עדות ראש לשכת תביעות חדרה.

מעבר לעדות הנוראית לדעתי מדובר כאן על כתב אישום על איום.

איום לפי החוק הוא: 1. אם ניתן למימוש 2. אם האים יצא כדי לקבל משהו (סחיטה) 3. עם המאויים פחד מהאיום (עצמת הפחד)


69

בתי המשפט

בית משפט השלום חיפה

פ 002382/06



בפני:

כב' השופט ע. קוטון

תאריך:

22/11/2007

בעניין:

מדינת ישראל









המאשימה

- נ ג ד -

יוסף אונגרפלד - ת.ז. 051174878









הנאשם

נוכחים:

ב"כ המאשימה – רנ"ג ישראל גרי

הנאשם – בעצמו

פרוטוקול

עדת ההגנה גב' ענת פורמן מעידה, לאחר שהוזהרה כדין:

ש. אני מחזיר אותך למשפט האיום בנשק שהתנהל נגדי. בעדותך אמרת שידעת שיצאתי זכאי ולא יודעת למה.

ת. לאור הזמן שחלף אני מבקשת לרענן את זכרוני ולעיין בעדות שמסרתי, עליה אתה שואל.

ש. ביקשתי ממך לדון מחדש וכל שהסכמת הוא לסגור מחוסר עניין לציבור.

ת. אני לא מוצאת בפרוטוקול את התשובה שלי. אני לא מוצאת כל התייחסות שלי לשאלה שם. כעת אני אומרת שאני זוכרת שהיה תיק כזה, יש כמה וכמה תיקים בהם אתה מעורב בין כעד, ואני עובדת עם אלפי תיקים במשך כל השנים ומבלי לראות את התיק האמור מול עיני לא אוכל להשיב.

ש. אמרת שלא קראת את הסיבות בגללן יצאתי זכאי.

ת. גם את זה לא מצאתי. תפנה אותי בבקשה.

ש. מפנה אותך לעמ' 21 שורה 6 ואילך. מציג בפנייך מיזכר שאת כתבת תגובה לבקשה לעיכוב הליכים.

ת. אני מסתכלת על המכתב מיום 1.4.04.

ש. מפנה למה שכתבת בסעיף ד' במכתב זה הנוגע לאביו של המתלונן, מכאן שהכרת את התיק. קראת אותו.

סומן נ/10.

ת. מדובר ברישומים פנימיים שלא חלק מחומר חקירה. זו תשובה לבקשה לעיכוב הליכים שניתנה על בקשה מתיק אחר. התגובה ניתנת ליועץ המשפטי בלבד ולעיונו בלבד. לא ברור לי איך היא מגיעה לידיך. אשר לכתוב במסמך זה, לאור העובדה שאין בפני את הכרעת הדין, איני יכולה להשיב.

ש. אני מציג בפנייך את הכרעת הדין.

ת. אני לא רואה סתירה בין הדברים שכתבתי לבין הכרעת הדין באותו עניין.

ש. מפנה לדברי השופט מהם עולה כי יש אי התאמות בין עדות המתלונן לבין עדות בנו. למה לא כתבת ליועמ"ש שהשופט לא האמין לגירסת המתלונן ובנו ושהשאירו עליו רושם רע.

ת. כפי שקראתי עתה, מדובר בגירסה מול גירסה. השופט לא נתן אמון בגירסת עדי התביעה אלא בגירסת עדי ההגנה לרבות לגירסת הנאשם וזה מה שכתבתי בסעיף ד' אליו הפנית. אני לא רואה כל סתירה.

ש. השופט כתב שהנאשם אמין ובעל הגיון. מדוע לא ציינת זאת בתגובתך נ/10.

ת. אני יכולה היום רק להניח, שנתתי התייחסות לסעיפים שנרשמו בבקשה לעיכוב הליכים וההתייחסות היתה כללית למה שהיה באותו תיק מדובר. מצאתי לנכון לסכם זאת כפי שעשיתי, ולא מתוך מגמתיות.

ש. במשפט בחיפה בקשר ליריקה ודחיפה בפני כב' השופט הבר, אמרת שהתיק של חיפה ולא חדרה. הצגתי פרוטוקול של שופטת ארגמן והתיק הועבר לחיפה. התיק היה אצלך. למה אמרת שהוא לא אצלך כאשר חקירת התיק נעשתה בחדרה וגם הגשת כתב האישום בשלב הראשוני.

ת. ישנם תיקים שהתנהלו בחיפה ויש שהתנהלו בחדרה, איני יכולה להגיד דברים ספציפיים על התיק הזה.

ש. מפנה אותך לכתוב בעמ' 18 ואילך שורה 25. משמע שהתיק התחיל אצלכם בחדרה ולא בחיפה מכאן שאת צריכה כן לדעת.

ת. זה ממש לא זכור לי. אולי אם אראה את התיק אוכל להשיב.

ש. מראה לך מסמך שהיה בתוך התיק של היריקה אותו כתבה החוקרת פרחאת שהינה כיום תובעת בתביעות חיפה. כתוב שהיא התקשרה ליצחק הרניק שאמר שרק הוא ובנו היו בחנות בלי לקוחה, למרות שבמשפט עצמו סיפרתם שהיתה לקוחה וגם התובע פה שייצג גם אז המשיך לחקור את הרניק ובנו בקשר לאותה לקוחה. למה התעלמתם מנושא הלקוחה שלא היתה והמשכתם את התיק ביודעכם שלא היתה לקוחה.

ת. כפי שכבר אמרתי, אני עוברת בשנה עשרות ומאות תיקים וגם לך היו מספר תיקים. לא זוכרת את המיזכר הזה, אולי ראיתיו אולי לא, אך אני לא יכולה לענות מבלי לראות את התיקים המדוברים.

איני מכירה את התיק, הוא נוהל בחיפה. איני עוקבת אחרי תיקיך המתנהלים בתביעות חיפה או אחרי התוצאות הדיוניות שלהם.

ש. בעדותך במשפט כאן אמרת שאחרי המקרים בבית משפט חדרה, דיברת עם בעלך ואמרת לו שאת מפחדת שאבוא לביתך לפגוע בך.

ת. אני זוכרת את הפחד העצום שהיה לי.

ש. איך הגעת לפחד הזה שהיה לך ממני שאני מסוגל לבוא ולפגוע בך.

ת. לאור שני אירועים שהיו לי איתך עליהם העדתי בחקירותיי בתיק זה, לאור התנהגותך כלפי באותם אירועים, הפחד חילחל בי. לא ידעתי למה אתה מסוגל להגיע אחרי שפנית אלי כפי שפנית אלי אז. הסיטואציה היתה מלחיצה ולא ידעתי למה לצפות. פחדתי שתחכה לי בחוץ או שתבוא אלי הביתה. הסיטואציה בבית המשפט היתה מאוד מפחידה ומבישה, קשה לתאר אותה. בחיים שלי לא עברתי סיטואציה דומה.

ש. למה לא הבאת את בעלך להעיד על השיחה הזו. למה לא הצעת להביאו על מנת שיעיד על כך.

ת. אני אישית לא חשבתי שיש צורך כזה. לו הבאתי אותו, הוא היה מתאר אותם דברים.

ש. הפחד שלך הוא כה גדול, שאת לא חושבת להציע להביא מישהו שיגבה פחד זה.

ת. לא מצאתי לנכון באותו זמן להביא את הבעל שלי.

ש. אמרת שקראתי לך פושעת. איך אף אחד מהעדים כאן לא שמע את זאת. האם שיקרת.

ת. לא שיקרתי. אלו הדברים שאני שמעתי ואני לא יודעת מה שמעו אחרים.

ש. האם העדים האחרים שיקרו.

ת. לא קובעת מהימנות של עדים. אני חוזרת רק על מה שאני שמעתי.

ש. אמרת בעדותך שאיימתי להפיץ נגדך פליירים. אף אחד מהעדים לא שמע זאת.

ת. אני חוזרת על תשובתי ממקודם. לא שיקרתי. אלו הדברים שאני שמעתי.

ש. אמרת שנצמדתי אלייך ליד בית המשפט. אף עד לא אישר את זאת אלא אף הכחישו ואמרו שעמדתי במרחק ממך.

ת. מבקשת לראות מה אמרתי בעדותי. לאחר שהוקרא לי הקטע הרלוונטי אני עונה שלא יודעת מה עדים אחרים אמרו ומה סיגל אלפר אמרה. אני אמרתי את מה שאני ראיתי וחוויתי באותו אירוע.

ש. אמרת שכשהתקרבתי אלייך בתחילה דיברתי חלש ולאט הגברתי את הקול, עמ' 16 שורה 19 ואילך. אף אחד מהעדים לא תיאר את הסיטואציה כמו שאת העדת.

ת. זה בדיוק מה שהיה ואני זוכרת את זה עד היום. אני זוכרת את התחושות שלי, זה גם חלק גדול מאוד ממה שהביא אותי לחשוב למה אתה מסוגל לעשות, ההתפתחות שהיתה שם. זו היתה סיטואציה מבישה, מאיימת ומפחידה.

ש. אמרת בעדותך על מילים שאמרתי וגם כאלה שלא אמרתי, 14 מילים. שאלתי איך יכול להיות 14 מילים עליתי בטונים והשבת שחזרתי על כל דבר כמה פעמים (עמ' 19 שורה 16).

איך העדים שישבו שם, לא תיארו את צורת החזרה הזו כמה פעמים על כל דבר.

ת. אני שוב אומרת, לא יודעת מה אמרו העדים האחרים. אני מספרת מה אני הרגשתי. ההתנהגות והמילים היו מופנים אלי. רק אלי.

ש. שאלתי אותך על פגישה שלנו עם רותי שיטרית במשרדך, בדיון אמרת לי שלא איימתי עלייך, השבת שאת לא יודעת אם בכלל היתה פגישה כזו (עמ' 22 ואילך). הצגתי מכתב שכתבתי נ/2 בעקבות ישיבה עם רותי שיטרית. היתה או לא היתה ישיבה.

ת. אחרי שהוקרא לי הקטע הרלוונטי אני משיבה שלא שוללת שהיתה.

ש. את עכשיו מרחיקה את עצמך ממה שאמרת בישיבה ההיא בקשר לאיום שלי עלייך.

ת. באיזה שנה היתה הישיבה הזו ?

ש. במאי 2006. עם ההכחשה של הישיבה את מרחיקה את עצמך מהתייחסותך לאיומים שלי.

ת. לגבי הישיבה אני לא שוללת שהיתה, אני פשוט לא זוכרת. אשר למשפט שאמרתי שלא היה איום, אני אומרת בוודאות שלא אמרתי משפט כזה, להיפך. כל פעם שניסו לפנות אלי בקשר למשפט הנוכחי אני לא מוסרת כל התייחסות כי אני יודעת שהגשתי תלונה בנושא.

ש. באותה פגישה ביקשתי מכן להוריד את דודו קדוש ממשפט הרניק.

ת. אני זוכרת כללית שלך היו טענות שונות לגבי ניהול אותו תיק. לא זוכרת שביקשת שדודו קדוש לא יהיה התובע מטעמנו. היו לך הרבה תלונות. אני צריכה לעיין בתיקים כדי להשיב. אני לא זוכרת.

ש. כמה פעמים נפגשתי איתך כללית.

ת. היו פגישות אקראיות בבית משפט, לא יכולה להעיד על מספר מדוייק. בלישכה שלי היו פגישות בודדות. לא זוכרת כמה בדיוק. אלה היו פגישות שביקשת מראש להיפגש איתי כראש לישכה. אולי שתיים, שלוש. הן היו בודדות. אתה הגעת הרבה לחלון מזכירות התביעות אבל זו לא פגישה. פגישות אקראיות בבית משפט היו, כי היתה תקופה של שנה וחצי שהופעתי במנ"ת והייתי מגיעה הרבה לבית משפט.

ש. מעולם לא הזעקת איש בטחון או שוטר כדי שיהיה נוכח שלא אפגע בך.

ת. נכון.

ש. את באופן סיסטמתי במשך כל השנים מאז נושא האיום בנשק, ולמרות שלא עשיתי לך כל רע. האם אי פעם קיללתי אותך.

ת. על זה אנו נמצאים פה.

ש. מעבר לכתב האישום האם אי פעם קיללתי אותך.

ת. חוץ מסיטואציה של יולי 2004 – לא, לא זוכרת שקיללת אותי.

ש. אני מוכיח לך על ידי המכתב נ/10 סעיף ה', איך הגעת למסקנה שאני סובל מהפרעה נפשית.

ת. ההתרשמות שלי היתה לא בהכרח מקללות שקיללת, אלא דעה לא מקצועית שלי וסובייקטיבית שלי מאופן התנהלותך מולי ובכלל. כך התרשמתי. זה לא מתוך שקיללת אותי. הסקתי זאת מהתנהלות שהיתה באופן כללי, כשנפגשנו אקראית או לא, תגובותיך לדברים שונים שאמרתי, זה בכלליות. זה מחיבור של אחד ועוד אחד נתונים שונים.

ש. כשאדם מגיע למסקנה על בעיות נפשיות הנוגעות לאדם אחר, יש נקודה שגורמת לו לחצות את הקוים. איך זה שבתיק שאת צריכה לייצג את אומרת שאני כמו בני סובל. האם בני סובל מבעיות נפשיות.

ת. מאיפה המסקנה שזה הגיע לתיק בית המשפט. לדעתי זה צולם מתוך תיק המשטרה. זו תרשומת פנימית ואין סיבה שזה יגיע לתיק בית המשפט. כמו כן מפנה להמלצה שלי בסופו של דבר. התרשמתי כפי שהתרשמתי, לפי מה שהעדתי קודם. המילה "גם" בסעיף ה' לא מתייחסת לבן שלך.

ש. הצגתי לך תמונה של קדוש ליד החנות של הרניק, נ/1. ביקשת שלא אפנה את השאלה הזאת אלייך, עמ' 23 שורה 20. את הרי ראש לישכה, וכל מי שנמצא אצלך הוא תחת פיקודך וכולם צריכים לעבוד לפי נורמות מסויימות. כשאת אומרת כזה דבר עלייך לדעת שמי שעובד תחתך, יפעל בצורה לא הגיונית כשהוא נפגש עם נאשם תוך כדי ניהול התיק.

ת. זו לא השאלה מהפרוטוקול הקודם. שם הוא שאל אותי שאלה אחרת. אני מסתכלת על התמונה ומזהה את דודו, שאר האנשים לא מוכרים לי.

ש. קדוש אמר שהוא איש מהישוב ולכן מותר לי לדבר איתו. הוא הציג בהגנה במשפט הרניק שאלה להרניק בקשר לחנה עשת. השופטת לא התירה את השאלה מבלי שעשת תעיד. אתם עשיתם ערבוב שלם מהאישומים בהם בני התלונן על גניבת הכסף לבין האישומים נגדי.

ב"כ המאשימה:

מתנגד לשאלה. היא לא רלוונטית ושום עד לא מסוגל לענות עליה כי היא לאמ ובנת ולא נוגעת לענייננו.

החלטה

אני מתיר את השאלה.

ניתנה היום י"ב בכסלו, תשס"ח (22 בנובמבר 2007) במעמד הצדדים.

ע. קוטון, שופט

לאה ח.





העדה משיבה:

ת. אין שחר למה שאתה אומר. כל תיק, לרבות התיק עליו אתה מדבר, טופל בצורה עניינית ומקצועית.

ש. האם העדת בפני השופטת פוקס כעדת תביעה במשפט אזרחי שניהלתי נגד הבן והאמא הרניק.

ת. נכון.

ש. האם אמרת שתיק בו אני הייתי אחד המתלוננים, צורף במסגרת צירוף תיקים שערך הרניק הבן.

ת. אם כך כתוב, אז אמרתי.

ש. בפני בית המשפט נ/4 . מדוע לא כתבת בנ/4 שאני אחד המתלוננים בשתי בקשות שהגשתי.

ת. אני חושבת שאני זוכרת. איני רואה סתירה, כתבתי שאתה מוזמן לצלם את כל חומר החקירה בתיקים. התיק צורף כפ.א. ולא היה בו כתב אישום ולא קיימת סתירה בין דבריי בפרוטוקול לבין מה שאמרתי. גם הוזמנת לצלם את כל חומר החקירה.

ש. גם השופט ברלינר בבית משפט המחוזי לא הבין ממכתבייך שאני אחד המתלוננים. הוא אמר שאם ארצה אוכל לחזור לאחר סיום ההליך כדי להוכיח מראש שהיה מעשה תקיפה.

ת. אם לא היית אחד המעורבים בתיק לא הייתי נותנת לך אישור לצלם את החומר. להיפך, היה לך אישור לצלם את כל החומר. לא היה דבר שלא ניתן לך.

ש. את עורכת דין.

ת. כן. אני ראש שלוחת תביעות חדרה. אני מנסחת כתבי אישום על מנת לקיים הליך פלילי בבית משפט.

ש. כשאת מתלוננת, את עושה זאת כך שהתלונה תהפוך לאישום ולהרשעה, כך עשית וניצלת ידע מקצועי שלך כדי להשתית אשמה בתלונה כשכתבת.

ת. ראשית התלוננתי ככל מתלונן אחר וברור שיש לי רקע מקצועי ואני לא יכולה לנתק אותו.

ש. כשהגשת את התלונה על האיום בנית אותה לפי ידע מקצועי שלך על פי סוגית האיומים בחוק.

ת. כשהגשתי תלונה זה היה כמתלוננת ותיארתי בה סיטואציה ואת המילים שנאמרו לי, לא כיוונתי לכל הליך משפטי.

ש. בכל פרק האיומים שהיה, האם היה מימוש או מסוגלות למימוש האיומים שהפניתי כלפייך.

ת. לא יודעת אבל תמיד יש סיכוי וחששתי ממך מאוד.

ש. האם באיומים שהשמעתי, התרשמת שאני אולי רציתי להשיג משהו.

ת. לא חשבתי שאתה רוצה להשיג משהו, אבל להפחיד אותי זה בטוח ולהקניט אותי. הייתי מאוד מפוחדת.

ש. כל מה שרצית הוא בעצם להעצים את הפחד.

ת. לא זו הסיבה להגשת התלונה. התלונה הוגשה כי מאוד פחדתי באותו רגע, רציתי להפסיק את זה ולא רציתי שיקרה לי שום דבר מעבר למה שכבר קרה.

ש. היה לכם חומר מסמכים מסויימים כמו עדותה של עשת ולא השתמשתם בהם, למרות כל הישיבות שישבנו . עשיתם הכל כדי שהרניק יצא זכאי.

ת. לא יודעת על איזה מסמכים אתה מדבר, אך אף אחד בתביעה לא עשה דבר כדי שהרניק יצא זכאי. התיק נוהל מקצועית ועניינית.

ש. את ראש שלוחה, היית מעורבת בתיקים, קיימנו פגישות אקראיות ולא אקראיות, יך את אומרת שאת לא זוכרת ולא קראת את הפסיקה שקשורה בתיקים שלי וכך להרחיק את עצמך ממני.

ת. כשאמרתי שלא קראתי פסיקות התכוונתי לתיקים שנוהלו בשלוחת תביעות חיפה. לגבי תיקים בחדרה, מתנהלים כמה וכמה. אני נותנת תגובות ענייניות למכתבים למשל, כל החומר לפני ואני נותנת תשובות ברורות וענייניות. היום אתה שואל אותי על דברים מהעבר ואני לא זוכרת להשיב על שאלותיך. כל תשובה שאתן ללא עיון בתיק עצמו, תהיה לא עניינית ולא מבוססת. זו הסיבה שאיני משיבה.





ב"כ המאשימה:

אין חקירה נגדית.





הנאשם:

אלה עדי.

החלטה

ב"כ המאשימה יסכם טיעוניו בכתב עד ליום 6.12.07 על גבי 5 עמודים לכל היותר עם העתק לנאשם.



הנאשם יסכם טענותיו בכתב עד ליום 20.12.07 על גבי 10 עמודים לכל היותר עם העתק למאשימה.



הצדדים יקבלו זימון למתן הכרעת דין.



הנאשם הוזהר בחובת התייצבות.



ניתנה היום י"ב בכסלו, תשס"ח (22 בנובמבר 2007) במעמד הצדדים.

ע. קוטון, שופט

לאה ח.