יש דברים שאנחנו כותבים באינטרנט, ולא היינו מדברים עליהם בחוץ.
יש דברים שאנחנו מדברים עליהם בחוץ, ולא היינו כותבים עליהם באינטרנט,
ויש דברים שאנחנו כותבים ומדברים עליהם גם באינטרנט וגם מחוץ לאינטרנט.
(במילים 'כותבים' ו'מדברים' הכוונה היא גם ל'חושבים').

בחוץ החשיפה שלנו (כאנשים עם פנים ושמות) היא מלאה עם מי שאנו מדברים, כוללת לבוש, שפת גוף ושפת דיבור שאינה ניתנת להגהה או למחשבה שניה (עריכת תגובה), ואד-הוקית בעיקרה.

באינטרנט החשיפה שלנו היא חלקית, ומוגבלת למה שאנחנו קובעים, וניתנת להגהה, למחשבה שניה (בחלק מהפורומים, בכל הבלוגים), ובלתי מקוונת בעיקרה.

אז עד כמה דומים / שונים חיינו ברשת מאשר חיינו בחוץ?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני אותנטי...

ואני קיויתי שלא...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

ב"חיים האמיתיים", אמנם אנחנו כביכול "חשופים", אבל כל אחד מאיתנו נושא שם את המסיכה המלווה אותו לכל מקום.

היתרון באינטרנט שבזכות האנונימיות (היחסית)- אתה מוציא (ובעיקר- חושף) גם אמירות ודעות שלא תמיד היו יוצאות בצורה אחרת ב"חיים האמיתיים", לרוב מהסיבה של אותה מסיכה, ולעיתים כיוון שאין לך את הבמה הנכונה להוציא את אותן אמירות ודעות- באינטרנט אתה יכול למצוא אינספור "במות", שאתה עומד עליהן ופשוט שופך... בתקווה שמישהו ישמע...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

הכללה באה מהתבוננות כל הכלל או על מכלול. לכל כלל יש פרט, ולכל מכלול יש פרטים. לפיכך אין הכללה שנכונה לכותב בלבד.

מעבר לכך,

ציטוט:

היתרון באינטרנט שבזכות האנונימיות (היחסית)- אתה מוציא (ובעיקר- חושף) גם אמירות ודעות שלא תמיד היו יוצאות בצורה אחרת ב"חיים האמיתיים", לרוב מהסיבה של אותה מסיכה

אולי המסיכה שאתה מתייחס אליה קיימת באינטרנט ולא ב "חיים האמיתיים"?

כמובן שהאמירה שלך על המסיכה היא הכללה, וככזו, לשיטתך, היא נכונה לכותב בלבד

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

באינטרנט אני הרבה יותר שקול ומחושב מאשר בחיים. הזמן שלוקח לכתוב את התגובה משמש גם למחשבה שנייה. הרבה פעמים אני כותב ולא שולח. אני מנסה כעת להעביר את הלקח לחיים.

באינטרנט, יש לי "מעמד חברתי" מדומה שהוא טוב בהרבה מהמצב בחיים האמיתיים.

למה? משום שבאינטרנט, מראה חיצוני לא נלקח בחשבון, אלא אם כן הצגת אותו בפני המשתמשים האחרים וגם אז השפעתו מוגבלת משום שהוא לא "נוכח" כל הזמן.

אפשר לומר אם כך, בהכללה, שאנשים שנראים לא כל כך טוב, ימצאו מפלט באינטרנט יותר מאנשים אחרים.

זאת גם הסיבה שבגללה אנשים חושבים שדוגמניות הן פחות אינטיליגנטיות. האמת היא שהן לא נדרשות לפתח את הצד הזה באישיותן משום שהמראה החיצוני שלהן מקדם אותן חברתית. היות וזה היתרון היחסי שלהן הן מעדיפות להשקיע בו.

לא אוהב להיות משבית שמחות. אבל אנשים ש"יש להם חיים" ימעטו לכתוב בפורומים.

