או חברי ממשלה?


שאלה קצת מוזרה שתמיד רציתי לדעת

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תמצא לך רב אישי מפורסם לעלות אליו לרגל על בסיס שבועי ולדאוג שמצלמים אותך (אפילו אם זה לערוץ מקומי)
תחבק ילדים (אבל לא בהגזמה כי אז יבוא דב גיל-הר ויאשים אותך בפדופיליה (מה שאומר שחלום הח"כ שלך הלך לעזעזאל לשנה אבל אל תדאג, לציבור יש זכרון קצר))
והכי חשוב-תמצא מפלגה להתפקד אליה, להיות קולני, ללקק למנהיגה ושאר האנשים ואז לוותר על העקרון ולהצטרף למפלגה השנייה ולחזור על התהליך

חברי כנסת ישרים

דוגמא למפלגה מהסוג הראשון: מפלגות של איש אחד (למשל, המפלגה של ליברמן), או מפלגות
מקרטון (למשל, הגימלאים, או קדימה), או מפלגות סקטוריאליות (מפלגות חרדיות). כל המפלגות
האלה מקיימות הליך בחירה מאוד פשוט: המנהיג ומקורביו יושבים ומארגנים רשימה. אם אתה ביחסים
טובים עימם, והציבור שלשל מספיק פתקים שלהם לקלפי - אתה תיכנס לכנסת.

דוגמא לסוג השני: בליכוד, במרצ, במפד"ל ובחד"ש, קיים הליך בחירות פנימיות שבמהלכו חלק קטן
מחברי המפלגה בוחר את מועמדיה לכנסת. אם אתה חבר מפלגה מוכר, ויצרת מספיק קשרים עם
הגוף הבוחר (מרכז המפלגה), אולי תצליח להתברג במקום ריאלי ולהיכנס לכנסת.
מפלגת העבודה מהווה בתיאוריה את המודל החיובי ביותר של הסוג השני, שכן היא מאפשרת ל-כ-ל
חבריה הרשומים לבחור את מועמדיהם לכנסת. למה בתיאוריה? כי הבחירות במפלגת העבודה הם
לא בדיוק מופת של הליך דמוקרטי תקין. יש מגזרים שלמים בעבודה שלא מודעים בכלל לרעיון של
"אדם אחד - קול אחד", ומעדיפים את השיטה של "קבלן קולות אחד - אלף קולות"...
הליכוד אמור לעבור לשיטה של בחירות מקדימות שבהם יצביעו כלל חברי המפלגה, מהבחירות
הקרובות. אין לדעת אם יצליח למצוא דרך ליצור תהליך נקי יותר מזה של מפלגת העבודה.

יש גם דרך שלישית והיא להקים מפלגה בעצמך, לגייס 1500 חתימות, להפקיד ערבות כספית של
כמה עשרות אלפי שקלים בוועדת הבחירות המרכזית, לנהל קמפיין, לשכנע בוחרים, ולעבור את
אחוז החסימה. זוהי שיטה מסובכת, יקרה וגם דמוקרטית (ז"א, מאוד לא ריאלית...). מומלץ בהרבה
להתקרב לאיזה נציג של מפלגת קרטון אופנתית, ולוודא שיזכור את שמך בערב שבו יושבים על
כוס בירה ומרכיבים רשימה לכנסת.

המלצה שלי: מפלגת הקרטון המומלצת לבחירות של 2008-2009 היא מפלגת הירוקים. זוהי מפלגת
קרטון אופטימלית: זוכה לרוח גבית מהתקשורת, אין לה שום מצע, היא עדיין בשלבי התארגנות,
והיא טרנדית מספיק בשביל שכמה עשרות אלפי מטומטמים שהצביעו לגימלאים ב2006, יחשבו
שזו נורא קוּל להצביע עבורה. זה הרבה יותר קל מאשר להתפקד לליכוד/עבודה/מרצ/חד"ש/מפד"ל,
ואשכרה לשכנע כמה מאות או כמה אלפי מצביעים...

וקשור אותו לעץ מספיק שנים

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אבל רק דימוי, בגלל שבפועל בשביל להבחר אתה צריך את כל המושחתים שיעבדו עבורך קשה לבחור אותך. בשביל שהם ירצו אותך, אתה צריך להיות נדיב כלפם ( כמובן על חשבון העם, משלם המיסים).

אתה צריך לצעוק שאתה בלב עם השכבות החלשות, אבל בפועל תפעל למען החזקים. זה לא כל כך קשה, בגלל שהשכבות החלשות אין להם אפילו את הכסף והזמן לגלוש באינטרנט בכדי שידעו שעובדים עליהם.

אתה צריך לצעוק שאתה שומר את החוק של מימון המפלגות, ולזרוק בוץ על אחרים שלא שומרים את החוק. אבל בפועל אי אפשר להצליח בבחירות בלי כסף שחור שמגיע מתורמים שלא לפי החוק. מי שמצליח הכי חזק גם לקבל תרומות מאבר למה שמותר, וגם לצעוק על אחרים שהם המושחתים, זה ינצח.

וכמובן, גם להיות מה שיותר שמאלני, בכדי לרצות את להקת החנפנים של השמאל הקיצוני, אבל מצד שני אם אתה תוציא לפועל את שיטת השמאל לא תישאר לנו מדינה, ואי אפשר להבחר בלי מדינה. לכן צריכים למצוא את שביל הזהב: גם להיות שמאל-מרכז, אבל להזהר שיישאר משהו מהמדינה בכדי להבחר בה.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)