יש את הויתורים הקטנים, שרק באמצע החיים יש לך את הבטחון העצמי, לקחת אותם על עצמך
(ומבלי להרגיש פראייר) "בכדי", "ולמען" הדברים החשובים באמת.

את הויתורים הללו אדם בשנותיו חייו הראשונות (קרי- טרום אמצע החיים) יתקשה לקבל על עצמו,
אבל משלב מסויים, אורך הרוח, הראייה המפוכחת של המציאות וראיית העתיד מלמדים אותנו-
ששווה... שווה לוותר על המיידי והזמין, למען המטרה הגדולה והחשובה יותר.

ספרו כאן על הויתורים הקטנים שלכם למען...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

ויתורים קטנים אינם נחשבים. צריך לעסוק בויתורים אמיתיים ולעתים מכאיבים ולא בקטנים. לאלה כמעט אין משמעות בעיני...

אין לך אדם שאין לו שעה.

דוגמאות בבקשה...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

דוגמא לויתור קטן -כאשר מישהו מעונין במשהו ואתה אינך נפגע או ניזוק באמת -בעיני זה אפילו לא ויתור .
כאשר אתה ניזוק ממש מעט -הויתור קטן.
כאשר אתה ניזוק באמת (או עלול להנזק מאד ) זהו ויתור גדול.

אין לך אדם שאין לו שעה.

לדוגמא: אם אתה מוותר על חופשת סקי שנתית עם הקבועים ובמקום זה מבלה עם הילד (שגדל מספיק כדי להיות פרטנר של ממש למיני חופשה), זה לא ממש ויתור כואב: אולי רק הצהרתית. תמיד אפשר להגיד שהשנה עוד היה נכון לנסוע עם החברה, אבל ברור שתוך זמן מסויים תהיה צריך ממילא יותר להתמסר לכוון הזה.

במקרה שלי אני מוצא את עצמי יותר ויותר מוותר על זמן יקר, או אפילו לפעמים מעבר לכך, בשביל לעזור לאנשים בתחום ה"מכרים" בנמצאים במצבים שפעם הייתי אומר "הביאו את זה על עצמם". אני מניח שזה וויתור גם כי זה עולה לי בצורה זאת או אחרת וגם כי זה מסבך אותי רגשית בתסבוכות שבכלל אין לי נגיעה או אשמה אישית בהם ולפעמים גם קצת מסכן אותך (כמו כשקפצתי לקלחת של אחרי התפוצצות סיפור בגידה בין זוג חברים שאת שניהם אני מחזיק כחברים).

.

נאמר שאתה חמור ועושה 3 ילדים מהממים ואהובים בשלוש יבשות שונות..
איפה תחיה?

looopy

והוא כבר לא חי ...
טוב, בעצם יש לו ארבעה -
ועל אחד מהם לפחות אני יכולה להעיד שיצא חמור...

ויתורים של אמצע החיים -
זה שינוי בסדר העדיפויות ?
ניסיתי לחשוב על דוגמא - ומצאתי מלא:
כל יום קורה שצריך לוותר על דברים קטנים.
ובכל זאת -
כבר כמה שנים אני מוותרת על זמני לטובת התנדבות.

פשוט:"כאשר אתה ניזוק באמת (או עלול להנזק מאד ) זהו ויתור גדול."
-איזה נזק ? אם זה כלכלי או שאפשר לתקן ?
לוותר למי? אם זה משהו קרוב ויקר או סתם זר ?
לוותר על התור בסופר כשמשהו מבקש יפה כי יש סיבה טובה...

אולי זה אני?
אבל רגע..אני חי, עכשיו אני צובט את עצמי.
כתבתי על שלושה, אבל יש לי ארבעה..אבל הם בני אדם ומדהימים אחד אחד..אז אולי זה לא אני..

looopy

אבל הילדים דווקא מאוד מוצלחים.
האחד בטוח שזה לא אתה,
והשני - הסגנון קצת מזכיר -
אבל יש לו עכשו מגבלה רפואית שמפריעה לו לכתוב במחשב.
(ספור עצוב - צייר מוכשר שמאבד את הראיה)
אז גם נפסל...

*גם אני כתבתי 4 - בשלוש יבשות.
ובדוגמא כאן 4 ילדים - מיוחדים במיוחד...

looopy

קשורים בד"כ לאנשים אחרים, אהובים עלי, שלמען צרכיהם והרצון שלי שיהיה להם טוב,
אני מכפיף את עצמי לטובתם.
וזה רק לאנשים האהובים עלי באמת.
ומעולם לא הצטערתי על הגישה הזו.

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

ציטוט:

במקור נכתב על ידי juda קשורים בד"כ לאנשים אחרים, אהובים עלי, שלמען צרכיהם והרצון שלי שיהיה להם טוב, אני מכפיף את עצמי לטובתם. וזה רק לאנשים האהובים עלי באמת. ומעולם לא הצטערתי על הגישה הזו.

סליחה, ויתור למישהו מיקיריך אינו ויתור.
כשאתה מוותר לבנך /בתך או למישהו אחר מבני המשפחה בעצם אינך מוותר. אתה מסיט את ההנאה שלך מדבר אחד להנאה מדבר אחר,כי כשאתה רואה את בני משפחתך נהנים -אתה נהנה לא פחות.
ויתור אמיתי הוא משהו שאהתה מוותר עליו או אפילו רק מוכן לוותר עליו כדי שאדם אחר שאינך מכיר ושהההנאה שתגרם לו אינה משפיעה עליך כלל.

אין לך אדם שאין לו שעה.

ויתור כואב (לאדם אהוב) הוא לא ויתור?
מאיפה הבאת את זה?

לאנשים שאין לי איתם ולא כלום לא אבצע ויתורים כואבים
(אלא אם כן אנחנו מדברים על המישור הלאומי- נניח לשרת את המדינה שעה שיכולנו "לעשות לביתנו"... אבל זה כבר כיוון אחר לחלוטין, וכאן אנחנו תמימי דעים).

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

אתה מצחיק.
כבר אמרו חז"ל שאין אדם מתקנא בבנו ובתלמידו...
ואני אומר לך שאם ויתרת אפילו ויתור "כואב" לבנך /בתך -קל וחומר לנכד או נכדה- -זה לא נקרא ויתור ,להיפך, כשאתה רואה אותם בהצלחתם או כשהם נהנים -אתה נהנה שבעתיים - ולכן בחישוב הכולל הויתור עצמו שלכאורה יהיה כואב ככל שיהיה -הוא חסר משמעות עבורך בעקבות הנאה שתיגרם לך בהצלחת ילדיך בטווח הארוך.
תחשוב על זה.

אין לך אדם שאין לו שעה.

שאנחנו לא מסכימים...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

אתה יכול לאהוב את ילדיך נכדיך וואישתך עד קלות...כולנו אוהבים את ילדינו לא פחות.
אבל עדיין גם אנחנו בני אדם וכשאנו מוותרים על משהו עבורם ברור שאנו עושים זאת באהבה ואולי זה מפחית את עוצמת הכאב הכרוך בזה,אבל עדיין,אם ויתרנו על משהו מאוד חשוב לנו,כאב יהיה שם אנחנו פשוט נדע להסתיר אותו נורא טוב עלמנת שיקירנו לא ירגישו רע.

וגם אם הויתור לא כזה דרמטי.
סתם ויתור על משהו קטן ולא עקרוני....
נגיד ויתרנו על חופשה באיטליה כי לילד יש משחק כדורסל חשוב.
אז ברור שנוותר אבל לא יבאס אותנו?
ברור שנהנה מההצלחה שלו,אבל לא ניתבאס קצת ובלי שום קשר להצלחה שלו,סתם כי אנחנו בני אדם חוץ מאשר הורים?
אני לא כזו מושלמת מסתבר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אובזרוור אני מרגיש די מטופש, מתוסכל ודביל. !

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

לפני שאתערב בויכוח הסמנטי....