לחברי הפורום שבת שלום.

קראתי את הידיעה הזאת: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/941764.html
וזה מעורר מחשבות.

אני רוצה להעלות פה לדיון שאלה עקרונית, שיש לה אולי השלכות מעשיות.

רבות דובר על המחיר שיש לשלם תמורת החזרת החייל גלעד שליט בריא ושלם. ואני לא מתכוון להיכנס לויכוח הזה. בעיני- גלעד שליט ראוי גם ראוי למחיר גבוה שישולם עבורו, אבל בתנאי אחד: שכתוצאה משחרורו, לא ימותו עוד חיילים ו/או אזרחים. כאן עובר הגבול שלי.

השאלה היא: היכן הגבול ? מהו אותו קו אדום לדעתכם שמעבר לו, מדינה צריכה להגיד "לא משחקים", לא לנהל מו"מ על החזרת שבוי, ולחפש דרכים אחרות להפעלת לחץ?

למשל, אם חמאס תובע שחרור "מהנדסים" או אנשי ארגון בעלי כישורים שבוודאות הוציאו ויוציאו עוד פיגועי התאבדות , דהיינו - ישפכו דם רב בעתיד, האם מוצדקת אז עסקה לשחרור של שליט בתנאים אלו?
לא מדובר על "דם על הידיים", אלא על שחרור עצורים מ"איכות מעולה": אנשי ארגון ולוגיסטייקה. אנשים שיודעים לפעול בחשאי, לגייס אחרים, לבצע אינדוקטרניציה, לגייס תמיכה עממית, לארגן פיגוע מההתחלה עד הסוף. אלו האנשים שבלעדיהם לא תיתכן הוצאת פיגוע, שהוא אופרציה מורכבת למדי.

לדאבוננו, גלעד שליט נהפך למן קלף, תעודת ביטוח, שאני לא בטוח שיש להנהגת חמאס אינטרס אמיתי לשחרר אותו: הוא נהפך למין ציר עליו סובבת על מדיניות החמאס מול ישראל. תהיה פעולה גדולה בעזה או לא? זה קשור לגלעד שליט. ימשיכו בחיסולים של אנשי חמאס? הם מאיימים על גלעד שליט. הם הפכו אותו בתבונה רבה למנוף לחץ אפקטיבי למדי על דעת הקהל הישראלית, בדיוק כמו שעשה חיזבאללה, וכמו שנעשה עם רון ארד.

האם המדינה לא יכולה לומר בפה מלא: לא משחקים. ולחפש דרכים אחרות, מודיעיניות, אלימות, בדרכי שוחד ועורמה , לחץ, איומים וחטיפות נגדיות, להרתיע את חמאס, ובכך לזרז את שחרורו?

מה למשל מפריע לישראל להכריז על מדיניות חיסולים אגרסיבית שתכלול את הנייה וחבר מרעיו, חיסולים סביב השעון, עד לשחרור גלעד שליט?
מה מפריע לחטוף את הנייה למשל, ובכירים אחרים בסביבתו, ולחלוב אותם מכל מה שהם יודעים?
ישראל אמנם מחזיקה במספר רב של אסירי חמאס, אבל מדוע לא להכפיל את כמותם במעצרים המוניים ללא מגבלת זמן של כל מי שמזוהה עם החמאס? עוד 10,000 עצורים מהחמאס יפעילו לחץ כבד מאד על הארגון, על הרחוב. עוד 10,000 עצורים יוכיחו להם שהם השיגו מטרה הפוכה: במקום לשחרר- הם גרמו לכליאת יותר אנשים.

