לוקהיד ביצעה ניסוי בפצצת טורפדו מונחיית GPS שהוצמדו לה כנפיים.

הפצצה ניתנת להשלכה מגובה רב, והיא גולשת אל מטרתה באמצעות הנחיית GPS, ומסוגלת לבצע תימרונים.

לפני כניסת הטורפדו למים, ניתקות הכנפיים מגוף הטורפדו, ומשם הוא ממשיך ככל טורפדו אל מטרתו.

בזמן האחרון בוצע ניסוי בו הוטל טורפדו שכזה ממטוס אוריון P-3, כשהמטוס טס בגובה 8000 רגל.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

טורפדו מבצע את כל פעולות החיפוש שלו כשהוא מתחת למים, ולכן ה- GPS לא רלוונטי בשלב הזה. הרעיון, כפי שאני מבין אותו, הוא שאחרי שה- P3 מזהה צוללת, נגיד באמצעות מצופי הסונאר שהוא זורק, הוא ישגר למקום טורפדו כשרכיבי הביות מבוססי ה- GPS רק משפרים את הדיוק של נקודת הכניסה למים. משלב הכניסה למים, כאמור, ה- GPS לא רלוונטי. למה דומה הדבר? בגלל שלטורפדו נגד צוללות יש טווח מוגבל שנמדד במיילים בודדים, הומצא [כבר לפני שנים רבות] ה- Asroc - טורפדו המורכב על רקיטה ובאמצעותה הוא משוגר מספינות שטח לכיוון המגע החשוד. שיגור באמצעות רקיטה מאפשר גישור על הפער הקיים בין יכולת הגילוי של ספינות השטח את הצוללות - לפעמים גם עשרות קילומטרים ביום טוב במיוחד, לבין הטווח הנמוך, יחסית של הטורפדו.

א. בנוגע להנחייה של הטורפדו - הרי שבהחלט יהיה מעניין לקרוא על זה יותר

ב. הרעיון הוא שהמטוס יכול להטיל את הטורפדו מטווח שאינו מסכן אותו (את המטוס), כאשר הטורפדו נכנס למיים בנ"צ מוגדר, ומגיע לשם בגלישה (ע"י קיט LONGSHOT של החברה הניתן להתקנה גם על חימוש אחר), בהנחיית GPS ומשם כדרך כל טורפדו....



מדובר בהצעה לתוכנית גדולה של ארה"ב לשכלול נושא לחימת הנצ"ל מגובה רב - HAAWC

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אמנם מדברים היום הרבה על יכולת שיגור טק"א מצוללות נגד כלי טיס נצ"ל, אבל ידיעה שאני קראתי מדברת על פתרון של שתי בעיות אחרות -
במטוס האוריון, P3 של לוקהיד קיימת כיום בעיה לתמרן את המטוס לתוך פרופיל השיגור של הטורפדו נצ"ל. פרופיל השיגור של טורפדו מחייב הנמכה לגובה של 100 רגל מעל לפני המים בגלל, כנראה, חשש להתפרקות של הטורפדו אם ישוגר מגובה רב יותר (ולמרות שהוא משוגר עם מצנח האטה מן המטוס). תמרון של מטוס בסדר גודל כזה, ארבעה מנועי והמבוסס על מטוס הנוסעים "אלקטרה" - מיוצר החל מתחילת שנות הששים, לפרופיל השיגור הזה יוצר עומסים על גופי המטוסים המזדקנים והאמריקאים חיפשו פתרון לבעיית התמרון הזו. שיגור באמצעות ערכת Longshot מאפשר שיגור בפרופיל "רגוע" יותר ומגובה רב יותר.
במחליפו המתוכנן של ה- P3, הלא הוא ה- P8 "פוסידון", המבוסס על הבואינג 737, בכלל אין יכולת לתמרן לפרופיל השיגור של 30 מ' מעל פני הים. שוב, ערכת השיגור המכונפת תאפשר יכולות שיגור חימוש גם של מטוס הנוסעים המסיבי הזה (מסיבי במובנים של כלי נצ"ל ושל החימוש שהוא נושא).
את הידיעה שמדברת על הנושא הזה מצאתי באתר DID:
http://www.defenseindustrydaily.com...torpedos-03340/

ככה זה כשזונחים פלטפורמות טובות, אמנם בעלות מנועי טורבו-פרופ, אבל בעלות יכולת מוכחת ופונים לתחליף סילוני. מקבלים יתרון בזמן השהייה מעל לתא השטח הנסרק וגם ביכולת נשיאת האוויוניקה, אבל מפסידים במקומות אחרים.

לא נראה לי שטיל השיוט הוא נגד הצוללות. הוא יותר נגד מטרות שטח על פני המים.
נגד הצוללות קיימים אמצעים טובים לגילוי והשמדה, חבל לבזבז עליה טיל יקר וגם לא בטוח שיפגע.
זהו טיל-טורפדו שיעוף מעל פני הים בדומה לטילים ים-ים. המטרה משנה מיקום כל הזמן והוא יתאים את עצמו בהתאם. רק בשלב הסופי יצלול למים ויהפוך לטורפדו.
טילי שייוט הקיימים הם נגד מטרות נייחות ו"קלים" לאתור המטרה. מטרה ניידת וכשמסביבה, אוניות המגנות עליה זוהי "אופרה" אחרת...

HAAWC - High Altitude Anti-Submarine Warfare

תקן אותי אם אני טועה, אבל נדמה לי שמדובר בנצ"ל...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

המילה "שיוט" לא הגיעה מכתבה על הערכה הזו (ה- LONGSHOT), אלא כפרשנות אפשרית של סולו. מי שקורא את הכתבה (לא חובה אבל זה עוזר להבין את הנושא עליו מדבר האשכול) רואה שמדובר בנשק נצ"ל.

מדובר בקיט כנפיים עם הנחיית GPS שנועד לאפשר הטלת טורפדו מגובה רב, אל יעד מוגדר מראש, כאשר מנגנון מנתק את הערכה מן הטורפדו, כאשר הגיע לגובה הטלה "סטנדרטי".

איני יודע אם זה קשור למעבר אפשרי ל-737 או לא, וגם נושא התימרון נראה לי קלוש משהו, כי הטלת חימוש מתוך תא בגחון, אינה פעולה שדורשת יעף מורכב המאמץ את המטוס, והעובדה שמטורפדו אמור להתביית על המטרה - מקנה לו יכולת תימרון מסויימת שכנראה מפצה על מיקום המטוס בעת ההטלה.

הגורם העיקרי (עליו מדברת לוקהיד) היא יכולת הטלה מינגד (STAND-OFF), כאשר המטוס אינו נכנס לגיזרה מאויימת, או לחילופין (וזו כבר פרשנות שלי) אינו נכנס לטווח המתורגם כאיום על המטרה.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק