גזרי עיתונים או תמונות המעיתונים שמבטאות את תחושות ליבך, כתוב את זה כמכתב ושלח בדואר רגיל וכתוב עליו "לאלהים". כן, בדואר יש הרבה מכתבים עם המען הזה. אני לא יודעת מה עושים איתם, אבל אני בטוחה שהם לא קוראים אותם. תפתח שם משתמש חדש ופרוק כאן או במקום אחר הכל, ממש הכל.
קח לך אחת מהדרכים האלה או תמציא אחת אחרת, העיקר תמצא תחליף בינתיים. זו הדרך לשמור על עצמך על שישתנו הדברים.
_____________________________________
gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 13-01-2008, 00:58
  t0m17 t0m17 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 20.02.07
הודעות: 120
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי משתמש אנונימי שמתחילה ב "דועך לאט לאט"

בואנה אחי לפני כמה זמן כתבתי את אותה הודעה.

גם לי יש הייתה וולי חשבתי שיש לי בעיה של בדידות היום אני לא כל כך בטוח בקשר לזה בגלל שהיו לי פעם מלא חברים וחבר טוב אחד.
גם היום יש לי מלא "חברים" כיאלו שאני מדבר איתם פה ושם ושלום שאני רואה אותם שאני אפילו לא יודע אם לקורא להם חברים כי חבר זה חבר טוב אבל חבר טוב שכול יום מדברים יוצאים מספרים אחד לשני דברים שאלחרים לא הייתה מספר היו לי שלושה היום נשאר רק אחד בגלל שאם אחד רבתי ומאז אני לא מדבר איתו השני השתנה נהיה בנאדם שאני לא כל כל אוהב ואז התחלתי להרגיש בודד כזה למרות שיש הרבה אנשים שאני מדבר איתם.

שיש לך חברים טובים איתך אתה שמח צוחק מרגיש הכי טוב בעולם אם הכי ביטחון שיכול להיות ואז הכל נעלם אחי אני מכיר את הדכאון הזה מנסיון אבל אם אתה אומר שככה אתה הייתה תמיד זה לא טוב.

אתה לא צריך להיות עצוב בגלל זה בעצם אתה לא צריך לחשוב על זה כל כך הרבה ולרחם על עצמך ולהגיד כמה מסכן אם הראש למטה כי אפחד לא אוהב להיות ליד אדם כזה OUT שרואים שהוא מוזר אם תרים את הראש תסתכל על אנשים תהיה שמח תחייך קצת תצחק אם החבר'ה מחיילים שאיתך בבסיס תנסה להיות בראש פתוח אל תתבייש כל כך הרבה ותאמין לי אתה תראה איך זה זורם ואתה תכיר אנשים והיו לך חברים חדשים מבלי שתשים לב

אבל אפחד פה לא יכול להגיד לך מה לעשות במצב כזה אין פה תעשה ככה וככה ו אתה צריך לעשות את השינוי זה בחירה שלך זה לא קל אבל תבחר או לרחם על עצמך ולהיות מבואס כל הזמן או לעשות שינוי ולעבוד על האופי והקשר שלך אם האנשים שמסביבך.

בקשר לחברה אני לא יודע מה ליעץ לך כי אני בעצמי אין לי חברה וגם אני לא רוצה טוב לי לבד אם כבר אז אהבה תבוא מתישהו אני לא מחפש את זה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 14-01-2008, 15:47
  DarkWing108 DarkWing108 אינו מחובר  
מנהל פורום אנימה ומאנגה | The Bob
 
חבר מתאריך: 20.12.01
הודעות: 8,039
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי משתמש אנונימי שמתחילה ב "דועך לאט לאט"

אתה נשמע נורא פסיבי אגרסיבי, אני אסביר.
אתה מרגיש נורא הרבה דברים, מסתיר את הרגשות שלך מאנשים (כמו שאמרת אין לך הרבה חברים) ואין לך יותר מדי אנשים לסמוך עליהם.

אין לך מה להפסיד, אתה כבר מרגיש שאתה בתחתית של התחתית.
תתחיל לדבר עם אנשים, לא כולם יהפכו להיות החברים הכי טובים שלך אבל לא תדע אם לא תנסה.
תתחיל לדבר עם בנות גם, שוב, לא כל אחת תיהיה חברה שלך אבל אינטראקציה עם המין השני אף פעם לא מיותרת, תאמין לי.
תפסיק להיות קשה עם עצמך, תלמד לתת לעצמך קצת קרדיט לפעמים, אתה לא יכול להיות כשלון כ"כ גדול כמו שאתה חושב, אתה חייב להיות טוב במשהו וחייבות להיות לך איזשהן הצלחות.
תפרגן לעצמך ואל תתייחס לכשלונות שלך יותר מדי, הם היו ואתה יכול לתקן אותם (את רובם לפחות)
והכי חשוב.
תוציא דברים החוצה. הגישה הפסיבית אגרסיבית מאוד לא בריאה, להחזיק יותר מדי דברים בפנים זה מאוד
קשה וזה נורא מדכא, תפתח את עצמך, תאמין לי שככל שיותר אנשים מכירים אותך אתה תרגיש יותר טוב.
תלמד לבטוח באנשים ותמצא את האנשים שאיתם אתה מרגיש שייך וטוב, זה לא יקרה מיד אבל אתה חייב לנסות.

בהצלחה ויהיה טוב.
_____________________________________
Ladies and gentlemen, would you please move your hands repeatedly towards each other, until they make contact, releasing energy in the form of sound.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 04:05

הדף נוצר ב 0.04 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר