"לא סירבנו פקודה באופן מעשי, אבל היינו מתוסכלים וממורמרים מאוד לאורך כל שירות המילואים הזה בגלל בעיות לוגיסטיות קשות, שרק הפריעו לבצע את המשימות שלנו".
"זה היה כבר מוגזם. אם בתחילת המילואים היו בעיות קטנות - זה כבר גבל בזילזול. אף אחד גם לא הסביר לנו שום דבר". כשכבר הגיעו הלוחמים אל המגורים, הם היו צריכים להתכונן לקראת התרגיל המסכם. חיילים רבים הביעו מורת רוח רבה מכך ודרשו לשוחח עם המג"ד. בסופו של דבר הטיוליות נסעו, והתרגיל התקיים בלעדיהם.

אמנם צורת המחאה של אנשי המילואים היתה מעט חריפה, ולא נראה לי שהם התכוונו לא לצאת לתרגיל הזה (מהכתבה ניתן להבין שלא היה סרוב לצאת לתרגיל, אלא בשלב מסויים המג"ד, בצעד פיקודי, נכון לטעמי, החליט לקפל את הטיוליות), אבל המקרה הזה חושף טפח מהיחס והזלזול של הצבא באנשי המילואים.

יש לי סיפורים מכאן ועד הודעה חדשה לגבי מקרים של זלזול בוטה של הצבא בזמנם של המילואימניקים,
אך נראה לי שדרך המחאה היתה צריכה להיות מעט שונה.

זכור לי מקרה דומה שארע לפני כ-15 שנה, כמעט אחד לאחד- תרגיל בצאלים שהוכן בזלזול בוטה של הצבא, בנו כאנשי מילואים-
סיימנו את התרגיל בהצלחה (עד כמה שניתן לכנות "הצלחה" את הבזיון שהיה שם...), ומייד עם תומו, טיפלנו בכלים, ו... הורתי לחיילי לסרב להשתחרר...
מהר מאוד כל הגדוד הצטרף למחאה, ולצבא היתה בעיה. מצד אחד זה היה סוג של מרד... אבל זה לא מרד רגיל, כי את חובתנו מילאנו עד הסוף- פשוט סרבנו להשתחרר.
בסוף קיבלנו מהצבא התנצלות רשמית בצורת תא"ל שעמד מולנו במטרה לנזוף בנו- ואת מה שהוא חטף שם מאיתנו הוא לא שכח הרבה שנים...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''