לפני כמה שבועות אושר תקציב המדינה הזמני ל-2020: העתק של התקציב הקודם, ובנוסף עוד 11 מיליארד שקל. התקציב כולל שלל נושאים, רובם התחייבויות שהממשלה נתנה בתקופת הקורונה, אך הסעיף הגדול ביותר בפער (3.1 מיליארד שקל בשנה) לא קשור בכלל לקורונה, אלא מדובר בתוספת לתקציב הביטחון. הנימוק היחיד שניתן הוא המשפט הסתום הבא: "תוספת לצרכים שוטפים וכן צרכים ייעודיים שלא קיבלו מענה במסגרת תכנון התקציב ההמשכי לפי המתווה התקציבי שנקבע. חלק מהסכום נועד לצרכים מסווגים".

https://www.themarker.com/blogs/ida.../BLOG-1.9175904

לפעמים אני אופטימי וחושב שאנשים סך הכל נוהגים בהגיון. ואז יש את המציאות.

אם שקיפות ואחריות טובה מספיק בשביל הצבא הכי גדול, בירוקרטי, ואקטיבי בעולם, אז זה טוב מספיק גם בשבילנו.

אם אתה מתכוון לארה"ב, הרי:
- חלק מהתקציב שלהם מסווג ולא חשוף לציבור. למשל, הדיון באשכול "פרויקטים "שחורים מאוישים בארה"ב". יש תוכניות גדולות ומסווגות של מטוס קרב עתידי ומפציץ עתידי.

- יש להם כפילויות אדירות, החל מהמארינס שמשתדלים מאוד לעשות הכל שונה מה- ARMY, דרך 18 סוכנויות פדרליות שונות שמחזיקות צוותי SWAT בכוחות השיטור שלה

https://www.thedrive.com/the-war-zo...-tactical-teams

וכלה במערכת הרכש שמתמחה בשיקולים פוליטיים ובניהול פרויקטים שלא מגיעים לעולם לשלב ההצטיידות.

הכל שקוף וגלוי- החייל האמריקאי לוחם בבראדלי, אפאצ׳י ואברמס, פלטפורמות שפותחו בשנות ה-70׳, ושכבר הוצאו עשרות מיליארדי דולרים בתוכניות כושלות להחליפם.

הייתי רוצה להאמין שיש בכנסת ובמל"ל אנשים מוכשרים, מנוסים ובלתי תלויים שמפקחים על התקציב.

ברור שחלק מהתקציב שלהם מסווג. זה טוב. גם אצלנו יש תקציבים שנחשבים מסווגים, ויש גם תקציבים שנחשבים ללא מסווגים. את התקציבים הלא מסווגים אפשר לחשוף. הרי אם הם לא מסווגים, למה להסתיר אותם? זה בדיוק ההפך מהפואנטה!

כישלונות עבר ברכש בארה"ב לא רלוונטיים לדיון, בטח כשאתה בכוונה מתעלם מכל התהליכים שהם עברו בעניין הזה ומקצה השיפורים הענק שנעשה.
וכמובן שגם בצה"ל ישנם כשלי רכש בקני מידה דומים.
לדוגמה, תומ"ת שעונה על דרישות צה"ל לא היה לפחות מימי מלחמת יום כיפור (כולל), וגם היום לא נראה שיש תכנון לפתח או לרכוש תחליף. וגם התחליף שחושבים קרוב ל20 שנה לרכוש, הוא רק טוב יותר במערכות המיחשוב מהשולף שתוכנן אי שם בשנות ה-80.
דוגמה אחרת היא צי מסוקי התובלה. היסעורים עברו מי יודע כמה השבחות כדי רק להישאר באוויר, ועדיין לא יודעים להחליט איזה מסוק לקנות, כי הבחירה היא בין גרוע למאוד גרוע.
גם יש כשל ברכש מטוסי תדלוק. הראם צריך לפרוש, והתחלופה שמצאו זה מטוס עם אלף ואחד תקלות, שאפילו חיל האוויר האמריקאי לא באמת רוצה כל כך לקנות.

מה לדוגמה עם רכש ציוד אישי לחיילים קרביים?
או רכש אמל"ח עם סינרגיה ארגונית? נראה שיש לא מעט רכש למערכות שהן טובות בפני עצמן, אך בתוך מסגרת גדולה יותר רחוקות מאוד מלהיות אופטימליות.

מילא התקציב היה מופנה לרכישת אמצעים חדשים או שדרוג מערכים קיימים.
לפי דיווחים בתקשורת, יש חשד סביר להניח שחלק לא מבוטל מתוספת זו אינו מופנה לכך, כי אם לפנסיות, הוספת תקני יועצים ועוד כל מיני דברים שנויים במחלוקת.

הטריק הוא כזה
הפנסיות ושכר מהוות 55% מהתקציב השוטף. אז ככה שלרכש לא נשאר הרבה.
צהל הוא ארגון לא יעיל בעליל. ניהול כוח האדם בו הוא גרוע וזה עולה למדינה הרבה יותר מאשר הפנסיות.
המדינה צריכה למצוא דרך לכפות על צהל קיצור שירות דרמטי לחיילים בעלי נתונים גבוהים שלא מצאו את עצמם במערכת (אני אישית מכיר בחור שנפל בסיבוב האחרון של המיונים לפרויקט תלפיות ובגלל תזמון גרוע משרת כיום כנהג של אלוף), לסבסד להם לימודים במוסדות טכנולוגיים מובילים כך שיוכלו להצטרף למעגל העבודה בגיל 22 ולא 27.
המסלול הזה של מנטליות של חייל משוחרר עד גיל 25 חייב להסתיים ומהר.

ההתייעלות בכוח האדם שבוצעה בעידן אייזנקוט הייתה טריק יח"צ גרוע ופאתטי. היום נשארנו גם עם צבא בינוני וגם עם מודל תמריצים מוגבל עבור משרתי הקבע הקיימים.
גרוע מזה, היום יש טרנד חדש של משרות ייעוץ. קצין משתחרר סגן מיחידה עורפית ומוצע לו להישאר ביחידה כיועץ ולהרוויח משכורת של רס"ן. הבחור אומר לי "בשביל מה לחתום קבע עוד?"
אין שכל אין דאגות.