ומה לגבי האפשרות של מבצע צבאי לשחרור גלעד שליט ?
אסטרטגיה אפשרית כאן היא למשל הימנעות מפעולה גדולה ורועשת, רבת סיכונים וכוחות, והתמקדות בתאי שטח בשיטת "הפרד ומשול" או שכלולים שלה.
למשל, אפשר להתחיל לכרסם תאי שטח משניים או שלושה כייוונים במקביל, תוך בידוד וניתוק צירי התחבורה, דרכי התקשורת, והאספקה.
השטח כולו יחולק לתאי שטח מוגדרים מראש, שייחסמו מראש הרמטית, ומודיעינית. ויתוצפתו סביב השעון, כולל אמצעי אש להפללה וסגירת מעגל ירי מהיר על כל מטרה חשודה.
כוח משולב ומיומן ברמה החטיביתית, חי"ר, שריון , הנדסה, צלפים, כוחות מיוחדים, ח"א, מלווה באנשי שב"כ, חוקרי שבויים יפשוט על תא השטח.מלווה בכמות מאסיבית של אמצעי תצפית ואש.
בשלב זה, כל מי שרק יוציא את האף מהחור שבו יסתתר - ייפגע.
עוצר הדוק יוטל. ורק אחרי אכיפת העוצר - כל תושבי תא השטח ייקראו לצאת החוצה, להאסף בנקודת מפגש. שם יעברו תחקור ראשוני, זיהוי, ומיון.
החשודים - לקלאבוש הישראלי. לחקירה מסודרת יותר.
פה גם תיווצר הזדמנות פז לשחרור שליט: אם מי מהם יודע היכן שליט מוחזק, וישתף פעולה- אפשר יהיה להציע לו עסקה במקום. לשב"כ ולחוקרי השבויים יש השיטות והתחבולות שלהם להוציא מידע מאנשים. בסיטואציה כזאת, בה יושב אדם מול חוקר מנוסה- קשה מאד מאד לאדם לא מיומן לשלוט בעצמו. הפחד ואי הוודאות יכריעו רבים שאולי יודעים משהו או שמעו משהו.

זה השלב שבו יתחילו לבצע סריקות מחדר לחדר. זה יוביל להתנגשות מוגבלת עם הארגונים ובראשם חמאס. אבל שימו לב שההתנגשות תיערך בתנאים שלנו: מיעוט אזרחים, תא שטח מוגבל, שליטה מקומית שלנו, תא השטח מתוצפת ומטווח. תנאים אידאליים להיתקלויות בשטח בנוי. ותנאים גרועים מאד לחמאס שלא יוכל למשל להעביר תגבורת, לפנות פצועים וכו'. אינני מכיר כוח צבאי שלא ייכנע בתנאים אלו - קל וחומר ארגון חצי צבאי כמו חמאס, המנותק ממקורות האספקה והכוח שלו.
מחד, חמאס לא יוכל לרכז כוח לעבר תא שטח שצה"ל שולט בו. הפעילים שיילכדו בתא השטח יאבדו: או ייהרגו או ייתפסו וילכו לכלא להרבה שנים.
אחרי גמר הסריקות, חיסול מעצר ופציעת המחבלים, תפיסת כלי הנשק, יוכרז תא השטח כנקי, והכוחות ייסוגו ממנו. זה לא צריך לקחת יותר מימים בודדים לכל תא שטח.

כעת שימו לב לתמונה הרחבה:
אם צה"ל יעבוד בצורה שיטתית, וינקה תא שטח אחרי תא שטח, עולים הסיכויים לאתר בדרך זו את גלעד שליט, או לקבל מודיעין אמין אודותיו.
רווח חשוב נוסף הוא חיסול מספר רב של מחבלים שיעזו להתנגד, פציעת רבים מהם (שיושארו לטיפול החמאס ויעיקו על תקציבו!), מעצר פעילים רבים, תפיסת כלי נשק רבים, ויצירת הרתעה חזקה.

מבחינת צה"ל, עדיף לו לפעול במסגרות קטנות, של גדוד או חטיבה, ולא פעולה רב אוגדתית גדולה ורועשת, עם נפגעים רבים, וכוחות פחות מיומנים, כמו שמדברים עליה כעת.
פעולה גדולה כזאת זו הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות: היא תייצר לחמאס מטרות בשפע, ותאפשר לו להגיע להישגים מורליים, אולי לחטוף חיילים נוספים.
פעולת הפרד ומשול לפי תאי שטח קטנים ככל שנחפוץ תימשך אולי יותר זמן, אבל תביא לאותה תוצאה, ואולי טובה הרבה יותר, במחיר נמוך יותר.

אחרי מספר תאי שטח כאלו שינוקו, אחרי עשרות ומאות הרוגים בצד שלהם, אלפי עצורים, מאות פצועים שהטיפול בהם על תקציב החמאס, נזק אדיר לרכוש ולמוראל, ועם קצת מזל - אני מניח שתימצא ההזדמנות המודיעינית לדעת היכן מוחזק שליט. אם החאמס יהיה בלחץ , אם ירגיש שהכוחות מתקרבים אליו - הוא יעשה טעויות. ואם ייהיה לנו מזל - נזהה את הטעות וננצל אותה.

עד כאן הגיגי הבוקר שלי.
מה דעתכם?