הערה : יכול להיות שכל התיאוריה הזאת מתאימה הרבה יותר לצעירים ופחות לאנשים שנמצאים באמצע החיים..

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

מה הכוונה?

הוראתו : אנשים שאינם מסתגרים, בליינים, עם הרבה חברים.
אני לא חושב שיש מילה מתאימה לזה בעברית.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אני כותבת בשמי האמיתי
ודי דעתנית גם ברשת וגם בחיים. אין שתי בריינס... (ויהיו שיאמרו שטוב שכך...)
ברשת אני כמעט ולא משתפת בחיים שלי (לפעמים בורח לי...) בגלל שאני כותבת תמיד בשמי
וגם בגלל שאני לא מרגישה צורך.
מה שיש לי חוויות , עדכונים,חידושים, שאלות,אני מדברת עם קרובים אליי בשר ודם.

הבית שלי: http://ugot.ios.st

במציאות אני הרבה יותר רזה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אובזרוור אני מרגיש די מטופש, מתוסכל ודביל. !

סתם דוגמא:
כשאתה ניפגש עם מישהי, כולך נופת צופים (אם זה מתאים).
הגברת..המממ, גם היא מהממת.

בשבועות או החדשים הראשונים הדימוי העצמי עובד פנטסטי..עד שכל אחד מבני הזוג חוזר לעצמו.
אם הפער גדול, הרי לך עילה לפרידה (או טעות ) ואם הפער אינו כה גדול, יש מספיק סיבות למה ללכת הלאה ולהביא "טוגדר" ביס לתחת של החיים.

ברשת, כפי שציינתי, הדימוי העצמי במיטבו וכמעט אין השפעה כלשהי על המוטיבציה להפגין.
אין הורים שאוכלים את הראש, אין חברים/חברות שיסיטו או יסיתו אותך, אתה מתאים את עצמך להפליא וכו' וכו' וכו.

אני מתכוון לכתיבה חופשית, כמעט נטולת הפרעות. (לא לכתיבה באתרי היכרויות)

אולי קצות אצבעותיך תיתייבלנה, אבל אתה במיטבך.

looopy

תנסה לכתוב שבוע בפורומים שנושאם אקטואליה למשל
מהר מאוד יברח לך "אתה האמיתי" והכפפות יעלמו...
יש שם אנשים שיודעים להוציא ממך את השדים

הבית שלי: http://ugot.ios.st

חוץ מלכתוב משפט או שניים כתגובה לכתבה ב-Ynet וכאלה, מעולם לא התנסיתי בפורומי אקטואליה או אחרים.
אולי בשל הצורך לשמור על שפיות..

אה..חוץ מפרש כמובן.

looopy

עד שראיתי שאתה מנהל פורום אקטואליה...

הבית שלי: http://ugot.ios.st

..עד שראיתי את הלינק לאתר שלך (עוגות מהממות) ושמדובר באשה.

looopy

אפלו אני לא מכיר את המושג הזה...

אנא פרש, באר והסבר...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

looopy

הבית שלי: http://ugot.ios.st

זה משנות ה-60

looopy

(מה שנותן לי רעיון לאשכול חדש....)

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

אמ... במקרה שלי.. הרבה יותר קל לי לדבר עם אנשים דרך המסנג'ר במיוחד אם יש לי דברים כואבים להגיד על עצמי או על אותו אדם.. מכיוון שאני כל כך מפחדת לפגוע באנשים שאני אוהבת אני הרבה פעמים אוגרת ושומרת בבטן וכשזה מגיע למצב שאני לא יכולה להכיל יותר אני פשוט מדברת אתם דרך המסנג'ר ולאחר מכן השיחה הופכת להיות פנים מול פנים.. אבל את הצעד הראשון הכי קל לי לעשות דרך הרשת

תודה לפיינטבול

אין לי פרסונה בחיים האמיתיים. אני יישות וירטואלית בלבד.