מה ההבדל בין "תיקוני זוהר" ל"זוהר חדש" לבין "ספר הזוהר"?
והשאלה השני, האם היו רבנים גדולים שהתנגדו לספר הזוהר? לפי מה שאני שומע גדולי ישראל החשיבו את הספר כ"קדוש" וייחסו אותו לרבי שמעון בר יוחאי, למרות שהיו רבים שאמרתי שיש חלקים שהוספרו בדורות מאוחרות יותר. מעניין איזה חלקים ומתי.

נ.ב.
אני כמעט בטוח שאף אחד פה לא יודע, אבל נשאל בכל מקרה - האם נמצאו כתבי יד שמתוארכים לתקופה מוקדמת לזו של רבי משה די-ליאון?

כל דעביד רחמנא לטב עביד

רבנים רבים התנגדו לספר הזוהר. עיין ספר "מלחמות ה'" של הרב קאפח מה שכתב בזה(כולל מקורות ודחיות רבות של ספר הזוהר), ועוד ספרים רבים של ראשוני האחרונים. ועוד יש לי לציין, שגם מקובלים רבים (וגדולים) התייחסו לספר הזוהר בצורה מועטת, והיו אף שהתנגדו לו לגמרי[מהמקובלים].

*בנוגע לכתבי יד - לא נמצאו, אע"פ שה"חוקר" ר' יצחק מדמן עכו כותב באיגרתו שמשה די ליאון טען שיש בידו כתבי יד קדומים, אך מת בדיוק כשרצה להראות לו אותם. המחקר המדעי, ורוב ככל חוקרי הקבלה האקדמיים מייחסים את ספר הזוהר למשה די ליאון.

אתה יכול לפרט קצת? אילו עוד רבנים התנגדו לקבלה ומהם הסיבות לכך?
מה הרבי הישיש, רבי יחיא קפאח טען? האם אמר שספר הזוהר מוביל לעבודה זרה?
מהו הויכוח הראשי?

כל דעביד רחמנא לטב עביד

תקרא את ספר מלחמות ה'. צריך זמן רב כדי לסכם אותו, מדובר על ספר בעל 144(קמ"ד) פרקים, לא כולל הפתיחה שלו, ככה שמדובר על ספר רציני ולא על ספר שאפשר(או כדאי) לסכם אותו. טענתו העיקרית היא לא שספר הזוהר מוביל לע"ז, אלא שהמדובר הוא ב"חדשים מקרוב באו", היינו שמדובר בהמצאה אנושית, וא"כ אין לנו לשמוע לו כלל ביחס למסורת רבת השנים שלנו. הוא גם טוען שהטענות שבספר הזוהר, כמו שה"אלוקות" שלנו(-ולמעשה, אליה אנחנו מתפללים) היא "זעיר אנפין", היינו ה"ספירה" האחרונה. על זה הוא מתרעם ומביא מקורות(רס"ג\ריה"ל) שאנחנו צריכים להתפלל לאל העליון, ולא לאף אחד מתחתיו, וא"כ יוצאת סתירה אדירה ביניהם לספר הזוהר. זאת הוא כותב בפתיחתו, בהמשך הוא מרחיב לנושאים רבים ומגוונים.

אני חושב שבכל אנציקלופדיה טובה(אני מניח שבוויקיפדיה חיפשת, ולא מצאת את מבוקשך. לא בדקתי) ישנו ערך העוסק בספר הזוהר, ולפחות כמה פיסקות טובות על ההתנגדות לו.

בהצלחה,

האם גם ספר יצירה נכנס בגדר "המצאה אנושית" ?

מאוד קשה להחליט למי להאמין. לגאון הדור התימני או ענקים אחרים. אפילו שרבי יצחק דמן עכו לא ראה את כתבי היד, הוא האמין למשה די-ליאון והסתמך רבות על הזוהר, ואם אנני טועה גדולי הדור הסכימו. אנו הרי מכירים את עצמינו. לא נאמין לשום דבר עד שיוכח לנו מעל לכל ספק שהדבר אמת מהאלוקים.
אך קודם אתחיל מהבסיס, פשט הדברים, ואז אעלה מעלה אל הדרש והסוד.

תודה על שיתוף הידיעות.

כל דעביד רחמנא לטב עביד